גזר דין א. הנאשם משה ירחי, יליד 1969, נשוי ואב לשלושה ילדים, הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של סיוע למעשה הצתה של מבנה ציבור, על פי סעיף 448(א) סיפא לחוק העונשין תשל"ז1977-, בצירוף סעיף 31 לחוק האמור. מדובר במבנה ציבור שהוא בית הכנסת הקונסרבטיבי "יער רמות" בשכונת רמות. נסיבות היגררותו של הנאשם אחר היוזם של הצתת בית הכנסת פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ולא אחזור עליהן. אמנם אותן נסיבות הסירו מעל הנאשם את עבירות הקשר לביצוע הצתת מבנה ציבור והיזק בזדון, שיוחסו לו מלכתחילה בכתב האישום, אך הותירו אותו בחזקת מסייע, שנוכחותו בזירת האירוע לא הייתה מקרית ונועדה לסייע לחבריו. ב. ב"כ המאשימה גינתה ובצדק סוג זה של עבירות, המזכירות תקופות אפלות בהיסטוריה האנושית, ומתברר שהן חוזרות ונשנות בימינו. נוכח הצורך בהרתעת אחרים - ביקשה ב"כ המאשימה להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר משמעותי בפועל ומאסר על תנאי. לנאשם הרשעות מגוונות ובהן עבירות אלימות, רובן אמנם מן העבר הרחוק. גיליון ההרשעות הוגש בעיקר כדי להראות שאין מדובר באדם שעברו נקי. העבירה האחרונה בה הורשע היא עבירת תקיפה סתם משנת 1994, בגינה נגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי, אך מתברר שלא למד לסור מרע. את רמת הענישה מבקשת ב"כ המאשימה לגזור מעונשי מאסר שהוטלו בגין הצתות כלי רכב ובתי עסק על רקע לאומני, או ממקרים שבוצעו, בדומה למקרה שלנו, על רקע אידיאולוגי-דתי (ת"פ 354/98 (י-ם) מ"י נ' קורנבליט, ות"פ 355/98 (י-ם) מ"י נ' וייס). סניגורו מבקש להקל עם הנאשם, אותו הגדיר כחלש אופי, שנגרר אחרי חבריו, וביקש להתחשב במצבו המשפחתי והכלכלי, כמו גם בעובדה שהרשעותיו הן מן העבר הרחוק. זאת ביקש בהסתמך על גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 118/96 מ"י נ' נאדר סאלח ומורד נופל, בו הורשעו השניים בעבירה של סיוע להצתה של תחנת דלק ועל האחד (מורד נופל) נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ג. למרבה הצער, מבצעי עבירות על רקע אידיאולוגי שואבים את כוחם במידה לא מעטה מאנשים "חלשי אופי", ו"נגררים" למיניהם. העובדה שהנאשם לא היה היוזם של האירוע, וחרף נסיבות הצטרפותו לאירוע, אינה מאיינת את תרומתו לביצוע עבירה, שנועדה על ידי מבצעיה בפועל לפגוע ברגשותיו של מי שדעתו או אמונתו שונים, ולגרום לו לנזק. עבירות מסוג זה מחייבות אמצעי הרתעה של ממש. ערה אני לכך שבמקרה דנן הורשע הנאשם כמסייע להבדיל מהפסיקה שהציגה ב"כ המאשימה העוסקת במבצע העבירה. כמו כן אין מחלוקת שמדובר בה בעבירות על רקע האינתיפאדה, להוציא ת"פ 354/98 ות"פ 355/98, בהם הורשעו מעורבים הנאשמים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות, היזק בזדון והצתה, על רקע של התנגדות להתגוררותם של דיירים נוצרים בשכונת מאה שערים. בת"פ 354/98 נגזרו על הנאשם 36 חודשי מאסר מתוכם 18 בפועל ו18- על תנאי. בת"פ 355/98, על נאשם שנגרר ליטול חלק באותו אירוע וחלקו באופן יחסי היה קטן, נגזרו 12 חודשי מאסר מתוכם 8 בפועל ו4- חודשים על תנאי בהתחשב בעברו הנקי ונסיבות אישיות מיוחדות. גזר הדין בת"פ 118/96, עליו מסתמך הסניגור, עסק בשני נאשמים, האחד בן 21 והשני בן 18. השניים הורשעו לאחר שהודו במסגרת עסקת טיעון בעבירה של סיוע להצתה. על סאלח שלחובתו הרשעות קודמות הוטל עונש של שנה מאסר בחופף למע"ת בר הפעלה בהתחשב בנסיבות מיוחדות. על נופל שעברו נקי הושת, כאמור, עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לאחר שנלקחו בחשבון עברו הנקי וגילו הצעיר. ד. במקרה דנן מדובר במי שלחובתו הרשעות, אמנם רובן מן העבר הרחוק, אך נראה כי הענישה בגינן נשתכחה מלבו, אם בחר שלא להרחיק עצמו מחורשי רעה. נראה לי שאין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל. באשר למשך תקופת המאסר אני לוקחת בחשבון את תקופת מעצרו, וכן את מעצר הבית המלא בו הוא נתון עד היום, שאינו עניין קל בכלל ובפרט למי שעליו לצאת לפרנס משפחה. ה. בהתחשב בכל האמור אני גוזרת על הנאשם 15 חודשי מאסר מתוכם 9 בפועל ו6- חודשים על תנאי. התנאי הוא שהנאשם לא ייאסר אלא אם יעבור עבירה מסוג פשע, או ניסיון או קשר לעבור עבירה כזו, תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר. מתקופת המאסר בפועל ינוכו ימי מעצרו בבית המעצר מיום 24.7.00 עד יום 14.8.00. זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום. שריפההצתה