פסק-דין השופט א' א' לוי: שלושה אישומים יוחסו למערערים, בהם הם הודו בעת שהתייצבו בפני בית המשפט המחוזי, ובמרכזם עומדת הטענה כי המערערים, שהם תושבי השטחים, קשרו קשר לשדוד רכבים של נהגים ישראלים, להעבירם לשטחים, ולמוכרם שם. באישום הראשון נטען, כי המערערים ארבו לקורבנם באחת החממות הנמצאות ליד קו התפר, וכאשר הגיע לשם כשהוא מסיע פועל, איימו עליו המערערים בנשק חם, נטלו ממנו מסמכים אישיים, ארנק וכסף, ולבסוף גם גנבו את הרכב עצמו, ומאוחר יותר מכרו אותו תמורת ?3000 ש"ח. באישום השני נטען, כי המערערים שדדו באופן דומה את משאיתו של נהג אחר, שעה שהיתה עמוסה בסחורה (?220 שקים של בוטנים). את המשאית הם מכרו תמורת ?6000 ש"ח, ואת הסחורה תמורת ?10,000 ש" באישום השלישי נטען, כי המערערים ניסו את מזלם פעם נוספת בעת שניסו לגנוב רכב מסחרי, אך הם לא הצליחו להתניעו, וגם חשמלאי שהזעיקו למקום לא הצליח לסייע להם להשלים את מלאכתם. במצב זה הסתפקו המערערים בגניבה של חלק מהסחורה שהיתה ברכב, וכן נטלו את תיקו האישי של הנהג. כאמור, הודו המערערים בכל העבירות שיוחסו להם, ובעקבות כך הורשעו, ובית המשפט המחוזי גזר להם עונשים אלה: למועתצם יאסין (המערער בע"פ ?6715/01) - 6 שנות מאסר, וליאסר צעאידה (המערער בע"פ ?6875/01) - 7.5 שנות מאסר. באשר לאחרון, יאסר צעאידה, הורה בית המשפט גם עלפעלתו של מאסר-על-תנאי בר-הפעלה בן ?3 שנים, במצטבר. לבסוף, הורה בית המשפט לחלט התחייבות כספית להימנע מעבירה עליה חתם המערער בהליך קודם, ולכל אחד מהמערערים נגזר עונש מאסר על תנאי, גם בגין עבירות על פי חוק הכניסה לישראל. בא-כוח המערער בע"פ ?6715/01, עורך-הדין חלאילה, טען בפנינו כי העונש שנגזר לשולחו נוטה לחומרה, הואיל ובית משפט קמא לא נתן משקל הולם לגילו הצעיר של מערער זה, לנסיבותיו האישיות, לתסקיר שרות המבחן, ולעובדה שזוהי הרשעתו הראשונה, וממילא גם עונש המאסר הראשון בו הא עתיד לשאת. באת-כוחו של המערער בע"פ ?6875/01, עו"ד זועבי-פאהום, שהיתה ערה לכך שנסיבותיו של שולחה מחייבות החמרה בהשוואה לעונשו של שותפו, סבורה כי התוצאה הסופית אליה הגיע בית המשפט המחוזי מקפחת אותו, ולכך תרמה, כך לטענתה, העובדה שלא ניתן משקל ראוי להודאתו של המערער ולניבותיו האישיות. שורת המעשים בהם חטאו המערערים, חייבה עונש מכביד, הואיל ורבים הם החוטאים בעבירות מתחום זה, ככל הנראה משום הרווח הקל הצפוי למבצעיהן. מעשים אלה כרוכים בנזק לא רק ליחיד, אלא גם למשק המדינה, וההחמרה בענישה דרושה על מנת לצמצם את ממדיה של התופעה, בהנחה שיהיה קשה להדבירה כליל. אכן, זוהי הרשעתו הראשונה של המערער מועתצם יאסין, אך כפי שקורה לא אחת, יש בפרץ אחד של מספר עבירות כדי להצביע על הסכנה הטמונה בנאשם, וכזהו מצבו של מערער זה, אשר תוך מספר חודשים היה מעורב בשלושה אירועים שעל חומרתם אין צורך להרבות מלים, ולא למותר להדגיש כי המערער ושותפו היו מזוינים בנשק חם. לנוכח האמור, מסקנתנו היא שלא נפל פגם כלשהו בגזירת עונשו של מועתצם יאסין, והשאלה הנוספת בה נדרשה הכרעתנו היא, אם הפער בענישה שבינו לשותפו, יאסר צעאידה, אינו מופרז. לענין זה יש להדגיש כי ליאסר צעאידה, חרף גילו הצעיר (יליד שנת ?1973), עבר פלילי עשיר ביותר בתום זה של עבירות ברכב, ועד כה הורשע בעשרות תיקים מסוג זה. בחודש אוקטובר ?1997 אף נגזר לו עונש מאסר, אך נראה שגם עונש זה לא הותיר עליו את רישומו, ואין לך ראייה טובה יותר לכך מאשר סדרת המעשים הנוספת בה היה מעורב, ובה עוסק הערעור שבפנינו. לפיכך, צדק בית המשפט המחוזי כאשר החליט לתת ביטוי לעברינותו הנמשכת של יאסר דעאידה בדרך הענישה, ואם חרף כל אלה החלטנו ללכת לקראתו קמעא, היה זה משום שבסופו של דבר מדובר באדם צעיר, שבשנים הבאות יצטרך לשהות בתנאי כליאה, וגם אם חטא, ובדרך קשה, נכון יהיה להותיר לו פתח לתקווה ושקום, מתוך תקווה שהוא ישכיל לעשות בכל אלה שימוש. לפיכך, אנו מחליטים לדחות את הערעור בע"פ ?6715/01, ולקבל את הערעור בע"פ ?6875/01, במובן זה שבצד ההחלטה להפעיל את המאסר על תנאי בן שלוש השנים, ישא המערער במחציתו באופן מצטבר לעונש שנגזר לו בתיק הנוכחי, ומחציתו בחופף, והתוצאה היא שמערער זה ייאסר לתקופה של ת שנים. באשר לחלוטה של ההתחייבות הכספית עליה חתם המערער, אנו קובעים כי המערער יוכל לשלמה עד תום מאסרו, ואם לא יעמוד בכך, הוא ייאסר כנגדה למשך ?100 ימים. שטחי יהודה ושומרוןגניבת רכברכבביטוח גניבת רכב