ירייה בברך בצבא

פסק דין 1. המערער נפגע במהלך שירותו הצבאי כאשר כדור שנורה מרובהו של חייל אחר פגע בברכו השמאלית. 2. עניינו של המערער נידון בפני הוועדה המחוזית במהלך שלוש ישיבות מיום 28.5.06, 22.6.06, וביום 13.9.06. וועדה רפואית מיום 13.9.06 קבעה למערער נכויות כדלקמן: א. נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין צלקת בברך שמאל המלווה ברגישות יתר ללא הפרעה תפקודית. ב. נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הוצאת פיקה בברך שמאל עם הפרעה קלה - מותאם לסעיף 35(4)(ג). ג. נכות זמנית עד ליום 31.5.08 בשיעור 30% בגין P.T.S.D. 3. ביום 29.11.06 הגיש המערער ערעור לוועדה הרפואית העליונה בו טען כי שלוש הפגימות מהן הוא סובל מקנות לו אחוזי נכות גבוהים יותר, עוד טען שם לגבי הנכות האורטופדית כי הוועדה עשתה שימוש בסעיף 35 במקום לעשות שימוש בסעיף ספציפי המתייחסות לפגימות בברך הוא סעיף 48. 4. הוועדה הרפואית העליונה מיום 22.2.07 דנה בעניינו של המערער וקיבלה את ערעורו בתחום האורטופדי. הוועדה קבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 20% מותאם לסעיף 48(2(ה)IV ( הכיפוף אפשרי בזווית מ-0 מעלות עד 30 מעלות). 5. בפתח דבריו של המערער בפני הוועדה, בהמשך לתלונות בדבר הברך הודיע כי יש לו צלקת מכוערת, מתחת לצלקת רסיסים שדוקרים והוסיף "כרגע לא מעוניין לדון בנושא הנפש והצלקת אלא רק בנושא האורטופדי". לפיכך קבעה הוועדה עמדתה בנושא האורטופדי והשאירה על כנה את קביעת הוועדה המחוזית באשר לנכות הצלקת והנכות הנפשית. 6. בערעור שהגיש המערער לבית משפט זה טען כי שגתה הוועדה הרפואית העליונה שלא דנה בפגימות של הצלקת והפגימה הנפשית. עוד טוען המערער כנגד קביעת נכות אורטופדית של 20%. לטענתו הסעיף שיש להתאים למצבו הוא סעיף 48(2)(ג), קישיון נוח, סעיף המעניק 30 אחוזי נכות. 7. לעניין העדר דיון הוועדה בנושא הנפשי ובנושא הצלקת - המערער הודיע במפורש לוועדה כי במועד התכנסותה איננו מעוניין לדון בפגימה של הצלקת ובפגימה הנפשית, זאת על אף שרופאי הוועדה היו אורטופד, פסיכיאטר ושני רופאים מתחום הפלסטיקה. המערער מסביר זאת היום בפני בכך שמלכתחילה סבר כי הערעור בעניינו באותו יום יתרכז אך ורק בנושא האורטופדי. זאת סבר לדבריו בשל כך שהזימון לוועדה אשר הגיע אליו קבע אמנם כי הוא מוזמן בפני הוועדה לדון בערעורו אבל בסעיף הכתובת מתחת לרשום "בית חולים רמב"ם מרפאות חוץ חיפה" נרשם גם "חדרי מרפאה אורטופדית 108-110". כתובת זאת גרמה לו לטענתו לסבור כי מדובר בדיון בתחום האורטופדי בלבד. עוד הוסיף המערער כי עורך הדין שהכין אותו לדיון הוועדה הכין אותו רק בנושא האורטופדי וגם זה גרם לו להבין שמדובר בדיון בנושא האורטופדי בלבד ולא היה מוכן לדיון בנושא הפגימות האחרות. למעשה - חוות הדעת הרפואית מטעם המערער שתמכה בפנייתו של המערער לוועדה המחוזית קבעה לעניין הצלקת 5 אחוזי