פגם נסתר בצנרת

פגם נסתר בצנרת
מהות התובענה:

התובעים חתמו על הסכם מכר עם הנתבע לקניית זכויותיו בדירה בקומה ה 13 בשד' ניצה 24 נתניה בבניין בן כעשר שנים (להלן: "הדירה"). לאחר קבלת מפתחות לדירה נתגלו להם ליקויי רטיבות שלטענתם לא ידעו עליהם ולא יכלו לדעת. על כן תובעים הם את הנתבע לתשלום הנזקים שנגרמו להם בגינם.


השאלות הדורשות הכרעה נוגעות לעניין אחריות הנתבע בגין הליקוי בדירה, ולעניין גובה הנזק שנגרם לתובעים.

העובדות הצריכות לעניין:

ביום 11.1.01 נחתם חוזה מכר בין הנתבע לתובעים, לפיו רכשו התובעים את זכויותיו של הנתבע בדירה (להלן: "חוזה המכר").נ



סעיף 4 לחוזה המכר קובע:
"מצב הדירה – הקונה מצהיר כי ראה את הדירה, בדקה ומצאה מתאימה למטרותיו ולשביעות רצונו המלאה, והוא מוותר על כל טענת פגם, מום או אי התאמה למעט פגם נסתר" (הדגשה שלי, י.ק.).

ביום 18.1.01 ניתנו לתובעים המפתחות לדירה.ב

לטענת התובעים, כשביקרו בדירה, נודע להם על תיקון בצנרת שברחבת המעלית, כתוצאה מנזילה של מים חמים בצנרת המובילה לדירה אחרת באותה קומה, ועלה חשש לפגם נסתר בצנרת בדירת התובעים. לכן הוזמן מהנדס בניין, מר ראובן כץ, לבדוק את הדירה, והנתבע הוזמן להיות נוכח בעת הבדיקה.ו

לטענת הנתבע, כמייצג אביו שהוא בעל דירות נוספות בבניין ובאותה קומה, הוא שהודיע לתובעים כי שרברב מטעמו פירק חלק מהריצוף ברחבת המעלית, והציע לתובעים לנצל את ההזדמנות שהצינורות חשופים ולבדוק האם יש צורך בהחלפת הצינור המוביל לדירתם.

מטעם הנתבע העיד השרברב האמור, מר בנימין גיברלטר, שעדותו עשתה עלי רושם מקצועי ואמין.נ
הוא אישר כי הצינור שנפגע היה רק זה שהוליך לדירה שמול דירת התובעים, אך הוא הציע להחליף גם את הצינור שהוליך לדירת התובעים, אף שלא מצא בו כל פגם, וזאת על מנת לנצל את ההזדמנות של פתיחת המרצפות במקום, שהיא עבודה יקרה כשלעצמה, ובהתחשב בכך שמדובר בצנרת ישנה.ב
איש לא ביקש מגיברלטר להחליף גם את הצינור שהוליך לדירת התובעים, אולם כשהגיע על מנת לסגור את המרצפות - וזה היה כשבוע לפחות לאחר פתיחתן - הוא נוכח כי בוצע על ידי אחר צינור עוקף מפלסטיק לצינור שהוליך לדירת התובעים, ואותו צינור ישן (מברזל) נותר עדיין במקומו, למעט חתיכה באורך של כ- 20 - 30 ס"מ, שנחתכה והוחלפה בצינור הפלסטיק.ו

הנתבע דרש מהתובעים לשאת במחצית העלות של פתיחת המרצפות בחלק של חדר המדרגות, וסגירתן, אך הם דחו דרישה זו בטענה שעל ועד הבית לשאת בהוצאה זו (נספח ה (1) לכתב התביעה, סעיף 5).נ

התובעים הציגו בבית המשפט מספר צינורות ברזל מחוררים וחלודים (דף התצלומים
מס' 1 מהתצלומים שצילם מהנדס כץ) וטענו כי אלה הצינורות (או קטעי צינור) שנשלפו מחדר המדרגות, בקטע שמוליך לדירתם.ב
מר גיברלטר הסביר בפרוטרוט מדוע טענה זו אינה סבירה כלל (ראו בעמ' 36 - 39 לפרוטוקול), והסבריו לא הופרכו. בין היתר, הסביר כי לו היה מצבו של הצינור שליד המעלית כמצב הצינורות שהוצגו בבית המשפט, לא היה מדובר בנזילה אלא בשיטפון, ואז לא היה הוא מוזמן לתיקון "רגיל", אלא "חב' המעליות היתה משביתה את המעליות, וועד הבית היה צועק: הצילו".
התובעים טענו כי הזמינו שרברב בשם דוד פאר ושילמו לו 1,170 ₪ בגין תיקון קטע הצנרת בפרוזדור הבניין.
התובעים לא העידו מטעמם את השרברב האמור, ועל כן לא ניתן היה לברר מפיו אם אמנם שלף במהלך עבודתו בקטע שבחדר המדרגות את קטעי הצינורות החלודים שהוצגו בבית המשפט, ומה תשובותיו על ההסברים של השרברב מר גיברלטר.ו
התובעים אף לא הגישו כל קבלה של מר פאר בגין עבודתו, לרבות בגין הסכום שנזכר לעיל.נ
את הצינורות שהביאו לבית המשפט הציגו התובעים גם לפני המומחה מטעמם, מהנדס כץ, שצילם אותם והתייחס אליהם בסעיפים 1 ו- 2 של הממצאים בחוות דעתו, אך לא היה בידו לשייך אותם לדירה או לכל צנרת שרלבנטית אליה.ב
נראה איפוא כי כל עניין הצינורות החלודים אינו אלא בגדר "אילוסטרציה" שנועדה להרשים את בית המשפט, אך שאין לה קשר עובדתי לרטיבות שנתגלתה בדירה.ו
ביום 7.2.01 הודיעו התובעים על הקדמת קבלת החזקה בדירה ליום 13.2.01 כאשר קבלת הדירה היא תחת מחאה ומבלי לפגוע בזכויות התובעים בעניין פגם נסתר (נספח ג' לכתב התביעה).נ


ביום 12.2.01 נערכה בדירה בדיקה ע"י מהנדס כץ מטעם התובעים.

