פציעה עקב השתוללות במשחק כדורגל בבית ספר

פציעה עקב השתוללות במשחק כדורגל בבית ספר
.1התובע יליד .21.8.70בכתב התביעה נטען כי, בזמנים הרלוונטיים
לתביעה, הוא למד בבית ספר "טבנקין" בבת ים (להלן:ו התובע ובית הספר בהתאמה). נתבע 1היה בזמנים הרלוונטיים מנהל בית הספר (להלן:נ המנהל), נתבעת 2הייתה באותם זמנים המחנכת של כיתה ה' בה למד התובע (להלן:ב המחנכת). נתבע 3ונתבעת 4הם האחראים על ניהול בית הספר, מעשי ומחדלי המנהל והמחנכת, והם נתבעים כמי שאחראים באחריות ישירה או שלוחית, כפי שיידון בהרחבה בהמשך.
.2על פי כתב התביעה, בתחילת חודש אפריל 1981נתקיימה בבית הספר,
בעידוד ההנהלה והמורים, תחרות כדורגל שבמסגרתה התחרו הכיתות של בית הספר על גביע האליפות.
בבוקר יום 2.4.81ביקשו המנהל או המחנכת מכיתה ה' לבוא בצוהרי אותו יום למגרש הכדורגל אשר בשטח בית הספר על מנת לעודד את קבוצת הכיתה, אשר הייתה אמורה לשחק באותו יום. התובע, כמו תלמידים אחרים, בא לצפות במשחק. במהלך המשחק קמה מהומה רבה בגין חילוקי דעות. במהלך ההשתוללות שקמה החלו התלמידים לזרוק חפצים ואבנים האחד על רעהו. בעת המהומה לא נכח אף מורה במקום על מנת להרגיע את המצב.
.3תוך כדי המהומה, זרק אחד התלמידים אבן אשר פגעה בעינו של התובע
וגרמה לו לחבלה קשה. התובע נלקח לבית החולים על שם וולפסון בחולון ושם אובחן שהוא סובל מפצע חודר בקרנית ופגיעה בקשתית ובזגוגית. התוצאה הייתה שבוצעה בתובע לנסטוקומיה עם ויטרקטומיה. (להלן:ו התאונה).
.4התובע מייחס לנתבעים רשלנות מוחלטת ובלעדית. פירוט המעשים והמחדלים נמצא בסעיפים 14- 12לכתב התביעה. בנוסף, ולחלופין, הוא טוען לכלל הדבר מדבר בעד עצמו, וכן הפרת חובה חקוקה.
הנתבעים 3- 1שלחו הודעת צד ג' להורי התובע בגין אחריותם לאירוע התאונה,
לפיה אם יחויבו בתשלום פיצויים לתובע, עליהם לשפותם או להשתתף אתם בכל תשלום
אשר יחויבו בו.
בתאריך 7.5.96, לאחר שמיעת מרבית עדי התביעה, הוחלט על פיצול הדיון כך ששאלת האחריות תוכרע תחילה. פסק דין זה, אם כן, מתייחס לעניין האחריות.
.5העובדות המוסכמות על הצדדים הן:נ
א. המקום בו התרחשה התחרות וארעה התאונה הוא מגרש השייך לעיריית בת ים
- נתבעת מספר 4- ונמצא מחוץ לכותלי בית הספר.
ב. התאונה ארעה בשעות אחר הצהרים, לאחר סיום שעות הלימודים.
ג. לא נכח בשעת המשחק מורה כלשהו מטעם בית הספר.
.6לעניין האחריות, יש להפריד את הדיון באחריות הנתבעים 3- 1מהאחריות
של נתבעת .4
ההפרדה נובעת מטיב השאלות שיש לדון בהן בכל אחת משתי קבוצות הנתבעים. נדון
תחילה באחריותם של הנתבעים 3-.1
א. אחריותם של הנתבעים 3- 1(המנהל, המחנכת ומשרד החינוך שלצורך העניין