נכות, קביעה שהתקבלה למעשה על ידי הוועדה המחוזית. גם לעניין הנכות הנפשית - דובר בקביעה זמנית בלבד שתוקפה עד למאי 2008. כך שגם לגופו של עניין יתכן ולא היתה מוטיבציה עניינית לקיום הדיון בפני הוועדה. קיבלתי טענתו של המערער כי לא מחל לחלוטין על זכות הערעור והבין, כנראה בטעות, כי מועד התכנסות הוועדה יוחד לדיון לגבי הפגימה האורטופדית בלבד. לא נסתר ממני כי המערער עלה לארץ בגפו במסגרת פרויקט סל"ה, על מנת להתנדב לצה"ל, הופיע בפני הוועדה בגפו, ויש להביא בחשבון אפשרות של טעות. לפיכך, על אף חלוף המועד, תהיה פתוחה הדרך בפני המערער לפנות לוועדה הרפואית העליונה בתוך 30 יום מהיום, אם חפץ הוא בשלב זה לערער על קביעת הוועדה המחוזית מיום 13.9.06,לגבי הפגימה הנפשית ופגימת הצלקת. 8. לעניין הנכות האורטופדית - הוועדה הרפואית העליונה בדיונה מיום 22.2.07 שמעה את תלונות המערער, בדקה אותו בדיקה קלינית ועיינה בחוות דעת המומחה שצורפה לערעור.הוועדה קבעה כי המערער מתהלך בצליעה על רגל שמאל, משתמש בקב קנדי, ישנו דלדול של שרירי ירך שמאל יחסית לימין, הבדל בהיקף של 4 ס"מ. אין תפליט בתוך הברך. אין פיקה. ישור הברך מלא אקטיבי ופסיבי, כיפוף מתאפשר עד 110 מעלות. לא ניתן להעריך את מידת היציבות עקב כאבים. הוועדה לא מצאה LAG בישור אקטיבי לא מצאה ירידה בכוח השרירים ומידת ההגבלה בכיפוף פחותה ממה שצויין בחוות הדעת המומחה מטעם המערער. לפיכך הוועדה מצאה כי ההגבלה בברך מתבטאת בכאבים וביטוי משני בדלדול שרירים. הוועדה קבעה כי הנכות המתאימה היא זו של סי 48(2)(ה) IV, בהתאמה. 9. בתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] תקנות בדבר מבחנים לקביעת דרגות נכות לא קיימת תקנה הדנה בהעדר פיקה. בנסיבות אלה ביקשה הוועדה להתאים סעיף ככל שניתן למצבו הרפואי של המערער. מבחינת הממצאים הכיפוף אפשרי בזוית 0 עד 30 מעלות (ולמעשה אפשרי אף יותר מכך). הוועדה לא מצאה כי הסעיף המתאים הוא זה של מצב הברך בקישיון נוח. משלא קיים סעיף מתאים ספציפי ומחייב, ממילא נתון שיקול הדעת לוועדה למצוא את הסעיף שמתאים בחומרתו לממצאיה הרפואיים. 10. ממצאי הוועדה הרפואיים הינם בתחומי ההכשרה המקצועית של הרופאים אשר היו חברים בוועדה ואיננה מכישוריו של בית משפט זה. מדובר בממצאים שברפואה שאין עליהם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. כידוע הערעור לבית משפט זה הינו בנקודה משפטית בלבד. בהעדר סעיף ספציפי העונה למצבו של המערער, התאמת סעיף המתאים למצבו הרפואי המתואר בבדיקות הינה דרך אפשרית של הוועדה לקביעת אחוזי הנכות. על פניו אין סטיה בין הממצאים ובין הסעיף שביקשה הוועדה להתאים. 11. לפיכך, ערעורו של המערער לעניין הנכות האורטופדית - נדחה. 12. לגבי הדיון בפגימת הצלקת ובפגימה הנפשית ראו המסקנה בסעיף 7 לעיל. 13. אין חיוב בהוצאות. 14. המזכירות תעביר העתק התיק הרפואי לידי ב"כ המשיב. ברכייםצבאשירות צבאי