גזר דין 1. הנאשם, יליד 1972, הורשע על פי הודאתו בנסיון למעשה סדום בקטין, עבירה לפי סעיפים 347(ב), בנסיבות סעיף 345(א)(1)(3) + סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ובשלוש עבירות של מעשים מגונים בקטינים, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1)(3) לחוק. ואלה המעשים: בשנת 1999, בהיותו במקווה, תפס הנאשם את הקטין י', שהיה בן 11, הושיבו עליו וניסה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של הקטין, כשהוא גורם לקטין לבכות. בחודש ספטמבר 1999 חיבק הנאשם את הקטין ש', שהיה בן 11, וזמן מה אח"כ, בחג סוכות, הצמיד הנאשם את ש' אליו, נשקו וליטפו על בטנו מתחת לחולצתו. בשנת 1999, כאשר הנאשם עבד כמנקה בבית ספר, הוא ליטף ונישק שני קטינים בכיתה ה'. בשנת 2000, בתוך מסדרון של בית ספר, הוביל הנאשם קטין בן 12, פתח רוכסן מכנסיו וניסה להוריד את מכנסי הקטין שהתנגד למעשים. 2. בהסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תטען למאסר בפועל, אולם תגביל בקשתה לחמש שנות מאסר ואילו טיעון הנאשם יהיה פתוח. 3. הנאשם הינו רווק בגיל 30, שעבד כנהג עד מעצרו. בשנת 1998 נדון הנאשם בפני בית משפט שלום בתל אביב (ת"פ 35/97) ונקבע כי נגע בשני קטינים בניגוד לרצונם. בית המשפט נמנע מהרשעתו והטיל עליו מבחן למשך שנה והתחייבות כספית למשך שלוש שנים על סך 8,000 ש"ח. התחייבות זו הינה בת מימוש. לפנינו הביע הנאשם צער וחרטה מלאים על המעשים. אמו, שהעידה לענין העונש, אמרה כי המשפחה מודעת לבעיה של הנאשם רק מאז מעצרו, וכי בדעתה להתגייס ולסייע בשיקומו. 4. שירות המבחן מכיר את הנאשם מזה מספר שנים. בתסקיר הנוכחי נאמר כי הנאשם סבל מאז ילדותו מתחושות של דחיה, ועם זאת תיפקד וסיים לימודים תיכוניים ושירות מלא בצה"ל. החל משנת 1996 החל בתהליך של חזרה בתשובה, התגורר במקומות שונים והתנתק ממשפחתו הגרעינית. בעבר הופנה ע"י שירות המבחן לטיפול שנסוב בעיקרו על הזהות המינית, בשל בעיותיו המיניות, אולם הוא התקשה להיכנס לתהליך טיפולי משמעותי. שירות המבחן מצא כי הנאשם מודע לדחפיו המיניים כלפי ילדים, אך מתקשה לקחת אחריות לנזק הנגרם להם ממעשיו, וחרף הבעת רצונו בקבלת טיפול, הוא מתייחס למעשי המין כזוטות. בשל החזרה על העבירות, בשל הקושי בהפנמת חומרת המעשים ובשל אי השתלבותו בתהליך טפולי, נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו של הנאשם, ואין הוא רואה מקום להתערבות טיפולית. 5. תסקיר קורבן בעניינו של הקטין י', יליד 1988, מציג את תולדותיו ומצבו עקב האירוע המיני, שגרם לו תחושות כשלון, אכזבה עצמית, יאוש ואובדן בטחון עצמי, להם השפעה יומיומית המקבלת ביטוי ברגשות אשם על שלא מנע הפגיעה של הנאשם בו. כמו כן, י' עסוק בכיסוי ובהסתרת האירוע מאחרים, מתקשה ליתן אמון בגברים מבוגרים וסובל מסיוטי לילה ומנדודי שינה, המלווים בסימפטומים דכאוניים ושאיפת נקם. עם זאת, התסקיר מדגיש כי בשל סביבה משפחתית וחינוכית תומכת ומועילה, קיימת תקווה כי י' ירכוש כלים שיסייעו לו להתמודד עם הפגיעה ועם השלכותיה הרבות. 6. ב"כ המאשימה הצביעה על חומרת המעשים של הנאשם שנעשו בכמה ילדים, הדגישה כי בהליך קודם בבית משפט שלום בתל אביב קיבל הנאשם הזדמנות ולא ניצלה. כל אלה מלמדים על מסוכנותו ובעיקר מצביעים כי נוכח התרשמות שירות המבחן, הנאשם לא הפנים דיו את תוצאות מעשיו. לפיכך ביקשה למצות הדין על פי הסדר הטיעון, להטיל על הנאשם חמש שנות מאסר וכן לחלט ההתחייבות. 7. ב"כ הנאשם לא התעלם מחומרת המעשים ומתוצאותיהם, אולם טען כי המעצר עד כה לימד את הנאשם לקח שלא יישכח. לדבריו, הרקע האישי של הנאשם כחוזר בתשובה אינו קל. ההודאה באשמה מהווה הכרה בבעייתיות התנהגותו. למשפחתו נודע רק לאחרונה על בעיותיו והיא מתכוונת להתגייס לשיקום הנאשם. לפיכך, ביקש למתן העונש ולהסתפק בתקופת מעצרו. 8. העבירות שביצע הנאשם הן עבירות חמורות ופוגעות. הנאשם ביצע עבירות אלה במקומות שונים, בילדים שונים ולאורך זמן. הוא נטפל לילדים קטנים, ניצל את בגירותו ואת תמימות וחולשת הילדים, וביצע בהם מעשי מין. מעשים כאלה עלולים לגרום נזק לאורך ימים, ולעתים בלתי הפיך לקורבנות. חומרה נוספת יש בכמות העבירות, בהימשכותן לאורך ימים ושנים, במקומות שונים אליהם נקלע הנאשם. לא נפרשה לפנינו תוכנית מסודרת לשיקומו של הנאשם וכל ששמענו הם דברים כללים ונכונות של המשפחה לסייע לנאשם. הנאשם מודע כבר כמה שנים לבעיותיו המיניות ולדחפיו, אך לא עשה דבר ממשי לטפל בבעיות אלה, ולא עוד, אלא שהוא מקל ראש במעשיו אלה. מודעות זו והחזרה על העבירות שוב ושוב מלמדים על מסוכנות הנאשם לסביבה ולחברה, שיש לנטרלה בענישה הולמת של הרחקה מהחברה, לפחות לפרק זמן. הרתעת הרבים מחייבת אף היא ענישה ממשית. עם זאת, לא נמצה הדין עם הנאשם, שלא עשה שימוש בכוח כלפי הילדים ומעשיו כלפיהם לא לוו באכזריות. כמו כן, אין אנו מתעלמים ממצבו האישי של הנאשם, שחווה בילדותו פגיעה מינית, חזר בתשובה לפני כעשר שנים וניתק עצמו ממשפחתו הגרעינית. הנאשם הודה באשמה, הביע חרטה וחסך זמן. 9. בהתחשב באלה, אנו מטילים על הנאשם העונשים הבאים: א. מאסר בפועל של 42 חודש, מיום מעצרו 3.7.02. ב. מאסר על תנאי של 12 חודשים, לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מהעבירות המנויות בסימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ג. חילוט סכום ההתחייבות בסך 8,000 ש"ח שהוטל בת"פ 35/97 של בית משפט שלום בתל אביב. זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום. משפט פליליקטיניםעבירות מין