1. מדובר בתביעה להצהיר, כי פיטורי התובע הינם פיטורים שלא כדין ולפיכך בטלים מדעיקרא, לחייב את הנתבעת להציב את התובע בעבודה ראויה באחת מבתי הספר של הנתבעת במקצועו או בכל מקצוע אחר ההולם את מעמדו ולשלם לו מלוא שכרו מ-9/00 מידי חודש בחודשו עד להגיעו לגיל 65 בצירוף כל התוספות והנילווים המעודכנים כפי שמקובל לקבל מורים בנתבעת.   לחילופין, לשלם לתובע פיצויי פיטורים (השלמה) פיצויי פיטורים מוגדלים, פיצוי על אי ניצול ימי מחלה, פנסיה תקציבית (על פי הוראות ההסכם הקיבוצי בין הנתבעת לבין הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים והועד הארצי לעובדי מועצות הפועלים) שנחתם בשנת 1995 (נספח א' לסיכום טענות התובע) תשלום חודשי הסתגלות ופיצויים על עצם הפיטורים שלא כדין. הרקע העובדתי:   2. התובע הועסק כמורה בנתבעת במגמת מסגרות וצנרת בבתי ספר בתל שבע ובכסייפה. התובע עבד בנתבעת בין השנים 67 עד 73 אולם תקופה זו אינה רלוונטית לתביעה הנוכחית.   3. לצורך התביעה שבפנינו תקופת עבודתו הרצופה בהוראה הינה מ-1.9.83 עד 31.8.00 עת פוטר מעבודתו (מוסכמה מס' 3).   4. בשנת 96 פוטר התובע בשל סגירת המגמה בבית הספר בו לימד בתל שבע אולם פיטוריו בוטלו והתובע הוצב לעבודה בבית ספר "עמל" בכסייפה ועבד ברציפות עד למועד פיטוריו.   5. משפחתו של התובע מתגוררת בצפון (נצרת) התובע מתגורר בדרום בעקבות עבודתו.   6. בעקבות הידיעה על כוונה לסגירת המגמה בה לימד התובע התקיימה ביום 8.3.00 ישיבה בנתבעת בנוכחות התובע, נציג סגן יו"ר ועד המורים הארצי ויו"ר החטיבה הפרופסיונלית באירגון מר אילן עמר לרבות מנהל כח אדם בנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה). בפגישה צויין מפי מנהל כח אדם בנתבעת, מר פדרו צ'רטקוב, כי בשנת הלימודים תשס"א מסתמנת סגירת מגמת מסגרות בבית הספר "עמל" בכסייפה, צויין, כי התובע פנה למר עמר לבדוק אפשרות של שיבוץ בצפון הארץ במקום מגוריו מפאת גילו ורצונו לגור עם משפחתו. בתגובה נרשם בפרוטוקול הישיבה, כי נכון למועד הישיבה אין אפשרות שיבוץ בצפון ולכן הוצע לתובע לבדוק אפשרות של פרישה מוקדמת, קבלת פיצויי פיטורים מוגדלים - 25% מהנתבעת ובמקביל הנתבעת תפנה לועדה פריטטית לאשר לתובע הטבות נוספות. נציג ועד המורים הארצי, מר אילן עמר, המליץ לתובע להגיש הבקשה לועדה פריטטית. אולם התובע ביקש להמשיך ולעבוד באיזור הצפון.    בסיכום הישיבה צויין:   א. קיימת כוונה לסגור את מגמת המסגרות.   ב. סגירה או צמצום מגמה תגרור פיטורים.   ג. תבדקנה אפשרויות לשיבוץ בצפון.   ד. פרישה בתנאים כפי שצויינו בפגישה זו.   ה. התובע יתן תשובה עד לתאריך 23.3.00.   7. התובע לא השיב עד למועד שנקבע בישיבה ולפיכך ביום 14.5.00 נשלח לתובע מכתב פיטורים בעקבת סגירת מגמת מסגרות וצנרת בבית ספרו החל משנת תשס"א. צויין במכתב, כי הינו עובד קבוע ולפיכך הובא נושא סיום העסקתו בפני ארגונו היציג.   8. סמוך לכניסת הפיטורים לתוקף התקיימה פגישה נוספת בין אותם צדדים שהשתתפו בישיבה הקודמת. הישיבה התקיימה ב-16.7.00 (נספח ג' לכתב ההגנה). צויין מפי מר פדרו, כי המגמה נסגרה. מאחר והתובע לא הגיש בקשה לפרישה הפיטורים נכנסו לתוקף. התובע ציין בפגישה מספר דרישות אשר לדעתו זכאי לקבל בגין סגירת המגמה כגון: פנסיה מוקדמת, 50% פיצויי פיטורים, 50% בגלל צמצומים ארציים, 6 חודשי הסתגלות, 25% פיצויים, דמי מחלה לפי שנות ותק בהוראה. התובע ביקש לדעת אם זכאי לזכויות נוספות.   נציג הנתבעת ציין, כי נרשמו דרישות התובע ולאור העובדה שהתובע לא הגיש בקשה לפנסיה מוקדמת במועד שהוצע לו בישיבה הקודמת פיטוריו בתוקף.   מר אילן עמר ציין, כי התובע מעולם לא העלה את הדרישות שפורטו לעיל בפניו וכי הוסברו לתובע כל האפשרויות ולא דיבר עם נציגו על התנאים כפי שפרט לעיל.   מר פדרו סיים את הדיון בהצהרה, כי "עמדת הרשת על פי הכללים והפיטורים בתוקף".   9. התובע הגיש תביעתו לביטול הפיטורים, השבתו לעבודה והזכויות שפורטו לעיל ביום 27.11.00.   10. התובע פרט בתצהירו במקום עדות ראשית, כי הינו יליד 1942. החל לעבוד ב-1.9.83 בישוב תל שבע ובעקבות כך משפחתו עברה להתגורר בתל שבע עד שבשנת 1990 שבה משפחתו להתגורר בנצרת, והתובע המשיך להתגורר בבאר שבע. התובע זוכה בתשלום שכר דירה על ידי הנתבעת. לתובע רישיון הוראה בבתי ספר על יסודיים במגמת מכונות על פי אישור שצרף לתצהירו (ת/4). לטענתו שימש כמורה בכיר למקצועות טכנולוגיים, מסגרות, שרטוט טכני וצנרת והיה מוכן למלא כל משימה לאחר הסבה והכשרה מתאימים. בעבר לימד גם מתמטיקה ושימש כמחנך כיתה. לאור גילו יקשה עליו למצוא מקום עבודה חילופי ולפיכך היה מוכן לעבוד בשירותה של הנתבעת בכל מקום בארץ.   התובע הודה בתצהירו, כי חודשיים לפני קבלת מכתב הפיטורים נקרא לפגישה בו נאמר לו שיש כוונה לסגור את מגמת המסגרות והוצע לו להסכים לפרוש אך הודיע נחרצות, כי מסרב והציע לשבצו בכל בית ספר אחר של הנתבעת ברחבי הארץ.   למרות עמדתו הנחרצת נשלח לו מכתב הפיטורים. מדובר בפיטורים שנעשו ללא שימוע ומבלי ליתן לו הזדמנות לשכנע את הנתבעת , כי ניתן לשבצו בבתי ספר אחרים.   התובע מפנה בתצהירו למגוון מקצועות שנלמדו בנתבעת בין השנים 99 עד 01 בהם יכולה היתה הנתבעת לשלבו בעבודה (ת/6 לתצהיר).   פיטורים נעשו תוך כדי פגיעה בכבודו לאחר שנות עבודה כה רבו והתעלמות מוותקו וניסיונו לרבות גילו, תוך העדפת הנתבעת להעסקת מורים צעירים על פניו.   מדובר בפיטורים ללא הסכמת הארגון היציג לרבות הועד, כפי שעולה מהסכמי העבודה החלים על עובדי הוראה לרבות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות.   התובע הצהיר, כי מאז פיטוריו לא עבד למרות שניסה לעשות כן במהלך ניהול המשפט.   כן נטענה טענת הפלייה שכן עובדים קבועים שפרשו או פוטרו קיבלו פיצויים מוגדלים ו-4 חודשי הסתגלות (ת/7 לתצהיר). התובע תובע קבלתם בכל מקרה.   