מהי השגה על ארנונה ? באיזו ערכאה ניתן לבצע השגה על ארנונה ? סעיף 3 לחוק הרשויות המקומית (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו-1976 קובע כדלקמן: "3. השגה (א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה: (1) (1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום; (2) (2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו. (3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות. (ב) אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א). (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה " (ההדגשה שלי, ש.ש). מהסעיף המצוטט, עולה כי מחלוקת לעניין גודל השטח או סיווגו לצרכי ארנונה היא בסמכותו של מנהל הארנונה. כמו כן, ביהמ"ש מוסמך להתיר למי שלא השיג תוך המועד הקבוע בסעיף על חיובו בארנונה על יסוד טענה בדבר העדר החזקתו בנכס להעלות טענה זאת גם בהליך משפטי אחר. אולם אין הוא מוסמך לעשות כך לגבי עילות השגה אחרות הנזכרות בסעיף. יצויין, כי ניתן להגיש ערר על החלטותיו של מנהל הארנונה לועדת הערר, וכי על החלטותיה של ועדה זו, ניתן להגיש ערעור לבית משפט המחוזי (סעיף 6 לחוק הערר). בית המשפט פסק כי אם נקבעה בחיקוק דרך מסויימת להשגה, למשל דרך של הגשת ערר או ערעור, אין לפנות בתובענה באופן שונה או לבימ"ש אחר, כגון בבקשה למתן פסק-דין הצהרתי. גם בהתייחסו לחיוב בארנונה, חזר בית המשפט העליון וקבע, כי את הטענות המנויות בסעיף 3 לחוק הערר, יש להעלות אך ורק בדרך שנקבעה בו. ארנונה