חטיפה לשם חבלה - מעצר

החלטה ?1. ספור המעשה אותו גוללה המשיבה בכתב האישום שהגישה נגד העורר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הינו קשה ובעל חומרה מיוחדת. העורר קיים קשרים רומנטיים עם קטינה ילידת ?1986, ולאחר שהקשר ביניהם נותק, החלה הקטינה במערכת יחסים חדשה עם המתלונן, יליד ?1984. על פי הנ, באחד מימיו של חודש ינואר ?2002 בשעות הערב, התקשרה הקטינה מביתו של המתלונן לעורר, ובהמשך הגיע העורר לבית הוריה והחל לשכנעה להצטרף אליו לנסיעה. העורר לא הרפה מהקטינה עד שהסכימה להצטרף אליו, ואז הסיעה ללוד שם נתן לה להשתמש בכדור של סם מסוכן מסוג "אקסטזי". ביום המחרת, עבר העורר להתגורר עם הקטינה בדירה ששכר ביפו, והוא אסר עליה ליצור קשר עם בני משפחתה, על מנת שלא ייחשף מקום המצאם. באותו יום וגם בימים הבאים, המשיך העורר לספק לקטינה סם מאותו סוג. לאחר כשבועיים, סיפרה הקטינה לעורר כי קיימה יחסי מין עם המתלונן, ונראה כי ענין זה עורר עליה את חמתו והוא היכה אותה, בעט בה, ולבסוף דרש ממנה להצטרף אליו על מנת לאתר את המתלונן במטרה להכותו. בתאריך ?16.1.02, בסמוך לשעה ?21:30, הגיעו הקטינה והעורר במונית לביתו של המתלונן, והעורר דרש ממנו להצטרף אליהם לנסיעה במונית, תוך שהוא מאיים עליו באמצעות סכין שהצמיד לגבו. העורר המשיך לאיים על המתלונן כל אותה נסיעה, וכאשר הגיעו השלושה לרמלה, הוביל העורר אהמתלונן למטע זיתים, שם דרש ממנו לכרוע על ברכיו, ואז קשר את ידיו. בהמשך נטל העורר חבל ועשה בו לולאה, אותה כרך על צווארו של המתלונן, והוא עצמו וגם הקטינה משכו בחבל. דעתו של העורר לא התקררה עד שהוא גם טרח ובעט בראשו של המתלונן, וזה החל להיחנק ולפרפר. לבסוף זרק העורר על קורבנו גזע עץ, בלוקים וברזל, וגם בעט בו ודקר אותו בכל חלקי גופו. כתוצאה מהתקיפה אושפז המתלונן בבית חולים, שם אובחנו בגופו דקירות רבות בחזה, בבטן ובגב, שאחת מהן גרמה לקרע בטחול. בגין כל המעשים הללו ייחסה המשיבה לעורר עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, חטיפה לשם חבלה, בעילה אסורה בהסכמה, והדחת קטין לסמים מסוכנים, עבירות לפי סעיפים ?329, 374 ו?346- לחוק העונשין, וכן עבירה לפי סעיף ?21 לפקודת הסמים המסוכני ?2. ביחד עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה בפני בית משפט קמא למעצרו של העורר עד תום ההליכים. על פי השקפתה, יש בידיה ראיות העשויות לבסס הרשעה, והכוונה בעיקר להודעות שנרשמו מפיהם של המתלונן והקטינה. בנוסף לאלה נטען כי לעורר הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש, ך לא מכך נובעת מסוכנותו, אלא בעיקר מהאלימות החמורה בה נהג והאכזריות המשתקפת ממעשיו, ועל כן קיים חשש שהוא יסכן את בטחונו של הציבור בכלל ושל הקטינה והמתלונן בפרט. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. ?3. במרכזו של הערר שהוגש לבית משפט זה, ניצבת טענתו של העורר לפיה לא היתה לו יד בתקיפתו של המתלונן. זה האחרון טען שהוא אינו יכול לזהות את תוקפו, ועל כן נשענת סוגיית הזיהוי כולה על דבריה של הקטינה, שעל פי גרסת המשיבה פעלה בצוותא-חדא עם העורר, בין אם היה זה רצון ובין מאונס. בא-כוח העורר פירט בהרחבה את הפרכות והתמיהות העולות מגרסתה של הקטינה, ולכך נתן גם בית המשפט המחוזי את דעתו, כאשר הגדיר את טענותיו של הסניגור ככבדות משקל וראויות להתייחסות. עם זאת סבר השופט המלומד, שבמערכת הראיות הקיימת, ובטרם התערער משקלה אם בדרך של חקירה נגדית או בדרך של הצגתן של ראיות סותרות, נותרה המסקנה בדבר קיומה של תשתית ראייתית מפלילה עלה כנה. לענין זה קבע בית המשפט, כי האפשרות שהקטינה ייחסה לעורר מעשה אלימות שלא עשה, היא בעלת סבירות נמוכה, באשר לקטינה לא היה מניע לפגוע במתלונן. בטרם ניגשתי להכריע בערר זה, שבתי ועיינתי בקפידה בחומר הראיות שהציגו לי הצדדים, ואף אני התרשמתי כי גרסתה של הקטינה, לפחות בחלקה, מעוררת תהיות. עם זאת, עובדה היא שאין מחלוקת בשני עניינים: ראשית, שהמתלונן היה קורבנה של תקיפה קשה, ושנית, שהקטינה היתה עדה לתקיפתו של המתלונן, ואף שיתפה פעולה עם התוקף. מכאן, שהחשש היחיד אשר צריך להטריד את מנוחת הכל הוא, אם הקטינה החליטה, ממניע נסתר, לייחס לעורר את חטאיו של אחר. אכן, המציאות עולה לעתים על כל דמיון, אך לפחות בשלב זה של ההליכים, נראה כי לקטינה לא היה מניע לשקר בשאלת הזיהוי, ובוודאי שלא לייחס את המעשים למי שהיה חברה תקופה ארוכה (העורר), ואשר עובר לתקיפת המתלונן היא חיה עמו בדירה ששכרו לעצמם. לנוכח כל האמור, דעתי היא שהחלטתו של השופט המלומד של בית משפט קמא לעצור את העורר היתה במקומה, אולם נראה כי טוב ייעשה אם לאחר שהמתלונן והקטינה יסיימו למסור את עדותם, תשוב ותיבחן שאלת מעצרו של העורר. הערר נדחה. ניתנה היום, י"ג באייר תשס"ב (?25.4.02). ש ו פ ט העתק מתאים למקור ?02032890.O02 /אזנוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' ?02-6750444בית המשפט פתוח להערות והצעות: ?pniot@supreme.court.gov.ilלבתי המשפט אתר באינטרנט: ? מעצרחטיפהמשפט פלילי