ייקראו - הנתבעים).
.7השאלה שיש לדון בה היא:ב
מהן הנסיבות שקדמו לתאונה והנסיבות בהן נערך משחק הכדורגל בו נפגע התובע. במלים אחרות, האם המשחק אורגן על ידי בית הספר או מטעמו, ביודעם של המארגנים כי הוא מתקיים בשטח הנמצא מחוץ לכותלי בית הספר.
טענת התובע היא, שהמשחק אורגן על ידי בית הספר בשטח שהיה ידוע לה כשטח
הנמצא מחוץ לתחום בית הספר והמיועד למשחקים כגון אלה. הנתבעים דוחים טענה זו
ומעלים טענות נגד רבות, כפי שיידון בהמשך.
לביסוס טענתו, העיד התובע עדים בני גילו, אשר היו בבית הספר בזמן
הרלוונטי.
תמיר יונה, חברו הטוב של התובע מאז ילדות, העיד כי הוא השתתף במשחק כשחקן.
במהלך המשחק התפתחה מהומה ומישהו צעק "שלומי נפגע". הוא ניגש לתובע ומצא אותו
מחזיק בעינו. הוא הלך להזעיק את אביו של התובע, האב הגיע ופינה את התובע. לדעתו, המשחק אורגן על ידי המורה להתעמלות, הוא אומר שהמורה יפים "תפס את הקפטנים של שתי הנבחרות". מסתבר שעדות זו הינה עדות שמיעה. תמיר לא נוכח כאשר המורה יפים דיבר עם הקפטנים, הוא שמע זאת מפי "הקפטן של הכיתה" (עמ' 8). יצויין כי "הקפטן של הכיתה", ששמו הוזכר ע"י העד בעדותו (שם), לא הובא לעדות. תמיר לא ראה מי הביא את הכדור למשחק, אך על הכדור היה סימון של בית הספר וכך הוא הבין שהכדור הוא מבית הספר. הוא לא זכר אם נכחו שם מורים בזמן אירוע התאונה. (עמ' 4לפרוטוקול). גם עד התביעה רונן גליסקו (שנקרא בפרוטוקול בית המשפט בטעות בשם קריסטו) ציין בעדותו כי התאונה ארעה "בזמן טורניר גדול שערך בית הספר, על המגרש הגדול, בת/3" הייתה התקהלות, ריב וזריקות אבנים. באותו היום או למחרת היום הוא שמע כי התובע נפגע בעין.
גם עד זה לא זכר שראה מורים במקום. (עמ' 14לפרוטוקול). העד עופר גפן, שגם
הוא היה תלמיד בית ספר טבנקין בעת האירוע, העיד כי התלמידים היו משחקים במגרש
הגדול, בו אירעה התאונה, בהוראת מורה להתעמלות ושמו יפים. העד ראה את התובע נפגע בעינו מאבן ותופס אותה בידו. הוא הוסיף כי המורה להתעמלות הוא אשר ארגן את התחרות בין שתי כיתות ונתן את הכדור (עמ' 20לפרוטוקול). הוא זוכר "בוודאות" כי המורה יפים נתן לתלמידים את הכדור. (שם, עמ' 21). לפי עד זה, פגיעת התובע התרחשה בתחילת התחרות אשר הופסקה. גם עד זה ציין כי לא נכח שם אף מורה מבית הספר. (שם, עמ' 20). העד הוסיף כי המשחק היה במסגרת שיעור התעמלות, במסגרת יום לימודים, אך לא זכר באיזו שעה הייתה התחרות. הוא גם לא זכר מי שפט במשחק.