התובע תובע פצויי פיטורים (השלמה) וכן פיצויי פיטורים מוגדלים, בנוסף לכספים שנצברו לזכותו בקופות הגמל השונות ושוחררו לטובתו, ובסך כולל של 303,100 ₪ (סעיף 19 לכתב התביעה לרבות נספח ב' לתביעה).   התובע תובע פיצויים על עצם הפיטורים בשיעור 200,000 ₪.   כן תובע פיצויי בגין אי ניצול ימי מחלה תוך הפניה לחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות (ת/8).   בסיכום טענותיו מציין, כי הנתבעת נהגה ונוהגת להוציא עובדים שעברו את גיל 57 לפרישה מוקדמת (נספח א' לסיכום הטענות) ולפיכך תובע זכאות לקבלת פנסיה תקציבית. לטענו, אם אכן הנתבעת היתה ממשיכה להעסיקו שלוש שנים נוספות היה בוודאי זכאי לפנסיה צוברת או תקציבית על פי חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות. בעילה זו, תובע מבית הדין לפסוק, כי זכאי לפנסיה תקציבית מוקדמת בשיעור 2,950 ₪ לחודש מחודש 9/00 ומידי חודש בחודשו.   תמצית טענות הנתבעת:   11. הנתבעת חולקת על גירסת התובע. עמדת הנתבעת, כי התובע פוטר נוכח סגירת המגמה בה הועסק כמורה. הנתבעת ניסתה למצוא לו עבודה חילופית כפי שעשתה והצליחה בעבר אולם נוכח כישוריו הספציפיים של התובע וצמצום של המגמות הרלוונטיות להכשרתו של התובע, לא נמצא לו מקום עבודה חילופי. הנתבעת לא קיבלה לעבודה , לאחר שהתובע פוטר עובד אחר ללמד במגמות בהם התובע הוסמך והוכשר ללמד. לתובע הוצעו תנאי פרישה לרבות פיצויי פיטורים מוגדלים כפי שהוצעו לשאר העובדים במצבו אך סירב לפיכך גם לא הופלה לרעה.   לתובע נערכו שני שימועים, האחד במרץ 2000 זמן רב לפני סגירת המגמה והשני ביולי 2000 לאחר שפוטר אך בטרם נכנסו פיטוריו לתוקף.   בפגישה מיום 8.3.00, הוצע לתובע להגיש בקשה לפרישה מוקדמת לרבות קבלת הטבות בגין פיצויים מוגדלים וחודשי הסתגלות אולם התובע הודיע חד משמעית, כי מסרב ומבקש להמשיך בעבודתו וניתק כל מגע עם הנתבעת.   הישיבות נערכו בנוכחות נציג ועד העובדים לרבות נציג הועד הארצי של מורי עמל וחבר באירגון היציג של התובע.   לאחר שהתובע החמיץ את ההזדמנות לצאת לפרישה מוקדמת, אין הוא זכאי כעת לקבל את הסכום שתבע כגימלה חודשית, שכן לא פרש - אלא פוטר.   יש לדחות תביעתו לפיצויים מוגדלים ולחודשי הסתגלות שכן משלא הוגשה בקשה בשמו למשרד החינוך שמימן את ההטבות הנ"ל על ידי שיפוי הנתבעת, בכפוף להגשת בקשה ואישורה , אין להשיב את הגלגל אחורנית.   לא נדרשת הסכמת הארגון היציג לפיטורים כתנאי לתוקפם. כך גם כאשר מדובר בפיטורים מחמת סגירת מגמה על פי חוזה מנכ"ל לב/8 מיום 29.3.72.   הנתבעת דוחה תביעת התובע לפיצויי בגין ימי מחלה שכן לא פרש לגימלאות.   הנתבעת טוענת, כי פעלה בתום לב בעניינו של התובע ואין די ברצונו של התובע להמשיך לעבוד כדי לחייב הנתבעת להעסיקו ולמנוע את פיטוריו הבלתי נמנעים. לפיכך נטען, כי מדובר בפיטורים כדין.   הפלוגתאות (מיום 12.11.01):   12. האם פיטוריו של התובע נעשו כטענת הנתבעת, כדין, או שמא נעשו אלה, כדין, כטענת התובע.   האם טענותיו של התובע בקשר לפיטורין הנדונים (בסעיף 16 לכתב תביעתו) נכונים, או שמא לאו, כטענת הנתבעת. ולעניין זה:   האם פוטר התובע בניגוד לחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות ו/או הסכמי העבודה הקיבוציים לעובדי הוראה, או שמא לאו.   האם פוטר התובע בשרירות לב או בחוסר תום לב ושלא בדרך מקובלת, כטענתו, או שמא לאו.   האם פוטר התובע תוך הפרה של חובת ההגינות או חובת הנאמנות שהנתבעת חבה לו, כטענתו או שמא לאו.   האם פוטר התובע תוך אפלייתו מעובדים אחרים ששובצו לעבודה, כטענתו, או שמא לאו.   האם פוטר התובע תוך התלעמות מוותקו, ממעמדו כעובד קבוע, מנסיונו ויכולתו אף תוך התעלמות מגילו ובשל גילו, כטענתו, או שמא לאו.   האם פיטוריו של התובע נעשו תוך הצגת מצגים שאינם נכונים, כלפי צדדים שלישיים, כולל כלפי הארגון היציג של התובע, כטענתו, או שמא לאו.   האם הושגה הסכמת הארגון היציג לפיטוריו של התובע, או שמא לאו.   האם הפיטורין של התובע נעשו תוך פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, תוך פגיעה כללי המשפטי המינהלי, כטענתו או שמא לאו.   האם פיטורי התובע תפסו כטענת הנתבע, או שמא לאו.   האם בנסיבות העניין, זכאי התובע לסעד של אכיפת יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעת, כטענתו, או שמא לאו.   האם בנסיבות העניין זכאי התובע לשוב לעבודתו ולקבל מלוא שכרו וזכויותיו, מאת הנתבעות מ-1.9.00, כטענתו, או שמא לוא. ואם כן, באיזה שיעור או היקף.   האם זכאי התובע בעניין זה לסעדים המבוקשים על ידו בסעיף 22 (א) לכתב תביעתו או שמא לאו.   האם זכאי התובע לסעדים אחרים שפורטו בתביעתו (באופן מצטבר או חלופי, הכל לפי העניין) או שמא לאו. ולענין זה:   האם זכאי התובע לפיצויי פיטורין, כטענתו, או שמא לאו, ובאיזה שיעור וכיצד יחושבו.   האם זכאי התובע לפיצויי פיטורין מוגדלים, כטענתו, או שמא לאו, ובאיזה שיעור וכיצד יחושבו.   האם זכאי התובע לפיצויים על עצם פיטוריו, כטענתו, או שמא לאו, ובאיזה שיעור.   האם זכאי התובעל פנסיה תקציבית, כטענתו, או שמא לאו, פיצוי על אי ניצול ימי מחלה וארבעה חודשי הסתגלות, או שמא לאו, ובאיזה שיעור.   האם חישובי התובע בנספח לתביעתו נכונים, או שמא לאו, ומה נכון, אם בכלל. האם זכאי התובע לפיצויי הלנה, הפרשי הצמדה וריבית, ומה מועד החיובים הנ"ל, אם בכלל, או שמא לאו.   האם זכאי התובע להוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"ע, או שמא לאו.   האם זכאית הנתבעת להוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ או שמא לאו.   האם במערכת היחסים שבין הצדדים חלים הסכמי העבודה לעובדי הוראה.   האם הועסק התובע במסגרת תכנית מיוחדת של תגבור המגזר הבדואי בדרום הארץ.   האם קיבל התובע פיצויי פיטורין עם פיטוריו, ואם כן - כמה. האם יהא חייב התובע בהשבת פיצויי הפיטורין, היה ותתקבל תביעתו ברכיבים אחרים.   