פסק דין המערער הגיש בפנינו ערעור על החלטתו של השופט גנון, שניתנה ביום 18.7.00. באותה החלטה התייחס השופט גנון למאסרו של המערער בגין אי תשלום קנס שנגזר עליו בביהמ"ש לענינים מקומיים קריות (תיק פלילי 693/96 מיום 29.1.97), שכלל קנס חודשי בסך 1000 ש"ח לכל חודש החל מיום 1.6.98, שבו יעמוד מבנה שבנה המערער ללא היתר, אלא אם יקבל המערער לגליזציה. המערער טוען שביקש להגיש בקשה ללגליזציה אך נדחה שוב ושוב על ידי עירית ק. ביאליק. לטענתו, הוא אינו מסוגל לשלם את הקנס שעמד בעת הגשת הערעור ע"ס 36,000 ש"ח. היום שמענו מפיו את מגעיו לענין הלגליזציה קיים עם מפקח בניה, וכי הגיש בחודש נוב' 2000 לעיריה (ולא לועדה) בקשה להיתר. כאמור הערעור בפנינו על החלטתו של השופט גנון, שהתיר למערער לשלם 2,500 ש"ח על חשבון הקנס תוך 48 שעות מעת מתן ההחלטה ביום 18.7.00 כדי לעכב את גביית הקנס ולפנות לביהמ"ש כדי לטפל בנושא הקנס שהצטבר. אין יסוד לערעור שבפנינו. המועד להגשת ערעור על גזה"ד שניתן בביהמ"ש קריות - חלף זה מכבר. החלטתו של השופט גנון נראית לנו סבירה לחלוטין. הקושי העיקרי בענין זה הוא שהקנס החודשי מצטבר והגיע כבר לסכומים גבוהים ביותר. כל שביכולתנו לעשות הוא להאריך את המועד שנקבע על ידי השופט גנון לתשלום הסכום של 2,500 ש"ח, לתקופה של 3 חודשים מהיום, ובתקופה זו יפעל המערער לקבלת היתר. הערעור נדחה, בכפוף לשינוי במועד התשלום של 2,500 ש"ח. מאסרבית המשפט לעניינים מקומייםקנס