התובע שהועסק על ידי הנתבעת, החל מיום 17.4.1994 ועד ליום 8.4.1996, ופוטר, לטענתו, בניגוד להסכם עבודה, על פיו התחייבה הנתבעת להעסיקו במשך ארבע שנים החל מיום הפעלתה, הגיש תביעה לתשלום פיצוי בגובה אובדן ההשתכרות שנגרם לו בתקופה שבין פיטוריו לבין המועד בו אמור היה להסתיים הסכם העבודה, וכן לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים. בכתב התביעה טען התובע, בין השאר, כי תפקידו בנתבעת היה חרט ומנהל עבודה, כי ביום 19.1.1994 נחתם בינו לבין הנתבעת הסכם עבודה אשר על פיו התחייבה הנתבעת להעסיקו במשך ארבע שנים החל מיום הפעלתה, כי בעת חתימת ההסכם טרם הופעלה הנתבעת על ידי מר X X, אשר שימש כמנהלה, וכי במשך כל תקופת עבודתו שירת את הנתבעת בחריצות והתמדה ללא סייג, וכי ביום פיטוריו אף קיבל מכתב המלצה מהנתבעת המצביע על שביעות רצונה המלאה. עוד הוסיף וטען התובע כי לאור האמור לעיל, פיטוריו לאלתר ביום 8.4.1996 ללא כל מתן הודעה מוקדמת, היו בלתי צפויים, וכי סיבת הפיטורים "צמצומים", כפי שמופיעה במכתב הפיטורים, אינה נכונה וכל מטרתה היה ליצור תשתית עובדתית לצורך הפרת הסכם העבודה, על פיו, התחייבה הנתבעת להעסיקו במשך תקופה קצובה עד ליום 17.4.1998. כן ציין התובע, כי קיבל מהנתבעת סך של 14,000 ₪ בגין סיום עבודתו ופיטוריו, וזאת עבור תקופת עבודה של 48 חודשים מיום 17.4.1994 ועד ליום 8.4.1996. עוד הדגיש התובע, כי שבועיים לפני פיטוריו קלטה הנתבעת עובד חדש במקום התובע, ולאחר פיטוריו קלטה עובד נוסף. לכתב התביעה צורפו המסמכים כדלקמן:- מסמך מיום 19.1.94 כתוב בכתב יד, בו נאמר כדלקמן:- "הסכם בין X X וX ת.ז. X XX X X יקבל משכורת של 4500 ₪ נטו לחודש יסוד. תשלום חלק העובד בבטוח מנהלים ישולם ע"י X. X מתחייב להעסיק את X במשך 4 שנים. ההסכם תקף מרגע הפעלת העסק החדש ותחילת העבודה של X בעסק הנ"ל בלבד." על המסמך מופיעות שתי חתימות. (נספח א) ב. מכתב מיום 8.4.96 נושא כותרת של הנתבעת בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "לכל המעוניין מר X X עבד בחברתנו במשך שנתיים. הנ"ל בעל מקצוע ברמה גבוהה. עצמאי בעבודה ואחראי" (נספח ב) ג. מכתב מיום 8.4.96 נושא כותרת של הנתבעת, בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "מכתב פיטורין עקב ירידה משמעות בהיקף העבודה אני נאלץ לצמצם את כוח העבודה במפעל. אי לכך החל מהתאריך הנ"ל לא אוכל להעסיק אותך במפעלי. אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך. בברכה א. X" בשולי המכתב מופיעה חותמת: "X X מכניקה מדוייקת בע"מ". (נספח ג) 2. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, בין השאר, כי התובע עבד אצלה כחרט בלבד ולא כמנהל, כי החל את עבודתו בנתבעת ביום 17.4.94 וסיימה ביום 5.4.96, מועד בו התפטר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת, ביוזמתו ועל פי בחירתו, ומתוך מניעים אישיים שאין להם כל קשר ליחסי העבודה - התפטרות אשר חיבלה באופן חמור בתפקודה של הנתבעת ולא הייתה לרצון לה, בלשון המעטה. עוד הוסיפה הנתבעת, בהקשר זה, כי התובע פנה לנתבעת מיד לאחר הפסקת עבודתו, וביקש כי יינתן לו מכתב פיטורים על מנת שיוכל לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, וכן ביקש מכתב המלצה, וכי הנתבעת נענתה לבקשתו, ולא זו בלבד שנתנה לו את אשר ביקש, אלא שאף נתנה לו, לפנים משורת הדין, וחרף העובדה כי התפטר מיוזמתו, פיצויי פיטורים בגין התקופה שעבד אצלה. עוד טענה הנתבעת, כי מעולם לא נכרת ולא נחתם בין הצדדים הסכם העבודה הנטען, כי הסכם העבודה שצורף לכתב התביעה אינו חתום על ידה, אינו מחייב אותה כלל ומעולם לא שימש כבסיס להעסקתו של התובע אצלה, וכי הוא נחתם עוד בטרם הוקמה הנתבעת ומעולם לא אושרר על ידה. כן טענה הנתבעת, כי התובע התיימר למכור לה את מכוניתו לשימושו, תמורת 9,000 ₪, כי הרכב נרכש במסגרת סיכום שהושג בין הנתבעת לבין התובע, על פיו, יועמד לו על ידה רכב לשימושו, כי חרף ולאחר התשלום חויבה הנתבעת להעביר את הבעלות ברכב ע"ש אשת התובע, בהתאם לפסק דין שניתן ביחסים ביניהם, וכי התשלום ששילמה הנתבעת ירד לטימיון. לחילופין, טענה הנתבעת כי מסכום התביעה יש לקזז את הנזקים וההוצאות הכספיות שהסב התובע לנתבעת כדלקמן:- נזק כספי בשיעור של 20,000 ₪ מחמת שיבושי העבודה שהיסב התובע בתקופת עבודתו, והפסקת עבודה ללא מתן הודעה מוקדמת. סך של 9,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.95 בגין תשלום סכום זה לידי התובע עבור המכונית, שהתיימר התובע למכור לנתבעת, ובסופו של דבר נלקחה, לאחר שבית המשפט פסק כי היא נמנית על קניני רעייתו. 