.8המנהל בעדותו דוחה את כל טענותיו של התובע בדבר הארגון והאחריות של בית הספר גבי קיומו של המשחק. הוא העיד כי, לאחר שנודע לו דבר התאונה, פעל על פי הנוהל המקובל בדבר פגיעה בתלמיד בית הספר. לפי הנוהל יש לשלוח דו"ח על התאונה למשרד החינוך, כי האחרון נהג לבטח את התלמידים במשך 24שעות ביממה, 365ימים בשנה. לאור זאת, הוא מילא את הדו"ח (נ/2) כאשר באו הורי התובע אליו. המנהל מאמין כי הוא אשר הזמין את ההורים אליו. נ/ 2מולא ביום 9.4.81, שבעה ימים לאחר התאונה. הסיבה לכך היא, שאת הדו"ח יש להגיש למשרד החינוך תוך חודש מיום התאונה. הוא בעצמו לא עשה כל בירור גבי התאונה "משום שהילדים משחקים אחר הצהרים בכל מקום שהוא, גם אם בקרבת בית הספר, ואין זה תחת אחריות בית הספר ומנהלו". (עמ' 83). הוא העיד כי אין, ולא היה, נוהל של ארגון טורניר בין כיתות בבית הספר. (שם ובעמ' 74). מדבריו יוצא כי, פעילות ספורטיבית של כדורגל בשעות לאחר שעות הלימודים, אם נעשתה, לא הייתה מטעם בית הספר ולא תחת פיקוחו, ואיננו אחראי לה. זאת הסיבה שהוא לא מילא את כל הפרטים בנ/2, בעיקר במה שנוגע ל"פעולות המנע שננקטו על ידי המנהל". (עמ' 79). העד חולק גם על מיקום המגרש בו שחקו הילדים. הוא רשם בת/ 2את המילה "מגרש" וחתם על ידה. שטח זה מרוחק מבית הספר, כאשר בנין העירייה עומד בתווך, ואין קשר עין מהמגרש עם בית הספר. משום כך, שום פעילות ספורטיבית לא התקיימה ללא פיקוח של מורה. (עמ' 76).
עדות המורה יפים סורוסקי, המורה להתעמלות. העד ציין כי ימי הספורט שהיו בבתי הספר אורגנו לפי התמחותו של המורה לספורט. התחום שלו היה התעמלות על מכשירים ואקרובטיקת קרקע. ימי ספורט היו לכל בית הספר במסגרת יום הלימודים בבית הספר.
אז כל מורי בית הספר פעלו כמפקחים, ביחד אתו. בטורנירים של כדורסל אשר אורגנו
על ידי בית הספר הוא שימש כשופט במשחק. הוא אישר כי היו "טורנירים קטנים" של כדורגל, אבל זה לא היה התחום שלו. מבחינת תוכנית הלימודים של משרד החינוך,
לא היה כדורגל.
(עמ' 85). לפי עדותו, הפעילות הספורטיבית היחידה שהייתה מתקיימת מחוץ לתחום בית הספר, הייתה פעילות של ריצות, אשר הייתה מתבצעת בחצר הסמוכה לבית הספר, כפי שרואים בת/ .3במקרה של ריצות ארוכות התלמידים היו מקיפים את בנין העירייה. הוא מאשר כי לאחר שהייתה פריצה לבית הספר והכדורים נגנבו, הוא סימן את הכדורים וכתב עליהם את שם בית הספר "טבנקין", בטוש. הוא לא מסר שום כדור לאף תלמיד ולא נכח בשעת התאונה, ונודע לו עליה מפי השמועה. אף אחד לא פנה אליו בגין התאונה. הוא לא עבד בבית הספר בזמן אירוע התאונה ולכן לא טיפל בה. (עמ' 87). הוא דחה את הגרסה לפיה הוא ארגן את הטורניר בו נפגע התובע. זו לא הייתה מדיניות בית הספר. הילדים ארגנו את המשחק, באופן ספונטני, הם הגיעו למגרשים השונים "השתמשו בכל המגרשים בלי השגחה, כי בית הספר היה סגור". (עמ' 88). התלמידים לא התאמנו בכדורגל במסגרת בית הספר. הם עשו זאת במסגרת קבוצות הכדורגל הידועות כמו "הפועל", "מכבי" וכדו'.