עפ"י חוות דעתו :
"הדירה נקנתה לאחרונה (יד שניה) ונמצאת בתהליך שיפוצים. עקב מפגעי רטיבות כתוצאה מדליפות צנרת מים (פגועה מקורוזיה חריפה) ברכוש המשותף (חדר מדרגות), נתבקשתי לבדוק חששות ביחס לאיכות הצנרת בדירה וזאת עשיתי בנוכחות עוה"ד,
דוד – אחראי לשיפוצים מעטם הדייר ושרברב מטעמו שפירק ריצוף וחשף צנרת מים קרים וחמים במספר נקודות.
הצנרת נמצאה תקינה אך נתגלו מפגעי רטיבות אחרים".ב

ממצאים: "1. הוצגו בפני קטעי צינורות פגועים ביותר (מחוררים וחלודים) עקב קרוזיה חריפה...
3. פתיחת ריצוף במטבח ובכניסה חשפה צנרת מים:
3.1 מבוטנת כהלכה.ו
3.2 מבודדת כהלכה (בקליפות בידוד).נ
3.3 מוגנת כהלכה ע"י צביעה ביט ומנית שחורה.ב
3.4 מבריקה וחפה מכל פגיעה או קצה סימן של פגיעה.
4. שכבת החול במטבח רוויה ביותר ומעידה על דליפה מתמשכת ממקור כלשהו.ו
5. פתיחת ריצוף בסמוך לויטרינה למרפסת חדר המגורים העלתה כי בוצעה קורת הפרדה מקצועית בין המרפסת לחדר המגורים, ואין כל חדירת מי גשמים (ההדגשה במקור).נ
6. פתיחת ריצוף קרמי בשירותי הורים העלתה שכבת מילוי רוויה ביותר ופגועה מדליפה מתמשכת ממערכת הדלוחים".

ניתוח והמלצות: "1. ... אין מקום לטפל כיום בצנרת אספקת המים ואם ישמר מצבם גם בעת עבודות השיפוץ, הרי שזו יכולה להחזיק עוד 20 שנה לפחות.


2. מקור הדליפות בשירותי הורים – במערכת הדלוחים, ואילו במטבח – הרי שאמנם קיבלתי אינפורמציה בדבר דליפה מתמשכת מ"ברזי ניל", אך עדיין חשודה בעיניי גם צנרת הדלוחים".

לפיכך הומלץ לפרק ריצוף קרמי בשירותי הורים ובאזור הרטיבות במטבח עד לקבלת חול יבש ולבצע איטום. לפרק ולבצע מחדש את מערכות הדלוחים על גבי האיטום (ולא מתחתיו). אח"כ יש לרצף מחדש ואם דרישות הפירוק בחדר המגורים תהיינה ניכרות, יהיה צורך להחליף את המרצפות של כל החדר לצורך התאמת גוון.
המומחה העריך את העבודה בסכום של 4,600$, אך ציין כי יש לראות בעלויות אלה מחירי מינימום ולהוסיף בממוצע תוספת של 50% עקב עלויות קבלני שיפוצים הנקבעות באופן שרירותי.

התובעים טוענים כי שילמו למהנדס סך 3,042 ₪ בגין הביקור בדירה וחוות דעת מומחה (נספח ז' לכתב התביעה).

התובעים דרשו מהנתבע פיצוי בגין הסכום ששולם לשרברב מטעמם ולמהנדס כץ, וכן תבעו עלות התיקונים לפגמים הנסתרים בהתאם לחוות דעת המומחה.ב
ב"כ הנתבע השיב כי מאחר ומדובר בבניין כבן 12 שנה, מטבע הדברים יש צורך במעט שיפוצים. לטענת הנתבע, הצינורות שהוצגו בפני המומחה אינם שייכים לדירה זו, והא ראייה: המומחה עצמו קבע בחוות דעתו כי הצנרת בדירה תקינה לחלוטין.ו
לטענת הנתבע, הרטיבות בחדר מקלחת ושירותים היא תופעה נפוצה ונובעת מהתרופפות האיטום בין אריחי הקרמיקה, וזו תופעה שולית שמצויה בכל דירה בבניין בגיל זה. לכן דחה הנתבע את דרישת התובעים.

מטעם הנתבעים הוגשה חוו"ד של אדריכל יהודה יהב שביקר בדירה ביום 28.8.01, לאחר תום עבודות השיפוץ שהתובעים ביצעו בה.

על פי חוות דעת זו:
"עובדות: 3.1 הדירה לאחר שיפוצים ולמעשה כל התופעות שצוינו בחוות הדעת של "בם", אינן ניתנות לאבחון.
3.2 ניתן בשלב זה רק לשער הגורמים לרטיבות שהתגלתה בשכבת המילוי ...
3.3 למיטב ניסיוני יכולה הרטיבות להגרם מדליפת צנרת, ברזי ניל, ובאותה מידה לא פחותה מחדירת רטיבות דרך חריצי הריצוף, וכן מחדירת מים דרך רוזטה לא אטומה כהלכה (במקרה של מקלחון השירותים הצמודים לחדר שינה הורים).
3.4 ברור שגילוי החששות נבע עקב חששות ולא מפאת סימנים חיצוניים, לא בדירה עצמה, כמו כן לא היו תלונות שכנים שדירתם בקומה מתחת. נראה לפיכך...כי שכבת המילוי הרוויה ביותר לא עברה כלפי חוץ מפאת ביצוע איטום כיאות.
3.5 הדירה מרוצפת רובה ככולה בריצוף קרמי, ואשר לדברי מר ססיל גורפיל אינו זהה לריצוף הקודם שהיה בדירה.
3.6 הצנרת שנחשפה בדירה נתגלתה במצב מצוין ויכולה להחזיק עוד 20 שנה כך עפ"י מסמך מס' 2.1" (הכוונה לחוות הדעת של מהנדס כץ מטעם התובעים).