3. לאחר הגשת כתב ההגנה הגישו הנתבעת, X מכניקה מדוייקת בע"מ (להלן-הנתבעת או החברה) ומר X X (להלן-מר X) תביעה נגד התובע, מר X X, (להלן-התובע או מר X) לתשלום סך של 12,390 ₪ (תיק 35/5914/97). בכתב התביעה טענו התובעים כי במסגרת עבודתו דרש מר X להעמיד לשימושו ולשירותו רכב מעביד ומשהסכימה לכך התובעת הציע מר X כי הרכב אשר בשימושו ובבעלותו יירכש על ידי התובעת, התמורה תשולם לידיו והרכב ישמש את מר X, וכי ההסכמה, כאמור לעיל, הושגה על סמך המצג, שהתברר בדיעבד, כמצג שווא, כי מר X מוסמך למכור את הרכב וליטול את תמורתו. עוד נטען, כי ביום 12.2.1995 נחתם בין מר X לבין מר X, בשם החברה, ו/או כשלוחה, ו/או כנציגה המוסמך הסכם רכישת רכבו של התובע מסוג דיהטסו (להלן-זיכרון הדברים), כי בזיכרון הדברים סוכם כי, בתמורה לרכישת הרכב, ישולם למר X סך של 9,000 ₪ בשני תשלומים, כי לאחר ששולמה התמורה, כאמור לעיל, נרשם הרכב על שם מר X והועמד לרשות מר X, וכי בחודש ספטמבר 1996, בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בתביעה שהגישה הגב' ויקי X נגד מר X הושב הרכב לחזקתה והתמורה אשר שולמה בגינו לא הושבה לחברה או למר X. לכתב התביעה צורפו המסמכים כדלקמן:- א. מסמך כתוב בכתב יד נושא תאריך 12.2.1995 שכותרתו "זיכרון דברים". (נספח א) (להלן-זיכרון הדברים) ב. אישור על שינוי בעלות רכב (נספח ב) ג. מכתב חתום על ידי עו"ד מ. ששון מיום 10.9.1996 מופנה למר X X, שכותרתו "מכונית דיהטסו מ.ר. 7309983". בכתב ההגנה נטען, בין השאר, כי זיכרון הדברים נחתם בין מר X למר X בלבד, כי מר X קיבל כסף מזומן ממר X אך מוכחש כי שולם לו סך של 9,000 ₪, כי לאחר מתן פסק הדין, על פיו, יש להשיב את הרכב לחזקת הגב' ויקי X, נערך ונחתם הסכם בין מר X למר X, על פיו מר X אינו חייב מאומה למר X וכי כל הכספים המגיעים למר X שולמו על ידי מר X במלואם. לכתב ההגנה צורף מסמך כתוב בכתב יד מיום 8.6.1995 שכותרתו "זיכרון דברים" בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "הסכם זיכרון דברים שנערך בין X X ת.ז X לבין X X ת.ז X לגבי רכב מסוג דיהטסו 09983 -73 הרכב הנ"ל עבר בתאריך 8.6.95 לגב' ויקי X לפי פסק דין מחוזי מעמד אישי מס' 727/95. כל הדוחות והקנסות יחולו על הגברת ויקי X. בין X X לבין X X אין שום חובות כספיים, ושום תביעות הדדיות, וכל הכספים ששולמו לX בגין הרכב הוחזרו לX X ואין לX X שום תביעה נגד X X בגין כספים ששולמו עבור הרכב. באנו על (במקור נכתב "אל"): החתום מרצוננו החופשי והטוב. לבקשת הצדדים אוחד הדיון בשני התיקים שבכותרת (35/5914/97 ו- 302690/97). 4. בדיון המוקדם שהתקיים בפני כבוד הרשמת ולך ביקש התובע לתקן את כתב התביעה בתיק 302690/97, באופן שמר X X יופיע כנתבע מס' 2. כתב התביעה תוקן כמבוקש. במהלך הדיון המוקדם, ביקש בא כוח החברה ומר X כי המסמך שצורף כנספח א לכתב ההגנה בתביעה בתיק 35/5914/97 יועבר לבדיקת מומחה לכתבי יד. על פי החלטת כבוד הרשמת ולך, הועבר המסמך לבדיקת מומחה לכתבי יד כדי לבדוק את החתימה הנחזית להיות חתימתו של מר X ויתן חוות דעתו לעניין, וכי חוות הדעת תוגש לתיק בית הדין ותהווה חלק ממסכת הראיות בתיק. 5. רשימת המוסכמות והפלוגתאות, כפי שהוגשה, בהסכמה, על ידי הצדדים היא כדלקמן:- מוסכמות התובע החל לעבוד ביום 17.4.94. לרשותו של התובע הועמד רכב מסוג דייהטסו. התובע קיבל סכום כסף בתורת פיצויי פיטורים מיום העסקתו ועד לסיום יחסי העבודה. החלטת המומחה לעניין החתימה המופיעה ע"ג זיכרון הדברים מיום 8.6.95 תחול גם לגבי נספח א לכתב התביעה (הסכם מיום 19.1.94). פלוגתאות על ידי מי הנתבעים הועסק התובע? האם המסמך שצורף כנספח א לכתב ההגנה לתביעה שכנגד (זיכרון