בבית הספר עצמו לא הייתה קבוצת כדורגל מיוחדת. העד זוכר בבירור כי הוא עבד 7ימים בשבוע במקומות שונים בעיקר במכון וינגייט ובחוגים במסגרת המתנ"ס, וכי פרט ליום שבת הוא עבד כל יום אחר הצהרים.
העדה יהודית הרשקו, מורה בבית הספר מאז 1977ועד היום, גם היא אישרה את אותן העובדות אשר היו בעדותם של המנהל והמורה יפים. לדידה, "לא התקיימו טורנירים של כדורגל בבית הספר. לא היה ולא נברא" (עמ' 94). היא מתייחסת בתשובתה לטורנירים של אחר הצהרים. כל פעילות הייתה צריכה להתארגן במסגרת בית הספר שמשרד החינוך קבע. (עמ' 95). בימי ספורט אלה שיחקו כדורסל, כדורעף, קפיצה, אך לא שיחקו כדורגל.
(עמ' 97). היא אומנם לא הייתה מורה פעילה בבית הספר, בתקופת אירוע התאונה,
בגין כך שהיא שברה את הרגל ונעדרה מבית הספר, אך עדותה מתייחסת לתקופת עבודתה שם. כאשר היו ימי ספורט עירוניים, או מחוזיים לכל בתי הספר בבת ים, התלמידים הוסעו לאצטדיון בהדר יוסף. העדה ידעה על התאונה מפי אמו של התובע כאשר ביקרה אותה לאחר שעברה ניתוח ברגלה באותו בית חולים אליו הובהל התובע. היא לא שמעה מהאם כל תלונה נגד בית הספר או המורים. ב"כ התובע התנגד לעדות זו בטענה שזו עדות שמיעה. אינני מסכים אתו. האם היא צד לתביעה בתור צד ג'. בנוסף לכך שהתנגדותו באה לאחר סדרה של שאלות מסוג זה.
.9לפנינו עיקרי כל העדויות של שני הצדדים. הדעת נותנת שיש להעדיף את
גרסת הנתבעים על זו של התובע. אנמק את דברי:ו
לפי טענת התובע, בית הספר ארגן טורניר לאחר שעות הלימודים וביקש מהתלמידים לבוא למגרש הנמצא מחוץ לכותלי בית הספר על מנת לעודד את הקבוצות המתחרות. אין זה הגיוני ואין זה מתקבל על הדעת, שבית הספר יארגן פעילות ספורטיבית ללא הימצאות המורה האחראי לפעילות מסוג זה בזמן קיום הפעילות. למעשה, מי שצריך לארגן פעילות כזו הוא המורה לספורט מר יפים בעצמו. הוא שצריך לשפוט במשחק כזה, ולא להפקיד את העניין בידיו של תלמיד או אדם זר.
כל עדי הנתבעים, העידו שכל פעילות הנוגעת לתלמידים חייבת להיות לפי הנהלים של משרד החינוך. המנהל, מי שאמון על קיומם של נהלים אלה, שלל את טענת התובע מכל וכל. המושג טורניר מחוץ לשעות הלימודים, איננו מוכר לו, ודבריו מקובלים עלי.
