גזר-דין כב' השופטת נירה לידסקי: הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה ואיומים כלפי בתו המתלוננת. איומים - אחד מאישומי כתב האישום; ותקיפה - מיוזמת בית המשפט, מכוח הסמכות המוענקת על פי חוק ולאור חומר הראיות שהוכח במהלך המשפט. העבירות בהן הורשע הנאשם מתייחסות רק למעשיו בתחום התקופה לגביה לא חלה התיישנות. לאור האמור בהכרעת-הדין המפורטת, איני רואה עצמי נצרכת לשוב ולהתייחס לעובדות שהוכחו ואשר בגינן הורשע הנאשם. כל שייאמר הוא - שייחסו של הנאשם אל בתו המתלוננת היה כיחסו של נוגש עבדים כלפי עבדו. בנוסף לכך שאין הנאשם נכנס למסגרת של "אב מן הישוב", הרי שלא חסך שבטו מבתו - ולאו דווקא ממניעים חינוכיים, הפכה לשיפחה לו ולשאר בני המשפחה, היא זו שניהלה את הבית: בישלה, ניקתה וכיו"ב, ואפילו גמול לפועלה לא ראתה. לא חמימות, לא תשומת לב ולא כלום. אין תימה שגדלה להיות לאישה מרת נפש, מתוסכלת ומלאת שנאה לאביה מולידה. ב"כ התביעה עותר למיצוי הדין עם נאשם זה, ובקשתו לגזור עליו את העונש המירבי הנקוב בחוק לגבי שתי העבירות בהן הורשע, דהיינו - 5 שנות מאסר. הגם שאין לנאשם הרשעות קודמות, יש לדעת ב"כ התביעה לנהוג כך, בשל נסיבותיהן הקשות של העבירות אותן ביצע ומשך הזמן בהן בוצעו. כן עותר ב"כ התביעה לחיוב הנאשם בפיצוי למתלוננת. הסניגור, בטיעוניו שלו, עתר לעשיית שימוש במידת הרחמים ולמתן עונש מתון, הן בשל היעדר הרשעות קודמות והן בשל מצב בריאותו הקשה. לאחר שיקלול מכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי אומנם ראוי נאשם זה לגמול על מעשיו, ראוי הוא שילמד לקחו וראוי כלל הציבור שירתע מביצוע מעשים דומים. מצב בריאותו של הנאשם אומנם קשה הוא, ולמיטב ידיעתי מרצה הוא את תקופת מעצרו במרכז הרפואי של שב"ס ומקבל את הטיפול הראוי לו הוא נזקק. ומכל מקום, על פי הפסיקה המחייבת והמנחה, אין במצב בריאות לקוי כדי לשמש מגננה בפני ענישה הולמת (וראה למשל ע"פ 231/75 מ"י נ' שרף ואח', פד"י ל"א(1) 80). לאור האמור לעיל, אני מציעה לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:- 1. 4 שנות מאסר לריצוי בפועל, שתחילת ריצויין ביום מעצרו - 29/8/00; 2. 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים (מיום שישוחרר ממאסרו), שתחולתם על העבירות בהן הורשע ועל עבירות בעלות יסודות דומים; 3. הנאשם ישלם למתלוננת פיצוי כספי בסך 10,000.- ש"ח, בצירוף ריבית צמודה ומצטברת של 16% לשנה, מיום 1/8/01 ועד למועד הפרעון. אין בסכום זה כדי לבטא את שיעור הנזק שגרם הנאשם למתלוננת. נירה לידסקי, שופטת כב' השופט דוד בר-אופיר, אב"ד: אני מסכים. דוד בר-אופיר, שופט אב"ד כב' השופטת הדסה אחיטוב-הרטמן: אני מסכימה. הדסה אחיטוב-הרטמן, שופטת סיכום הדברים: הוחלט כאמור בחוות הדעת של השופטת נירה לידסקי. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. משפט פליליאלימותתקיפה