דברים מיום 8.6.95) אכן אוטנטי ונחתם על ידי הצדדים? האם זיכרון הדברים מיום 8.6.95 נחתם ע"י הצדדים בכשירותם ומחייבם? האם שולם לתובע הסך של 9,000 ₪ בעבור המכונית? האם התובע השיב לנתבעים סכומים כלשהם בעבור המכונית? האם זכאים הנתבעים לסכום הנתבע בתביעה שכנגד? תאריך סיום יחסי עובד ומעביד? האם נספח א לכתב התביעה (הסכם מיום 19.1.94) מהווה התחייבות להעסקת התובע לתקופה מוגדרת ומגבש את תנאי העבודה המוסכמים בין הצדדים? מה היה תפקידו של התובע אצל הנתבעים? נסיבות ניתוק יחסי העבודה בין הצדדים? האם התובע פוטר, התפטר או עזב? מה היו נסיבות כתיבת מכתב הפיטורים ומכתב ההמלצה, והאם מכתב ההמלצה משקף המצב לאשורו? האם עובר לסיום יחסי העבודה בין הצדדים אכן הועסק עובד נוסף בתפקידו של התובע אצל הנתבעים? האם עובר ולאחר סיום יחסי העבודה עם הנתבעים עבד התובע במקום אחר, ואם כן, מאיזה תאריך ובאילו תנאים. האם זכאי התובע לפיצוי בגובה אובדן השתכרות בגין התקופה שמיום הפסקת יחסי העבודה ועד 17.4.98, וזה בניכוי הסכומים לרבות הנלווים שהשתכר התובע עד ה- 17.4.98? מה הסכום שהיה משתכר התובע אילו היה ממשיך לעבודה אצל הנתבעים עד ליום 17.4.98? מה הם הסכומים והתנאים הסוציאליים לרבות ביטוח מנהלים שהשתכר התובע מיום סיום יחסי עובד-מעביד ועד ליום 17.4.98. האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים בגין התקופה שמיום סיום יחסי העבודה ואילך, ואם כן באיזה סכום? האם זכאי התובע לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים? מה היו תנאי העסקתו של התובע אצל הנתבעים עובר לסיום יחסי העבודה? מה היו הנסיבות קודם ובעת הפסקת יחסי העבודה אצל הצדדים? האם הנתבעים רצו בהפסקת יחסי העבודה? האם סיום יחסי העבודה גרם לנתבעים חסרון כיס? האם יש לנתבעים טענת קיזוז? 6. בחוות דעתו של מר אמנון בצלאלי, מומחה להשוואת כתבי יד ולבדיקת מסמכים, שהוגשה לתיק בית הדין, וכאמור, מהווה חלק מהראיות בתיק, נאמר, בין השאר, כדלקמן: "תוצאות הבדיקה מצאתי זהות בתכונות הכתיבה בין החתימה השמאלית שבתחתית הסכם א הנ"ל שבמחלוקת לבין הדוגמאות ע"ש X X שקיבלתי לבדיקה, במידה שאינה מותירה בי ספק של ממש שההסכם נחתם על ידו. הערה: הבדלים חיצוניים קלים בין החתימה שבמחלוקת לבין הדוגמאות, נובעים לדעתי בעיקר מהרווח המצומצם שבו נחתמה החתימה". (ההדגשות לא במקור). 7. התובע הגיש תצהיר מטעמו ומטעם הנתבעים הוגש תצהירו של מר X. באשר לנסיבות הפסקת עבודתו, הצהיר התובע כי פיטוריו לאלתר, "ללא כל מתן הודעה מוקדמת, ביום 8.04.96 היו בלתי צפויים, וזו שגם היקף העבודה אצל הנתבעת לא צומצם, ההיפך הוא הנכון, וזו מאחר וכמות העבודה גדלה מאז תחילת עבודתי אצל הנתבעת, לכן סיבת הפיטורים שקבלתי, כפי שמופיעה במכתב הפיטורים דהיינו 'צימצום', אינה בידיו של מנהל הנתבעת כדי ליצור לעצמו תשתית עובדתית שתתאים להפר את הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים...ברצוני לציין כי שבועיים לפני מועד פיטורי העסיקה החברה עובד חדש יוצא תעשייה צבאית ואף הגיעו אנשים נוספים לראיונות עבודה. לפי מיטב ידיעתי אף פורסמה מודעה בעיתון בדבר דרישת עובדים לחברה." לתצהירו של התובע צורפו המסמכים הנוספים כדלקמן:- א. תלושי שכר של התובע בתקופה בה העוסק בחברת "אדיר מתכת בע"מ, לרבות טופס 106. (ת/2) ב. מכתב המלצה ממר יצחק לוי שהיה שותפו של מר X ב"אדיר מתכת בע"מ" (ת/3) ג. דף עדכון של ציון חברה לביטוח בע"מ המתייחס להפרשות לפוליסת הביטוח של התובע (ת/6) ד. תלושי שכר של התובע שנמסרו לו על ידי הנתבעת (ת/11) ה. תלושי שכר בגין השנים 1996-1998 שניתנו לתובע על ידי חברת "הכלי בע"מ". (ת/12) ו. טבלה המפרטת את הסכומים אותם השתכר התובע עד לתאריך 17.4.1997 (ת/13) ז. אישור ציון חברה לביטוח בע"מ על תשלום פיצויי פיטורים (ת/14) ח. אישור על תשלום דמי אבטלה לחודשים 96/ 7-4 (ת/15) בהתייחס לנסיבות הפסקת עבודתו של התובע, וכתיבת מכתב הפיטורים, הצהיר מר X כדלקמן:- "...X אמר לי שהוא לא רוצה יותר לעבוד מכיוון שהוא לא מעוניין לתת את הכסף לאשתו. כן הודיע לי X כי הוא החליט לחזור בתשובה... כאמור, X הודיע לי שהוא מבקש להפסיק לעבוד. אני רוצה להבהיר ב'רחל בתך הקטנה' כי X לא פוטר מעבודתו בחברה!. הפסקת יחסי העבודה בין החברה וX הינה פועל יוצר מבקשתו של X ולא יוזמה שנקטה החברה. נסיבות כתיבת מכתב הפיטורים...