כאשר אני משווה את עדותו של התובע ויתר העדים מטעמו, חבריו לכיתה, שהיו בזמן התרחשות התאונה כבני אחת עשרה שנים, לבין עדותם של המנהל, המורה יפים והמורה הרשקו, שהיו מבוגרים דיים, כדי לזכור את העובדות הרלוונטיות לעניין הנהלים וארגון ימי ספורט, או כל פעילות ספורטיבית או תרבותית בבית הספר, אין ספק שהכף נוטה לטובתם של האחרונים. קשה לי להאמין כי עד שהיה כבן עשר שנים וחצי בזמן התאונה, יזכור עכשיו פרטים ועובדות שקרו לפני כ- 16שנה.
לא זו אף זו, אין כל ראיה שהתובע או אביו, הגישו תלונה כלשהי נגד בית
הספר, מנהלו, המורה לספורט, המחנכת או נגד משרד החינוך. התלונה במשטרה, עליה דיבר אביו של התובע (ואין על כך כל תיעוד שהוא), הופנתה נגד ילד בשם דודי אשר חשדו בו כמי שזרק את האבן שפגעה בעינו של התובע והתברר להם אח"כ שהם שטעו בכך. נ/ 2מעיד על כך שהמנהל, בדאגתו לקיום הנהלים של משרד החינוך במקרה של פגיעה בתלמיד בית הספר, הוא אשר הזמין את הורי התובע. בנ/ 2נכתב:נ "התאונה ארעה בשעות אחר הצהרים.
המידע מפי הורי התלמיד. הילד עדיין בבית החולים". תאריך הופעת ההורים אצל המנהל הייתה שבוע ימים לאחר התאונה (ב-9.4.81). המנהל העיד שלא עשה כל בדיקה לאחר שנודע לו על התאונה, מכיוון שהיה ברור לו שאין לו כל אחריות כלפי פעילות הנעשית מחוץ לכותלי בית הספר לאחר סיום שעות הלימודים. עובדות אלה מעידות על כך, שלא היה כל קשר בין בית הספר, מנהלו או מי מהעובד ים שלו, לבין ארגון וקיום הטורניר הנטען.
התובע אף אישר, בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים, כי המנהל והמחנכת (הנתבעים 1
ו- 2) לא היו קשורים באופן כלשהו במשחק בו הוא נפגע. (עמ' 62). יוער כי במהלך
עדותו הוא ניסה לקשור את המורה יפים ולהעמידו במרכז התביעה. ניסיון כזה נועד
לכישלון בטרם נולד.
העובדות שבנ/ 2נרשמו מפיו של אבי התובע. דא עקא קיימות סתירות בין האמור בנ/ 2ובין דברי התובע בעדותו. בתשובותיו לשאלון, השיב התובע (בתשובה מספר 4בנ/1ב) כי התאונה ארעה "בשעות הצהרים או בסמוך להן במהלך משחק כדורגל". לעומת זאת, לפי האינפורמציה שבנ/2, שעת אירוע התאונה הייתה בשעה 18:ב .30התובע ואביו מסרו בעדותם שעה אחרת לאירוע התאונה:ו בין השעות 15:נ 00ו- 16:ב .00יצוין כי השעה הנקובה בנ/ 2תואמת את שעת הגעת התובע לחדר המיון, בהתחשב בזמן הנסיעה, שהייתה שעה 19:ו.20
דו"ח חדר המיון צורף לנ/.4
התובע, והעדים מטעמו, אישרו כי התלמידים נהגו לשחק במגרש בו ארעה התאונה, לאחר סיום הלימודים או בימי שבת. אי לכך, לא מן הנמנע - אם לא קרוב לודאי שהמשחק האמור היה אחד מהמשחקים הספונטניים האלה אשר אורגנו על ידי התלמידים בעצמם.
הטענה שהמורה לספורט מסר את כדור בית הספר לידיו של קפטן אחת הקבוצות ונעלם
