פסק דין 1. המערער יליד 1982. במהלך שירותו בצה"ל מעד ונחבל בקרסולו. בגין פגיעה זו הוכרו למערער הנכויות הבאות: א. פגיעה קלה בעצב הפרונלי השטחי השמאלי - 1%. ב. צלקת לאחר ניתוח קרסול שמאל - 1%. ג. CRPS קל המתבטא בכאב ללא מאפיינים מובהקים - 10%. ד. הגבלה בתנועות קרסול שמאל בצורה קלה - 5%. 2. ערעור המערער מתמקד בהחלטת הוועדה הרפואית העליונה אשר לא הכירה בהחמרה בתסמונת CRPS ברגל שמאל. 3. קדמה לכך פניה לוועדה המחוזית על מנת שתכיר בהחמרה במצבו ברגל שמאל. הוועדה המחוזית בדקה את המערער ביום 8.1.07 וכן התכנסה ביום 18.3.07, עיינה בבדיקות שונות וקבעה כי לדעתה לא חלה החמרה לא בתחום המוטורי ולא הסנסורי. המערער ערער לוועדה הרפואית העליונה. 4. הוועדה הרפואית העליונה התכנסה לדיון ביום 6.9.07. בפתח הדיון הציג ב"כ המערער בפני הוועדה שלושה מסמכים חדשים. בדיקת CT מיום 12.8.07 ושני מסמכים של ד"ר אושרוב מקופת חולים מחודש יוני ויולי 2007. ב"כ המערער טען לענין תסמונת CRPS וביקש להפעיל את מבחן 32 לתקנות באופן מצטבר. הוועדה שמעה את תלונות המערער עצמו. הוועדה בדקה את המערער ומצאה במדידת היקף הירך השמאלית היקף קטן בשיעור 1 ס"מ ובמדידת היקף השוק השמאלי היקף הקטן ב-1.5 ס"מ. עוד ציינה הוועדה, כי המערער אינו מאפשר לבדוק תנועות וכוח בקרסול שמאל שכן לכל מגע קל הוא מגיב בכאב, כולל באיזור השוק ובאיזור הירך בשמאל. הוועדה התייחסה בבדיקתה לנושא טמפרטורת הרגל, שינויים טרופיים, ונושא ההזעה. כמו כן התייחסה הוועדה לבדיקות EMG, לבדיקת ה-CT החדשה שהוגשה וקבעה שיש דלדול יחסי של השרירים בשמאל לעומת הצד הימני. במסקנתה קבעה הוועדה: "דלדול השרירים הינו קל מאוד והאוסטאופרוזיס הינו מתון. ממצאים אלו עומדים בסתירה לתלונותיו ולתגובותיו במהלך הבדיקה. הוועדה מתרשמת משיתוף פעולה לקוי מצד הנבדק. לנוכח האמור לעיל ובהשוואה לממצאי הוועדה העליונה מיום 8.9.05 הוועדה אינה מוצאת החמרה במצבו". 5. ב"כ המערער טוען כי הוועדה הרפואית העליונה לא התייחסה למסמכים שהונחו בפניה. טענה זו דינה להדחות מהטעמים הבאים: א. ב"כ המערער טוען שהוועדה לא עיינה במסמך EMG מיום 31.8.07 שצירף אותו כנספח 6 לערעור זה. אלא שאין כל זכר בתיק הרפואי שמסמך כזה הוגש לוועדה. בפתח ישיבת הוועדה מצויינים המסמכים שהגיש ב"כ המערער לוועדה ומסמך זה איננו מוזכר. גם בתיק הרפואי עצמו מופיעים המסמכים שהזכיר ב"כ המערער כמסמכים שהגיש ונפקד מסמך זה. לפיכך, אין כל אסמכתא לכך שמסמך כזה אכן הוגש לוועדה. ב. ב"כ המערער טוען שהוועדה ציינה רק את מסמך ד"ר אושרוב מיום 27.7.07 ולא את מסמך ד"ר אושרוב מיום 22.6.07. מדובר ברישום בקופת חולים על ביקורים וניתן לראות, כי המסמך מיום 22.6.07 כלול כולו בתוך המסמך מיום 27.7.07. הטענה הינה טענת סרק. 6. עוד טוען ב"כ המערער, כי הוועדה לא ייחסה משמעות לממצא של דלדול שרירים ולא התאימה את המבחן הקבוע לכך בתקנות. באשר לטענה כי לא ייחסה משמעות לממצא של דלדול שרירים - הרי שזוהי טענה המתייחסת לקביעה הרפואית. הוועדה קבעה בצורה מפורשת, כי מדובר בדלדול שרירים קל מאוד. הוועדה לא ראתה בדלדול הקל של השרירים משום ממצא המחייב קביעת החמרה של מצב ה-CRPS. וראו לענין זה רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". ב"כ המערער מבקש לטעון, כי יש להתאים לדלדול השרירים את מבחן 32 (7) בתקנות. ראשית כבר נאמר, כי הוועדה לא מצאה בדלדול השרירים ממצא המצדיק קביעת החמרה ועוד יאמר שהמבחן המבוקש על ידי ב"כ המערער מתייחס לפגיעה בשורשים המותניים ואיננו שייך לנושא הדיון כאן. 7. עוד טוען ב"כ המערער, כי הוועדה לא נימקה את ממצאיה. אלא שגם לכך אין ביסוס בפרוטוקול הוועדה. החלטת הוועדה מנומקת. הוועדה התייחסה לתוצאות הבדיקות האובייקטיביות שהיו בפניה, התייחסה לממצאים הקליניים בבדיקה של המערער ואף ציינה במפורש, כי התרשמה משיתוף פעולה לקוי מצידו. כל אלו די בהם כדי להוות נימוק לממצאיה. 8. לפיכך הערעור נדחה. קרסולצבאשירות צבאי