חובת הגילוי בענף התיירות

מה היקף חובת הגילוי בענף התיירות ? הוראות תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג -2003 (להלן:"התקנות"). סעיף 1 לתקנות, הוא סעיף ההגדרות, מגדיר מהן "חבילת תיור" ו"סוכנות נסיעות" וכדלקמן; ""חבילת תיור" - צירוף של שניים או יותר משירותי סוכנות נסיעות, ולרבות שירותי מורה דרך, הנמכר או מוצע למכירה במחיר כולל, והוא לתקופה של יותר מעשרים וארבע שעות או שנכללה בו לינת לילה, למעט שירות שלקוח נקב לגביו את נותן השירות במפורש ושהוזמן ביזמתו לפי תכנית או פרטים שהוא הכין וביקש; "סוכנות נסיעות" - נותן שירותי סוכנות נסיכות (כך במקור - הערה שלי י.ש) כהגדרתם בחוק". הוראות תקנות 2 ו- 3 לתקנות קובעות כדלקמן; "2. (א) סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור שהיא מוכרת (להלן - לקוח) או למבקש לרכוש חבילת תיור כאמור, מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת חבילת התיור. (ב) מידע כאמור בתקנת משנה (א), יימסר באופן שיאפשר הזדמנות סבירה לעיין בו לפני רכישת חבילת התיור, ככל שניתן בנסיבות הענין. 3. פרטי המידע שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם לפי תקנה 2 הם כמפורט להלן: (1) כל אחד משירותי סוכנות הנסיעות המרכיבים את חבילת התיור: (א) מקומות הלינה, שמותיהם, וכן דירוגם או רמתם, מעניהם וכן מספרי הטלפון שלהם; (2) מחיר : (ד) מועדים ותנאים אפשריים לביטול רכישת חבילת התיור בידי הלקוח ואם עליו לשלם בשל ביטול כאמור - שיעור התשלום; (3) מידע כללי: מידע שבידי סוכנות הנסיעות שקרוב לוודאי להניח שלו ידע אותו הלקוח היה נמנע מרכישת חבילת התיור;". נופשסוכני נסיעות (תביעות)שירותי תיירותתיירחובת הגילוי