מהמגרש, סותרת את עדותו של מר יפים לפיה כלל לא נכח בבית הספר בשעת קיום המשחק. למעשה, טענה זו נתמכת אך ורק בעדותו של מר גפן. דא עקא, שבעדותו טען מר גפן, שהמשחק התקיים במסגרת שיעור התעמלות, במסגרת יום הלימודים (עמ' 23), עדות שנסתרה ע"י כל יתר העדים. יצוין כי הייתה סתירה בין עדי התובע אם הכדור נשא את חותמת בית הספר או שרק נכתב עליו שם בית הספר.
בנוסף לכל אלה, היו סתירות בין עדות התובע ואביו. התובע העיד כי חברו תמיר יונה לקח אותו ממקום הפגיעה לביתו, וכאשר הם הגיעו למרחק של כעשרה מטר מהכניסה לביתו הם פגשו את אביו (עמ' 52). בעמ' 49הוא מעיד כי הוא נפגש עם אביו כאשר היה בדרכו לבית ואביו לקח אותו באוטו לבית החולים. אביו של התובע נותן גרסה שונה. הוא העיד כי כאשר היה למטה עם רעייתו, רצו לעברו מספר ילדים, וביניהם תמיר יונה, אשר הזעיק אותו.
הוא הגיע למגרש, מצא התקהלות של כ - 30ילדים, ניגש לבנו ושאל מה קרה. הוא
חזר עם התובע לבית ומשם הסיעו לבית החולים. תמיר מוסר בעדותו הראשית שהוא "נלחץ" והלך לקרוא לאביו של התובע, האב בא ופינה אותו (עמ' 4). בחקירה הנגדית הוא אומר:נ
"הלכתי לקורא לאביו של שלומי, אביו היה בבית והוא בא" (עמ' 9) ולא מסר פרטים
מעבר לכך.
סתירה נוספת קיימת בדברי התובע עצמו בנוגע למיקום המגרש בו נערך המשחק. בתצהיר תשובות, הוא משיב לשאלה "היכן התקיים משחק הכדורגל", תשובה מספר 7, בנ/1ב, כי המשחק התקיים "במגרש המשחקים המגודר של בית הספר בתוך בית הספר". בעדותו בבית המשפט, הוא משנה את תשובתו ומעיד כי המשחק התקיים במגרש קרוב לבנין העירייה, כאשר הוא ישב על טריבונות הנמצאות בשטח השייך לעירייה. זאת הייתה גם עדותם של יתר העדים מטעמו.
לאור כל האמור, לא שוכנעתי כי הנתבעים נושאים בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובע בגין התאונה. אי לכך, אין הם נושאים באחריות כלפיו. היות והתובע לא הוכיח את אחריותם של הנתבעים הנ"ל, התביעה נגדם נדחית בזה.
ב. אחריותה של נתבעת 4-עיריית בת ים (להלן:ב העירייה).
.10בכתב תביעתו, תבע התובע את העירייה בגין:ו
"נתבעת 4הייתה בזמנים הרלוונטיים לכתב תביעה זה המעביד ו/או השולח של הנתבעים 1ו/או 2ואחראית למעשיהם ו/או מחדליהם באחריות שלוחית ו/או כמעבידתם ו/או נושאת באחריות אישית וישירה לשלום התלמידים בבית הספר והתובע בכלל זה. בנוסף ו/או לחילופין אחראית נתבעת מספר 4באופן ישיר ואישי לניהולו התקין והמסודר של בית הספר ולאחזקתו ". (סעיף 2(ד) לכתב התביעה).
הנחת היסוד של התובע לפי זה ולפי מה שנכתב בסעיפים 13ו - 14, שהעירייה
