פסק דין ערעור זה מופנה כנגד החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 14.09.05, אשר בה נקבעה נכותו של המערער בשיעור של 10%. הרקע העובדתי: המערער יליד 1933 הוכר כנכה, בשל כאבים בגב תחתון עם הגבלה בתנועות. הדיון בגדרו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור שבפני, נסוב על החלטת הועדה הרפואית מהדרג הראשון אשר קבעה את נכותו של המערער בשיעור של 30%. המערער זומן לבדיקה ביום 07.07.04. לאחר בחינה מדוקדקת של המסמכים הרפואיים שהוצגו על ידי המערער ובדיקה קלינית שנערכה לו, החליטה הועדה, לנוכח אי הבהירות בבדיקה הקלינית, להפנות את המערער לשורה של בדיקות שכללו MRI, צילום ובדיקת דם. כמו כן התבקשו מסמכים רפואיים המתייחסים לטיפולים רפואיים במרפאות שונות ובבי"ח איכילוב. לאחר קבלת החומר הרפואי הנוסף, זומן המערער לבדיקה נוספת ביום 23.03.05. הועדה עיינה בכל המסמכים הרפואיים שהובאו בפניה, כולל סיכומי מחלה ותוצאות בדיקת הדמיה, וסיכמה את הדיון כדלקמן: "החולה מופיע היום בפני הועדה יושב על כסא גלגלים, מוסר כי יש לו מטפל. כי איננו יכול להתהלך בעצמו. בטרם סיכום התיק הועדה מבקשת לבצע מיפוי עצמות ו- MRI צווארי עם קבלתם נסכם את התיק עם נוכחות המערער". במקביל פנו חברי הועדה, בו ביום, ליו"ר הועדות הרפואיות פרופ' שקד וביקשו לערוך אחרי המערער מעקב, שיצולם בוידאו בטרם יחליטו בעניינו. דו"ח חקירה שנערך ביום 30.05.05 מתעד מעקבים שנערכו אחר המערער. מן הדו"ח עולה כי בתאריך 23.05.05 בשעות הבוקר נראה המערער יוצא מרכבו ללא כל עזרה ומהלך באופן חופשי, נוסע לשוק הכרמל ומכניס שקיות לתא המטען של רכבו. המערער נראה בהמשך מהלך בהליכה רגילה למפגש עם חברים וגם רץ ריצה קלה. גם בתאריך 25.05.05 נצפה המערער מהלך ללא עזרה, נושא חבילות ומתכופף לכיוון תא המטען של רכבו. פעילותו של המערער תועדה במצלמת וידאו והקלטת נמסרה לחברי הועדה. העתק הדו"ח והקלטת נשלחו למערער עובר לדיון ב- 14.09.05 אליו זומן. במכתב לועדה, בו פורטה תגובתו לממצאי החקירה, העלה המערער את השגותיו באשר לצילומים. לטענתו הצילומים צולמו כולם ביום אחד, ובחלק מהצילומים הוא נראה יושב בכסא גלגלים ומהלך לאט. עוד נטען כי בצילומים לא נראות רגליו. את מסקנתו מהחקירה מסכם המערער: "החוקר קיבל תדרוך מכם והוא רצה להצליח במשימתו לכן הוא כתב וצילם בדיוק את מה שרציתם ממנו. אינני מאמין לחקירה זו יש בה הפרד ומשול, הרבה אי דיוקים, הרבה רמאויות. איך יכול החוקר לומר המקום הוא סתם מחסן גרוטאות מבלי לראות את המקום? מאין לקח את זה שאני בא כל כמה ימים לאכול?...". אין בתגובה כל התייחסות לעיקר ממצאי הדו"ח, דהיינו, תפקודו של המערער ללא כסא גלגלים ופעילותו הסותרת את טענותיו ביחס לשיעור נכותו. בדיון שבפני אישר המערער כי זיהה עצמו בצילומים, אולם לטענתו יתכן שהסרט צולם זמן רב לפני המועד שצויין בדו"ח. למותר לציין, כי טענה זו לא הועלתה בפני הועדה. לנוכח טענות המערער, צפיתי בקלטת הצילומים שנושאת תאריך 