"מסקנות: 4.1 למעשה לא ניתן היה לגלות תופעות הרטיבות ללא החשיפה בעקבות החששות, והשיפוצים שנערכו בדירה אף הם לא גילו המקור לתופעות.
4.2 לא נדרש שום איטום נוסף בדירה, וביצועו מיותר.
4.3 הצנרת עפ"י מסמך 1.2 (חוות הדעת של מהנדס כץ) היתה תקינה, ולפיכך מוזרה ביותר הדרישה לתיקונה.
4.4 ההערכה לריצוף כל חדר המגורים מוגזמת מעיקרה, מחמת העובדה שהריצוף הוחלף ולא נעשה ניסיון לתאם השלמות בגוון זהה לריצוף שהיה קיים בדירה.
4.5 מבלי לפגוע בנותן חוות הדעת (מהנדס כץ), אומדן עלויות התיקונים גבוה דיו ובחלקו אף מוגזם ואין העלויות בבחינת מחירי מינימום".




טענות התובעים:

התובעים טוענים כי הרטיבות היא בגדר פגם נסתר, ובהתאם לחוזה המכר ולחוק המכר, תשכ"ח – 1968, האחריות לתיקונה מוטלת על הנתבע. התובעים טוענים כי משסרב הנתבע לקיים חיוביו, ביצעו התובעים בעצמם את התיקונים הנדרשים ותובעים פיצוי בגינם.

לטענת התובעים, הנתבע ביקר בדירה בזמן השיפוצים (עובדה שאינה שנויה במחלוקת), ויכול היה למלא את מחויבותו כלפיהם. הנתבע לא הזמין את המומחה מטעמו בעת שנערכו השיפוצים, כאשר החול מתחת למרצפות, והצנרת, היו חשופים, אלא רק לאחר שהסתיימו התיקונים, והפגמים לא היו ניתנים לאבחון. לפיכך, טוענים התובעים, חווות דעתו של אדריכל יהב, שהוגשה מטעם הנתבע, היא בגדר השערה בלבד. בנוסף, טוענים התובעים כי חוות הדעת של אדריכל יהב אינה שוללת את הסבריו של המהנדס כץ למקור הרטיבות, אלא מעלה אפשרויות נוספות.

לטענת התובעים בהתאם לסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970 (להלן: חוק התרופות), זכאים הם לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם עקב הפגם הנסתר. לטענתם, סעיף 4 בחוזה מגלם איזון במערכת החיובים המוטלים על הצדדים. היה מוטל על הנתבע לצפות כי אם יתגלו פגמים נסתרים, והוא לא יעמוד במחויבותו על פי ההסכם, יגרם לתובעים נזק.

לעניין שיעור הפיצויים, טוענים התובעים כי פעלו בסבירות על מנת למנוע נזקם. התובעים טוענים כי מר פאר, השרברב מטעמם, תיקן את הצינור המוביל לדירה, בחדר המדרגות, על ידי התקנת צינור עוקף מפלסטיק, בעלות 1,170 ₪. התובעים עשו זאת כתחליף להחלפת הצינור המקורי, דבר שהיה לטענתם מייקר את התיקון.
לטענתם, פנייתם למומחה בעל שם לצורך מתן חוות דעת היתה סבירה ונחוצה לצורך בדיקת הפגמים הנסתרים.

אין מחלוקת כי התובעים הזמינו את חוות הדעת של מהנדס כץ בשל החששות שהתעוררו אצלם, לאחר שנוכחו כי נגרמה נזילה בשל פגם בצינור שהוביל לדירה שמולם. בשל כך חששו התובעים שמא יש בדירתם פגמים נסתרים, ועל כן הזמינו את חוות הדעת.
לדבריהם, אומדן העלויות שפרט המהנדס בחוות דעתו הוא סביר וכן קביעתו כי יש לראות בעלויות האמורות מחירי מינימום ויש להוסיף בממוצע 50% על העלויות הנקובות. לטענת התובעים, הם פעלו בצורה סבירה כאשר לצורך תיקון הפגמים הנסתרים השתמשו באותם בעלי מקצוע שנשכרו על ידם לצורך ביצוע השיפוצים האחרים בבית.
התובעים טוענים כי אין בידם קבלות נפרדות עבור העבודה שבוצעה לצורך תיקון הפגמים הנסתרים, מאחר ולא ידעו כי המקרה יגיע לבית משפט. לטענתם העובדה שאין בידם חשבוניות בגין העבודות שבוצעו על פי המלצות מר פאר ומהנדס כץ, אין בה כדי להוריד מאחריותו של הנתבע לפגמים הנסתרים ומחובתו לשלם לתובעים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב הפגם הנסתר.

טענות הנתבע:

בפן האחריות טוען הנתבע כי גם אם תתקבלנה טענות התובעים בדבר ליקויי הרטיבות, עדיין אין מדובר בפגם נסתר, שהוא אחראי לפצות בגינו על פי החוזה, אלא בבלאי סביר, שהיה על התובעים לצפות לו בקנותם דירה מיד שניה בבניין כבן 12 שנים. לפיכך, טוען הנתבע, אין להטיל עליו אחריות בגין בלאי זה.
עוד טוען הנתבע, כי חוות דעת המומחה, מהנדס כץ, התבססה על השערות והנחות ביחס למקור הרטיבות, והוא לא קבע בוודאות מה היה המקור. הנתבע טוען, כי בדיקתו של המומחה נערכה בעת שהדירה היתה בשיפוץ, ולא היה כל קושי לחשוף את צנרת הדלוחים, שהיתה "החשודה" העיקרית ברטיבות, לדעתו של מהנדס כץ, ובדרך זו לזהות בוודאות את המקור לרטיבות.
הנתבע טוען כי משלא הוכיחו התובעים בוודאות את מקור הרטיבות, אין ניתן לשלול כי מקור הרטיבות נעוץ בבלאי או בהצפה בחדר המדרגות ברכוש המשותף, שחדרה למטבח ולשירותי הורים.