הסכמי העבודה החלים על יחסי העבודה שבין הצדדים:   13. במסגרת המוסכמות נקבע, כי חוקת העבודה לעובדי ההסתדרות חלה על יחסי העבודה שבין הצדדים (מוסכמה מס' 5). כמו כן אין מחלוקת, כי כל ההסדרים החלים על עובדי הוראה במסגרת התקשי"ר, חלים על העובדים ברשת "עמל", לרבות נושא מועדי ונוהלי הפיטורים. (סעיף 25 לתצהירו של מר צ'רטקוב).   14. טענת התובע, כי ההסכם הקיבוצי (נספח א' לסיכום טענותיו) חל על יחסי העבודה שבין הצדדים לא הוכחה ודי באמור בסיכום טענות הנתבעת בסוגיה זו לרבות הנימוקים שבטענותיה כדי לדחות הטענה (סעיף 107 - 113).   15. בהסכמי העבודה החלים על עובדי ההוראה לא נקבעה הוראה, כי על הנתבעת לקבל הסכמת הארגון היציג לפיטורים, כתנאי לתקפותו. בחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות נקבע, כי " על פיטורי עובדים מחמת צמצומים בעבודה, רשאי מוסד להחליט בתיאום עם ועד עובדים" (סעיף 12 לפרק 16 לחוקה).   ובהמשך נקבע, כי : "החליט מוסד על פיטורי עובדים מחמת צימצומים בעבודה, יפוטרו העובדים בהתאם לנוהלים שאושרו בועדה שתתמנה בסמכות הועדה המרכזת" (סעיף 13 לפרק 16 לחוקה).     16. אין מחלוקת, כי כאשר מדובר בפיטורים קיבוציים לצורך צמצום מערך העבודה, נפסק, כי על המעסיק ליוועץ עם נציגות העובדים באשר לפיטורים מסוג זה כאשר תכלית המשא ומתן הוא להגיע להסכמה על עצם השינוי במקום העבודה ודרך השינוי, מספר ושמות העובדים המפוטרים. על פי הפסיקה חובת היוועצות עם ארגון העובדים נובעת גם מחובת תום הלב גם אם החוק, הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי לא קובעים זאת (עסק 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ' ועד עובדי אי.סי.איי טלקום בע"מ ואח' דב"ע לו 289).   17. במקרה שלפנינו מדובר בפיטורים מחמת סגירת מגמה. ההסכם הקיבוצי החל על עובדי הוראה מפנה בסוגיה זו לחוזר מנכ"ל לב/8 מיום 23.9.72 שמצטט את תקנון עובדי ההוראה (סעיף 1.28.2 לתקשי"ר) בו נקבע, כי: "סגירת בתי הספר או צמצום היקף העבודה בו המחייבים פיטורים נקבע, כי: " בעלות בית הספר המגיעה למסקנה, שיש לסגור את או לצמצם את היקף העסקה בו מכל סיבה שהיא - חייבת לבוא בדין ודברים עם ארגוני המורים סמוך לסיום ההרשמה לבית הספר, הינו ב-10 באפריל, אין להשהות, פנייה לארגוני המורים מעבר לתאריך ה-31 במאי" .   18. הצהיר מר צ'רטקוב בסעיף 21 לתצהירו, כי ההחלטה על סגירת המגמה בה לימד התובע הובא לידיעת אירגון העובדים היציג של התובע, קרי, הסתדרות המורים וכן לועד המורים הארצי של רשת עמל בסמוך לקבלת ההחלטה ואומנם, נציג הארגון השתתף בישיבה מיום 8.3.00. כך גם העיד בחקירתו הנגדית (עמ' 13 לפרוטוקול).   19. מסקנתו, כי התובע לא השכיל להוכיח, כי יש לקבל את הסכמת האירגון היציג לרבות ועד העובדים לפיטוריו. לא הוכח, כי אכן ההסכם הקיבוצי (נספח א' לסיכום טענותיו) חל על יחסי העבודה שבין הצדדים במקרה שלפנינו. אך הוכח, כי הובא לידיעת הארגון היציג עוד בטרם פיטורי התובע על כך, כי המגמה בה לימד עומד להיסגר, וכי בפני התובע עומדת האפשרות להגיש בקשה לפרישה מוקדמת בהסכמה שאם לא כן , יפוטר.   האם מדובר בפיטורים שלא כדין:   20. לטענת התובע, כפי שעולה מהפלוגתאות שפורטו לעיל קיימות מספר עילות לטענתו, כי מדובר בפיטורים שלא כדין.   21. הכלל הוא, כי סמכותו של כל מעביד לפטר בכפוף למגבלות שבחוק או מגבלות שקיבל על עצמו בהסכם העבודה או בהסכם אישי.   אין ספק, כי על המעביד לנהוג בעת הפיטורים בתום לב. זכותו של מעביד לסגור את מפעלו או בענייננו לסגור את המגמה בבית ספר כלשהו. אולם שעה שקיים הסכם אישי או קיבוצי ואותו הסכם נדרש לאופן הפיטורים יש לבדוק את תניות ההסכם ומגבלותיו, כאשר בדרך כלל יאמת בית הדין את נוהל הפיטורים שהוסכם בין הצדדים.   22. אין מחלוקת, כי הרקע לפיטורי התובע הינם בגין סגירת המגמה בה לימד בבית ספר בכסייפה. לגירסת הנתבע התובע עבד כמורה למסגרות, לצנרת ולמכונות ולא לימד מקצועות נוספים.   לטענת התובע הינו מורה מוסמך בכיר במקצועות טכנולוגיים, מסגרות, שרטוט טכני, צנרת, חשמל עיוני, מתמטיקה ומדידות (סעיף 31 - 32 לתצהירו). ככל שעולה מהמסמכים שצרף התובע לתצהירו הינו בעל רישיון הוראה במגמת מכונות שפורטו בנספח ת/4. אין מחלוקת, כי התובע הינו הנדסאי בהשכלתו ובמסגרת השכלה זו למד לימודים עיוניים ומקצועיים כפי שעולה בנספחים שצרף לתצהירו.   התובע לא המציא כל תעודת הוראה למקצועות אחרים שטען להם ולא העיד על כך בחקירתו הנגדית אלא העיד על תחום לימודיו בלבד לרבות תחום המתמטיקה (עמ' 3 לפרוטוקול).   צודקת הנתבעת בטענתה, כי אין די בהשכלתו והכשרתו, כדי לקבוע, כי אכן הינו עובד הוראה בכיר באותם מקצועות שטען להם (סעיף 14 לסיכום הטענות).   אין ספק, כי מגוון המקצועות שהתובע טען להם בהם הינו מוכשר לשמש כעובד הוראה הינם לצורך בחינת טענתו, כי ניתן היה לנייד אותו למקום עבודה אחר במקום לפטרו.   לטענת התובע, ניתן היה לשבץ אותו לעבודה באחד מבתי הספר של הנתבעת ובכך להימנע מפיטוריו. התובע מפנה לנספח ת/6 לתצהירו ובו פירוט המקצועות המעשיים - טכניים שנלמדו בבתי ספר של הנתבעת בשנים 99 עד 31.8.01, מקצועות בהם הוכשר התובע, לטענתו, ללמד והוסיף, כי פורטו מקצועות נוספים עיוניים שניתן היה לשלבו לאחר הכשרה מתאימה. אין ספק, כי רשימת המקצועות שפורטו ב-ת/6 כוללת גם מקצועות בתחום רישיון ההוראה של התובע ועבודתו בפועל. אך אין די ברשימה כדי להוות ראיה, כי ניתן היה לשלב את התובע באחד מבתי הספר בהם נלמדו המקצועות הנ"ל. לא הוכח, כי מדובר במקצועות אשר משרת הוראה התפנתה בהן ומדובר ברשימה כללית ביותר.   23. מר צ'רטקוב הצהיר, כי התובע התקבל מלכתחילה לעבוד באיזור הדרום בשל מחסור בעובדי הוראה במגזר הבדואי על פי תוכנית תגבור מיוחדת. התובע תוגמל באופן נפרד במסגרת תוכנית זו לרבות השתתפות בשכר דירה (סעיף 5 לתצהיר).   