23.05.05 ואכן המערער נראה מהלך באופן חופשי ללא זכר לכסא גלגלים או קביים, כפי שהדבר תואר בהרחבה בדו"ח החקירה. בהודעת הערעור שהוגשה לבית משפט זה טוען המערער כנגד התנהלות הועדה בדיון שהתקיים ב- 14.09.05. להשקפתו, הזמנת המעקב נועדה לשלול ממנו את זכויותיו ואפשרה לועדה להתעלם ממצבו הרפואי. דיון: עיון בפרוטוקולים של הועדה מעלה כי המערער נבדק באופן יסודי ומקיף, אך הועדה לא השתכנעה כי הוא אכן מרותק לכסא גלגלים, בשל מצבו הרפואי. גם לאחר השלמת הבדיקות לאחר הדיון ביום 23.03.05, נותרו ספקות בלב חברי הועדה, ומשכך התבקשה החקירה. לאחר קבלת דו"ח החקירה והקלטת, ניתנה למערער האפשרות להגיש תגובה עניינית לתוצאות החקירה. למרבה הצער, אין בתגובתו כדי לגשר על הפער שבין המצג אותו הציג בפני הועדה לצילומים המעידים על כך שהוא מסוגל להלך חופשי, ואף לרוץ ריצה קלה, אינו מוגבל בתנועות עמוד השדרה, ואף נושא משאות. עצם השימוש בכלי המעקב על ידי המשיב או הועדות הרפואיות נדון בבתי המשפט המחוזיים ובהחלטתו של כב' השופט א' רובינשטיין ברע"א 3625/05 עזאלדין סלמאן נ' קצין התגמולים נבחנה הסוגיה ומסקנת בית המשפט היתה כי אין לפסול מיניה וביה אמצעי זה. השאלה העומדת לדיון בפני הינה האם ביכרה הועדה את ממצאי סרט הוידאו על פני ממצאי ההדמיה. כפי שציינתי לעיל, הועדה היא זו שהזמינה את המעקב, לאחר שורה של בדיקות הדמיה ובדיקות קליניות, שכנראה לא תאמו את המצגים, ויפים לענייננו דברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 3625/05 הנ"ל: "לדידי, אם בהיקש ואם כסמכות טבועה, בחיפוש אחר האמת, ואף לפי השכל הישר, אין לחייב ועדה להכריע בשאלה רפואית העומדת לפתחה בעוד ספק מקנן בליבה באשר לעובדות וניתן להתיר ספק זה על ידי מעקב סמוי. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מתעורר חשד בליבות חברי הועדה כי נבדק מציג בפניה מצג שקרי או מקום בו אין הוא משתף פעולה במהלך הבדיקה הקלינית הנערכת לו על ידי הועדה". יודגש כי בענייננו פעלה הועדה על פי הנחיות בית המשפט והזמינה את המעקב שלא באמצעות פניה למשיב. ההחלטה נשוא הערעור שבפני ניתנה, לאחר שהועדה בחנה את תוצאות בדיקת ההדמיה וסיכומי המחלה וצפתה בקלטת בה נראה המערער נע בחופשיות. שלובם של מכלול הנתונים הוביל את הועדה למסקנה לפיה המערער מגזים ומעצים את תלונותיו ללא הצדקה. הועדה הוסיפה והבהירה כי הבדיקה הקלינית מחייבת שיתוף פעולה מצד הנבדק, ונראה כי לא היה שיתוף פעולה כזה מצד המערער. משכך, נקבעה הנכות בעיקר על סמך בדיקת הדמיית הניתוח שעבר ומראה העיניים בסרט המצולם, שעל פיו נקבעו טווחי התנועה של המערער. מן המקובץ עולה כי הועדה שקלה בכובד ראש את הנתונים הרפואיים והעובדות הנוגעות למידת מוגבלותו, הנטענת, של המערער ולא מצאתי כי נפל פגם בשיקול הדעת או משגה משפטי המצדיק התערבות בית המשפט בהחלטת הועדה. הערעור נדחה. המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. עמוד השדרהנכותאחוזי נכותכאבי גב / בעיות גב