פסק דין המערער, יליד 1980, החליק ביום 25.10.01 במקלחת בבסיס במהלך שירותו הצבאי, ונחבל בפניו. במהלך הדיון צומצם ערעורו של המערער לשלושה נושאים : א. הנכות בגין הממצאים באף. ב. טענות לנכות בגין שבר בארובת עין שמאל (הוגדר כפה ולסת) ג. הנכות בגין צלקת מעל הגבה השמאלית. 3. ערעורו של המערער מוגש על החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 29.10.06, ומיום 28.1.07. קדמו לה דיונים בועדה מדרג ראשון שהתקיימו בימים 30.10.02, 5.1.03 ו- 26.2.03. 4. הועדה מדרג ראשון בקשה בישיבתה מיום 30.10.02 כי המערער יבצע חזרה על צילום עצמות פנים וארובות עינים, כל זאת בהתייחס לענין תלונותיו בנושא האף ובנושא ארובת עין שמאל. צילומי מערות האף וארובות העיניים מיום 25.11.02 הראו סינוסים מקסילאריים וארובות עיניים תקינות ללא שברים. בתום ישיבותיה קבעה הועדה מדרג ראשון לגבי הפגימות הנטענות לעיל כדלקמן : א. נכות צמיתה בשיעור של 1% בשל צורה חיצונית של האף בצורה קלה ללא הפרעות נשימה ב. נכות צמיתה בשיעור של 1% בגין צלקת מעל הגבה השמאלית בשטח של עד 2 סמ"ר ג. לא נקבעה כל נכות בגין הטענה לחבלה בארובת עין שמאל. 5. בנושא האף - 5.1 המערער ערער לוועדה הרפואית העליונה. ב"כ המערער בקש כי הועדה תקבל את מסקנות ד"ר ברוורמן בחוות דעתו המתייחסת לנכות בנושא האף, וכן בקש לטעון כי בשל החבלה בארובת עין שמאל (פה ולסת) יש לקבוע לפחות אחוז נכות אחד. בגוף הערעור לועדה הרפואית העליונה נרשם גם כי הנכות בגין הצלקת מקפחת, מבלי שנטען לפירוט כלשהו. 5.2 הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות הדעת של ד"ר ברוורמן מיום 16.9.06, שם טען ד"ר ברוורמן, מומחה מטעם המערער, כי קיימת הפחתה בזרימת האוויר מימין באופן ברור. הועדה בדקה את המערער, ונמצאו מעברי אוויר טובים וחופשיים בשני הנחיריים. עוד ציינה הוועדה כי המערער נבדק על ידי פרופ' גולץ ביום 25.11.02 ונרשם כי אין למערער תלונות מלבד שינוי צורתו של האף. המערער נבדק, ופרופ' גולץ מצא כי מעברי האויר טובים וחופשיים. הועדה הרפואית העליונה הסתמכה על בדיקתה היא, ועל רישומו הקודם של פרופ' גולץ, ולא קבלה את ממצאי ד"ר בוורמן לגבי הפחתה בזרימת אוויר באף מימין. יחד עם זאת הועדה הרפואית קבלה את ממצאי ד"ר ברוומן בקשר לשינוי צורתו של האף, ובשל כך מצאה לנכון לקבוע 1% נכות לצמיתות. הוועדה הרפואית העליונה דחתה את הערעור בנושא האף. 5.3 מדובר במחלוקת רפואית גרידא, שאין לבית משפט זה הסמכות לדון בה. הועדה ערכה בדיקה למערער, וכן עיינה בחוות דעת רפואית שצירף. החלטת הוועדה הרפואית בענין זה מנומקת, ולא נפל בה פגם משפטי כלשהוא. 6. בנושא ארובת עין שמאל - 6.1 בבדיקה שנערכה למערער בועדה הרפואית העליונה ביום 29.10.06 לא נמצאה כל מדרגה בגבולות ארובות העיניים או כל ממצא אחר שיעיד על שבר בארובת העין. התקבלו תוצאות C.T שנערך למערער בארובות העיניים ביום 30.11.06 שם הודגם מבנה גרמי שמור ותקין. יצויין כי אין כל ממצא ראשוני המלמד על קיומו של שבר בארובת העין. גם צילומים קודמים מיום 25.11.02 הראו ארובות עינים תקינות ללא שברים. ב"כ המערער מבקש להסתמך על רישום במהלך בדיקה אצל רופא מטפל בקופת חולים מיום 9.11.01 שם נרשם "צ. ארובות עיניים שבר באזור פרוקסימלי (עם שינוי צורה)." לא ברור אם אלו דברי הנבדק, אין תאריך לצילום, וצילום כזה לא הוצג בפני הוועדה. הכיתוב האמור איננו ממצא, אלא מתיימר לדווח על ממצא, כשהממצא עצמו איננו קיים ותוצאות בדיקות אחרות סותרות קיומו של שבר. 6.2 לענין זה כבר נאמר "השאלה כיצד תקבע הוועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת ה M.R.I ,על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הוועדה הרפואית". (רע"א 9737/03 זיגלמן נ. קצין התגמולים). 6.3 ואכן, מדובר בנושא רפואי מובהק, וקביעה רפואית מסוג זה איננה מקנה לפי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט. 7. לענין הצלקת - נטען בכתב הערער באופן גורף כי הנכות בנושא הצלקת מקפחת. בטיעון בע"פ בפני הועדה הרפואית ענין זה לא הוזכר שוב,לטענת ב"כ המערער מטעמים של קוצר זמן. על שום מה הצלקת מקפחת ? לא הובהר. בפני אין כל נתונים. לא ראיתי בפרוטוקול הועדה הרפואית העליונה כל התייחסות לנושא הצלקת, וראוי היה שתתייחס, תוך ליבון טענת הערעור. 8. לפיכך, הדיון מוחזר באופן חלקי לועדה הרפואית העליונה על מנת שתדון בנושא הצלקת. 9. כמו כן, בהמשך להסכמת הצדדים שהובאה בפני ,הדיון מוחזר לועדה על מנת שתדון בנושא הצוואר ובנושא הראיה בעין שמאל, והכל כפי שנכתב בהסכמת הצדדים. 10. המזכירות תחזיר את התיק הרפואי לידי ב"כ המשיב. צבאשירות צבאי