במהלך שנת תש"ס הסתבר, כי לא היה מנוס מסגירת מגמת מסגרות וצנרת בבית הספר בכסייפה בה עבד התובע עקב צמצום ניכר במספר התלמידים וכי בכל בתי הספר של הנתבעת הביקוש ללמד מקצועות מעשיים פחת והלך עובדה שהביאה לסגירת המגמה בבתי הספר של רשת עמל בכל הארץ (סעיף 6 - 7 לתצהיר). העד לא נחקר בנקודה זו וגירסתו לא נסתרה.   הנתבעת מפנה בסיכום טענותיה לעובדה, כי בשנת תשנ"ו כאשר התובע לימד בבית ספר בתל שבע ונסגרה המגמה של מסגרות וצנרת בעקבות ירידה בביקוש התובע פוטר אומנם אך שב לעבודה לאחר שנמצאה לו עבודה חילופית בבית הספר בכסייפה אך לאחר סגירת המגמה בבית ספר זה ולאור המצב שתואר לעיל לא ניתן היה להמשיך ולהעסיקו.   מתצהירו של מר צ'רטקוב עולה, כי החל משנת תש"ס לא התקבלו מורים חדשים ברשת עמל במגמות האמורות (נספח א' לתצהיר) וככלל בתקופה זו פוטרו מספר רב של מורים וקוצצו אלפי שעות הוראה (סעיף 9 לתצהיר).   24. בתוגבה התובע מפנה לרשימת המורים שהתקבלו ברשת עמל בשנים 1.9.99 עד 31.8.01 בתמיכה לטענתו, כי התקבלו מורים חדשים בנתבעת ולפיכך הופלה בפיטוריו (נספח ב' לת/6).   25. מר צ'רקטוב הצהיר, באשר לניסיון למציאת עבודה חילופית, כי נעשה ניסיון לשבצו לעבודה בבית ספר אחר הן באיזור בו לימד כפי שנהוג ומקובל בעמל ובמקרה הנדון, לפנים משורת הדין בחן בעצמו אפשרות להמשיך ולהעסיק את התובע כמורה בתחום עיסוקו בבית ספר של רשת עמל בצפון הארץ, בשל בקשתו של התובע אולם לא צלח (סעיף 23.2 לתצהיר) ומוסיף, כי הסבה מקצועית נעשית רק במקרים מיוחדים כאשר קיים צורך ספציפי ואין זה המקרה שלפנינו. העד העיד, כי גם הועד ניסה למצוא מקום עבודה לתובע ליד ביתו (עמ' 19 לפרוטוקול).   גירסתו של העד בדברחיפוש עבודה חילופית עבור התובע בתחום צנרת ומסגרות לא נסתרה. יצויין, כי בפרוטוקול הישיבה מיום 8.3.00 נקבע, כי הנתבעת תבדוק אפשרויות לשיבוץ התובע בצפון על פי בקשת התובע העד הדגיש, כי בדק בכל בתי הספר שבהם באותה עת היה התחום המקצועי בו עסק התובע בהוראה, היינו בתי ספר טכנולוגיים בתחום של צנרת ומסגרות (עמ' 14 - 15 לפרוטוקול).   מר צ'רטקוב העיד, כי הבדיקה נעשתה על ידי הפיקוח המקצועי של האגף הפדגוגי בתחומים שהתובע עסק היינו בצנרת ומסגרות (עמ' 11 לפרוטוקול). אומנם, אין ראיה , כי בוצע חיפוש במגמת מכונות דווקא. אולם העד העיד, כי "מניח שהועדה הפדגוגית בדקה את זה, לא יכול לומר היום" (עמ' 12 לפרוטוקול).   26. מר צ'רטקוב נשאל בחקירתו מדוע לא שקל להציע לתובע לעבוד באיזור נצרת ששם מונה עובד חדש שקוראים לו עומר למעבדה אלקטרונית וחשמלאות רכב והשיב, כי "הרעיון זה לקחת בן אדם שגר במקום מסויים ולפטר אותו כדי לסדר עבודה לאדם שגר במקום אחר זה לא שיקול נכון ... בדרך כלל נהוג לעשות את כללי הליפו באותה גיזרה שבהם יש בתי ספר ולהתחיל לעשות שינוע של אנשים בכל הארץ זה למעשה ימוטט את כל מבנה המערכתית והאיש שמה בנצרת עבד טוב" (עמ' 15 לפרוטוקול) וכשנשאל מדוע לא חשב לנייד את התובע לאחד מבתי הספר באיזור בו לימד התובע (נספח א' לתצהיר העד) השיב, כי מדובר במקצועות חשמל ולא ידע אם לתובע רישיון לעסוק בהוראה של מקצועות החשמל וציין, כי הטיפול נעשה על ידי ועדה מקצועית. כשנשאל מדוע לא הובאו האנשים שערכו את החיפוש השיב, כי חלקם אינם עובדים, חלקם פוטרו ואין צורך בפיקוח על מקצועות שכבר אינם קיימים. גם הפיקוח על החשמל לא קיים ברשת (עמ' 15 לפרוטוקול).   27. כאשר נפסק לכאורה, כי קיים חשד שנימוקי הפיטורים אינם משיקולים עניינים על הנתבעת עובר נטל הראיה לנתבעת להוכיח, כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים עניינים. במקרה שלפנינו, לא הוכח חשד, כי מדובר בפיטורים מנימוקים בלתי עניינים. כאמור פיטורי התובע היו פועל יוצא בשל סגירת המגמה בה לימד. אולם אין די בכך ויש להראות, כי נשקלו דרכים חילופיות שננקטו טרם ההחלטה לפטר את התובע כגון ניודו למקום עבודה אחר (עס"ק 1013/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מתנ"ס קרית מלאכי, פס"ד מיום 25.12.03 (טרם פורסם).   28. הנתבעת השכילה להוכיח טענתה, כי אכן ניסתה למצוא לתובע מקום עבודה חילופי. הוכח, כי התובע ביקש לעשות כן בישיבה מיום 8.3.00 התובע לא חלק על עובדה זו בתצהירו. יחד עם זאת, לא שלל כל אפשרות לשבצו בתפקיד בכל מקום אחר בארץ (סעיף 39 לתצהירו).   התובע לא הוכיח, כי רישיון ההוראה מטעם משרד החינוך חל על מגוון רחב של נושאים כפי שטען כגון הוראה במקצועות החשמל - מעשי וכן עיוני. לפיכך הרשימה שהפנה בחקירתו הנגדית (נספח ב' לת/6) בה צויינו שמות עובדי הוראה שהתקבלו סמוך למועד פיטוריו של התובע, אינה רלוונטית. מרשימת העובדים שהתקבלו לעבוד אצל הנתבעת בין השנים 1999 - 2001 עולה אומנם, כי עומר התקבל לעבודה ב-1.9.99 להוראה במקצועות החשמל בנצרת וכן עולה מהטבלה, כי מורים נוספים התקבלו באותה עת אף באיזור בו שימש התובע כמורה (חורה, כסייפה, רהט, תל שבע). אולם לא הוכח, כי מדובר במקצועות שבהם התובע היה בעל רישיון הוראה. מדובר ברשימה ארצית.   אין ספק, כי אם ניתן היה לנייד את התובע יכול והיה נמנע הליך פיטוריו אך לא הוכח, כי אכן נמצאה משרה פנויה ולא הוכחה טענת התובע, כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב, או בשרירות או במחדל או כי ניתן היה לשבץ את התובע בבתי ספר אחרים של הנתבעת וכי לא נעשה כל ניסיון לשלבו.   טענת עד הנתבעת, כי החיפוש נעשה על ידי צוות מקצועי הינה סבירה ועניינית.   