במקרה כזה, טוען הנתבע כי אין לחייבו באחריות לרטיבות הנסתרת.

אשר לסכום הנזק שנתבע, טוען הנתבע כי התובעים לא הוכיחו שאכן ביצעו את המלצותיו של המומחה, ומה בדיוק היו הוצאותיהם על ביצוע ההמלצות הללו, להבדיל מהוצאות שאינן קשורות אליהן.
בהקשר זה ראוי לציין, כי על פי עדות התובע (בעמ' 31 לפרוטוקול), ביצעו התובעים שיפוצים נרחבים בדירה, בעלות של בין 20,000 דולר ל- 25,000 דולר, והם לא הביאו עדות של המשפץ, ואף לא קבלות, בדבר הביצוע והעלות של התיקונים שנדרשו בשל הרטיבות במקומות שצויינו בחוות הדעת של מהנדס כץ.

דיון:

חוק התרופות קובע בסעיף 10 את הזכות לפיצויים :
"הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה".

בהגשמת זכות זו נוהגים להבחין בין שני שלבים:
"השלב הראשון עניינו קביעת היקפו ומידתו של הנזק, שבגין התרחשותו אחראי המפר. זוהי שאלה של תיחום הנזק, אשר במסגרתה מאתרים את הנזקים, שנגרמו על-ידי ההפרה (בחינת הסיבתיות), תוך ייחוד אותם נזקים שהם צפויים, ושבגינם מוטלת אחריות (מבחן הצפיות). משאותר הנזק, אשר בגין התרחשותו אחראי המפר, בא מקומו של השלב השני, אשר עניינו קביעת שיעור הפיצויים, לו זכאי הנתבע בגין הנזק שנגרם לו. זוהי שאלה של שומה וכימות (QUANTIFICATION), אשר במסגרתה יש לתרגם את הנזק לסכומי כסף, שיש בהם כדי לפצות את הנפגע" (כבוד השופט ברק, כתוארו אז, בע"א 355/80 - אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2), 800 ,עמ' 807-808).

על פי סעיף 4 לחוזה המכר, ויתרו הקונים (התובעים) על כל טענת פגם, מום או אי התאמה, למעט פגם נסתר.
בחוזה דנן אין הגדרה מהו "פגם נסתר" ואין קביעה כי פגם נסתר שבאחריות המוכר (הנתבע) יהיה רק כזה, שהנתבע חטא לגביו באי-גילוי נאות (ראו לעניין זה את פסק דינו של כב' השופט צבן (בימ"ש השלום בירושלים) ב- ת"א 2688/94 בינרמן נ. פז, בעיקר בסעיפים 6 ו- 8 של פסה"ד).
לפיכך יתכן "פגם נסתר", אשר גם הנתבע לא היה מודע לקיומו בעת עריכת החוזה, ובכל זאת יהא חייב, על פי סעיף 4 לחוזה, לפצות את התובעים בגינו (בכפוף לנסיבות של גילוי הפגם, קיום חובת ההודעה של הקונה למוכר וכד').

מחוות הדעת של מהנדס כץ והצילומים שערך (הללו צורפו לתיק בנפרד), ניתן לקבוע כממצא עובדתי כי התגלו בדירה שכבות חול רוויות במטבח ובשירותי ההורים.
עוד ניתן לקבוע כי אין כל קשר בין ממצא זה לבין הצינורות החלודים והמחוררים, שהביאו התובעים לבית המשפט, ואשר מהנדס כץ התייחס אליהם בסעיפים 1 ו- 2 של תיאור הממצאים בחוות דעתו.
על פי הראיות, ובמיוחד - עדותו של שרברב הנתבע, מר גיברלטר, אשר התובעים לא הפריכוה ולא הביאו לעדות את השרברב מטעמם - לא הוכיחו התובעים כי לצינורות הללו יש קשר כלשהו לדירתם.
הדבר נתמך אף מחוות דעתו של מהנדס כץ, אשר "מציין לשבח" את המצב המצויין של הצנרת בדירה, ואינו מקשר כלל בין הצינורות שהוצגו לפניו לבין הרטיבות שנמצאה מתחת למרצפות במטבח ובשירותי ההורים.
טענת הפגם הנסתר, לענייננו, מתמצית איפוא באותה רטיבות שמצא מהנדס כץ מתחת למרצפות במטבח ובשירותי ההורים.
רטיבות בחול שמתחת למרצפות, בשני המקומות הללו, היא על פניה בגדר "פגם נסתר", וכך סבר אף מהנדס יהב מטעם הנתבע:



"שאלה: האם הממצאים של כץ הם פגמים נסתרים?
תשובה: כן" (בעמ' 41 לפר'; ובהמשך ציין העד, כראייה לפגם הנסתר, גם את כתם העובש, כתוצאה מרטיבות, שנראה על גבו של ארון שנשלף מהמטבח, בתצלום 4 / 2).

יש לציין, כי אותה רטיבות היתה אכן נסתרת, מכיוון שלא נראתה בשום מקום גלוי בדירה, ואף השכנים בדירה שמתחת לדירת התובעים לא התלוננו על נזילה לדירתם.

