י. בנאי - אב"ד המערערים הגישו כנגד המשיב תביעה למתן פסק דין הצהרתי וכן לתשלום פיצוי בסך של 50,000 ש"ח. בכתב התביעה טענו המשיבים כי הם הינם בעלי זכויות בעלות והמחזיקים הבלעדיים של מקרקעין המצויים בגוש 100062 וכן בגוש 100058 (להלן: "המקרקעין"). מוסיפים המערערים וטוענים בכתב התביעה כי המקרקעין הללו "מצויים בבעלות ובחזקת משפחת התובעים (המערערים) מזה דורי דורות ומעולם לא הופרעו על ידי מאן דהוא". בסעיף 3 לכתב התביעה טוענים עו"ד המערערים כי "בשנת 1974 הגישו לפקיד ההסדר תביעות להכרה ולרישום זכויותיהם במקרקעין... התביעות כולן מונחות, עד יום הגשת תביעה זו, במשרדי פקיד ההסדר בלא שיטופלו". בסעיף 4 לכתב התביעה נטען: "הנוהג שהתגבש במקרים כאלה קובע כי כל עוד אין הכרעה בתביעות הבעלות, מותירים את הטוענים לבעלות; כמחזיקים במקרקעין...". בסעיפים 5 ו- 6 לכתב התביעה טענו המערערים: "במהלך חודש נובמבר 1993 זרעו התובעים את המקרקעין בזרעי חיטה. ביום 25/2/94, בשעות הלילה, פלשו אנשי הסיירת הירוקה, באמצעות טרקטורים, למקרקעין וחרשו את השדות תוך גרימת נזק מכוון לגידולי התובעים, שהושמדו". הנזק שנגרם כתוצאה מהחריש הוערך על ידי המערערים ב- 25,000 ש"ח, אך הוסיפו ותבעו עוד 25,000 ש"ח עבור "עוגמת נפש". כב' השופטת קמא שמעה ראיות שהובאו על ידי המערערים והן על ידי המשיב. בפסק דין שניתן על ידה ביום 4/8/96 קבעה כי גם לאור טענת המערערים כי הגישו תביעה בפני פקיד ההסדר, הרי שמדובר במקרקעין שאינם מוסדרים וכי חלה עליהם פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט - 1969 (להלן: "הפקודה"). התביעה שהוגשה על ידי המערערים בפני פקיד ההסדר טרם הוכרעה ומשום כך אין לומר כי המערערים הינם אכן בעלי הזכויות במקרקעין. הואיל ועל פי הפקודה, שבמסגרתה הושגה על ידי המערערים תביעה בפני פקיד ההסדר, אין לומר כי למערערים זכויות במקרקעין ולאחר שלא הובאה על ידי המערערים ראיה כל שהיא כי להם זכויות בעלות במקרקעין - דחתה כב' השופטת קמא טענה זו של המערערים. אשר לטענת המערערים בדבר זכויות החזקה במקרקעין לאור העובדה כי החזיקו ועיבדו את המקרקעין במשך שנים רבות - בעניין עובדתי זה, שמעה כב' השופטת קמא ראיות הן על ידי עדים שהובאו מטעם המערערים והן על ידי עדים שהובאו מטעם המשיב. בהתאם לראיות שהובאו בפניה הגיעה כב' השופטת קמא למסקנה כי אין ממש ואין אמת בגרסת המערערים כי אכן החזיקו במקרקעין שנים רבות, כטענתם. כב' השופטת קמא, העדיפה, בעניין זה, את דברי העדים שהובאו מטעם המשיב, ואף מצאה חיזוקים לעדויות אלה כדברי עדים שהובאו מטעמם של המערערים. בשאלה נוספת שהייתה במחלוקת, אם אנשי המשיב פעלו במהירות ותוך התקופה המצוינת בחוק, לסילוק המערערים מן הקרקע, הגיעה כב' השופטת קמא, על פי הראיות שהובאו בפניה, למסקנה כי אכן אנשי המשיב (הסיירת הירוקה) פעלו בתוך התקופה הדרושה וכי לכן אין לומר כי המשיב גרם למערערים נזק, כנטען על ידי המערערים. בערעור זה טוען ב"כ המערערים כי המערערים הוכיחו את זכותם לבעלות ואין מקום לקביעה כי משהוגשו על ידי המערערים תביעות בפני פקיד ההסדר בהתאם לפקודה - מהווה עובדה זו ראיה לכך כי אין למערערים זכויות בעלות המקרקעין. מה עוד שכבר חלפו למעלה מ - 20 שנה מאז הגשת התביעה על ידי המערערים בפני פקיד ההסדר, ולא ניתנה הכרעה לגביה. כמו כן חולק עו"ד לם ב"כ המערערים על קביעות כב' השופטת קמא כי יש לדחות את גרסת המערערים כי הם מחזיקים במקרקעין מזה דורות וכן על קביעת כב' השופטת קמא כי פעולת אנשי הסיירת הירוקה, מטעם המשיב פעלו במהירות וכדין לסילוק המערערים מן המקרקעין. אני סבור כי אין ממש בטענות אלה ודין הערעור להידחות. המערערים לא הביאו כל ראיה פוזיטיבית כי אכן להם זכויות בעלות במקרקעין. העובדה שהוגשה על ידי המערערים תביעה לפקיד ההסדר בהתאם לפקודה, וכי תביעה זו לא הוכרעה על ידי פקיד ההסדר למרות שהוגשה לפני שנים רבות, היא לכשעצמה, אין בה כדי להוות הוכחה בדבר זכויות כל שהן של המערערים במקרקעין. משהשהה פקיד ההסדר את הכרעתו בתביעה יכלו המערערים וזכאים היו לנקוט בצעדים משפטיים מתאימים להחשת ההכרעה, ובצעד כזה לא נקטו. לא הוכח נוהג כי עם הגשת התביעה בפני פקיד ההסדר - זכאים המערערים להחזיק, בתוקף כך, במקרקעין. אין מקום ואין סיבה להתערב בקביעותיה של כב' השופטת קמא בקשר למחלוקת העובדתית, דהיינו אם אכן החזיקו המערערים במקרקעין, בגרסתם, וכן בקשר לשאלה מתי זרעו המערערים במקרקעין ומתי נקטו אנשי הסיירת הירוקה בצעדים למניעת שימוש המערערים במקרקעין. אשר על כן, אני סבור, כי יש לדחות את הערעור ולחייב את המערערים כאחד לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל. י. בנאי - שופט לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של אב"ד - כב' השופט בנאי. ניתן היום 08/07/97. העתק מפסק דין זה יישלח, לב"כ הצדדים, על ידי המזכירות, בצירוף אישורי מסירה והם יהיו, לכן, פטורים מהתייצבות לשימוע פסק הדין ביום 05/10/97. י. בנאי י. פלפל י. טימור אב"ד שופט שופט פיצוייםפסק דין הצהרתי