הוכח על ידי הנתבעת , כי אכן פעלה לצורך מציאת מקום עבודה חילופי ולא צלחה ולפיכך גירסת התובע, כי ניתן היה לשבצו בבתי ספר אחרים של הנתבעת וכי לא נעשה כל ניסיון לשלבו - לא הוכחה. השימוע:   29. לטענת התובע, לא נשמע טרם פיטוריו. במחצית חודש 5/00 נשלח לו מכתב פיטורים מבלי שניתנה לו ההזדמנות להשמיע טענותיו. התובע דוחה טענת הנתבעת, כי הישיבה מיום 8.3.00 הינה ישיבת שימוע. לטענתו, מעדותו של מר צ'רטקוב עולה בבירור שהנתבעת גיבשה את ההחלטה להביא לפיטוריו אם יסרב להצעתה לפרוש בהסכמה. התובע דוחה טענת הנתבעת, כי גם ישיבה מיום 16.7.00 יש לראותה כישיבת שימוע ומפנה לעדותו של מר צ'רטקוב לפיו הודה העד, כי למעשה עובר להחלטה דבר פיטורי התובע כלל לא נעשה לתובע שימוע, וכי כיום בעקבות יעוץ משפטי נוהגת הנתבעת "באופן שונה לחלוטין" באשר לקיומו של הליך השימוע (עמ' 16 לפרוטוקול).   לטענת התובע אם אכן היה נערך שימוע כדין הנתבעת היתה מגלה, כי לתובע כישורים למלא משימות הוראתיות אליהן התקבלו עובדים חדשים לשורות הנתבעת עובר לפיטוריו ואף לאחריהן ובוודאי היתה מגלה, כי רצונו של התובע לעבוד ולהתפרנס והנתבעת היתה מודעת להשלכות ולנזקים שיגרמו לתובע במידה ויפוטר. אי קיום הליך שימוע מנע מהנתבעת ומהגורמים שעסקו בפיטוריו של התובע מידע חיוני שהיה בו כדי להטות את הכף לטובת התובע ולהביא לידי ביטול ההחלטה לפטרו ולשלובו לעבודה בבתי ספר אחרים של הנתבעת במקצועות שאינם בתחום המסגרות והצנרת.   די בעובדה זו, לטענת התובע כדי לקבוע, כי מן הראוי שההחלטה בדבר פיטורי התובע תתבטל.   30. לגירסת הנתבעת לתובע ניתנה זכות שימוע פעמיים היינו ב-8.3.00 ולאחר מכן בטרם נכנסו הפיטורים לתוקף בחודש יולי 2000.   31. באשר לזכות השימוע נפסק, כי "זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן את תגובתו להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו ולנסות ולשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו" (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל עבודה ארצי, כרך לג (68), 35; ע"ע 1290/02 מדינת ישראל נ' אלי שדה, עבודה ארצי כרך לג' (96) 36).   חובת השימוע נגזרת מחובת תום הלב ומכללי הצדק הטבעי.   את חובת השימוע יש ליישם טרם קבלת החלטה בעניינו של העובד אולם נפסק, כי משפוטר העובד ובסמוך לכך קיבל הזדמנות הוגנת וראויה להציג את עמדתו, יתוקן המחדל של העדר שימוע קודם לפיטורים (ע"ע 300353/98 יוסף הרמן נ' סונול ישראל בע"מ, עבודה ארצי כרך לג (19), 35 וע"ע 231/99 אורי חייק נ' שירות התעסוקה, עבודה ארצי, כרך לג (86), 26).).   דרושה מידה רבה של הקפדה לנהוג בתום לב בדרך זימונו של עובד להליך שימוע בכך שיודע לו זמן סביר מראש כדי שההליך יהיה כן ואמיתי ולא כדי לצאת ידי חובה. יש ליתן העובד ההזדמנות הראויה להשיב על הטענות שנטענו נגדו, לרבות קיום פרוטוקול כדי ליתן אפשרות לפיקוח שיפוטי על תקינות ההליך (ע"ע 300321/97 סלומון יפרח נ' מועצה מקומית נתיבות, עבודה ארצי כרך לג (19), 31).   ככלל אם מתן זכות שימוע טרם הפיטורים יאיין את ההליך אך אין חובה בכל מקרה לבטל את הפיטורים. כאשר נפל פגם במילוי חובת זכות השימוע ונפסק, כי במקרה בו כל עובדי המפעל פוטרו בשל סגירתו וממילא הליך שימוע פרטני לא היה משנה את התוצאה הכרחית של הפיטורים (דב"ע נג/80-3 המועצה המקומית אופקים נ' זיוה לוי פד"ע כו' 63; ע"ע 1465/02 אברהם קיפר ואח' נ' איגוד ערים לכבאות והצלה טבריה, פס"ד ניתן ב-10.3.04, (טרם פורסם). 32. הנתבעת מילאה במקרה הנדון את החובה המוטלת עליה ליתן לתובע זכות שימוע טרם קבלת ההחלטה על פיטוריו. אין ספק, כי בישיבה מיום 8.3.00 בה השתתף התובע לרבות נציג ועד המורים הארצי ונציג הסתדרות המורים במחוז הדרום מר אילן עמר התובע היה מודע לעובדה, כי קיימת אפשרות לסגור את המגמה בה לימד ולפיכך נרשם בפרוטוקול, כי התובע פנה לנציגו מר עמר בבקשה לבדוק אפשרות של העברה לצפון - מקום מגוריו. לתובע הוצע לבדוק אפשרות של פרישה בתנאים המקסימליים אולם התובע סרב בשלב זה וביקש להמשיך לעבוד. בסיכום אותה ישיבה צויין, כי סגירה או צמצום מגמה יגרום פיטורים וכי על התובע ליתן תשובה באיזה דרך מבקש לנקוט עד לתאריך 23.3.00. התובע לא הגיב כלל. התובע היה מודע לכך, כי קיימות שתי אפשרויות או פרישה מוקדמת או פיטורים. התובע בישיבה הנ"ל סרב לחתום על בקשה לפרישה מוקדמת וביקש להמשיך לעבוד ולמצוא לו אפשרות תעסוקה.   33. בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעת: "לא אמרו לך שמגמת הצנרת נסגרה ושאתה עומד בפני פיטורים?" השיב התובע: "אמרו לי אבל אמרתי שאני רוצה לעבוד" (עמ' 5 לפרוטוקול). ובהמשך העיד: "הייתי מעוניין בעבודה ולא לצאת ממנה" (עמ' 6 לפרוטוקול). לאחר מכן נשאל: "אם היו מציעים לך פיצויים גדולים יותר אז היית מעוניין?" השיב התובע: "אני הייתי מעוניין לעבוד (עמ' 7 לפרוטוקול).   34. התובע מודה בעדותו, כי פנה לועד המורים ולאילן עמר כשקיבל את מכתב הפיטורים אך נאמר לו, כי לא ניתן לעזור לו בעניין ולאחר מכן העיד, כי הוא ניסה לעזור לו אך לא הצליח (עמ' 4 לפרוטוקול). התובע העיד, כי היה מודע לכך שהוצע לו לפרוש לפנסיה מוקדמת אך טוען, כי לא הסכים להצעות שהוצעו לו אלא ביקש לקבל מכתב התחייבות באשר לתנאים המשופרים (עמ' 4 - 5 לפרוטוקול) ודרש, כי התנאים יצויינו בכתב. התובע אינו חולק על העובדה, כי הציעו לו פיצויי פיטורים מוגדלים והצעה לקבלת חודשי הסתגלות, אם תאושר על ידי הועדה הפריטטית אולם עולה הרושם, כי התובע לא נתן אימון בהצעות שהוצעו לו ורצה לקבל התחייבות בכתב לקבלת התנאים (עמ' 5 לפרוטוקול). כן מודה, כי סרב למלא את הבקשה כל עוד לא תנתן לו התחייבות בכתב (עמ' 6 לפרוטוקול).   35. גם לאחר שהנתבעת שלחה לתובע את מכתב הפיטורים, אולם בטרם כניסתם לתוקף נקרא התובע ונציגו לישיבה נוספת. בישיבה זו הגיע התובע כשהוא מוכן לשימוע שכן עולה, כי בדק את התנאים שהוצעו לפורשים בהסכמה עקב סגירת המגמה והעלה אף דרישות מפורשות נוספות אולם לא הביע את רצונו לפרוש בהסכמה. גם בישיבה זו נציג ארגון היציג היה נוכח.   התובע נחקר באשר לישיבה מיום 16.7.00 ונשאל אם הפרוטוקול משקף את מה שנאמר בישיבה, והשיב, כי לא הכל.   "ש: מה לא משקף, נכון שאמרו שהמגמה נסגרה? ת: כן. אמרו לי. ש: מה שאמרו פה, זה שמך, זה דברים שאמרת? ת: כן. בקשתי ואמרתי מה מגיע לי ולא הסכימו. אבל צריך שאתם תתחייבו ואמרו שכל זה נגמר ולא קיים" (עמ' 8 לפרוטוקול).   כלומר, התובע גם בשלב זה, לאחר שהובהר לו, שלא נמצא מקום עבודה חילופי התנה את הסכמתו לפרישה בקבלת התחייבות, כי התנאים הנוספים, שבגינם יש להגיש בקשה לועדה הפריטטית לשפוי, ישולמו לו.   בנסיבות אלה, כאשר סרב מחד ליתן הסכמה לפרישה אלא בכפוף לתנאים שהציג ולקבלת התחייבות ומאידך לא נמצא לו מקום עבודה חילופי, אין לקבוע, כי לא ניתנה לתובע זכות השימוע המלאה טרם, כי פטוריו.   36. עוד הוכח מפי הנתבעת, כי המועד להגשת הבקשות לועדה הפריטטית היו צריכות להיות הינו עד סוף מרץ אותה שנה ואם התובע היה מגיש במועד היה זכאי לקבלת הזכויות (עמ' 17 לפרוטוקול). עובדה זו מסבירה את הרקע לעמדת הנתבעת, כי באותה ישיבה, התובע אחר את המועד להגשת הבקשה.   37. אולם הוכח כאמור, כי התובע לא הגיב במועד להצעה שהוצעה לו עוד בישיבה מיום 8.3.00 ואף לא במעוד סביר לאחר מכן ואין מדובר בתקופה קצרה, כפי שנטען על ידו בסיכום טענותיו   38. התובע לא העלה כל טענה או עובדה אשר ביקש להביא לידיעת הנתבעת ושלא היו בידיעתה. מדובר בתובע שעבד 17 שנה בנתבעת וביקש בישיבה הראשונה להמשיך לעבוד וציין מפורשות הסיבות לכך לרבות רצונו לשוב לצפון ונבדקה אפשרות זו אולם ללא הצלחה.   כמו כן, ספק אם בנסיבות המקרה הנדון זכות שימוע רחבה יותר, היתה מועילה לתובע שכן אין מחלוקת, כי המגמה נסגרה, הוכח, כי לתובע ניתנה הזדמנות לומר את דברו כשהוא מדוע לאפשרויות שבפניו אולם התובע שלל האפשרות לפרוש בפרישה מוקדמת וביקש להמשיך לעבוד. הוכח, כי נערך בירור באשר לאפשרות העסקתו ולא צלח. לפיכך, גירסתו, כי לא ערך לו שימוע לא הוכחה.   39. אין ספק, כי האמור בתצהירים לרבות חקירתו של התובע מובילים למסקנה, כי התובע היה מודע לאפשרות פיטוריו במידה והמגמה בה לימד תסגר ולתומו חשב, כי אם יסכים בשלב כלשהו לפיטוריו , יהיה זה רק בכפוף לזכויות שיבקש. וכך ניסה לעשות בישיבה מיולי 2000 - אולם ללא הועיל.   בנסיבות אלה, לא ניתן להסיק, כי לא ניתנה לתובע הזדמנות לומר את דברו ולשכנע את הנתבעת שלא לפטרו. הזדמנות זו ניתנה לו טרם הפיטורים ולאחר הנפקת מכתב הפיטורים ובטרם נכנס לתוקפו.   לפיכך יש לדחות טענת התובע כי יש לבטל הפיטורים בשל אי מתן זכות שימוע.   טענת ההפליה:   40. טענת התובע, כי הופלה לרעה בשל העובדה שהנתבעת העדיפה את פיטורי התובע על פני פיטורים של עובדים אחרים - לא הוכחה מהנימוקים שפורטו לעיל.   41. יחד עם זאת, הוכח, כי התובע היה זכאי במועד הפיטורים לפיצויי פיטורים מוגדלים בגין פיטוריו כמורה קבוע על פי ההוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד מ-20 למאי 1998 ללא צורך בהגשת בקשה מיוחדת (נספח ת/7 / 1 לתצהיר התובע).   בהסכם הקיבוצי המיוחד נקבע מפורשות, כי הוא יחול על כל המורים הקבועים שהתפטרו מעבודתם או שהתבקשו להגיש בקשה לפרישה מוקדמת. בהסכם צוין, כי לפיצויים הנ"ל אין קשר לשיפוי משרד החינוך או העבודה. צויין אופן חישוב הפיצויים ותוקפו ל-24 חודש מעת החתימה. 42. צודק התובע בטענתו, כפי שפורטה בסיכום טענותיו, כי לאור האמור בהסכם הקיבוצי הנ"ל זכאי התובע מאת הנתבעת לפיצויי פיטורים מוגדלים. התובע אינו מפרט שיעור הפיצויים המוגדלים, בעילה זו.   43. עד הנתבעת הצהיר, כי הזכות לקבלת הפיצוי הנ"ל היא עניין של נוהג (סעיף 11 לתצהיר ועמ' 14 לפרוטוקול - ראה הציטוט בסעיף 47 לסיכום טענות התובע). עוד הדגיש, עד הנתבעת, כי בהתאם לסיכום בין הרשת ובין ועד המורים הארצי ברשת, מורה כאמור יכול לקבל מרשת "עמל" פיצויי פיטורים מוגדלים עד 25%. הוצאת הסיכום לפועל מותנית בכך שסיום העסקה נעשית תוך הבנה הדדית. לעובדים העובדים בתנאים מוצע לפרוש פרישה מוקדמת באישור משרד החינוך.   44. כפי שצויין לעיל מדובר בשתי זכויות נפרדות ואין הזכות על פי ההסכם הקבוצי המיוחד מותנית בהגשת בקשה כפי שנדרש לקבלת הזכויות שלשמן צריך להגיש בקשה לועדה הפריטטית. לפיכך זכאות התובע לקבלת פיצויי פיטורים מוגדלים מאת הנתבעת, על פי הסכם הקיבוצי המיוחד הינה בנוסף לזכויות לפורשים בהסכמה על פי הוראות נוהל השיפוי (ועדה פריטטית).   45. ובאשר לשיעור הפיצוי. על פי ההסכם הקיבוצי המיוחד שיעור הפיצוי הינו פונקציה של הותק במקום העבודה.   מר צ'רטקוב לא שלל את העובדה, כי התובע היה זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים מקסימליים בשיעור 25% (סעיף 14 לתצהיר) כאשר העד הצהיר כך לגבי פיצויי הפיטורים שתשלומם חל על הנתבעת.   הנתבעת אינה שוללת שיעור זה בסיכום טענותיה אלא חוזרת על הדברים שצוטטו לעיל.   46. זכותו של עובד לקבלת "פיצויי פיטורים מוגדלים", היינו בשיעור הגבוה מזה הקבוע בחוק תצמח רק שעה שקיים תנאי כזה בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי. הנטל מוטל על התובע להוכיח הזכאות. התובע עמד בנטל הנ"ל.   47. בשים לב למשכורתו הקובעת של התובע על פי היקף משרתו ואישור הנתבעת (נספח ז' 2) לרבות שנות הותק (17) זכאי התובע לפיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור 31,346 ₪. הסך הנ"ל ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.9.00 עד לפרעון המלא בפועל.   האם זכאי התובע להטבות הנוספות על פי "נוהל שיפוי בעלויות בגין פיצויי פיטורים מוגדלים ו/או חודשי הסתגלות (נספח ב' לתצהיר הנתבעת):   48. לטענת התובע, זכאי גם להטבות הנוספות הנ"ל בגין פיטוריו. התובע מפנה לנספח ג' לתצהירו של מר צ'רטקוב, שעניינו שמות של מורים קבועים שפוטרו בשנים 99 עד 2001 ושקיבלו פיצויי פיטורים מוגדלים וחודשי הסתגלות. לטענת התובע, על פי הרשימה הנ"ל, למעט 4 עובדים אשר פרשו לפנסיה, כל יתר העובדים פוטרו מעבודתם וזכו להטבות הנוספות הנ"ל. התובע טוען, כי ניתן להסיק מעדותו של עד הנתבעת, כי בשל העובדה שהתובע ניתק מגע נשללה ממנו הזכות לקבל ההטבות הנוספות הנ"ל (עמ' 17 לפרוטוקול וסעיף 53 לסיכומים). יחד עם זאת, טוען, כי גם אם צודקת הנתבעת עדיין היתה מוטלת עליה החובה לפנות לתובע בכתב ולהבהיר לו, כי זכאי לזכויות נוספות ולצורך כך נדרשת פעולה זו או אחרת ממנו. הנתבעת לא עשתה כן ויצאה נשכרת ממחדליה.   