זכורות לי היטב. מכתב הפיטורים נכתב לבקשתו המיוחדת של X. זכור לי כי ביום שישי הודיע לי X כי הוא מפסיק לעבוד בחברה וביקש ממני X להכין לו מכתב פיטורים שיהיה מוכן ליום ראשון שלאחריו. המכתב הוצא לבקשת X על פי בקשתו המיוחדת לפיה הוא זקוק למכתב פיטורים על מנת לקבל דמי אבטלה. בהעדר מכתב פיטורים, כך אמר לי אז, הוא יהיה חשוף לתביעות מצד אשתו. למיטב הבנתי, בדרך זו ביקש X להתחמק כליל ו/או להקטין למינימום את סכום המזונות בו חוייב לשלם לאשתו. לבקשתו של X כתבתי שני מכתב שונים. האחד מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה והאחר מכתב המלצה. כמובן שיכולתי לכתוב את מכתב ההמלצה ואת מכתב הפיטורים במכתב אחד, שכן לכאורה הפיטורים נבעו מ'צמצומים' כביכול (דבר שכמובן אינו נכון) אלא שX הוא שביקש שני מכתבים שונים - האחד פיטורים והאחר המלצה - כך שיוכל 'להגן' על עצמו (כך לדבריו). בדרך זו יוכל X להשתמש באחד משני המכתבים על פי צרכיו (מכתב הפיטורים או מכתב ההמלצה). כשבועיים לפני שX הפסיק את עבודתו בחברה - אינני זוכר תאריך מדויק - אכן העסיקה החברה עובד נוסף. אותו עובד חדש הועסק על ידי החברה בנוסף לX ולא במקומו. הצורך בהעסקת עובד נוסף נבע מצבר הזמנות גדול ומאחר והיתה עבודה לבצע וX לא היה מוכן לבצעה. X לא ביצע את העבודה בין מחמת חוסר רצונו לעבוד כמו גם גרימת נזקים מכוונים כדי לא לבצע את העבודה." לתצהירו של מר X צורפו, בין השאר, המסמכים כדלקמן:- א. מכתב הנתבעת מופנה לציון חברה לביטוח שכותרתו: "X יוסף" בו נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "הנ"ל עזב את עבודתו 31.3.96 אין לנו התנגדות להעביר את הפוליסה לבעלותו". (נ/8) ב. מכתב של ציון חברה לביטוח בע"מ שכותרתו "מצב פוליסות עסקיות על שמך לתאריך 04/96" בו צוין, בין השאר, כי סה"כ ערכי הפדיון של פיצויים בפוליסה שמספרה 22160590 עומד על סך של 13,930 ₪. בשולי המכתב נרשם בכתב יד כדלקמן:- "לX! רצ"ב נתון על צבירת הפיצויים של X יוסף. לצורך עזיבה יש להעביר את המסמכים הבאים: טופס פיצויים (טופס 161) מכתב העברת בעלות הפוליסה למבוטח. חג שמח לני עדן" (נ/8) 7. בדיוני ההוכחות שהתקיימו בפנינו העידו התובע ומר X. בחקירתו הנגדית, בתשובה לשאלת בא כוח הנתבעים: "מר X אומר שכל הסיפור שמופיע בתצהירך לענין הגירושים אינו אמת. והוא אומר שאתה ביקשת להפסיק לעבוד. מה יש לך לומר על זה?" ענה התובע: "שזה שקר, ויש פה מזימה לרמות אותי". (עמ' 6 לחקירתו הנגדית של התובע, שורות 4-6). בהמשך חקירתו הנגדית, לא זכר התובע מתי בא לקחת את מכתב הפיטורים, וכן הכחיש כי ביקש ממר X מכתב המלצה. משנשאל על ידי בא כוח הנתבעים, האם מכתב ההמלצה היה פרי יוזמתו של מר X, ענה התובע: "מר X הבהיר לי שהוא מפטר אותי, ואין לו שום כסף או משהו כספי לפצות אותי, זה מה שהוא יכול לתת לי, מכתב המלצה. (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 15-16). בהמשך חקירתו הנגדית, לא זכר התובע אם קיבל יחד עם מכתב ההמלצה גם מכתב פיטורים, ולשאלת בא כוח הנתבעים: "אנחנו מסכימים שאתה איש עבודה מוכשר, למה לדעתך מר X היה רוצה להפסיק את העסקתך?" ענה התובע: "היתה עליה מרוסיה, שמספר שכנים יצרנים בשכונה שלנו, שלקחו עובדים זולים, ולדעתי X עשה את השיקול שבמקומי יקח כמה פועלים בשכר שלי". (עמ' 6 לפרוטוקול חקירתו הנגדית של התובע, שורות 19-22). ולשאלת בא כוח הנתבעים: "יש לך איזה שהיא גירסה, שבעל המקצוע שהיה אמור להחליפך, התחיל לעבוד כשבועיים לפני שפוטרת לטענתך, נכון?" ענה התובע: "לא זכור לי דבר כזה". (עמ' 6 לפרוטוקול חקירתו הנגדית של התובע, שורות 23-25). באשר לנסיבות הפסקת העבודה ומכתב הפיטורים, נשאל מר X בחקירתו הנגדית: "אני מציגה לפניך את מכתב הפיטורים שנמסר לתובע...