כאמור, סעיף 4 לחוזה מטיל על הנתבע את האחריות בגין פגם נסתר.
יתרה מזאת, הנתבע עצמו - הן בכתב ההגנה, בסעיף 22 א', והן במכתב בא-כוחו, נספח ט' לכתב
התביעה - טוען כי רטיבות מסוג זו שמצא מהנדס כץ היא תופעה צפוייה ונפוצה בבית בן עשר או שתים עשרה שנים.
בכך, לשיטתו של הנתבע עצמו, מתקיים מבחן הציפיות על פי הקטע שצוטט לעיל מתוך פס"ד אניסימוב נ. טירת בת שבע, היינו: כשמדובר בנזקים, שהצד המפר יכול היה לצפות, מוטלת בגינם אחריות.

לפיכך מקובלת עלי טענת התובעים, כי חוזה המכר מקנה להם עילת תביעה כנגד הנתבע בגין נזקי הרטיבות שמהווים פגם נסתר בדירה.

סכום הנזק :

משאותר הנזק, אשר בגינו אחראי ההנתבע, בא מקומו של השלב השני, שעניינו קביעת שיעור הפיצויים, שהתובעים זכאים להם.
לגבי שלב זה, מסקנתי היא כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח את סכום הנזק שהם זכאים לו, מכיוון שלא הוכיחו מה היה מקור הרטיבות ולא הראו מה הסכומים שהוציאו


בפועל לצורך תיקון נזקי הרטיבות (בנפרד מהוצאות אחרות שהוציאו על השיפוץ הנרחב בדירה).

לגבי מקור הרטיבות:

כאמור, קבעתי כממצא עובדתי את קיומן של שכבות חול רוויות במטבח ובשירותי ההורים. אולם כדי להוכיח מה הסכום, שבו יש לחייב את הנתבע, על התובעים להראות מנין נבעו נזקי הרטיבות, וכפועל יוצא מכך - מה ההוצאות שהוצאו לתיקון הנזקים הללו.
מהנדס כץ מצא את הצנרת בדירה במצב תקין מאד, ועל כן שלל כי הרטיבות נגרמה כתוצאה מנזילות בצנרת זו. הוא לא הצליח להצביע על מקור הרטיבות, אלא העלה מספר השערות חלופיות, שהעיקרית בהן: מערכת הדלוחים; ומהנדס יהב (שראה את הדירה לאחר תום השיפוצים) הוסיף השערות משלו.

במטבח –
מהנדס כץ ציין בפרק הממצאים כי מדובר בדליפה "ממקור כלשהו".
בפרק ההמלצות כתב כי קיבל מידע בדבר דליפה מ"ברזי ניל", אך עדיין חשודה בעיניו גם צנרת הדלוחים.
דברים אלה אינם רציניים: מהנדס כץ מבסס השערה, כי הדליפה היתה מברזי ניל, על עדות שמיעה, שאינו טורח כלל לציין את מקורה. על פי הראיות, בעת שמהנדס כץ ביקר בדירה, לא נילווה אליו אף אדם שגר בה עובר למכירתה לתובעים (לדברי הנתבע, הדירה היתה מושכרת, ואף הוא עצמו לא חי בה).
על כן אין לדעת על מה מבסס מהנדס כץ את עניין הדליפה מברזי הניל. הוא עצמו אינו מציין כי בעת ביקורו בדירה מצא דליפה מברזים אלה.
אשר למערכת הדלוחים: במהלך השיפוצים החליפו התובעים את כל המטבח, ועל כן הוצאו ארונותיו, והריצפה והקירות נחשפו לחלוטין, כפי שניתן לראות בתצלום 3 / 4 (וגם בתצלום 4 / 2), תצלומים שנעשו על ידי מהנדס כץ עצמו.


לפיכך תמוהים דבריו של מהנדס כץ (בעמ' 5 ו- 7 לפרוטוקול), כאילו היתה מניעה כלשהי לכך שיבדוק את מערכת הדלוחים במלואה ויאמת בעצמו, או יפריך, את השערתו כי הרטיבות שמצא נבעה ממנה.
מהנדס כץ לא שלל כי הצפה במטבח יכלה להיגרם גם כתוצאה מההצפה ברכוש המשותף, בחדר המדרגות, שעליה שמע, אך לא ראה אותה (בעמ' 6 לפרוטוקול).

כלומר, למרות שהדירה היתה בשיפוצים - מצב מתאים מאד לבדיקת מקור הרטיבות - לא ניצל זאת מהנדס כץ על מנת לברר מקור זה לאשורו.
מהנדס יהב, בתשובה לשאלה בדבר האפשרות לבדוק את צנרת הדלוחים, השיב: "אין מניעה, הארונות הוסרו ויש קשר פתוח לצנרת" (בעמ' 42 לפרוטוקול).
בסופו של דבר, לא יכול היה מהנדס כץ להצביע על מקור הדליפה, למרות שמהראיות עולה כי היה בידו לעשות יותר על מנת לאתרו.
כאמור, המליץ המומחה לפרק את הריצוף במטבח, לבצע איטום, לפרק ולבצע מחדש את מערכת הדלוחים ע"ג האיטום. ברם, כשנשאל בבית המשפט האם ראה את האיטום במטבח ענה בשלילה. לטענתו, ראה שהאיטום בשירותים נעשה מעל מערכת הדלוחים ולא מתחתיה, ולכן הניח כי אף במטבח נעשתה אותה טעות. על כן המליץ לאטום גם במטבח, על אף שלמעשה לא בדק כלל את האיטום במטבח ולא יכול היה לשלול כי איטום זה היה תקין, היינו: אין צורך לבצעו מחדש (עדותו של מהנדס כץ, בעמ' 9 לפרוטוקול).
פועל יוצא: מהנדס כץ, שהוא בעל המקצוע היחיד, אשר בנסיבות העניין יכול היה לבדוק בזמן אמת את מקור הרטיבות ולקבוע את דרכי התיקון, לא קבע ממצא ברור ומוצק לעניין מקור הנזק.
משכך, אין ניתן לדעת מה האמצעים המדוייקים שדרושים לתיקונו, ומה עלותם.