49. טענת התובע לרבות נימוקיו אינה מקובלת ולא הוכחה.   50. מעיון בהוראות הנוהל מיום 7.7.98 (נספח ב') צויין, כי הזכאות לקבלת ההטבות הנ"ל ושיפוי משרד החינוך הינם "כתוצאה מתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים ו/או חודשי הסתגלות לעובד ההוראה שפוטר על ידה בפיטורים מינהליים, לרבות פיטורים מסיבות ביטול או צמצום מגמות" אך הזכאות להטבה הנ"ל מותנית בהגשת בקשה מתאימה לרבות הצהרת הצדדים, כי מדובר בפרישה בהסכמה. למעשה מדובר בפטורים בהסכמה שכן אין מדובר בפרישה מוקדמת, תוך קבלת קצבה. יצויין, כי על פי הוראות הנוהל הנ"ל אין זכות לקבלת ההטבות לפי שזכאי לקצבה.   51. על פי הוראות נוהל השיפוי יש להמציא הסכם חתום בין הבעלות לבין המורה והארגון היציג על הפסקת עבודתו של המורה.   מעיון בנספח ב' עולה, כי יש לחתום על טופס בקשה ולצרף בין היתר הסכם בגין סיום עבודתו של המורה הצהרה חתומה על ידי המורה. מדובר במסמכים כחלק בלתי נפרד מהבקשה. 52. עד הנתבעת בחקירתו הנגדית אישר, כי כל העובדים המנויים בנספח ג' , שאותו הגדיר בתצהירו כמורים קבועים שפוטרו ברשת עמל שנים הרלוונטיות, קיבלו את ההטבות שפורטו בנספח ג' "... גם אם התנגדו או לא הגיעו לרשת יחד עם הועד והנציג הפרופנציונלי וכולם קיבלו על פי הטבלה האיש ניתק מגע ולכן הוא לא קיבל ואם הוה היה מגיע, אז היה מקבל והכל היה נעשה באופן מסודר. אחרי זה התחיל בתהליכים משפטיים" (עמ' 17 לפרוטוקול).   53. התובע לא נתן הסכמתו לפיטוריו או ל"פרישה מוקדמת" וסרב לחתום על בקשה במועד בו ניתנה לו הזדמנות לעשות כן, היינו עוד בטרם נשלח לו מכתב הפיטורים ומבלי לקבל על עצמו כל התחייבות. יתרה מזו, גם להצעה זו לא הגיב במועד שנקבע בפרוטוקול הישיבה.   54. התובע דרש התחייבות בכתב מאת הנתבעת, כי אכן יקבל התנאים הנ"ל כתנאי לשקילת ההצעה. אין ספק, כי גם אם התובע היה זכאי לזכויות הנ"ל במועד פיטוריו אף אם תכלית הפיצויים הנ"ל היתה לשפות את המורים שפוטרו באותה עת בשל צמצומים לרבות סגירת המגמה, הרי זכות זו נשללה מאת התובע שכן לא היה מוכן בשלב כלשהו ליתן הסכמה לניתוק היחסים וכן סרב למלא הטפסים לצורך הגשת הבקשה ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו כאשר זכויות אלה נמנעו ממנו בשל התנהגותו ושקילת צעדיו.   55. לפיכך טענת התובע, כי זכאי גם להטבות הנוספות וכי הופלה לרעה בקבלת הזכויות הנ"ל - לא הוכחה.   56. מכל שנאמר לעיל, התובע לא השכיל להוכיח כל עילה המובילה למסקנה, כי מדובר פיטורים שלא כדין בשל הסיבות שפרט בכתבי טענותיו. הוכח, כי הנתבעת פעלה בתום לב. בדרך כלל השאלה העומדת לדיון, כל אימת שנטענת טענה של פיטורים שלא בתום לב, היא שאלת סבירות הפיטורים בנסיבות ביצוען. הוכח, כי מדובר בפיטורים מטעמים סבירים ומתוך שיקולים עניניים. לא הוכח, כי מדובר בפיטורים שרירותיים. טענת התובע, כי הפיטורים נעשו בניגוד לזכותו המעין קניינית למקום עבודתו לא הוכחה במקרה הנדון, בשים לב לנסיבות שהביאו לפיטורי התובע על רקע תצהירו של עד הנתבעת בדבר ירידת הביקוש ללימוד המקצועות המעשיים שלימד בהם התובע ומגמת צמצום זו נמשכה מספר שנים לרבות כתוצאה מקשיים כלכליים בהם היתה מצויה הנתבעת כאשר כל אלה הביאו לפיטורי צמצום מסיביים של מאות מורים, ואומנם הטבלות שהוצגו על ידי התובע מוכיחות עובדה זו.   57. לפיכך יש לדחות תביעת התובע לביטול פיטוריו והשבתו לעבודה לרבות התביעות הכספיות שתבע מכח עילה זו.       האם זכאי התובע לפנסיה תקציבית או פנסיה צוברת:   58. טענת התובע, כי זכאי לפנסיה תקציבית או צוברת ולו באופן חילופי, על פי הוראות ההסכם הקיבוצי - נספח א' לסיכום טענותיו.   59. כפי שנפסק לעיל, הוראות ההסכם הקיבוצי הנ"ל אינן חלות במקרה הנדון וכך נקבע מפורשות בהליך הנוכחי.   60. התובע טוען, כי אילו היתה הנתבעת מקיימת את חובתה כלפי התובע וממשיכה לשלבו בעבודה אפילו 3 שנים בלבד היה זוכה לקבלת פנסיה צוברת או תקציבית. טענות אלה אמנם נכונות עובדתית , בשים לב לתנאים שפורטו בחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות - בנספח ב', אליו מפנה התובע, אולם לאור מסקנתנו, כי אין מדובר בפיטורים שלא כדין, אין מקום לחייב הנתבעת לשלם לתובע גימלה חודשית כפי שתבע התובע בתביעתו כפיצוי על הפרת חובה זו. לא הוכחה כל עילה לחיוב הנתבעת לשלם לתובע פנסיה מוקדמת כפי שתבע עד הגיעו לגיל 65 (סעיף 126 לסיכום הטענות).   התביעה לפיצוי בגין אי ניצול ימי מחלה:   61. התובע לא השכיל להוכיח עילת תביעתו.   62. התובע מפנה להוראות הדין והסכמים מחייבים לרבות הוראות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, אולם, אין ספק, כי זכאות לפדיון ימי מחלה צבורים ניתנת רק לעובד שפרש לגימלאות בגיל העולה על 55. פרשנות התובע בסיכום טענותיו לאמור בהסכמים שצוטטו לעיל לא הוכחה ואינה מקובלת. 63. טיעוני הנתבעת בסיכום טענותיה מקובלים עלינו בנקודה זו.   64. לפיכך דין תבעותיו בעילה זו להידחות.   תביעה לפיצויי פיטורים מוגדלים:   65. התובע תובע פיצוי פיטורים מוגדלים על פי ההסכם הקיבוצי (נספח א' לסיכום טענותיו). אין ספק, כי הסכם זה נמצא בידיעתו השיפוטית של בית הדין אך לא חל על יחסי העבודה שבין הצדדים שכן סוגיה זו היתה במחלוקת במהלך הדיון וניתנה בה החלטה אופרטיבית. העובדה שהצדדים פרטו פלוגתא "האם במערכת היחסים שבין הצדדים חלים הסכמי העבודה לעובדי הוראה" אין בה כדי להכשיר העלת הטענה הנ"ל לאחר שניתנה לתובע הזדמנות לדון במחלוקת במהלך הדיונים המקדמיים והתובע לא הגיב להחלטות כב' הרשמת.   