אתה לאורך כל תצהירך מציג את עצמך כאדם ישר, טוב לב, ואף תמים. כיצד מסרת מכתב כזה אם לטענתך התובע התפטר ולא פוטר" וענה: "בדיוק במלים שלך שאת אמרת, מכיוון שאני בן אדם ישר ותמים, סברתי שהצד השני ינהג בדיוק כמוני, מאחר והבטיח לי שהוא לא ישתמש נגדי במכתב הזה, ושהוא מיידע אותי שאם אני לא אתן לו את המכתב הזה, הוא לא יוכל לקבל דמי אבטלה, ולשלם מזונות לאשתו, שלטענתו היא ואחיה רודפים אותו ומאיימים עליו. ואם תשימי לב לתאריך אז תראי שזה נעשה קרוב ליום השישי בשבוע שאני הצהרתי עליו שהוא עזב את העבודה וקילל אותי לפני שהוא עזב. למרות שקבענו שהוא יבוא לעבודה כי יש לי הזמנות לחו"ל והנוסח במכתב זה לפי בקשתו. והוא יודע שזה היה הפוך. ואם הייתי צריך לעשות כמו שצריך הוא לא היה מקבל את המכתב כיוון שהוא עזב, ואיזה סיבה יש לי לכתוב לו שני מכתבים, אחד המלצה ואחד פיטורים, יכולתי לעשות זאת במכתב אחד, הוא פשוט ביקש ממני שאם הוא ילך למקום עבודה הוא ישמש במכתב המלצה וכדי לקבל את האבטלה הוא ישתמש במכתב השני. ולפי דבריך מכיוון שאני בן אדם תמים באמת הייתי וישר, ולאורך כל הדרך אתם יכולים לראות איך שאני התנהגתי אליו גם במקרה של הרכב שהוא שיקר אותי, אתם יכולים לשפוט לפי זה". (עמ' 1 לחקירתו הנגדית של מר X, שורות 21-26, עמ' 2, שורות 1-8). בהמשך חקירתו הנגדית, לשאלת בא כוח התובע: "אם הוא התפטר לשיטתך, יכולתם לסיים את יחסי עובד ומעביד בלי שום מכתב פיטורים ולכתוב רק מכתב המלצה. עכשיו מכתב הפיטורים מתי הוא נמסר?" ענה מר X: "זה היה יום ראשון בבוקר, הוא בא לעבודה וכמעט בבכי הוא ביקש ממני את המכתב, הוא טען שהוא מפסיד בכל המשפטים נגד אשתו, ואפשר לשאול אותו אם יש משפט אחד שהוא זכה בו, כולל הרכב שהשופט זפט פסק להחזיר לאשתו למרות שהיה רשום על שמי. כנראה שהוא שיקר גם שם וסיפר שהרכב שלו, והראיה יש את המכתב לחב' ציון שבו כתבתי שהוא עזב (נ/8)." ולשאלה: "בתצהירך בסעיף 32, אתה אומר כי ביום שישי התובע הודיע לך שהוא רוצה להפסיק לעבוד, ז"א שאם הוא ביקש ממך מכתב פיטורים ומכתב המלצה מסירת מכתב הפיטורים נעשתה כבר לאחר סיום יחסי עובד ומעביד ולא היית מחוייב כלל למסור לו את המכתב". ענה מר X: "איך את מעלה על דעתך שאדם בא ביום שישי בבוקר, שעתיים כמעט, או כמה שעות לאחר השעה שקבענו, מתפרץ לתוך המפעל, זורק ארגזים שהיו על השולחן ואומר לי שהוא סובל מפחד ממקומות סגורים, מקלל אותי במילה שאינני רוצה לחזור עליה, ואומר לי אני הרמתי אותך ואני אוריד אותך, תכין לי מכתב ליום ראשון בבוקר, נכנס לתוך האוטו ובורח מהמקום. כך זה היה בדיוק". (עמ' 2 לפרוטוקול חקירתו הנגדית של מר X, שורות 17-21). ובהמשך חקירתו הנגדית, לשאלת באת כוח התובע: "ז"א שביום ראשון לאחר שמסרת לו את מכתב הפיטורים ומכתב ההמלצה, התחרטת וחשבת שאולי היה יותר טוב לאור הנסיבות לא למסור לו את מכתב הפיטורים ומכתב ההמלצה?" ענה התובע: "לא התחרטתי. עוד פעם, זה מסקנות המוטעות שלך. כמו שהסברתי לך מההתחלה אני רציתי לעזור לו, לאור הנסיבות שהוא סיפר לי על הגירושין שלו, זאת הסיבה שהוא קיבל את המכתב ולא משהו אחר." ולשאלת באת כוח התובע: "יכלת להסתפק במכתב פיטורים והמלצה, אבל אתה לאחר מכן משלם לו גם פיצויי פיטורים, כיצד זה מתיישב?" ענה התובע: "אני חוזר בפעם השלישית. מכיוון שרציתי לעזור לבן אדם, במצוקה שלו כפי שהוא תיאר לי אותה, מאחר והוא הבטיח לי שהוא לא ישתמש לרעה במכתבים, למרות הכל נתתי לו את הכסף, וזה רק מוכיח את תמימותי וכמה שאני הלכתי לקראת הבן אדם הזה, אפשר גם לשאול סוכנת הביטוח. למרות הכל ולאור בקשתו עקב המצוקה הכספית שלו, שהוא מפסיד בכל המשפטים כפי שהוא אמר לי, מרוב תמימותי והיושר הפנימי האישי שלי, שלמרות הכל ראיתי אדם במצוקה שעומד לפני, נעתרתי לו ושיחררתי לו את הפיצויים לאור בקשתו, מכיוון שהוא טען שהוא נשאר בחוסר כל". (עמ' 2 לפרוטוקול חקירתו הנגדית של מר X, שורות 35-40, עמ' 3, שורות 1-10). 8. השאלה המרכזית העומדת להכרעתנו נוגעת לנסיבות הפסקת עבודתו של התובע - האם בפיטורין, כטענת תובע, עסקינן, או בהתפטרות, כטענת הנתבעים. 8.1 על פי ההלכה הפסוקה, "היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד, הקיימים בין השניים לידי גמר...