פסק דין 1. המערער, יליד 1965 הוכר כנכה בגין פגיעה בברך שמאל, לאחר שבמהלך שירותו במשטרה, ביום 10.11.06, קפץ מיציע בהיותו צופה ביום ספורט. ועדה רפואית עליונה מיום 18.7.07 קבעה למערער נכות בדרגה של 1% לפי ס' 48 (2) ז' III לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) התש"ל-1969. 2. הצדדים הגישו הסדר דיוני הכולל התייחסות לשני נושאים: א. הסכמה להחזרת הדיון לועדה הרפואית העליונה בנושא ברך שמאל, כפי שמפורט בהסדר שבין הצדדים. ב. הסכמה כי המחלוקת בנושא הצלקות תידון בבית המשפט, אשר יכריע בה. 3. אני נותנת להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין. 4. לענין הברך - הנושא יוחזר לועדה אשר תידון בו באותו הרכב, והכל כפי שמפורט בהסכמה שבין הצדדים. 5. לענין הצלקות - המערער טען בערעורו כי הועדה הרפואית העליונה לא התייחסה לסוגיית הצלקות, שנותרו עקב ארטרוסקופיה שבוצעה למערער בברך שמאל, וזאת על אף שבנוסח הערעור לועדה הרפואית העליונה התבקשה זו לדון בנושא הצלקות ולקבוע את דרגת נכותן. המשיב טוען מנגד כי נושא הצלקות צריך להבחן בבקשה מיוחדת לפי תק' 9, שכן יש לקבוע שהן נכות הנובעת מהפגימה המוכרת. 6. הועדה המחוזית מיום 20.2.07 ציינה בפרוטוקול הבדיקה "צלקות נקודתיות בברך שמאל, קדמה, לאחר ניתוח ארטרוסקופי". במסקנות הועדה המחוזית המתייחסות לקביעת דרגת הנכות אין כל התייחסות לנושא הצלקות. בערעור לועדה העליונה בקש המערער כי הועדה העליונה תתייחס לנושא הצלקות ותקבע בגינן נכות. בפרוטוקול הועדה העליונה אין כל התייחסות לצלקות. 7. תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) התש"ל-1969 דנה בפגימה הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת. וכך התייחס בית המשפט העליון לפגימה אשר הרישא של תקנה 9 דנה בה - (מתוך עא 459/89 קצין התגמולים נ. צבי חריטן פד מה 5 עמ' 374 בעמ' 390 ) - "הפגימה, אשר הרישא בתקנה 9 דן בה, איננה קשורה ישירות לאירוע בזמן השירות ועקב השירות, אלא קשורה לפגימה מוסבת או לפגימה מוחמרת. כפי שנובע מתקנה 9, המדובר בפגימה נוספת, הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת. אולם אין לפגימה הנוספת האמורה קשר בלתי אמצעי לאירוע בזמן השירות עקב השירות. המדובר, למשל, על פלוני, החולה במחלה, שאירעה בזמן השירות עקב השירות ואשר ממנה התפתחה מחלה נוספת נפרדת ועצמאית, אף כי איננה תולדת אירוע בזמן השירות עקב השירות. המדובר איפוא כאילו על שני רבדים של מחלות: הראשונה הקשורה לשירות, והשנייה הצומחת מתוך המחלה הראשונה, אם כי אינה קשורה לשירות אלא למחלה הראשונה. כאן המקום להדגיש, שאין המדובר על החמרה של המחלה הראשונה, אלא, כאמור, על מחלה חדשה ונפרדת, אשר קשורה באופן בלתי אמצעי למחלה הראשונה. הבעיה אשר תעלה בדרך כלל במקרים כגון אלה תהיה, אם יש קשר בלתי אמצעי, המוביל מן המחלה הראשונה אל המחלה הנוספת בה לקה הנכה." והדברים מדברים בעד עצמם. האם כאן, הצלקת שהיא תוצאה של ניתוח ארטרוסקופיה הינה בבחינת "מחלה חדשה ונפרדת" הקשורה בקשר "בלתי אמצעי" לפגימה הראשונה ? (הקשר הבלתי אמצעי הדרוש משמעותו - קשר ישיר, קשר ללא תווך.) 8. לתפישתי, במקרה בו מדובר בצלקת ניתוח של ארטרוסקופיה, אין לראות את הצלקת כפגימה חדשה ונפרדת כאשר סעיף הפגימה המוכרת הראשוני הוא "מצב לאחר ניתוח הוצאת מיניסקוס ללא הפרעות תפקודיות". (48 (2) ז' III). סעיף הפגימה הראשונית המוכרת הינו עצמו בשל מצב שלאחר ביצוע הניתוח, ולכן גם צלקות בגין אותו ניתוח מהוות חלק מהפגימה הראשונית המוכרת. גישה זו, מעבר להיותה נתמכת מילולית בנוסח הסעיף, משרתת גם את ההגיון הצרוף. אין כל טעם להעמיס על הנפגעים ועל הועדות הרפואיות הליכים בירוקרטים נוספים ומייגעים, כמו פניה מחודשת נפרדת לועדה בדרג ראשון, כאשר התשובה זמינה לועדה הרפואית הבודקת, ומתבקשת מאליה. 9. לפיכך, הועדה העליונה אשר אליה מוחזר הדיון בנושא הברך לפי ס' 4 לעיל, תתייחס גם לנושא הצלקות, באם יש בהן כדי לקבוע נכות כלשהיא למערער. 10. המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי של המערער לידי ב"כ המשיב. משטרהברכייםשוטר