סוכרת - מתח נפשי

להלן פסק דין בדן בשאלת קיומו של קשר בין סוכרת לבין מתח נפשי: פסק דין ערעור זה מופנה כנגד החלטת הוועדה הרפואית העליונה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), אשר דחתה את טענת המערער לפיה הסכרת בה חלה הינה נכות מוסבת מהנכות המוכרת (PTSD). הרקע העובדתי: המערער, יליד 1948, הוכר כנכה על פי החוק בשל הלם קרב בו לקה, במהלך מלחמת יום הכיפורים, ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 50%. בשנת 1976, שלוש שנים לאחר האירועים הטראומתיים, שבגינם הוכר כסובל מ-PTSD, התגלתה אצל המערער מחלת סכרת טיפוס 2. בשנת 2003 ביקש המערער להכיר בקיומו של קשר בין הדחק הנפשי ממנו הוא סובל למחלת הסכרת. בתאריך 12.5.04 נבדק המערער על ידי וועדה רפואית מהדרג הראשון אשר דחתה את טענתו, תוך שהיא מציינת כי בשל סוג המחלה, סכרת טיפוס 2, תסמונת מטבולית המתבטאת בשלושה גליצירידים מוגדרים ובשל העובדה שאמו של המערער חולת סכרת, אין קשר בין המצב הנפשי להתפתחות הסכרת. על החלטה זו הוגש ערעור, אשר נדון על ידי הוועדה הרפואית העליונה בישיבותיה מתאריכים 8.2.05 ו- 17.5.05 (להלן: "הוועדה"). הוועדה בחנה את טענות המערער ובא כוחו, עיינה בחומר הרפואי שהוצג לה, כולל ספרות מקצועית ומאמרים, ובסופו של דיון דחתה את הערעור. דיון: ב"כ המערער טוען כי הוועדה התעלמה מהפרסומים המדעיים הרבים שהוצגו בפניה ולא נתנה להם את המשקל הראוי, שאלמלא כן הייתה מקבלת את טענתו לפיה הדחק הנפשי הינו הגורם להתפתחות הסכרת ממנה סובל המערער. לאחר שבחנתי את טענות המערער ופרוטוקול הוועדה והחלטתה הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. הוועדה עיינה בספרות הרפואית, כולל חוות דעת של ד"ר בנטוביץ והספרות שצוטטה על ידו וכן הספרות שהוצגה בישיבה ביום 8.2.05 וסיכמה מסקנתה: "לאור הספרות ובמיוחד לאור הספר, טקסט בוק על סכרת משנת 2004 בידי המחברים דה פרונזו פרניני, קין ודימט מגדולי החוקרים העולמיים לסכרת. המחברים הקדישו לפרקים הדנים בנושא התפתחות מחלת הסכרת קרוב ל-200 עמ' ובהם אין אזכור כלל לקשר בין מתח נפשי והתפתחות מחלת הסכרת או לחשיבות המתח הנפשי מתוך כ- 1960 עמ' בספר מוקדשת עמודה 1 (חצי עמוד) לקשר בין סטרס וסכרת. את עיקרי הדברים המובאים באותה עמודה ניתן לסכם - שהנתונים לגבי הקשר בין ארועים סטרסוגנים והתפתחות הסכרת באנשים הינו דל ושללו מסקנות משכנעות. כשנוטלים את העובדות יחד הספרות אינה מאפשרת מסקנה בטוחה שמצבי סטרס מביאים בעקבותיהם עליה בסיכון לפתח סכרת באנשים. (עמ' 578) ניתן לסכם שהמאמרים הקושרים בין סכרת לסטרס מסתמכים על נתונים אשר לא ערוכים בצורה שיטתית ובנויים על דיווחים אנקדוטלים שערכם המדעי ומשמעותם הקלינית תלויה בספק. לסיכום: הועדה לא מוצאת קשר בין הסכרת למתח נפשי ודוחה את הערעור." החלטה זו המעוגנת בניסיונם הרפואי מקצועי של חברי הוועדה מסתמכת על החומר הרפואי שהוצג בפני הוועדה, ניתוח הנתונים הרפואיים והספרות ובית משפט זה אינו מתערב בשאלות שבעובדה על פי הוראת סעיף 12א(א) לחוק, המגביל את הדיון לשאלות משפטיות בלבד. מה גם שבית משפט זה אינו שומע ראיות ואין באפשרותו להכריע בין שתי חוות דעת סותרות, בעיקר לנוכח העובדה כי נמנעת ממנו האפשרות לשמוע את עדותם של המומחים וחקירתם הנגדית. עיון בטיעוני ב"כ המערער אך מדגיש את חסרונם של כלים ראייתיים. בטיעונים בפני הוועדה מציין ב"כ המערער כי חיפוש באינטרנט בערך "מתח נפשי וסכרת" העלה כ-33 אלף איזכורים שונים ובתמיכה לעמדתו הוצגו על ידו עשרות מאמרים. קביעת משקלם המדעי של המאמרים השונים בתוך ים המידע דורשת ידע רפואי ולא ניתן להספק בעיון במאמרים וקבלת האמור בהם על פי התרשמות בלתי מקצועית מתוכנם. חברי הוועדה שהינם רופאים בהשכלתם, מיינו את החומר הרפואי שהוצג בפניהם והפעילו את שיקול דעתם המקצועי כאשר בחרו להסתמך על Text Book מוכר ומקובל בתחום ולא מצאתי עילה להתערבות בשיקול דעתם המקצועי. גם הטענה לפיה יש לראות בחילוקי הדעות, אותם מציג המערער, ראיה לקיומן של אסכולות ובנסיבות אלה יש להעדיף את האסכולה המיטיבה עם המערער דינה להידחות, מאחר שלא הונחה התשתית הראייתית לגישה זו. כפי שציינתי לעיל, אין בידי לקבוע מה משקלם המדעי של הפרסומים שהוצגו והפסיקה הדגישה כי לא כל פרסום או דעה מהווים אסכולה. ברע"א 2027/94 קליג' נ' קצין התגמולים במשרד הביטחון, פ"ד נ(1) 529, 537, דן כב' השופט י' זמיר בשאלה אימתי ניתן להגדיר דעה כאסכולה, וקובע: "שאלה יפה היא, מתי דעה נעשית אסכולה, מסתמא אין תשובה ברורה לשאלה זאת, כשם שאין תשובה ברורה לשאלה כמה כבשים עושות עדר. מצד אחד ברור כי אין צורך שדעה תזכה להסכמת הכל, ללא מחלוקת, כדי שתהווה אסכולה, אף אין צורך שדעה תהיה נתמכת בראיות המבססות אותה ברמה של קרוב לוודאי, כדי לומר שהיא אסכולה. אך מן הצד השני, אין די בכך שיש מספר רופאים או חוקרים הדוגלים בדעה מסוימת כדי לומר שדעתם מהווה אסכולה, ואף אין די בכך שדעתם באה לידי ביטוי בספרות הרפואית. כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה, צריך שהיא תהיה מקובלת כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים, או על דעת מומחים מוכרים בעולם ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. בדרך כלל דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות, ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו על ידי מחקרים". לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את הערעור. המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. התחום הנפשילחץ נפשי / מתח נפשיסוכרת