בית המשפט ציין בפסיקתו כי ההישגים הטכנולוגיים של העידן המודרני הביאו עימם כתוצאת לוואי אפשרויות נרחבות לפגיעה בפרטיות. מאגרי המידע המצויים בידי הרשויות בכלל ובידי מס הכנסה בפרט, נותנים בידי עובדי הציבור הנגישים אליהם, יכולת ועוצמה לאסוף מידע רב על כל אדם מהציבור בישראל בכל היבט מתחומי חייו. מטבע הדברים, מפקח מס הכנסה נחשף במסגרת תפקידו למידע הרב המצוי בידי רשויות המס אודות אזרחי המדינה, ובמיוחד במאגרים הממוחשבים של נציבות מס הכנסה. על מנת לוודא שמידע זה ישמש את עובדי מס הכנסה אך ורק לצורך ביצוע התפקיד המוטל עליהם, כפופים עובדי מס הכנסה לשורה ארוכה של הוראות חוק והנחיות מנהליות המגבילות את השימוש במידע שהם נגישים לו. חלק מן ההוראות האמורות נועדו למנוע מסירה של מידע המצוי בידי מס הכנסה לגורמים חיצוניים, וחלקן נועדו למנוע שימוש במידע בידי עובדי מס הכנסה שלא לצורך ביצוע תפקידם, גם כאשר המידע עצמו נמסר לאנשים מורשים. הוראות אלה כוללות בין היתר, את סעיפים 231-235 לפקודת מס ההכנסה, האוסרים על מסירת מידע לגורמים שאינם מוסמכים לכך, ואף קובעים עבירה שבצידה עונש מאסר, ביחס למי שמוסר מידע הנוגע להכנסתו של אדם למי שלא הורשה לכך. ההוראה הראשית לעניין זה קבועה בסעיף 231(א) לפקודת מס הכנסה הקובע לאמור: הממלא תפקיד רשמי בביצוע הפקודה, או המועסק בביצועה, חייב לראות כל תעודה, ידיעה, דו"ח, רשימת שומה או העתק מהם, והם מתייחסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו, כדבר שבסוד ושבמהימנות אישית ולנהוג בהם על דרך זו. 231 (א). חובת סודיות עובדי מס הכנסה, גם כפופים להנחיות מינהליות שונות, דוגמת הוראת הביצוע משנת 1992 - 50/92 (ת/4) שריכזה הנחיות הנוגעות לאבטחת המידע במס הכנסה, ודוגמת הוראת סעיף 42.521 לתקש"יר, האוסרת על כל עובד מדינה למסור מידע שהגיע אליו במסגרת תפקידו. הוראות נוספות ומשלימות, מצויות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. הוראות אלה מגדירות את השימוש המותר במאגרי מידע ובכלל זה, מאגרי המידע המצויים בידי מס הכנסה. בין ההוראות בחוק, קיימות שתיים הרלוונטיות לענייננו. הוראת סעיף 8(ב) הקובעת לאמור: לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר. (ב) 8. רישום מאגר מידע, והשימוש בו והוראת סעיף 13(ה)(2) שנועדה לשמור על סודיות מאגרי המידע במס הכנסה, וקובעת כי הכלל הרחב המעניק לכל אדם זכות עיון במידע שעליו, המצוי במאגרי מידע, אינו חל על מאגרי מידע של רשויות המס (וכן השוו: פרק 66 לתקשי"ר העוסק בכללים הנוגעים לשימוש במאגרי מידע ממוחשבים המכילים מידע על עובדים בשירות המדינה). בית המשפט ציין כי ההוראות האמורות נועדו, כאמור, להגביל ולהסדיר את השימוש במידע המצוי במאגרי מידע בכלל ובמאגרי מס הכנסה בפרט. בבסיס ההסדר החוקי בעניין זה עומדות שלוש מטרות עיקריות: האחת, עידוד נישומים למסור דיווחי אמת על הכנסתם מתוך ביטחון מלא, כי מידע זה ישמר בסודיות בידי עובדי מס הכנסה ולא ימסר לצדדים שלישיים. השנייה, שמירה על חיסיון מקורות המידע של רשויות המס, כדי שניתן יהיה לגבות מס אמת מן הציבור. המטרה השלישית, שאינה נופלת בחשיבותה, היא השמירה על פרטיותו של אדם, ומניעת שימוש לרעה במידע המצוי בידי מס הכנסה. שתי המטרות הראשונות הן מוסדיות באופיין, בהיותן קשורות לשיפור יכולתן של רשויות המס לגבות מיסים מן הציבור. המטרה השלישית נובעת מהחשיבות הניתנת במשפטנו לזכות לפרטיות, שהיא זכות יסוד חוקתית המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מטרה זו עומדת בבסיס ההוראות המופיעות בסימן א' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, המסדירות את הרישום והשימוש במאגרי מידע. על רקע שלוש המטרות האמורות יש לראות את ההוראות השונות שהוזכרו, האוסרות על מסירת כל מידע המצוי בידי רשויות המס לגורמים חיצוניים, אוסרות אף על שימוש שלא כדין במידע שבידי רשויות המס, ומגבילות את השימוש בו. בית המשפט ציין כי מהטעמים שהוזכרו החשיבות בהקפדה על מילוי הוראות אלה מקבלת משנה תוקף בעידן שבו אנו מצויים, כאשר מפקח מס הכנסה דוגמת המערער, בעל נגישות למאגרים הממוחשבים, יכול לשלוף מידע רב הנוגע לכל אדם, ואף לעשות בו שימוש פסול. מאגרי מידעמיסיםמס הכנסה