אחראית לבית הספר והיא המעסיקה של המנהל והמחנכת. דא עקא, לא הרים התובע את נטל ההוכחה של עובדות אלה, ואף לא טרח להביא ראיות כלשהן לעניין זה. אין די בהפרחת טענות כלפי נתבע כדי להדביק לו אחריות. צודק ב"כ העירייה בטענתו, שעל פי האמור בכתב התביעה, אין, ולא הייתה, לתובע כל עילת תביעה נגד העירייה,. ב"כ התובע מיקד, בכתב תביעתו ובסיכומיו, את טענותיו באחריותם של הנתבעים 1עד 3, ותו לא.
בסעיף 15לכתב התביעה מייחס התובע למשרד החינוך ולעירייה ביחד, טענה של "הדבר מדבר בעד עצמו". טענה זו הופרחה בחלל כתב התביעה ונעצרה בו. התובע לא הוכיח אף אחד ממרכיבי טענה זו. למעשה, ואת זאת יש אולי לומר תחילה, התובע זנח את הטענה הזו מתחילת המשפט, כולל סיכומיו, ולא התייחס אליה כלל.
העובדה היחידה אשר הוכחה, בקשר לעירייה, היא שהשטח בו מצוי בית הספר שייך לעירייה. (נ/5). האם ניתן לומר שהיות והעירייה בעלת הקרקע עלייה בנוי בית הספר, מקימה לחובתה אחריות למעשיהם או מחדליהם של הנתבעים 3-1? יובהר כי התובע לא טען טענה זו, אם לכך כיוון התובע נראה שהוא טעה. אין כל קשר בין שני דברים אלה, ולא ארחיב.
שתי הערות לסיום, התובע רצה לתפוס את החבל משני קצותיו. בכתב תביעתו (סעיף 3) הוא כותב שנתקיימה בבית הספר תחרות כדורגל וגו'. בתשובה 7שבנ/1ב נאמר : "במגרש המשחקים המגודר של בית הספר בתוך בית הספר". והנה מתברר, על פי התמונות אשר הוגשו מטעמו, (ת/ 1עד ת/3), כי המגרש כלל לא היה של בית הספר או בתוך בית הספר.
התובע בחר לשנות את טעמו ולטעון שארגון המשחק היה מטעם בית הספר, כאילו שאין כל חשיבות למקום בו נערך המשחק ולמי הוא שייך. כאמור, התובע לא הוכיח שהנתבעים כולם, או מי מטעמם, היו מעורבים בארגון המשחק או שהייתה להם זיקה כלשהי אליו.
שנית, האירוע התרחש ב-2/4/81, התביעה הוגשה ביום 16/12/93, יותר מ-12.5
שנים אחרי האירוע. התובע נימק זאת בכך, שלפי עצה של עו"ד, עליו להמתין עד
לגיבוש נזקיו.
לא רק שהזמן הרב שחלף מקהה נימוק זה, אלא שסביר היה, לו טענת התובע נכונה הייתה, שבמשך הזמן הרב שחלף הייתה התכתבות כלשהי בין הצדדים, והתראות מצד התובע כי הוא מייחס להם טענות כלשהן. העדרה של התכתבות כאמור עומדת בעוכרי התובע ומחזקת את טענות הנתבעים.
לאור כל האמור לעיל, התובע לא הוכיח שהעירייה הייתה חייבת בחובת זהירות שהיא כלפי התובע, ומכאן אין עליה כל אחריות כלפיו. אי לכך, התביעה, ככל שהיא נוגעת לעירייה, נדחית בזה.
.11התוצאה הסופית היא שאני קובע כי אין לחייב את הנתבעים באחריות כלפי התובע, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעים 3- 1הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3000ש"ח בתוספת