התפטרות היא מעשה רצוני של העובד לשים קץ לחוזה העבודה עם המעביד והבאת רצון זה לידיעת המעביד בצורה ברורה וחד משמעית, בכתב, בעל פה או בהתנהגות. ובודאי שהדין זהה לגבי פיטורים על ידי המעביד". (מנחם גולדברג, סיומם של יחסי עובד-מעביד, עמ' 20 והאסמכתאות שם). 8.2 אולם לא תמיד אקט פיטורים פורמלי הוא חזות הכל, וכשבאים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים שבין הצדדים לידי סיים, דהיינו האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות, יש לדעת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה, ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה. (דב"ע ל/18-3 נח בנצילוביץ נ' "אתא" בע"מ, פד"ע ב 41). 8.3 ההלכה הפסוקה מתייחסת גם לאפשרות של "פיטורים מוסכמים" ו"התפטרות מוסכמת". התפטרות, בנסיבות בהן מודיע העובד למעביד, כי בדעתו להפסיק לעבוד אצלו ומנהל עמו משא ומתן על המועד לסיום העבודה ועל התנאים הכספיים הכרוכים בסיום היחסים - נקראת "התפטרות מוסכמת" להבדיל מהתפטרות כמעשה חד צדדי. פיטורים, בנסיבות בהן מודיע המעביד לעובד על סיום יחסי העבודה, אך הוא מבקש לעשות זאת תוך הסכמה עם העובד בנושאים שונים הכרוכים בכך - נקראים "פיטורים מוסכמים" להבדיל מפיטורים כמעשה חד צדדי. "הבדל מהותי אחר, מבין מספר הבדלים, בין 'התפטרות מוסכמת' לבין 'פיטורים מוסכמים' הוא, כי 'התפטרות מוסכמת' שלא כללה תניה בדבר תשלום פיצויים - אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים מכוח החוק (אלא אם כן חלה הוראה מהוראות החוק שעניינה תשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות), ואילו במקרה של 'פיטורים מוסכמים', העדר תניה בדבר תשלום פיצויים אינה פוגעת בזכותו של העובד לפיצויי פיטורים מכח החוק (אלא אם חלה הוראה מהוראות החוק המאפשרות אי תשלום פיצויי פיטורים". (דב"ע לח/87-3 יאיר שבס נ' בנק הפועלים, עבודה ארצי, כרך יא (1), 336, בעמ' 1 לפסק הדין). עוד קבעה ההלכה הפסוקה, כי "לשם שלמות התמונה נציין שבמקרים מסוימים לובשת 'התפטרות מוסכמת' צורה חיצונית של 'פיטורים מוסכמים', וזאת, למשל, במצב הבא: העובד מעוניין להביא את יחסי העבודה לידי סיים, אלא שהמעביד קשור בהוראות חוק, הסכם קיבוצי, או הסדר כגון התקשי"ר, הקובעות כי העובד זכאי לגמלה או לפיצויים רק אם פוטר, או רק בנסיבות מיוחדות של התפטרות - וכאלה אינן קיימות באותו מקרה קונקרטי. מה עושה העובד ? הוא מגיע לכלל הסכמה עם המעביד, כי המעביד יפטר אותו, ואז יזכה העובד בגמלה או בפיצויים - לפי אותה הוראה המאפשרת תשלומם למי שפוטר. מבחינת התוכן - ברור שמדובר ב"התפטרות מוסכמת"; מבחינת הצורה - ברור שהיא לובשת צורה של 'פיטורים מוסכמים' ". (דב"ע לז/70-3 דרורי נ' עירית ירושלים (לא פורסם) צוטט בדב"ע לח/ 87-3 יאיר שבס נ' בנק הפועלים, פד"ע י 62, 68, וראה גם: דב"ע שן/98-3 שושנה גולוד נ' עירית רמת גן, עבודה ארצי, כרך כג (1), 318). 8.4 יחד עם זאת, כאשר המדובר במכתב פיטורים פיקטיבי, אשר ניתן על ידי מעביד, על מנת שהעובד יוכל לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, לא ניתן לקבל את טענת המעביד "כי יש להתעלם מן המכתב, משום שהוצא רק לצורך הונאת המוסד לביטוח לאומי. מעביד אינו רשאי להוציא מכתב פיטורין לצורך הונאת המוסד לביטוח לאומי ולטעון שהוא הלכה למעשה לא פיטר את העובד . זהו מקרה חמור ויש להתריע עליו. ניתן לכאורה לקבוע שהמעביד הנותן בידי העובד מכתב ממין זה מושתק מלטעון שהוא לא פיטר את עובדו" (ע"ע 1354/01 גלית כהן נ. טרייד אין א.ב. בע"מ, לא פורסם, סעיף 7 לפסק הדין). 8.5 באשר למשקלו הראייתי של מכתב פיטורים, כאשר המעביד טוען כי מכתב הפיטורים שהוציא אינו משקף את הנסיבות האמיתיות של סיום העבודה, וכי הוציא את המכתב, לבקשת העובד , על מנת לאפשר לו לקבל זכויות מן המוסד לביטוח לאומי, נקבע בהלכה הפסוקה, כי אל לבית הדין ליתן ידו להתנהגות פסולה זו, וכי מכתב הפיטורים יוצר חזקה כי העובד פוטר והנטל על המעביד להוכיח את ההפך. (ע"ע 65/99 אליאנס חברה לצמיגים (1992) בע"מ נ' תורג'מן, עבודה ארצי, כרך לג (46), 25. עוד נפסק כי: "על מנת לסתור חזקה זו מן הראוי להטיל על המעביד נטל ראייתי מוגבר, אף מעבר לנדרש במשפט אזרחי וזאת בשים לב שהעלאת טענה מעין זו על ידי מעביד כלפי עובדו משמעה - הטלת רבב בהתנהגות העובד הנופלת במתחם המעשים האסורים על פי הדין הפלילי, הלכה פסוקה היא, כי רמת ההוכחה הנדרשת ביחס לטענות מעין אלה במשפט האזרחי קרובה לזו הנדרשת במשפט הפלילי". (עב' 912263/99 (ת"א) יגאל לוגסי נ' יריב דרדיקמן, עבודה אזורי, כרך יג, 822, בעמ' 5 לפסק הדין). 