החלטה זהו ערעור על החלטת ק. התגמולים מיום 26.5.03 ולפיה המחלה, RSD ((Reflex Sympathetic Dystrophy ברגל שמאל (להלן: "המחלה"), ממנה סובל המערער, החמירה בתקופת השירות ועקב השירות, כאשר יש לייחס לשירות הצבאי, שיעור החמרה של 50%. שני המומחים הרפואיים, ד"ר פרידמן, המומחה מטעם המשיב וד"ר וטין, המומחה מטעם המערער, מסכימים, כי המחלה התפתחה ברגלו של המערער, לאחר ניתוח ארתרוסקופיה, שבוצע לו במסגרת השירות הצבאי. המומחים חלוקים בשאלה, האם יש לייחס את המחלה לשירות הצבאי במלואה או בחלקה. ד"ר פרידמן, סבר שהואיל ולמערער היו בעיות ברכיים קודם לשירות, וכן היו לו גורמים קונסטיטוציונליים, המעודדים הופעת התסמונת הפטלופמוראלית בשכיחות יתר, והואיל ולדעתו לא היה צריך לעשות למערער ארתרוסקופיה וכי המערער הוא ש"דחף את רופאיו" לעשות לו ארתרוסקופיה, הרי שיש לקבוע קשר סיבתי של מחצית בלבד. ד"ר וטין, לעומתו, סבר, שהואיל והמחלה הופיעה בסמוך לניתוח, הרי שיש לקשור אותה לניתוח במלואה. עפ"י חוות דעתו, הופעת המחלה קשורה לפגיעה בעצב האינפרה פטלארי, שהיא פגיעה שכיחה בניתוח שכזה ולכן יש לקשר, כאמור את הניתוח להופעת המחלה במלואה. מן הבחינה המשפטית, יש להכריע בתיק לטובת המערער. המערער לא היה חולה במחלה לפני שירותו הצבאי. מן המסמכים הרפואיים עולה, שלכל היותר סבל המערער מכאבי ברכיים לפני שירותו הצבאי, אולם הוא לא סבל מן המחלה, אשר התפתחה אך ורק כתוצאה מן הניתוח, אשר פגע במערכת העצבים, ומאז סובל המערער מרגישות יתר של האיבר הפגוע. זהו מקרה ברור, שלפיו, מחלה שהתפתחה כתוצאה מפגיעה תוך כדי ניתוח, שנעשה במסגרת הצבאית, הינה באחריות הצבא ומכאן שהנפגע זכאי לתגמולים (ר' רע"א 8317/99 שלמה שוקרון נ' מד"י, פ"ד נו(5) 321 ). בחנו את טענותיו של ד"ר פרידמן, ואיננו יכולים לקבל אותן. ד"ר פרידמן העלה טענה ולפיה, הצבא לא ידע על מגבלותיו של המערער בברכיים ולכן יש להטיל על המערער לשאת ב - 50% ממצבו. טענה זו, אין לה מקום, בוודאי בתיק זה, שבו המחלה שהתפתחה אינה המחלה ממנה סבל המערער והניתוח, אשר פגע במערכת העצבים, הוא הגורם למחלה ולא העובדה, שהמערער התלונן על כאבי ברכיים, מהם סבל גם טרם הגיוס. נציין עוד כי, הנחתו של ד"ר פרידמן, שהשאלה במקרה זה היא, האם יש לייחס 50% ממצבו של המערער בגלל השאלה "מה הגורם שהביא את הרופאים להחליט על ביצוע הניתוח", אינה נכונה כלל מבחינה משפטית. הגורם לפרוץ המחלה הוא הניתוח, כל מה שקדם לניתוח אינו צריך, במקרה זה, להלקח בחשבון, משום שפעולת הרופאים, שפגעו במערכת העצבים, מנתקת את הקשר בין כל האירועים שקדמו לניתוח. לכן יש לבחון רק את שאלת הקשר שבין הניתוח להופעת המחלה. משהתשובה על כך היא בחיוב, הרי שעלינו לקבוע כי קיים קשר מלא בין המחלה לבין הניתוח. למען הסר ספק, ברור שטענה של ד"ר פרידמן, כי לא היה מקום לבצע ארתרוסקופיה, וכי הרופאים "נכנעו" ללחץ של המערער, אין לה מקום. אם הרופאים ביצעו ניתוח מיותר, הרי בוודאי שקיימת אחריות על המערכת הצבאית לתוצאות פוגעניות של הניתוח, ללא קשר ללחץ כזה או אחר שהפעיל המערער, ואיננו קובעים שהופעל לחץ שכזה. עוד אנו קובעים, שכאבי הברכיים שקדמו לניתוח, אינם קשורים כלל למחלה שהתפתחה, אלא לניתוח בלבד. מכאן, שעפ"י ההלכה, יש להכיר במלוא המחלה ככזו שנגרמה עקב השירות. סוף דבר הערעור מתקבל ונקבע קשר של גרימה בין מחלת ה - RSD לבין תנאי השירות. המשיב ישלם למערער את הוצאות חוות הדעת (עד לסכום של 3,000 ₪) כנגד קבלה מקורית וזאת בתוך 30 יום מיום שתוגש למשיב הקבלה המקורית. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה ע"י ב"כ המשיב. התיק הרפואי מוחזר למשיב. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. צבאתסמונת RSDשירות צבאי