בשירותי ההורים –

בחוות הדעת של מהנדס כץ נקבע כי הרטיבות במקום זה נבעה ממערכת הדלוחים.
בעדותו בביהמ"ש ציין המהנדס לראשונה כי יתכן ויש קשר בין הרטיבות בשירותי ההורים לבין המטבח, אך למרות חשש זה לא בדק את מערכת הדלוחים בין שירותי ההורים למטבח (בעמ' 5 לפרוטוקול).
עדותו בעניין זה היתה מעורפלת (בעמ' 12 - 13 לפרוטוקול), ו"השורה התחתונה" שלה היתה, כי ביכולתו לקבוע, על פי ניסיונו, שהרטיבות בשירותי ההורים נבעה מדליפה במערכת הדלוחים, וזאת - מבלי לפרק מערכת זו ומבלי לוודא שהשערתו נכונה (בעמ' 14 ו- 17 לפרוטוקול); וזאת בניגוד לדבריו הקודמים, כי המיכשור שברשותו אינו מראה במדוייק את מקור הדליפה, ועל כן דרש לפרק את כל מערכת הדלוחים.
למותר לאמר כי לא השתכנעתי מדברים אלה, על הסתירה הפנימית שבהם.
מהנדס כץ העלה השערה נוספת: כי הדליפה יכולה לנבוע משטיפת הריצפה באופן שגורם לחלחול מים דרך המרצפות, אך על פי כמות המים שמצא, אין זו כנראה הסיבה לרטיבות.
מהנדס כץ נשאל אם הדליפה יכולה להיגרם על ידי גומיה מקולקלת והשיב כי היא יכולה להיגרם על ידי "הרבה דברים" (בעמ' 17 לפרוטוקול).
בסופו של דבר, מעבר למספר השערות שלא נבדקו, לא יכול היה מהנדס כץ להצביע על מקור הרטיבות, למרות שבדק את הדירה במהלך שיפוצים והיתה לו גישה לצנרת הדלוחים ואפשרות לבדוק השערות אחרות בדבר מקור הרטיבות.

המומחה מטעם הנתבע, אדריכל יהב, לא שלל את האפשרות כי הרטיבות נגרמה מדליפה במערכת הדלוחים, אך ציין אפשרות נוספת: אם הרוזטה במקלחת ההורים אינה אטומה כהלכה, יחדרו המים ממקום זה לקיר, וממנו לריצפה (בעמ' 42 לפרוטוקול).
כאמור, זו השערה בלבד. אדריכל יהב לא ראה את הדירה בעת השיפוץ ולא קבע, כעובדה, כי הרוזטה במקלחת ההורים לא היתה אטומה כהלכה.



עם זאת, ציין אדריכל יהב, כי מתוך הממצא של מהנדס כץ, כי הצינורות בדירה הם תקינים לחלוטין, עולה סיכוי רב יותר כי הרטיבות נוצרה שלא כתוצאה מדליפה ממערכת הדלוחים.

לסיכום, גם לגבי שירותי ההורים אין בחוות הדעת ובעדות של מהנדס כץ קביעה של מקור הרטיבות, והתובעים לא הוכיחו מה היה אותו מקור.

מצב הדברים הוא איפוא כי לגבי הפגם הנסתר: רטיבות מתחת למרצפות, הן במטבח והן בשירותי
ההורים - אין ניתן לקבוע מהו מקור הרטיבות; וכפועל יוצא - מה בדיוק העבודות הדרושות לתיקון ומה עלותן.
לדוגמא: אם מקור הרטיבות אינו נובע ממערכת הדלוחים הרי "האיטום מיותר וכן עב' האיסטלציה. מה שצריך זה פירוק וריצוף...לגבי המחיר: ניתן להוציא מרצפות בודדות וליבש את החול והוא יתייבש, זאת בהנחה שמקור הרטיבות לא ממשיך" (עדותו של אדריכל יהב, בעמ' 43 לפרוטוקול).

לגבי סכום הנזק -

גם בעניין זה נמצאו חישוביו של מהנדס כץ מוטלים בספק.
כך, הוא נקב סכום של 1000 דולר עבור עבודות איטום והסביר כי הביא בחשבון 20 מ"ר, אך בחקירה הנגדית הודה כי האיטום נחוץ רק מתחת לארונות, ועל כן השטח צריך להיות רק 8 מ"ר, ולא 20 מ"ר (בעמ' 11 לפרוטוקול).
בנוסף, חוות הדעת כוללת עלות של ריצוף מחדש, אך בפועל נלקחו מרצפות ממרפסת הכביסה (בעמ' 24 לפרוטוקול, עדותו של מר האריס שפיקח מטעם התובעים על עבודות השיפוץ).
כן כוללת חוות דעתו של מהנדס כץ אפשרות של ריצוף מחדש של כל אזור חדר המגורים, לצורך התאמת גוון במידה ודרישות הפירוק יהיו ניכרות (סעיף 4 של חוות הדעת).

המלצה זו תמוהה כשלעצמה, מכיוון שבממצאים שבחוות הדעת אין כל התייחסות לממצא של רטיבות בחדר המגורים. אדרבא, בסעיף 5 של הממצאים נאמר כי פתיחת ריצוף בחדר זה העלתה שבוצעה קורת הפרדה מקצועית בין החדר לבין המרפסת, ולכן אין חדירה של מי גשמים.
בסעיף הממצאים שבחוות הדעת לא נאמר כי בחדר המגורים נמצא חול רווי או רטיבות אחרת, ועל כן אין ברורה ההמלצה להחליף ריצוף בחדר המגורים.
מהנדס כץ טען בעדותו כי המליץ להחליף את הריצוף בשטח של 15 מ"ר, מתוך 40 מ"ר של שטח חדר המגורים, אך המלצה כזאת לא נכתבה בחוות דעתו.
"לביהמ"ש: המלצתי החלפת ריצוף ב-15 מטר מרובע בסלון. זה לא כל שטח הסלון.
ש. אתה למעשה לא ידעת כמה מרצפות יהיה צריך להחליף.
ת. נכון. לא ידעתי. לקחתי את מה שחשבתי שהוא מינמלי. מפנה לסעיף 4 לחוה"ד. השארתי שם בערפל כי לא ידעתי כמה יצטרכו לפרק בסלון. את הפירוק עושים לפי הרטיבות. אני מניח שהסלון לפחות 40 מטר מרובע שמתוכם יש צורך לפרק כ- 15 מטר מרובע" (בעמ' 13 לפרוטוקול).