9. לאחר ששמענו את העדויות, עיינו בכתבי בי-דין, בתצהירים, בחוות דעתו של מר אמנון בצלאלי, בפרוטוקולים ובסיכומי הצדדים, אנו קובעים כדלקמן:- 9.1 כאמור, עיקר המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לנסיבות הפסקת עבודתו של התובע, האם פוטר, כטענתו, או התפטר, כטענת הנתבעים. ההכרעה במחלוקת זו עשויה לייתר את הדיון בשאלת מעמדו ונפקותו של נספח א לכתב התביעה ("הסכם העבודה" הנטען), וזכאותו של התובע לפיצוי בגין הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה. לאור האמור לעיל, מצאנו לנכון לדון ולהכריע, בראש וראשונה, בשאלת נסיבות הפסקת עבודתו של התובע, אך בטרם נידרש לסוגייה זו, נתייחס לשאלה: על ידי מי מהנתבעים הועסק התובע? 9.2 הנתבעת "X X - מכניקה מדוייקת בע"מ" נוסדה ב- 24.2.1994" (נ/1) התובע החל לעבוד אצל הנתבעת ביום 17.4.1994, כחודשיים לאחר יסודה. בתלושי השכר של התובע שצורפו לתיק בית הדין צוינה הנתבעת "X X-מכניקה..." כמעבידתו של התובע. גם ב"פוליסה לביטוח חיים" שמספרה: 2216059 בה מצוין התובע כ"מבוטח" וכבעלת הפוליסה רשומה הנתבעת. בכותרת מכתב הפיטורים מיום 8.4.1996 מופיע "X X מכניקה מדוייקת בע"מ", וכך גם במכתב ההמלצה. שוכנענו כי התובע הועסק על ידי הנתבעת בלבד. לא הובאה בפנינו כל ראיה כי במישור היחסים שבין התובע לבין מר X התקיימו יחסי עובד ומעביד. 9.3 ביום 8.4.1996 נכתב מכתב הפיטורים בו צוין, בין השאר, כדלקמן:- "מכתב פיטורין עקב ירידה משמעותית בהיקף העבודה אני נאלץ לצמצם את כוח העבודה במפעל. אי לכך החל מהתאריך הנ"ל לא אוכל להעסיק אותך במפעלי. אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך" אין מחלוקת, כי האמור ב"מכתב הפיטורים", על פיו, לכאורה, הפיטורים נבעו מצמצומים - אינו נכון. (ראה: סעיף 33 לתצהירו של מר X, סעיף 8 לתצהירו של התובע). עוד יצוין כי שוכנענו כי ביום 8.4.1996, מועד בו, כאמור, נכתב "מכתב הפיטורים" התובע כבר לא עבד. 9.4 ביום 8.4.1996 נכתב מכתב ההמלצה בו צוין, בין השאר, כדלקמן:- "לכל המעוניין מר X X עבד בחברתנו במשך שנתיים. הנ"ל בעל מקצוע ברמה גבוהה עצמאי בעבודה ואחראי." 9.5 הנתבעת הודיעה לחברת הביטוח ציון כי התובע עזב את עבודתו ביום 31.3.1996 וכי אין לה התנגדות להעביר את פוליסת בטוח המנהלים לבעלותו. 9.6 אין מחלוקת כי התובע קיבל מהנתבעת סך של 14,019 ש"ח כפיצויי פיטורים בגין התקופה החל מיום תחילת העסקתו בנתבעת ועד סיום יחסי העבודה. (מוסכמה 2 לרשימת המוסכמות והפלוגתאות, סעיף 16 לתצהירו של התובע, ת/14). 9.7 כאמור, לא תמיד אקט פיטורים פורמלי הוא חזות הכל, וכשבאים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים שבין הצדדים לידי סיים - יש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות ולהסיק את המסקנה מהתמונה הכוללת שהוצגה בפני בית הדין. למרות קיומו של מכתב פיטורים - לא שוכנענו כי התובע פוטר לאלתר, ללא כל מתן הודעה מוקדמת, כטענתו. 9.8 מהתשתית העובדתית, שהובאה בפנינו, לעניין נסיבות הפסקת עבודתו של התובע, המסקנה המתבקשת היא כי התובע הוא זה שיזם את הפסקת עבודתו בנתבעת, וכי המדובר ב"התפטרות מוסכמת". אנו מאמינים למר X, כי לאור מצוקתו האישית והכלכלית של התובע, הסכימה הנתבעת ליתן לו מכתב פיטורים ומכתב המלצה וכן לשחרר לזכותו את כל הכספים שהצטברו לזכותו בפוליסת ביטוח המנהלים. לא נעלמה מעינינו ההלכה הפסוקה, על פיה, מכתב הפיטורים יוצר חזקה כי העובד פוטר, אולם אנו סבורים, כי במקרה דנן, עמדה הנתבעת בנטל והוכיחה כי התובע הוא זה שיזם את הפסקת עבודתו. יחד עם זאת, אנו סבורים כי גם כאשר עסקינן ב"התפטרות מוסכמת", שאחד ממרכיביה הוא הסכמת המעביד לשלם פיצויי פיטורים, מכתב פיטורים שאינו משקף את הנסיבות האמיתיות של סיום העבודה, וכל תכליתו לאפשר לעובד