גזר דין בכל הנוגע לנאשם מס' 1 הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בגניבת חול, ביחד עם הנאשמים 2 - 5. הנאשם נתפס עם משאיתו, כאשר זו עמוסת חול. התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש של קנס ומאסר על תנאי. באשר לקנס - התביעה טענה, כי נוכח חומרת העבירה ובהתחשב בעובדה שמשאיתו של הנאשם, אשר נתפסה מבלי שחולטה - יש להטיל על הנאשם קנס כבד ומרתיע, שיהא בו משום ביטוי לחומרת העבירה. הסניגור טען, מנגד, כי אין למצות עם הנאשם את הדין. לטענתו, אין מדיניות ענישה אחידה, בכל הנוגע לעבירה דנן ולפיכך, אל לו לבית המשפט להימנות עם המחמירים. עוד טען הסניגור, כי הנאשם שילם מחיר כבד, כאשר נמנעה ממנו עבודתו, בעת שמשאיתו הייתה תפוסה ברשות המשטרה, לאורך 22 ימים. בנוסף, טען הסניגור, כי גם העיקול שהוטל על המשאית, כתנאי לשחרורה, פגע בזכות הקניין של הנאשם, למכור את המשאית ולהחליפה באחרת. יוצא איפוא, כי הנאשם שילם מחיר בגין מעשיו, כך לטענת הסניגור. הסניגור עתר לבית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בעובדה שעבר תאונה לאחרונה והוא מושבת מעבודתו. באשר לחומרת העבירה - ברע"פ 1792/99 - אלי גאלי נ' משטרת ישראל, תקדין עליון, כרך 99 (2), 1999, עמ' 1094, נקבע כדלקמן, מפי כב' השופט חשין: "חיי היום-יום הרגילו אותנו לעסוק בעבירות שאופיין כאופי העבירות שבחוק העונשין ובחוקים כמותו. עבירות אלו שלפנינו עתה - עבירות שעניינן כריית חול שלא-כחוק - עבירות יחידות ומיוחדות הן, ואנו לא ידענו עליהן אלא מעט. ראוי איפוא שנאמר עליהן מילים אחדות. העבירות של כריית חול בלתי חוקית ובלתי-מבוקרת - כמעשי השופל וגאלי - גורמות לטבע בארצנו נזק בלתי-הפיך, פוגעות הן פגיעה אנושה בסביבה, ואף מזיקות הן במאוד לקופת המדינה. בא-כוח המדינה הביא לידיעתנו תזכיר שכתב (ביום 16.8.98) ד"ר יעקב מימרן, המפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות, בנושא נזקים הנגרמים בידי גונבי-חול ממישור החוף, ודומה כי לא יהא זה מן המותר אם נצטט מעט מאותו תזכיר: "...נגע גנבות החול פשה באזור מישור החוף והוא גורם לנזקים עצומים בקנה מידה לאומי. על פי הערכה זהירה כמות החול הנגנב מאתרים שונים מצטברת לכדי 5% - 10% מכלל התצרוכת במשק הבנייה. מדובר בנזקים כספיים ישירים לאוצר המדינה, בנזקים לכבישים, לקווי תשתית, בחשיפת מי תהום לזיהומים מסוכנים, בהרס ערכי טבע, בסיכונים תעבורתיים ובתופעות של אלימות עד כדי איומים ברצח... נזקים כספיים 2.1 נזקים כספיים ישירים - על פי פקודת המכרות כל הכורה חול מקרקע מדינה מחויב בתשלום דמי חכירה לקרקע ותמלוגים לאוצר המדינה. למותר לציין, כי גונבי החול אינם משלמים תשלומים אלה. גם מס הכנסה כמובן. 2.2 נזקים כספיים "עקיפים" - גונבי החול אינם בוחלים בשטחים אשר בהם עוברים קווי תשתית, וגורמים עם כריית החול נזקים כבדים לקויים כאלה. מדובר בצינורות מים הנחשפים ונפגעים, בקווי חשמל וטלפון הניתקים ובכבישים ובעמודי חשמל המתמוטטים כאשר מכרסמים בשכבות החול התומכות בהם. 2.3 זיהום מי תהום במאגר מי התהום של מישור החוף של ישראל מפלס המים סמוך לפני השטח כדי מטרים ספורים. לא אחת בכרייה פראית של חול מושפלים פני השטח אל מתחת למפלס מי התהום. פירוש הדבר שגוף מי התהום נחשף לפני השטח על כל המשמעויות הקשות של החדרת חומרים מזהמים אל מי התהום ממש. 2.4 נזקים לערכי טבע ונוף לאורך מישור החוף, נותרו אתרים מועטים המיועדים לשימור הן בשל הדיונות היפות והן בשל מאספי הצומח והחי הייחודיים. כרייה פראית של חול הורסת פעמים רבות כל חלקה טובה גם כאן והנזקים כמובן בלתי הפיכים... 2.5 סיכונים תעבורתיים הן הכלים המכניים הכורים את החול והן המשאיות המשמשות להובלתו יורדים אל צידי עורקי תנועה ראשיים (כמו כביש החוף) ועולים אליהם בדרכים מאולתרות, בלתי בטיחותיות, וגורמים כך לסיכונים תעבורתיים ממשיים". מצאתי לנכון להאריך במובאה, נוכח חשיבותם של הדברים. אומנם נסיבותיו של הנאשם, לרבות המכשולים שנערמו בפניו, ממועד ביצוע העבירה ועד היום, הן בכל הנוגע לתפיסתה של המשאית והעיקול שהוטל עליה והן במישור האישי - יש בהן משום שיקול לקולא - אולם אין הם משחררים את הנאשם מאחריותו לעבירה החמורה שעבר. בית המשפט ער לעובדה שמבקרה דנן אין מדובר בכריית חול אלא בגניבת חול , אולם חלק ניכר מהנזקים אשר פורטו לעיל , נגרמים אף בגין העבירה של גניבת חול. נוכח חומרת העבירה ונפיצותה, שומא על בית המשפט להטיל עונשים מרתיעים, אשר יהפכו את העבירה של גניבת חול, לבלתי כלכלית. בהתחשב בכל הנסיבות כפי שפורטו לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 1. קנס בסך 8,000.- ש"ח, או 80 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 8 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 8.1.01 . 2. מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות של גניבת חול, משך שנתיים מהיום. גניבה