הפרת זכויות עציר

להלן החלטה בסוגיית הפרת זכויות עציר: החלטה נחה דעתי שנשללות שלא כדין זכויות המקנות בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מהמבקש וזאת מזה תקופה ממושכת של כחודש וחצי לפחות. כך למשל נשללת ממנו הזכות לקבלת מבקרים (סעיף 9(ב)(6) לחוק), אשר לפי לשונו המפורשת של החוק היא זכות לא מסויגת כאשר מדובר במי שכבר הוגש נגדו כתב אישום. כמו כן נשללת ממנו הזכות להליכה יומית, שכן תקנה 9 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), תשנ"ז-1997, קובעת בין היתר כי כאשר תנאי מקום המעצר אינם מאפשרים מימוש הזכות להליכה יומית של שעה ביום באויר הפתוח לא יוחזק אדם באותו מקום מעצר יותר מ- 7 ימים (תקנת משנה ב'). סעיף 9 (ב)(5) לחוק מפנה לתקנות לענין הזכות להליכה יומית ומדגיש כי זכות זו ניתנת להגבלה מטעמים של טובת החקירה או של שמירה על שלומו של העצור. מובן שבעניננו אין עוד חקירה, ואילו שלומו של העצור אינו בסכנה בשום צורה אם יממש זכותו להליכה יומית. מובן עוד כי בניגוד להוראות האמורות מוחזק העצור מזה למעלה מ- 45 יום במתקן שאינו מאפשר הליכה יומית. המסקנה היא לכן שמזה תקופה ממושכת מופרות הוראות החוק והתקנות בכל הנוגע לזכויות המבקש כעציר שהוגש נגדו כתב אישום. עם כל ההבנה לאילוצי המערכת בנוגע למקומות במתקני מעצר ראויים יותר, לא מצאתי שהחוק והתקנות מאפשרות להשלים עם הפרה ממושכת של זכויותיו של עצור, וכאן המקום לציין כי כניסתו לתוקף של חוק המעצרים עוכבה למשך שנה מאז חקיקתו רק על מנת לאפשר למערכת להערך כך שתוכל לקיים את הוראות החוק. הערכות כזו חייבה גם שיפור או הקמת מתקני מעצר בכמות ובטיב כאלה, שיאפשרו לשמור על זכויותיהם של עצורים כפי שנקבעו בחוק ובתקנות שמכוחו. החזקת עצור במעצר בתנאים המנוגדים לחוק מן הראוי שתשמש שיקול מרכזי ובעל משקל רב התומך בשחרורו בערובה, ובלבד שביהמ"ש אינו סבור שהדבר בלתי אפשרי לחלוטין מבחינת האינטרסים והמטרות של המעצר. המבקש שבפניי הודה והורשע בשורה של עבירות אלימות חמורות במשפחה. חזקת מסוכנותו הקבועה בחוק לא נסתרה, ופרט לכך שאין עוד חשש לשיבוש הליכי המשפט על ידו ניתן לומר שמצבו אף החמיר במובן זה שכיום אין הוא עוד בחזקת חף מפשע שכן הורשע ומקל וחומר כאשר הורשע עפ"י הודאה. מכאן שכדי לתת מענה למסוכנות נדרשים תנאי ערובה נכבדים ביותר. החלופה המוצעת היא גמילה במוסד גמילה שהודיע על הסכמתו לקבל את המבקש. עצם העובדה שבעבר שהה המבקש באותו מוסד גמילה 8 חודשים ואחריה מעד שוב וחזר להשתמש בסמים איננה שוללת את האפשרות להורות על חלופת מעצר כמבוקש. גם שירות המבחן שבתסקיר המעצר הסתייג בזמנו מהאפשרות לחלופת מעצר של גמילה (תסקיר שהיה בפני כב' השופט מוחסן עת החליט על מעצר עד תום ההליכים) אינו שולל לגמרי את התאמתו של המבקש לגמילה מסמים אלא רק סבור שהשלב המתאים לכך הוא לקראת גזה"ד הצפוי להינתן ב- 1.10.02. אלמלא הוכחו הפרות ממושכות של זכויות המבקש כעציר, הייתי בנסיבות הענין דוחה את הבקשה ומורה למבקש להמתין עוד חודשיים עד לגז"ד שיינתן לאחר תסקיר על מנת לבדוק את האפשרות לגמילה במסגרת גזה"ד. משהוכחו הפרות כאמור ובמכלול הנסיבות דלעיל אני סבור שדין הבקשה להתקבל תוך חיוב בערובות נכבדות ביותר כפי שכבר כתבתי כתנאי לשחרור לחלופה המוצעת. אשר על כן נקבע בזה כי המבקש ישתחרר ממעצרו לחלופת מעצר שתפורט להלן, וזאת לאחר שיעמוד בתנאים המוקדמים המצטברים דלהלן: ערבות עצמית בסך 25,000 ₪. ערבות צד ג' שזהותו תהיה להנחת דעת ביהמ"ש או המשטרה בסך 20,000 ₪. הפקדה במזומן, בערבות בנקאית צמודה ובלתי מותנית או בשילוב של השניים בסךכולל של 20,000 ₪. לא יעמוד בתנאים המצטברים דלעיל עד אז, יישאר במעצר ויובא לביהמ"ש מחר 2.8.02 לא יאוחר מהשעה 10:00 בפני השופט או השופטת התורנית. אם יעמוד בתנאים הללו עד אז, ישוחרר בתנאי השחרור המפורטים להלן: א. ישוחרר רק בנוכחות נציג של עמותת אזהאר כפר קאסם לטיפול בהתמכרויות, אשר יביא עמו מסמך בכתב לפיו הוא מקבל לידיו את המבקש על מנת שיתלווה אליו ישירות מבית המעצר למוסד הגמילה של העמותה. ב. ישהה במעצר בית מלא בתוך תחומי מוסד הגמילה הנ"ל. בשלב זה אינני מתיר כל יציאה מתחומי המוסד בלא החלטה שיפוטית מתאימה, למעט יציאה לצורך התיצבות למשפט בתיק העיקרי. המבקש יתיצב לכל דיון בתיק העיקרי כשהוא מלווה בנציג של מוסד הגמילה הנ"ל שיתלווה אליו באופן רצוף לאורך כל הזמן שבו ישהה מחוץ למוסד. ג. רשמתי בפניי התחיבותו בכתב של מוסד הגמילה של עמותת אזהאר כפר קאסם לדווח לביהמ"ש ולכל גורם אחר, ולענין זה אני קובע כי שלוחת התביעות בתחנת המשטרה בחדרה תחשב לגורם אחר שגם אליו יש לדווח מיד, על כל הפרה של איזה מתנאי השחרור שנקבעו ע"י ביהמ"ש וכן על כל הפרה של איזה מכללי מוסד הגמילה עצמו שלדעת המוסד הינה הפרה בעלת חשיבות המצדיקה דיווח ומשפיעה על היכולת להצליח בטיפול הגמילה. ד. הסנגור ידאג להביא לידיעת שירות המבחן, אם אכן יעמוד המבקש בתנאים שנקבעו לשחרורו בערובה בהחלטה זו, על מקום המצאו העדכני של המבקש על מנת שבבוא השירות לערוך תסקיר עדכני בתיק העיקרי יוכל לאתר את המבקש ולעקוב אחרי התקדמות הטיפול בו. למעלה מן הצורך מוזהר המבקש כי כל הפרה של איזה מתנאי שחרורו תביא למימוש הערבויות ולחילוט הפקדון, עלולה להביא למעצרו המיידי עד תום ההליכים בכפוף לכל דין וכן מהווה עבירה פלילית בפני עצמה. מעצר