66. לפיכך כל פיצוי על פי ההסכם הקיבוצי הנ"ל - דינה להידחות במקרה הספציפי.   תביעה לפיצויי פיטורים (השלמה) בשיעור 28%:   67. התובע בכתב תביעתו תבע בסעיף 19 א פיצויי פיטורים ובסעיף 19 ב פיצויי פיטורים מוגדלים. בנספח ב' לכתב התביעה ערך התובע חישוב כולל לסעד הנ"ל בראש פרק "פיצויי פיטורים" וציין, כי היה זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור 147,543 ₪ וכן לפצויי פיטורים מוגדלים בשיעור 208% ובסך כולל תבע פיצויי פיטורים ופיצויי פיטורים מוגדלים בסך 306,889 ₪.   התובע קיזז מהסכום הנ"ל סך של 3,788.42 ₪ שקיבל על חשבון פיצויי פיטורים (כפי שצויין בנספח ז' 2 לתצהיר עד הנתבעת). התובע תובע יתרת פיצויי פיטורים ופיצויי פיטורים מוגדלים בסך 303,101 ₪ והדגיש, כי מדובר בפיצויי פיטורים מעבר לסכומים שנצברו בקרנות ומפנה להסכמים החלים על יחסי העבודה שבין הצדדים ושפורטו בסעיף 19 לכתב תביעתו.   68. תביעתו של התובע לקבלת פיצויי פיטורים מוגדלים - נדחתה, בפסק דין זה.   69. במסגרת הפלוגתאות פורטה הפלוגתא "האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים, כטענתו או שמא לאו, ובאיזה שיעור וכיצד יחושבו?".   70. בסיכום טענותיו חזרה על תביעתו לקבלת השלמת פיצויי פיטורים (על פי החוק) ובשיעור 28% בסך כולל של 41,312 ₪ (סעיף 83 עד 91 לסיכום טענותיו). החישוב נעשה על פי שיעור שכר חודשי בסך 8,679 ₪ (נספח ב' לכתב התביעה). התובע מדגיש, כי הנתבעת הפרישה רק 6% לקופת הגמל ועליה חלה חובה להפריש גם שניים ושליש אחוז, על פי הוראות וחוקת העבודה לעובדי ההסתדרות.   71. נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח שיעור שכרו. התובע, למעט העובדה של ציון השכר החודשי בנספח לכתב התביעה, לא הצהיר על שיעור השכר ולא פרט כיצד ערך החישוב של השכר החודשי הנ"ל. אין להקיש מתלושי השכר שצורפו, כי אכן מדובר בשיעור שכר חודשי שפרט התובע בכתב תביעתו. עוד יצויין, כי על פי סעיף 2 לפרק 18 לחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות נקבע מהי "המשכורת הכוללת" לצורך חישוב פיצויי פיטורים, אולם גם מקריאת הסעיף הנ"ל אין ללמוד על שיעור השכר החודשי שפורט בכתב התביעה ובסיכום הטענות.   72. אין ספק, כי על פי האמור בפרק 18 להוראות החוקה עובד המסיים את עבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצוי פיטורים זכאי לקבל מהמוסד השלמת פיצויי הפיטורים כאשר אופן חישוב השלמת הפיצויים צויין בסעיף 10 לחוקה, בשים לב לתקופות העבודה השונות (הסכמים קיבוציים/ כרך ראשון/ פרק 12 עמ' 76 עד 78).     73. הנתבעת בסיכום טענותיה טוענת, כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור 25% ואין לו כל זכות מוקנית לקבלת למעלה מ-100% פיצויי פיטורים אותם קיבל ואשר הופרשו לו לקרן הגמלאות (סעיף 103 לסיכום הטענות).   74. הנתבעת לא השכילה להוכיח, כי ההפרשות לקופת הגמל השונות שהפרישה בעבור התובע באות במקום פיצויי פיטורים והנטל מוטל על הנתבעת בנקודה זו, לפיכך ניתן להניח, כי כל הכספים שהצטברו בקופת הגמל, בחלק הפצויים הינם על חשבון פצויי פיטורים.   אין ספק, כי התובע, בגין פיטוריו זכאי לפיצויי פיטורים ולו בשיעור 100% וכי על הנתבעת החובה לדאוג להשלים את חלק הפיצויים שהופרשו בגין פנסיה מקיפה. כך גם עולה מהוראות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות.   75. התובע העיד, כי נצברו לזכותו בקופת הגמל בחלק הפיצויים כ-82,000 ש"ח (עמ' 9 לפרוטוקול). כן העיד, כי הכספים שהופרשו לקרן דפנה הינם בגין שעות נוספות ואין מדובר בהפרשה לפיצויים (עמ' 9 לפרוטוקול). עובדה זו לא נסתרה. בנספח ז' 2 לתצהיר הנתבעת הוגדרו ההפרשות לקרן דפנה כהפרשות לתגמולים.   76. באשר לשיעור בשכר החודשי הקובע, התובע לא השכיל להוכיח שיעור השכר החודשי שציין בכתב תביעתו ובחישוביו. אולם מנספח ז' 1 לתצהיר עד הנתבעת, בו נערך תחשיב הפיצויים של התובע עולה, כי מדובר בשכר קובע של 6,355.45 ₪ - 100%. מנספח ז' 4 עולה, כי על בסיס שכר זה נערך תחשיב זכויותיו לצורך חישוב הפיצויים. בנסיבות אלה, יש לערוך חישוב פיצויי הפיטורין (100%) על פי שיעור המשכורת הנ"ל ולזכות את התובע בהפרש שבין שיעור פיצויי הפיטורים המגיעים לו על פי החוק בקיוז הכספים שנצברו לזכותו בקופת הגמל (חלק פיצויים) על פי נספח ז' 2 לתצהיר הנתבעת, היינו 82,451.45 + 3,788.42 שהתובע מודה בקבלתם..   77. התובע זכאי לפיצויי פיטורים על פי חוק בשיעור 108,042 ₪ (6,355.45 X 17).   לתובע שולמו פיצויי פיטורים במסגרת הפרשות לפנסיה בסך 86,239.87 ₪ .   לפיכך זכאי התובע ליתרת פיצויי פיטורים בסך 21,802 ₪. בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.9.00 עד לפרעון המלא בפועל.   לסיכום:   78. הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע:   א. פיצויי פיטורים (השלמה) בסך - 21,802 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.9.00 עד לפרעון המלא בפועל.   ב. פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור 31,346 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.9.00 עד לפרעון המלא בפועל (סעיף 47 לפסק הדין).   ג. לא מצאנו כל עילה לפסוק פיצויי הלנת פיצויי פיטורים במקרה הנדון (השלמה).   ד. התובע לא השכיל להוכיח, כי מדובר בפיטורים שלא כדין.   ה. כל יתרת התביעות שפרט התובע בתביעתו - נדחות.   ו. הנתבעת תשלם לתובע, בשים לב לתוצאות פסק הדין, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 5,000 ₪ + מע"מ.   79. זכות ערעור תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.   ניתן היום כ"ו באלול, תשס"ד (12 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.   י. גלטנר-הופמן - שופטת נציג ציבור - חזי ירמיהו נציג ציבור - נחושתאי יעקב ס. שופט ראשידיני חינוךפיצוייםועדה פריטטיתפיטוריםפיצויי פיטורים