לקבל זכויות מן המוסד לביטוח לאומי - הוא מעשה פסול שיש להתריע עליו. אולם משעמדה הנתבעת בנטל והוכיחה כי התובע הוא זה שיזם את הפסקת עבודתו בנתבעת, אין במעשה פסול וחמור זה של הנתבעת - כדי להקים לתובע עילת תביעה בגין הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה. 9.8 לאור האמור לעיל, ומשקבענו כי ב"התפטרות מוסכמת" עסקינן ולא בפיטורים - הרי שאין המדובר, בכל מקרה, בהפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה, ועל כן תביעתו של התובע בתיק 30260/97 לפיצוי בגובה אובדן השתכרות בגין התקופה שמיום הפסקת העבודה ועד ליום 17.4.1998 - דינה להידחות. 10. באשר לתביעה בתיק 35/5914/97 (להלן-התביעה שכנגד) אנו קובעים כדלקמן:- 10.1 את התביעה שכנגד מבססים התובעים שכנגד (להלן-הנתבעים) על זיכרון הדברים מיום 12.2.1995 (נ/2 לתצהירו של מר X). בכתב התביעה שכנגד טוענים הנתבעים, בין השאר, כדלקמן:- "במסגרת עבודתו דרש הנתבע מהתובעת להעמיד לשימושו ולשרותו רכב מעביד. משהושגה הסכמה בין התובעת 1 לנתבע, הציע הנתבע כי הרכב אשר בשימושו ובבעלותו יירכש ע"י התובעת 1, התמורה תשולם לידיו הרכב ישמש אותו כרכב מעביד, התובעת סברה וקבלה..." (ההדגשות לא במקור) 10.2 עיון ב-נ/2 הנ"ל מעלה כי הצדדים לזיכרון הדברים הם התובע מצד אחד ומר X מצד שני. הנתבעת לא רק שאינה צד להסכם אלא שהיא כלל אינה נזכרת בזיכרון הדברים. כן יצוין כי מתוך עיון ב"אישור זמני לרישום שינוי בעלות רכב" (נ/3 לתצהירו של מר X) עולה כי מר X, ת.ז. X נרשם כרוכש הרכב מסוג דיהטסו. גם ב"אישור רישום שינוי בעלות רכב", כמו גם ב"רשיון לרכב" (נ/5) נרשם מר X כבעלים של הרכב מסוג דיהטסו. משכך הם פני הדברים, ומשקבענו כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין מר X לבין התובע - הרי, שבכל מקרה, התביעה אינה בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה. 10.3 למעלה מן הצורך נוסיף נציין כדלקמן:- ב"הסכם זיכרון דברים" מיום 8.6.1995, שנערך בין התובע לבין מר X ( ת/8) נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "...לגבי רכב מסוג דיהטסו ... הרכב הנ"ל עבר בתאריך 8.6.95, לגב' ויקי X לפי פסק דין מחוזי מעמד אישי מס' 727/95. ... בין X X לבין X X אין שום חובות כספיים, ושום תביעות הדדיות, וכל הכספים ששולמו לX בגין הרכב הוחזרו לX X ואין לX X שום תביעה נגד X X בגין כספים ששולמו עבור הרכב..." 10.4 בעקבות בקשתם של הנתבעים לבדוק האם ת/8 הוא אכן אוטנטי ואכן נחתם על ידי מר X, החליטה, כאמור, כבוד הרשמת ולך להעביר את המסמך לבדיקת מומחה לכתבי יד, יוצא מז"פ, אשר יהיה מוסכם על הצדדים, ויבדוק את החתימה הנחזית להיות חתימתו של מר X על גבי המסמך ויתן חוות דעתו לעניין זה. בחוות דעתו קבע מר אמנון בצלאלי, מומחה להשוואת כתבי יד ולבדיקת מסמכים, באופן חד משמעי כדלקמן:- "מצאתי זהות בתכונות הכתיבה בין החתימה השמאלית שבתחתית ההסכם א הנ"ל שבמחלוקת לבין הדוגמאות ע"ש X X שקיבלתי לבדיקה, במידה שאינה מותירה בי ספק של ממש שההסכם נחתם על ידו..." אין אנו מקבלים את גרסתו של מר X כפי שהובאה בחקירתו הנגדית; בתשובה לשאלת באת כוח התובע: "אז לגירסתך הוא רשם את המסמך בכתב ידו ואף חתם עליו?" ענה מר X: "כמו שאני מעריך, זאת לא חתימתי אני אומר בודאות למרות שהיא דומה ולמרות חוות הדעת של המומחה ואם היה באמת משהו יוצר דופן בחתימתי שהיא חסרה, אז הוא בטח לקח משהו וזייף...כמו שאמרתי בודאות זו לא החתימה שלי, כי החתימה שלי חסרה, ומסמך כזה היה צריך להיות אצלי..." לאור האמור לעיל, משלא קבלנו את גרסתו של מר X, כאמור לעיל, וכמתחייב מחוות דעתו של מר בצלאלי, אנו קובעים כי ת/8 הוא אוטנטי, נחתם על ידי הצדדים, ומחייב אותם. משכך הם פני הדברים, ובכל מקרה, דין התביעה שכנגד להידחות. 11. סוף דבר 11.1 התביעה בתיק 97/ 302690 - נדחית. 11.2 התביעה שכנגד בתיק 35/5914/97 - נדחית. 11.3 לאור התוצאה - אין צו להוצאות. 11.4 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים. ניתנה היום י"ח בטבת, תשס"ה (30 בדצמבר 2004) במעמד הצדדים מר צור קינן , נ.צ. הימלפרב שלום , נ.צ. דינה אפרתי, שופטת מפעל