בקשה להתייעץ עם עורך דין

זכות ההיוועצות בעורך דין זכותו הבסיסית של עצור לקבל ייעוץ ע"י עורך דין הוכרה בפסיקה כזכות יסוד המוקנית לכל עצור, כדברי הנשיא ברק ב-בג"צ 6302/92 ד"ר מחמוד אחמד אלרחמאן רומחיה נ' משטרת ישראל, פ"ד מ"ז(1), 209 213-212) וכן ראו: בג"צ 128/84 חזן ואח' נ' מאיר ואח', פ"ד ל"ח(2), 24 (27). "נקודת המוצא הינה, כי לכל עצור הזכות להיפגש עם עורך-דין ולהיוועץ עימו. זוהי זכות בעלת אופי חוקתי. היא אחד הביטויים לזכויות האדם של העצור". בע.פ. 747/86, 6/87, 11/87 ו-23/87 דני איזמן נ' מ"י פ"ד מב(3)447 נקבע כי זכות נחקר להוועץ עם עורך-דין היא אספקט של זכות השתיקה, כפי שציין המלומד א. הרנון במאמרו "על זכות השתיקה" משפטים א' (תשכ"ט) 95 - "הזכות לסנגור טומנת בחובה את האפשרות הלגיטימית שעורך דין ייעץ לחשוד או לנאשם לשתוק ולא למסור כל הודעה למשטרה. חשוד המבקש להתראות עם עו"ד והדבר נמנע ממנו, והוא נדרש להשיב ולשחזר או עושה פעולה כלשהי שיש בה משום הודייה בחשד שמייחסים לו, אומר או עושה כן במצב של אי-רצון ובמצב של אין ברירה, בעצם ניתן לומר שנחקר כזה איננו בוחר לדבר תוך שקילה של האפשרות לשתוק, אלא משתף פעולה מפני שאולץ לותר על זכותו לשתוק"... זכות ההוועצות בעורך דין מעוגנת בחקיקה - סעיף 34 לחסד"פ (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966 ההיועצות בעו"ד הקובע בזו הלשון: "עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו". "ביקש עצור להפגש עם עורך דין או ביקש עורך-דין שמינהו אדם קרוב לעצור להפגש עמו, יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי". בע"פ 5203/98 עאמר חסון נ' מ"י תק-על 2002(1) 41 (45), קבעה כב' השופטת נאור כי המונח "ללא דיחוי" שבסע' 34(ב) לחוק המעצרים משמעו, כי יש לאפשר לעצור ליצור קשר עם סניגורו בהקדם ובאופן מיידי ככל שניתן. ברם, כל עוד לא הגיע עורך הדין למתקן החקירות, מותר למשטרה להמשיך ולחקור אותו בתנאי שהוא הוזהר בדבר זכויותיו, ויודע שדבריו בחקירה עלולים לשמש נגדו, ויש לו זכות לשתוק ולא להפליל את עצמו. הוראת סעיף 19 לחוק הסניגוריה הציבורית התשנ"ו-1995 עוסקת במתן הודעה על אפשרות למינוי סניגור ציבורי, וקובעת בזו הלשון: 19 (א)"נעצר אדם והובא לתחנת המשטרה או למתקן של רשות חוקרת על-פי דין, או שהחשוד בביצוע עבירה, יודיע לו הממונה על התחנה, או על החקירה, בהקדם האפשרי, כי באפשרותו לבקש מינוי סניגור ציבורי אם הוא זכאי לכך לפי חוק זה". מקובל כי זכות הייצוג וההיוועצות בעורך דין מסייעת לשמירה על זכויותיו של הנחקר, ומונעת ניצול לרעה של פערי הכוחות בין הנחקר לחוקריו. יחד עם זאת, פגיעה בזכות ההיוועצות אינה מובילה בהכרח לפסילת קבילותה של ההודאה שנמסרה במהלך החקירה, ויש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה, ואת השפעת הפגיעה בזכות זו, על חופשיות רצונות של הנחקר ועל משקל הודאתו. פגיעה בזכות ההיוועצות, אף אם אינה מובילה לפסילת הודאה, עשויה היא לפגום במשקלה. עורך דין