לסיכום, גם הקטע בחוות דעתו של מהנדס כץ, שדן במהות התיקונים הדרושים ובעלותם, לוקה באי בהירות רבה ואין ניתן ללמוד מתוכו באופן ברור אילו עבודות בדיוק אכן צריכות להתבצע, ובאיזו עלות.

אי הוכחת ההוצאות שהתובעים נשאו בהן לשם תיקון הפגם הנסתר

נוסף על אי הבהירות שבחוות דעת המומחה מטעם התובעים, כאמור לעיל, הרי התובעים לא הגישו ולו קבלה אחת לתמיכה בטענתם לגבי ההוצאות שנדרשו להן לצורך תיקוני הרטיבות.



התובע אישר כי מלכתחילה התכוונו התובעים לערוך שינויים בדירה, ללא קשר לתיקוני הרטיבות (כאמור, היה מדובר בשיפוץ בהיקף של כ- 25,000 דולר; עדות התובע בעמ' 31 לפרוטוקול).
בפועל שופצה הדירה, בפיקוחו של מר הרווי האריס מטעם התובעים.
מר האריס העיד כי לאחר שבוצעו התיקונים לפתרון בעיית הרטיבות, הגיעו התובעים ארצה והחליפו שוב את הריצוף בדירה, על פי החלטתם (בעמ' 26 לפרוטוקול).
התובעים לא הגישו כל מסמכים או קבלות לגבי הוצאותיהם, לא לגבי ההוצאות שיוחדו לתיקון הרטיבות, ואף לא לגבי הוצאות השיפוץ בכללותו.

בנוסף, התובעים לא העידו מטעמם את השרברב, מר דוד פאר, אשר על פי עדותו של האריס ביצע את התיקונים על פי חוות דעתו של מהנדס כץ.
ב"כ התובעים אמר (בעמ' 49 לפרוטוקול), כי הסתפק בחוות הדעת של מהנדס כץ ובעדותו של מר האריס, שפיקח מטעם התובעים על הבנייה.
על כן אין לפני ראיות אילו מתוך המלצותיו של מהנדס כץ בוצעו בפועל. הדבר משמעותי במיוחד, כשמדובר בהמלצות מעורפלות, אשר אין זה ברור כי אמנם היה נחוץ לבצען במלוא היקפן.
האדם שפיקח בשם התובעים על עבודות השיפוץ, מר הרווי האריס, לא יכול היה לאמר בעדותו אילו עבודות בוצעו בפועל, ולא היו בידיו קבלות בגין עבודות אלה. תשובותיו בעניין זה היו עמומות, ו"השורה התחתונה" היא, כי מר האריס רק עשה לתובעים טובה, שלא על מנת לקבל פרס, ולא היה מודע לצורך לדרוש קבלות (ראו בעמ' 21 ו- 23 לפרוטוקול). התובעים עצמם לא היו בארץ בזמן העבודות, ואף בידם לא היו כל קבלות. מעדותו של מר האריס עלה, כי היתה קבלה לגבי סכום התיקון שביצע השרברב בצינור בחדר המדרגות, שהוליך לדירת התובעים - תיקון שעל פי הראיות לא היה הכרחי, ואינו מטיל חבות על הנתבע - אולם אף קבלה זו לא הוצגה.
בהימנעם מלהעיד את השרברב פאר, לא הוכיחו, איפוא, התובעים אילו עבודות בוצעו בפועל, שניתן לקשרן באופן ספציפי לרטיבות שמצא מהנדס כץ, ומה היתה עלותן של העבודות הללו.

הלכה ידועה היא כי הימנעות מזימון עד הנמצא בשליטת צד לדיון יוצרת חזקה כי עדותו של אותו עד אינה תומכת בגירסת בעל הדין שנמנע מלזמנו לדיון (למשל: ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ ואח' נ' פרץ רוזנברג ואח', פ"ד מז(2) 605).

התובעים טענו, כי אין בידם קבלות מאחר ולא ידעו כי המקרה יגיע לבית המשפט.
טענה זו תמוהה: מחליפת המכתבים שהציגו התובעים עולה כי עוד בינואר 2001, טרם תחילת השיפוץ, התובעים ראו בתיקונים הנדרשים פגם נסתר שבאחריות הנתבע (נספחים ב'-ה' לכתב התביעה). על מנת שהנתבע יחזיר להם את הסכומים שדרשו, היה על התובעים להראות לנתבע, גם שלא במסגרת תביעה בבית המשפט, קבלות לגבי אותם סכומים.
ברם, משהתובע עצמו אינו יודע, על פי עדותו, כמה עלו התיקונים שהיו נחוצים על פי חוות דעתו של מהנדס כץ, ולא דאג לתעד אותם, כיצד מבקש הוא מהנתבע לשלם בעבורם.

עוד טוענים התובעים כי העובדה שאין בידם חשבוניות וקבלות בגין העבודות שבוצעו על פי המלצות מר פאר ומהנדס כץ, אין בה כדי להוריד מאחריותו של הנתבע לפגמים הנסתרים וכדי לגרוע מחבותו לשלם עבור תיקונם.
טענה זו אין בידי לקבל.
בפס"ד אניסימוב נ. טירת בת שבע, שנזכר לעיל, נעשתה אבחנה: "באותם מקרים בהם - לאור טיבו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע – התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת באותם מקרים אשר בהם – לאור טבעו ואופיו של הנזק - קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר" (פ"ד לה(2) 800 , בעמ' 809; ההדגשה שלי - י.ק.).