מע"מ.
היות וב"כ נתבעת 4לא ביקש הוצאות ושכ"ט בסיכומיו, איני פוסק לו הוצאות.

ניתן היום כ"ז בטבת תשנ"ח, 25.1.1998 בהעדר הצדדים.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כדורגלנים

  2. בור במגרש כדורגל

  3. עורך דין כדורגל

  4. פיצויי פיטורים לכדורגלן

  5. הכשרת מגרש כדורגל

  6. צ'ק עמותת כדורגל

  7. ביטוח אימון כדורגל

  8. יחסי עובד מעביד - כדורגל

  9. פגיעה במשחק כדורגל

  10. נפילה במשחק כדורגל

  11. ביטוח שחקן כדורגל - נכות

  12. תקיפה במגרש כדורגל

  13. פציעה באימון כדורגל

  14. הצתה של אוהדי כדורגל

  15. פציעת קטין שחקן כדורגל

  16. זכויות מאמן כושר קבוצת כדורגל

  17. צו הרחקה לאוהדי כדורגל

  18. סיבוב ברך במשחק כדורגל

  19. פציעה תוך כדי משחק כדורגל בצבא

  20. ביטוח שחקן כדורגל - פציעה בברך

  21. רישיון עסק למגרש כדורגל

  22. פציעה בברך - שחקן כדורגל

  23. חדלות פרעון - ההתאחדות לכדורגל

  24. תאונה בקורס אימון כדורגל

  25. מס על משכורת שחקני כדורגל

  26. מעצר על מכירת משחק כדורגל

  27. פציעה במשחק כדורגל אולמות

  28. אספקת ציוד לקבוצת כדורגל

  29. דחיית משחק כדורגל בגלל חג

  30. פציעה ביד של שחקן כדורגל

  31. משכורת שחקנית כדורגל נשים

  32. רשלנות בייצוג שחקן כדורגל

  33. ההתאחדות לכדורגל - מפרקים זמניים

  34. מיקרוטראומה - שחקן כדורגל

  35. פציעה באימון כדורגל נערים

  36. ביטוח תאונות אישיות כדורגל

  37. פיצויי פיטורים לשחקן כדורגל

  38. התקף לב במשחק כדורגל בישראל

  39. חבילת כדורגל בחו"ל - תביעת פיצויים

  40. תביעה על עבירה קשה נגד שחקן כדורגל

  41. קרע ברצועה בברך במשחק כדורגל

  42. תאונת דרכים או פציעת כדורגל ?

  43. טורניר קט רגל - ביטוח קט רגל – פציעה

  44. פציעת כדורגל שנגרמה עקב תיקול

  45. שחרור שחקן כדורגל בקבוצת נוער

  46. סכסוך בין מאמן כדורגל לקבוצתו

  47. תביעת נזיקין בגין תאונת כדורגל

  48. שחקן כדורגל נפצע בתאונת דרכים

  49. פציעת ילד במהלך משחק כדורגל בבית ספר

  50. בוררות בין קבוצת כדורגל לשחקן

  51. פציעה בגלל דחיפה במשחק כדורגל

  52. בניית מגרש כדורגל באזור מגורים

  53. פציעת שחקן כדורגל - ביטוח לאומי

  54. מוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל

  55. פוליסת ביטוח קבוצת כדורגל - מכבי תל אביב

  56. ביטול החלטת איגוד השופטים בכדורגל

  57. פציעה במשחק כדורגל בזמן חופשת מחלה

  58. כסף מביטוח לאומי לשחקן כדורגל שנפצע

  59. פציעה במהלך משחק כדורגל ליגה למקומות עבודה

  60. אישור ממקום העבודה לעסוק בשיפוט כדורגל

  61. תביעה למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל

  62. כסף מביטוח לאומי על פציעה במשחק כדורגל

  63. ייצוג שחקני כדורגל - זכויות שחקן כדורגל

  64. פציעה במשחק כדורגל ללא צוות רפואי במקום

  65. יחסי עובד מעביד בין שופט כדורגל להתאחדות

  66. פציעה עקב השתוללות במשחק כדורגל בבית ספר

  67. הסכם עקרונות להעברת בעלות על קבוצת כדורגל

  68. פגיעה בשיעור ספורט בבית הספר במשחק כדורגל

  69. ניסיון "להלביש" פציעת כדורגל על תאונת דרכים

  70. נפילה על צינור ברזל לאחר הכשלה של שוער כדורגל

  71. פרישה של שחקן כדורגל בגלל פציעה במשחק אימון – ביטוח

  72. פציעה במשחק כדורגל - האם אפשר לקבל פיצויים ?

  73. תקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל - ערעור על הרשעה

  74. קטיעת קריירה של שחקן כדורגל מבטיח עקב תאונת דרכים

  75. במהלך משחק כדורגל, התובע נפגע ברגלו בקרסול שמאל ובברך שמאל

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון