המערערת, ילידת 16.1.1987, התגייסה לשרות חובה ביום 7.11.05. היא שוחררה מהשרות, מסיבות רפואיות, כשמונה חודשים לאחר מכן. עניינו של הערעור בטענות המערערת לפיהן נחבלה בגבה בעקבות התעלפות שחוותה ביום 27.11.05 במסגרת שרותה הצבאי, ובטענה לפיה גרמה נפילה זו לשבר בחוליה L4 (להלן: החוליה). המשיב טען שלא הוכח כלל שהמערערת נחבלה בגבה בנפילה, ומכל מקום לא ניתן לייחס את הממצאים שנמצאו בבדיקות ההדמיה חודשים רבים לאחר מכן לפגיעה הנטענת. להשלמת התמונה יובהר שהמערערת הוכרה על ידי המשיב כסובלת ממחלת הפיברומיאלגיה. משכך הם פני הדברים עוסק הערעור בטענות בתחום האורטופדי בלבד, הממוקדות בפגיעה בחוליה. במכתב שצירפה המערערת בפנייתה לקצין התגמולים הבהירה כי החלה לסבול מדלקת עיניים וממיחושים שונים החל מהשבוע השני לטירונות. לדבריה "המשכתי בתפקוד רגיל כשגופי חלש עם כאבים בכל חלקי גופי, חום וטרטורים (שעות של עמידות, ריצות וטרטורים) נמשכו למרות שהתלוננתי על כאבי גב". בפסקה לאחר מכן ציינה המערערת "בשלב מסוים התמוטטתי התחלתי להקיא והתעלפתי" (עמ' 4 לתיק המשיב; ההפניות להלן יעשו בהתאם למספור המסמכים בתיק הרפואי אצל המשיב). בתצהירה ציינה המערערת ששובצה באותו יום בתורנות מטבח ובעת שעמדה מחוץ למטבח אמרה לחיילת שלידה שהיא "חשה חולשה איומה וטשטוש כללי ומצאתי את עצמי שכובה על הריצפה מחוץ למטבח" (סעיף 7 לתצהיר המערערת). חברתה של המערערת מסרה ששעה שהמערערת והיא היו בתורנות מטבח "לפתע שלי נפלה על הגב שעמדנו על ריצפת הרחבה שמאחורי המטבח, שלי הקיאה והתעלפה לאחר שהתלוננה על חולשה ועייפות" (סעיף 6 לתצהיר העדה). המערערת והעדה טענו שלאחר מכן התלוננה המערערת פעמים רבות על כאבי גב. לשיטת המערערת גרמה אותה נפילה לחבלה בגב ולפגיעה בחוליה. כנגד גרסת המערערת בנוגע לאירועים שהתרחשו ביום ההתעלפות ובחודשים שלאחר מכן עומדים הרישומים הרבים בתיעוד הרפואי המקיף שנערך בעניינה. מהתיעוד שבתיק הרפואי אצל המשיב עולה שעוד קודם ליום 27.11.05 פנתה המערערת פעמים מספר בתלונות רפואיות בשל דלקת עיניים, כאשר היא מציינת גם כאבי בטן וכאבים בשבר במפשעה (רישומים מיום 7.11.05, 8.11.05, 10.11.05, 12.11.05 בו נרשמו התלונות הנוספות - עמ' 7 - 9 לתיק הרפואי). היא התלוננה גם על כאבים בלחי (יום 13.11.05 - עמ' 10 לתיק הרפואי). ביום 27.11.05 נרשם שהמערערת התלוננה על ארבע הקאות וסחרחורת, שללה מספר תלונות ותסמונות, שנרשמו במפורט, וכן נרשם "מדבריה התעלפה ללא איבוד הכרה לפני שעה וחצי" (עמ' 11 לתיק הרפואי). בתיעוד מאותו יום לא ניתן למצוא זכר לתלונה בנוגע לכאבי גב, ולא ניתן למצוא תלונות אודות כאבי גב גם בשני הרישומים מיום 28.11.05, ברישום מיום 29.11.05, ברישום מיום 30.11.05 וברישום 1.12.05, וזאת על אף שתלונות אחרות של המערערת נרשמו במפורט במועדים אלה (עמודים 11 - 14 לתיק הרפואי). ביום 5.12.05 רשמה רופאה במרפאה כי "החיילת נכנסה לבקש את המספר האישי שלי - לטענתה לצורך 'יצירת תביעה על כל מה שעשינו לה בבסיס'" (עמ' 14 לתיק הרפואי). אף מבלי להיכנס לשאלה מה הניע את המערערת לסבור כך (עניין שייתכן שניתן למצוא לו מענה בקביעתו של פרופ' פרס לפיה באותה תקופה נמצאה המערערת "בסטרס נפשי קשה"- עמ' 2 לחוות דעתו, עמ' 170 בתיק הרפואי), הרי שדומה כי לאחר אמירת דברים מעין אלה לרופאה, ולאחר שאלה נכתבו בתיק הרפואי, יש להניח שהרישום הרפואי בתיקה ובעניינה של המערערת נעשה קפדני אף יותר מאשר קודם לכן. המערערת שבה ופנתה פעמים רבות לטיפולים רפואיים בחודשים שלאחר מכן. ביום 4.1.06 התלוננה על נזלת, כאבי ראש, כאבי עיניים, כאבי גרון וחולשה כללית; ביום 10.1.06 התלוננה על כאבים בבוהן בשל חבלה כתוצאה מנפילת כיסא על הרגל והופנתה לצילום שנמצא תקין (עמ' 15 לתיק הרפואי). על אף הפנייה בעניין זה, שהוא אורטופדי במהותו, לא נשמעה באותה עת כל תלונה מפי המערערת בנוגע לכאבי גב. ביום 26.1.06 פנתה בתלונות בנוגע לעיניה, ואף באותה עת נערך רישום מפורט (עמ' 16 לתיק הרפואי). ביום 29.1.06, ביום 12.2.06, ביום 15.2.06 וביום 16.2.06 פנתה המערערת בתלונות שונות לרופאים (עמ' 18 ועמ' 27 לתיק הרפואי). גם בתיעוד זה לא נזכרו כאבי גב. ביום 28.2.06 העלתה המערערת תלונות שונות, כאשר היא מתלוננת על חום ממנו היא סובלת במשך חודש ימים (עמ' 19 לתיעוד הרפואי). למערערת נערכה בדיקה גופנית מקיפה, שתועדה בפרוטרוט, ואף זו הפעם לא ניתן למצוא כל זכר לטענות על כאבי גב. ביום 28.2.06 נשלחה המערערת לחדר מיון בביה"ח שיבא. גיליון חדר המיון משתרע על ארבעה עמודים בהם מפורטות תלונות שונות ובדיקות שונות, ובכלל זה כאבי ראש, עיניים, כאבים במפשעה וכאבים נוספים. למערערת נערכה בדיקה הכוללת בדיקת תנועתיות הצוואר, וגם זו הפעם לא נרשמה מפיה כל תלונה אודות כאבי גב (עמ' 47 - 50 לתיק הרפואי). מאחר ומדובר בבדיקה בגוף חיצוני לא ניתן לשמוע מפי המערערת תלונות כאילו חברו רופאי שיבא לרופאי הצבא ועשו כולם גם יחד יד אחת כדי להימנע מרישום תלונותיה. ביום 12.3.06, ביום 16.3.06, ביום 28.3.06 וביום 30.3.6 פנתה המערערת בתלונות שונות בנוגע לכאבי בטן, כאבים כתוצאה מדלקת העיניים, חום מתמשך ותלונות נוספות, אולם לא נשמעו מפיה תלונות בנוגע לכאבי גב (עמ' 21 - 23 לתיק הרפואי). ב"כ המערערת טען אומנם בסיכומיו שביום 16.3.06 התלוננה המערערת על כאבי גב, אולם לא ניתן למצוא תלונה מעין זו בתלונות הרבות שמסרה באותו מועד, בבדיקות או באבחנות (עמ' 21 לתיק הרפואי). ביום 4.4.06 העלתה המערערת לראשונה טענה לפיה היא סובלת מכאבי גב תחתון, וזאת בנוסף לטענות אחרות (עמ' 24 לתיק הרפואי). ביום 9.4.06 נרשמו מפיה תלונות נוספות ובין היתר נרשם "ממתינה תור לאורטופד" (עמ' 25 לתיק הרפואי). לאחר מכן, ובמשך קרוב לחודשיים ימים, לא נרשמה מפי המערערת תלונה בנוגע לכאבי גב וזאת על אף פניות רבות לטיפול רפואי (בתאריכים 23.4.06, 26.4.06, 30.4.06, 4.5.06, 9.5.06, 14.5.06, 15.5.06, 21.5.06, 22.5.06, 28.5.06, 29.5.06, 11.6.06, 19.6.06: עמ' 25 - 26, 31 - 38 לתיק הרפואי). באותה תקופה התלוננה המערערת על כאבי ברכיים ועברה בירור רפואי בהקשר זה כפי שעולה מהרישום המפורט שנערך במרכז הרפואי "רבין" ביום 11.5.06 (עמ' 114 לתיק הרפואי) וברישום מיום 28.5.06 (עמ' 37 לתיק הרפואי). מכאן שעל אף שהמערערת נבדקה בתקופה זו גם בנוגע לתלונות אורטופדיות, לא נשמעו מפיה באותה עת תלונות בנוגע לכאבי הגב. ביום 30.6.06 נרשמו מפי המערערת תלונות רבות ובין היתר "בזמן האחרון תלונות על כאבים בגב התחתון, בברכיים ובעורף, בבדיקה ללא עדות לPNS , מופנת לרופא פנימאי לשקול בירור נוסף לגבי מחלות מורכבות, לשלול פיברומולוגיה" (השיבוש במקור - ר.ו.; עמ' 30 לתיק הרפואי). ביום 12.7.06, כשלושה חודשים לאחר התלונה אודות כאבי הגב, שכאמור לא שבה על עצמה במרוצת חודשים אלה על אף הפניות המרובות לטיפול רפואי, צוין שבוצע צילום עמוד שדרה מותני למערערת וקיימת אי סדירות בלוחית העליונה של החוליה עם אי חיבור לגוף החוליה. בעניין זה נרשם "ניתוק? LIMBUS VETEBRA? (מולד) (חבלה?). יש צורך לתיאום קליני" (עמ' 28 לתיק הרפואי). ביום 16.7.06 נרשמו מפי המערערת תלונות רבות כאשר בין היתר נרשם "זמן אחרון תלונות יתר לכיוון גב, עברה צילום, יש עדות לממצא פטולוגי עם שינוי בחיבור L4, ניתוק?, שוללת חבלה, שוללת בעיות גב מלידה... מציינת שעד לפני שנתיים אימונים אינטנסיבים בספורט אטלטיקה קלה" (עמ' 28 לתיק הרפואי). בו ביום הופנתה המערערת למרכז הרפואי שיבא, ובתעודת חדר מיון נרשם "במשך כארבעה חודשים כאבי גב תחתון, כשבועיים החמרת מצב" (עמ' 41 לתיק הרפואי). ממועד זה ואילך חוזרות ונשנות תלונות המערערת בנוגע לקיומם של כאבי גב. כפי שניתן להתרשם מהאמור לעיל פנתה המערערת ממועד גיוסה עשרות פעמים לטיפול רפואי, כאשר גם בתקופה שבין האירוע שהתרחש לטענתה ביום 27.11.05 ובין הרישום הראשון בו נרשמו מפיה תלונות אודות כאבי גב פנתה פעמים רבות לרופאים ונרשמו מפיה תלונות רבות, מגוונות ושונות. התיעוד הרפואי בעניינה של המערערת מפורט, ולא ניתן לקבל את הטענה כאילו התעלמו כל הרופאים גם יחד מהתלונות בנוגע לכאבי הגב. בוודאי שלא ניתן לקבל את הטענה לפיה גם רופאי ביה"ח שיבא חברו לאחרים כדי להסתיר את תלונות המערערת. בנסיבות אלה יש לקבל את הדברים שנרשמו מפי המערערת בזמן אמת כמשקפים את המציאות. לפי גירסתה באותה עת, החלו התלונות אודות כאבי גב כארבעה חודשים לפני הפנייה לחדר המיון ביום 16.7.06, אמירה שהיא תואמת לתלונה הראשונה שנרשמה מפיה ביום 4.4.06. יש גם לזכור שהמערערת ציינה שכאבי הגב החלו "ללא חבלה" (עמ' 28 לתיק הרפואי), וגם בכך יש כדי לתמוך בהעדרו של קשר סיבתי בין כאבי הגב לבין האירוע מיום 27.11.05. אין באמירות של המערערת וחברתה בתצהיריהן כדי להוציא מרישום מפורט זה שנערך בזמן אמת, המצייר מצב דברים שונה בתכלית מזה שמבקשת המערערת להציג כיום. מהתיעוד מיום 30.6.06, ולנוכח העובדה שהמערערת הוכרה בסופו של דבר כסובלת ממחלת הפיברומיאלגיה, עולה גם מסקנה אפשרית לפיה כאבי הגב עליהם התלוננה מאותו מועד ואילך קשורים לתסמונת זו ולא לממצא הרנטגני, שהמומחה מטעם המשיב הגדיר אותו כממצא אקראי שלא מעיד בהכרח על פגיעה הגורמת לכאבים (עמ' 4 לפרוטוקול, בשורות 18 - 20; עמ' 5 לפרוטוקול, בשורות 21 - 23). יובהר שמחוות דעתם של המומחים מטעם שני הצדדים עולה שהממצא הרנטגני שנמצא בעניינה של המערערת אינו מתאים לשבר קלאסי של חוליה אלא למצב המכונה "לימבוס ורטברה" (לשיטת המומחה מטעמה) או "אפופיזיטיס" (לשיטת המומחה מטעם המשיב). כך או כך מדובר בתופעה שעשויה לנבוע מהפרעה באיחוי של מרכזי ההתגרמות במהלך הגדילה (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 4 - 5), ממצא שהוא שכיח אצל אנשים צעירים העוסקים בספורט (חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב). אין מחלוקת שממצא מעין זה אינו נובע בהכרח מחבלה. התיעוד הרפואי המפורט מצביע על כך שטענותיה של המערערת כיום לפיהן סבלה מכאבי גב בתקופה שלאחר האירוע מיום 27.11.05, אינן מבוססות עובדתית, ועומדות בניגוד לתיעוד הרב והמפורט שנערך בעניינה באותה תקופה. היה מקום לצפות שלכאבים מעין אלה, התוכפים על המערערת במשך חודשים ארוכים, ניתן יהיה למצוא הד כלשהו בתיעוד הרפואי הרב בעניינה. שעה שתיעוד זה מפרט תלונות רבות ושונות, בתחומים רפואיים מגוונים ובפני רופאים רבים, לא ניתן לקבל את הטענה כי כל הרופאים כולם החליטו להתעלם מתלונה זו דווקא. הדברים קל וחומר כאשר חלק הארי של התיעוד נערך לאחר שהמערערת הודיעה ביום 5.12.05 לרופאה על כוונתה להגיש תביעה כנגדה (עמ' 14 לתיק הרפואי), ועל ההנחה כי בנסיבות מעין אלה נערך אף תיעוד קפדני מהרגיל בעניינה. המסקנה המתבקשת היא שהתובעת לא סבלה מכאבי גב בתקופה שלאחר האירוע המתואר על ידה, ולא ניתן לשייך את הממצא הרנטגני שנמצא בחוליה לאירוע חבלתי שהתרחש ביום האירוע המתואר, אם בכלל התרחש אירוע חבלתי מעין זה. לא למותר לציין שממכתב המערערת עלה לכאורה שהיא סבלה מכאבי גב עוד קודם לאירוע (כאבי הגב תוארו במכתב כקודמים לארוע ההתמוטטות). אמירה זו עולה לכאורה בקנה אחד גם עם עברה הרפואי של המערערת, שכבר בשנת 2001 התלוננה על כאבי גב תחתון (מהרישום בעמ' 69 לתיק הרפואי עולה כי נרשמה תלונה על LBP ביום 7.3.00 ומהמסמך בעמ' 52 לתיק הרפואי ניתן ללמוד לכאורה על בדיקות שנערכו ביום 23.10.00 עקב תלונות אודות שכללו ככל הנראה כאבי גב) וביום 17.2.02 נרשם מפיה "מתלוננת על כאבי גב תקופה ארוכה במשך שנה + מדי פעם" (עמ' 60 לתיק הרפואי). תלונות אלה עשויות לחזק את התזה לפיה הממצא כיום הוא פועל יוצא של בעיה קודמת. בהערת אגב בלבד יצויין שביום 20.9.06 נרשמה מפי המערערת בביה"ח שיבא הטענה לפיה "לפני כשנה אירוע של כאבי גב לאחר מאמץ קשה בטירונות, אז חשד לשבר מאמץ?" (עמ' 100 לתיק הרפואי). תיאור זה אינו תואם כלל לנטען מפי המערערת כיום. מכל מקום, לעניין זה לא נודעת משמעות רבה מבחינה ראייתית מאחר ומדובר ברישום המופיע לאחר שכבר אובחן הממצא הרנטגני. העולה מכל האמור לעיל הוא שלא רק שלא עלה בידי המערערת להוכיח כי נגרמה לה פגיעה בחוליה בעקבות האירוע מיום 27.11.05, אלא שהראיות כולן תומכות בקביעה הפוכה לפיה אין כל קשר בין כאבי הגב שהופיעו חודשים ארוכים לאחר מכן לבין האירוע מיום 27.11.05. לא ניתן לקבל את הטענה לפיה גרמה חבלה לשבר בחוליה, ולו לתסמונת דמוית שבר, ללא כל תלונות על כאבים בפרק הזמן הסמוך לכך, ולא ניתן להניח שכל הרופאים כולם התעלמו במתכון מתלונות המערערת, ורשמו מפיה במתכון דברים אותם לא אמרה. לפיכך דין הערעור להידחות. המערערת תישא בהוצאות המשיב וכן בשכ"ט עורכי-דינו בסכום כולל של 12,000 ₪. המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לצדדים. ניתן היום, א' אלול תשע"א, 31 באוגוסט 2011, בהעדר הצדדים. יו"ר הועדה חבר ועדה חבר ועדה מסיבות טכניות, הקשורות למערכת הממוחשבת, נחתם העותק האלקטרוני (להבדיל מזה המצוי בתיק הועדה) על-ידי יו"ר הועדה בלבד. צבאלשכת גיוס / טירונותשבר מאמץשבר