נזקים לדירה בשכירות

להלן פסק דין בתביעה בנושא נזקים לדירה בשכירות: פסק - דין 1. בהתאם להסכמת בעלי הדין, ניתן בזה פסק דין, על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984. 2. התובע הינו בעלים (ביחד עם אשתו) של דירה הנמצאת ברח' משה אדר 4/2 בבאר שבע (להלן: "הדירה"), הגיש כנגד הנתבע תביעה כספית בקשר לנזקים שנגרמו לו בעת שהנתבע החזיק בדירה בשכירות. המדובר בדירה שנרכשה על ידי התובע בשנת 1967 ובמהלך חמש שנים משנת 1999 ואילך שימשה הדירה כבית אבות. בשנתיים הראשונות לפעולתו של בית האבות, הוא התנהל על ידי השוכרת הקודמת בשם בטי, והנתבע ניהל את העסק בשלוש שנים לאחר מכן. התובע צירף לכתב התביעה את חוזה השכירות לשנה האחרונה לפעולתו של בית האבות מחודש אפריל 2003 ועד חודש אפריל 2004. חוזי השכירות הנוספים לא הוגשו לבית המשפט. 3. התובע מבקש לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 71,410 ₪, בין היתר, כדלקמן: א. סך של 6,500 דולר ארה"ב בגין פיצויים עבור הפרת החוזה (מתוכם 4,500 דולר בגין איחור בהחזרת החזקה בדירה לתובע לפי 50 דולר ליום, וסך של 2,000 דולר בגין הפרה יסודית של הסכם השכירות). ב. סך של 23,331 ₪ - בגין טובין שנגנבו מהדירה (תנור בילד-אין, כיריים, קולט אדים, קמין, מזגן ו - 2 בלוני גז); ג. סך של 13,700 בתוספת מע"מ ₪ - בגין שיפוץ הדירה [נספח ה' לתביעה]; אדון בכל אחד מהרכיבים הנ"ל, לפי סדר הופעתם לעיל. 4. החלטתי לדחות את רכיב התביעה המתייחס לפיצויים בגין הפרת ההסכם. פיצוי בגין איחור של 50 דולר ליום, לפי סעיף 12 להסכם השכירות, אפשר לפסוק במקרה והשוכר ממשיך להחזיק בדירה ללא הסכמת התובע, ואילו בענייננו - הנתבע המשיך להחזיק במושכר על דעתו של התובע ובהסכמתו ולצורך עריכת שיפוצים בדירה. כמו כן לא מצאתי כי בנסיבות שנוצרו, זכאי התובע לפיצוי בגין הפרה יסודית של ההסכם. אירוע הגניבה, איננו בגדר הפרה יסודית והעובדה שהנתבע חדל מלשפץ את הדירה - איננה מהווה הפרה יסודית על פי תנאי ההסכם. 5. ביחס לטענה הנוגעת לטובין שנגנבו מהדירה - לקחתי בחשבון העניינים שלהלן:- א. העובדה שמדובר בטובין שרובם אם לא כולם ישנים מאוד, ונקנו בשנת 1995 או לפני כן, ומכאן שהשומה שהוגשה ביחס לפריטים אלה - איננה מייצגת את ערכם האמיתי של הטובין בזמן הגניבה. ב. העובדה כי הגניבה בוצעה ביום 14.05.04 בלילה (יום ו' בשבוע), וכי הנתבע שלח לתובע בדואר רשום את מפתחות הדירה, יום קודם לכן ומכאן שהמחלוקת בשאלה מי החזיק בדירה בזמן הגניבה (התובע או הנתבע) - הינה מחלוקת אמיתית. 6. ביחס לטענה בנוגע לשיפוץ הדירה - נקבע בסעיף 5 להסכם השכירות, כי הנתבע התחייב לשמור על הדירה ואביזריה "ולתקן על חשבונו כל קלקול שיגרם להם כתוצאה משימוש רשלני ומופרז", כמו כן בסעיף 11 להסכם נקבע כי הנתבע התחייב להחזיר את החזקה בדירה לתובע, בתום השכירות, "במצב טוב ותקין כפי שהיתה בתחילת תקופת השכירות". לא מצאתי כל בסיס לטענת התובע שנשמעה במהלך קדם המשפט, לפיה היה על הנתבע להחזיר לתובע את הדירה במצב שהוא מסר אותה לדיירת הקודמת הגב' בטי. התובע לא הציג כל ראיה לגבי המצב האמיתי של הדירה בעת שהנתבע קיבל את החזקה בה. מה גם שלא הוצגה בפני כל ראיה למצב הדירה בעת מסירתה לגב' בטי. עיינתי באריכות בהצעת המחיר [נספח ה'] לפיה עלות התיקונים בדירה הוערכה על סך של 13,700 ₪ (לא כולל מע"מ). חלק מהתיקונים אינם בבחינת נזק "כתוצאה משימוש רשלני ומופרז" וחלק מהתיקונים יסודם בליקויים שנגרמו לפני תחילת השכירות וחלק אחר של הליקויים הינם בבחינת נזקים שהתהוו במשך תקופה ארוכה במהלכה הופעל בית האבות ואין הצדקה להטיל על הנתבע את חובת השיפוי המלא, רק בגלל העובדה שהנתבע השתמש בדירה בשנה האחרונה לפעולתו של בית האבות. 7. אחר שעיינתי בכתב התביעה, בכתב ההגנה, במסמכים, בתצהירים שהוגשו לעיוני, בסיכומי בעלי הדין בפני, ובטענות ב"כ בעלי הדין בדיון בפני - בשים לב לטענות שהועלו על ידי בעלי הדין ולרמת הפירוט והביסוס של גרסאותיהם, ובהתחשב בנטל הבאת הראיות ונטל השכנוע, אני מחליט לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף לאמור לעיל ובהתחשב בדרך ניהול התובענה אני מחליט לחייב את הנתבע לשלם לתובע את הוצאות האגרה אילו התביעה היתה מוגשת בסכום שנפסק ושכ"ט עו"ד, שניהם בסכום כולל של 2,000 ₪ [כולל מע"מ]. לא מצאתי שיש מקום לחייב את הנתבע בהוצאות השמאי מטעם התובע, מאחר וחוות הדעת שהוגשה על ידו חורגת מהפלוגתאות שהוגדרו בכתבי הטענות. התובע יישא בהוצאות העדים כאמור בהחלטתי מיום 6.1.2008, לאחר שהנתבע כבר שילם לו החזר חלקי בסך של 1,200 ₪. בעניין זה התחשבתי, בין היתר, בכך שלא היה צורך בעדותו של השמאי שחוות דעתו ממילא חרגה מהפלוגתאות שבמחלוקת. 8. בשולי הדברים, אבקש לציין את הערכתי לב"כ בעלי הדין על שהשכילו להגיע להסכמה דיונית, לפיה התובענה תתברר על דרך של סעיף 79 א' לחוק, בדרך יעילה ומהירה ובאווירה חברית ועניינית. מקרקעיןשכירות