אין ספק, כי עלות תיקוני רטיבות הנעשית על ידי שרברב, היא נזק שלגביו ניתן להביא נתונים מדויקים, אין מדובר בנזק, שלאור טיבו קשה להוכיחו במדוייק, אלא בתיקונים ספציפיים, שעבורם שולם סכום ספציפי, וניתן להוכיחו באמצעות קבלות, עדות מבצע התיקון וכד'.
על כן, משנמנעו התובעים להביא לפני ביהמ"ש ראיות אלה – אין לפסוק להם פיצוי.

הקבלה היחידה שהגישו התובעים היתה בגין הסכום ששילמו למהנדס כץ עבור חוות דעת המומחה, אך משהמומחה לא קבע את מקור הרטיבות, ולא ניתן היה ללמוד מחוות דעתו ומעדותו אילו תיקונים בדיוק יש לבצע, ובאיזו עלות - אין מקום לחייב את הנתבע בעלותה של חוות דעת המומחה.

סיכומו של דבר :
לאחר שבחנתי את חומר הראיות מסקנתי היא שיש לדחות את התביעה, מכיוון שהתובעים לא הרימו את הנטל שעליהם ולא הוכיחו מה סכום הנזק שנגרם להם.
התובעים ישלמו לנתבע הוצאות המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתן וכן שכ"ט עו"ד בסך 6000 ש"ח, בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין אל ב"כ הצדדים.


זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.
ניתן היום ד' באלול, תשס"ג (1 בספטמבר 2003) בהעדר הצדדים.

יעל קלוגמן, שופטת      








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור ליקויי בניה

  2. ליקויי בניה תקרות

  3. פגם טרמיטים

  4. ליקויי בנייה ריצוף

  5. התיישנות ליקויי בניה

  6. ליקויים בממ''ד

  7. פגם נסתר בצנרת

  8. ליקויי בניה בנתיבות

  9. ליקויי בניה ברמלה

  10. ליקויי בניה בחדרה

  11. שקיעה דיפרנציאלית

  12. ליקויי בניה ריצוף

  13. ליקויי בניה בשדרות

  14. ליקויי בניה באשדוד

  15. ליקויי בניה בעפולה

  16. ליקויי בניה ברמת גן

  17. ליקויי בניה בכרמיאל

  18. ליקויי בניה - איטום

  19. ליקויי בניה בבאר שבע

  20. אי התאמה במפרט הטכני

  21. ליקויי בניה - 7 שנים

  22. ליקויי בניה בכפר סבא

  23. ליקויים באספקת חשמל

  24. ליקויי בניה ברמת ישי

  25. פיצוי על ליקויי בניה בדירה

  26. הודעה בכתב על ליקויים

  27. ליקויי בניה בקרית אתא

  28. תביעה על ליקויים בדירה

  29. ליקויי בניה באור יהודה

  30. אופן חישוב פיצוי ליקויי בניה

  31. דירת קוטג' - ליקויי בניה

  32. ליקויי בניה במערכת ביוב

  33. ליקויי בניה בקרית טבעון

  34. ליקויים בדירה לפני קבלת חזקה

  35. פסקי דין חימום תת רצפתי

  36. הנמכת תקרה בניגוד למפרט

  37. אחריות על ליקויים בריצוף

  38. ליקויי בנייה - קבלן בהליכי פירוק

  39. דירות לעולים חדשים – ליקויי בניה

  40. תביעה בגין ליקויים הנדסיים

  41. ליקויי בנייה בדירות בשכירות

  42. ליקויי בנייה - שברים באריחים

  43. ליקויי בנייה סדקים - תביעת פיצויים

  44. ליקויים בממ"ד במטבח ובדלתות

  45. ערעור על פסק דין ליקויי בניה

  46. מהי אי התאמה יסודית ? - ליקויי בניה

  47. ליקויי בניה בשכונת פסגת זאב ירושלים

  48. תביעה בגין ליקויי בניה בחיפה

  49. רשלנות עו''ד בתביעת ליקויי בניה

  50. ליקויי בניה דירה בקריית ביאליק

  51. ניסיון להסתיר ליקויי בניה בדירה

  52. תחילת תקופת התיישנות ליקויי בניה

  53. הסדר דיוני בתביעה בגין ליקויי בניה

  54. תביעת פיצויים - ליקויים בעבודות אינסטלציה

  55. ליקויי בנייה ברחוב לילינבלום בתל אביב

  56. הודעה על אי התאמה - מהי הודעה על אי התאמה ?

  57. תביעה לתשלום בגין ליקויי בנייה ברמת גן

  58. תביעה נגד קבלן שיפוצים בגין ליקויי בניה

  59. התיישנות תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה

  60. תביעה מנופחת מוגזמת ומופרזת ליקויי בניה

  61. תשלום הקבלן על תיקון עצמי של ליקויי בניה

  62. הגשת תביעת ליקויי בניה ללא התראה מוקדמת

  63. תביעה לפיצויים בגין ליקויי בנייה בבית בעתלית

  64. תביעה כספית על סך 100,000 ₪, בגין ליקויי בניה

  65. ליקויי בניה מהותיים שלא תוקנו בדירה חדשה מקבלן

  66. הגשת תביעה בגין ליקויי בניה לפני תום שנת הבדק

  67. תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים בשל ליקויי בניה

  68. ליקויי בניה - אפשרות תיקון נוספת של קבלן / תיקון חוזר

  69. תביעה משותפת של דיירים נגד קבלן - פיצויים ליקויי בניה

  70. תביעה אישית נגד בעלים של חברת בניה בגין ליקויי בניה

  71. תביעה כספית בגין ליקויים הנדסיים, עוגמת נפש, פיצוי על איחור במסירת החזקה בדירה ונזקים נוספים

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון