דוח ברכב מושכר

פ ס ק ֿ ד י ן התביעה שלפניי עניינה תשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת בגין דו"ח תנועה שקבלה בעקבות עבירה שבצע הנתבע. א. הצדדים: התובעת הינה חברה העוסקת בהשכרת רכב כרכב חלופי ובתוקף עיסוקה זה השכירה לנתבע רכב מסוג יונדאי אקסנט מ.ר. 9083851 (להלן: "הרכב"). הנתבע שכר רכב חלופי ל-4 ימים מהתובעת. מר ניר כהן היה מנכ"ל התובעת ועל שמו רשום הרכב שהושכר לנתבע. (להלן:"ניר") ב. רקע עובדתי: התובעת השכירה לנתבע רכב חלופי לתקופה של 4 ימים. הבעלות על הרכב היתה רשומה על שמו של ניר. הנתבע שילם עבור תקופת השכירות וחתם על התחיבות לפיה ישלם סך של 15 דולר בתוספת מע"מ בגין המרת דוחות חניה או תעבורה. הנתבע ביצע עבירת תנועה במהלך 4 הימים, וקיבל על כך דו"ח. דו"ח התנועה נשלח לביתו של ניר הרשום כבעלים של הרכב ולכתובת זו אף הגיע זימון למשפט שהתקיים בעקבות העבירה שעבר הנתבע. ניר לא קיבל את הזימון מאחר ולא דרש את הדואר הרשום, ולכן גם לא התייצב למשפט. ניר הורשע בעבירה והוטל עליו קנס של 1,500 ₪ ורישיונו נשלל לתקופה של חודשיים ועל תנאי למשך שנתיים. פס"ד נשלח לכתובתו של ניר והוא אף קיבל אותו. ניר פנה לנתבע ודרש כי הנתבע יישלח תצהיר בו מאשר הוא כי הוא זה שעבר את העבירה. הנתבע לא התנגד לשלוח את התצהיר אך משום מה התצהיר לא הגיע לידיו של ניר לפני שהגיש את הבקשה לביטול גזר הדין שנגזר עליו. ביום 10.7.06 ניתן פס"ד כנגד ניר וביום 30.7.06 הגיש הוא בקשה לביטולו. ביום 2.8.08 הפקיד ניר את רישיונו לצורך ביטול פס"ד. ביום 3.8.08 בוטל פס"ד. לאחר ביטול פס"ד קיבל ניר את התצהיר והדו"ח הוסב על שמו של הנתבע אשר נשפט בגינו. התובעת הגישה את התביעה בגין הנזקים אשר לטענתה נגרמו לה כתוצאה מהתנהלותו של הנתבע הן בעצם ביצוע העבירה והן לאחריה כאשר לא שלח את התצהיר מיד כפי שהתבקש. ג. תמצית טענות התובעת: לטענת התובעת, כתוצאה ממחדליו של הנתבע נאלצה היא לשאת בהוצאות המפורטות להלן: שכר טרחת עו"ד בסך 3,465 ₪ לייצוגו של ניר לאחר שהוגש נגדו כתב האישום בגין העבירה שביצע הנתבע. 1,785 ₪ תשלום שכר לעובד התובעת אשר שימש כנהגו של ניר בתקופת הפסילה, (85 שעות עבודה). 2,813 ₪ הוצאות בגין 8 שעות עבודה של ניר בטיפול בהליכים שנבעו מכתב האישום שהוגש נגדו. 1,000 ₪ עוגמת נפש שנגרמה לניר כתוצאה מכך שנפסל רישיון הנהיגה שלו על לא עוול בכפו. ד. תמצית טענות הנתבע: חוסר יריבות - לטענת הנתבע הרכב היה רשום על שמו של ניר והוא אף זה שהוגש כנגדו כתב אישום, אך ניר אינו צד בתביעה שהוגשה אלא התביעה הוגשה ע"י חברת זברה שירותי רכב בע"מ. מוסיף וטוען הנתבע כי שכר את הרכב מאת התובעת ולא היה מודע לכך שלמעשה הרכב שייך לניר. במסגרת הסכם השכירות חתם הנתבע על התחייבות לפיה ישלם 15 דולר בתוספת מע"מ עבור כל דו"ח או עבירת תנועה שיעבור בתקופת השכירות. לכן, לא ניתן לתבוע אותו על כל סכום נוסף. לחלופי חילופין, טוען הנתבע שאין לניר להלין אלא על עצמו על כך שלא משך את הדואר הרשום שנשלח אליו, שכן לו היה מתייחס להודעה הראשונה שקיבל על הדו"ח, לא היה נגרם כל נזק וניתן היה לפתור את התקלה בדרך שהיא נפתרה בסופו של דבר. הנתבע מתייחס גם לעניין הנזק עצמו ולטענתו סכומי התביעה מופרזים ולמעשה לא היה כל נזק ממשי שנגרם לא לתובעת ולא לניר. ה. דיון: 1. השאלה הראשונה שיש לבחון היא שאלת היריבות. לכאורה, אין יריבות ישירה בין התובעת לנתבע בענין הנדון שכן, התובעת היא זו שהשכירה לנתבע את הרכב והסכם השכירות הוא בין התובעת לנתבע. למרות שהתובעת היא שהשכירה לנתבע את הרכב, הרכב רשום על שמו של ניר והוא זה שהוגש נגדו כתב אישום, אך הוא אינו צד לתביעה. למרות שכפי שציינתי לכאורה אין יריבות בין התובעת לנתבע, הרי שניר בתור היותו המנכ"ל ו/או הבעלים של התובעת, רשם את הרכב על שמו וניתן לראות לפחות חלק מהנזקים שנגרמו כתוצאה מכתב האישום שהוגש נגד ניר כנזקים שנגרמו לתובעת, אך בוודאי שלא את כל הנזקים הנתבעים. התובעת גם לא הציגה כל הסכם שיפוי בין ניר לתובעת במקרה שייגרמו לו נזקים כתוצאה מכך שהרכב רשום על שמו. יחד עם זאת, לגבי נזקים ממשיים שהוציאה התובעת קיימת יריבות בין הצדדים. 2. התחייבות לתשלום 15 דולר- אין מחלוקת על קיומו של סעיף זה בהסכם השכירות אך אין בקיומו של סעיף זה מלמנוע מהתובעת לתבוע בגין נזקים נוספים מיוחדים שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלות רשלנית של השוכרים אשר העצימה את הנזק הצפוי. 3. הקטנת הנזק וסוגיית הדואר הרשום - אני מקבלת את טענת הנתבע כי ניתן היה למנוע את הנזקים שנגרמו בתיק זה לו היה ניר מושך את הדואר הרשום שקיבל כמקובל. ואם לא עשה זאת, אין לו להלין אלא על עצמו. אך לא רק ניר היה יכול למנוע את הנזקים שנגרמו, גם הנתבע בנוסף לכך שעבר את העבירה, לו היה פועל קצת יותר ביעילות ושולח את התצהיר שהתבקש לשלוח ומוודא שהתצהיר אכן הגיע ליעדו, ניתן היה למנוע את מרבית הנזקים. בנסיבות אלו, אני קובעת כי לשני הצדדים אשם תורם ולכן ישאו הם בנזק שנגרם שווה בשווה. ו. הנזק- התובעת צרפה קבלה בגין שכר הטרחה ששולם על ידה לעו"ד שייצג את ניר ואני מקבלת את התביעה בראש נזק זה. איני מקבלת את התביעה לגבי שכר העבודה של עובד החברה ששימש כנהג בתקופת שלילת הרישיון בגין 85 שעות, שכן בהתאם לחומר הראיות ולעדותו של ניר תקופת שלילת הרישיון היתה כיום - יומיים (עמ' 6 לפרוטוקול). אינני מקבלת את התביעה לגבי 8 שעות העבודה של ניר שכן אין יריבות בין ניר לנתבע, והתובעת איננה יכולה לתבוע בגין הפסד שכר של ניר. לעניין עוגמת נפש- אני קובעת שאין יריבות בין התובעת לנתבע שכן התובעת איננה יכולה לתבוע בגין עוגמת נפש שנגרמה לניר גם אם ניר הוא מנהלה ז. סוף דבר לאור האמור לעיל ישלם הנתבע לתובעת סך של 1,733 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל וזאת תוך 30 יום מהיום. רכבשכירות