האם תעריף ביטוח רכב מושפע משווי הרכב ? להלן פסק דין בנושא תעריף ביטוח רכב: פסק דין השאלה העקרונית בה אני מתבקשת להכריע היא השאלה - האם הפרמיה המשולמת על ידי המבוטח לחברת הביטוח (דמי הביטוח) צריכה להיות מושפעת מן המצב הספציפי של הרכב המסויים המבוטח. הרקע לשאלה זו היא בעובדה כי בעת קרות אירוע המזכה את המבוטח לתגמולי הביטוח, נוהגות חברות הביטוח להפחית מן התגמולים סכומים נכבדים בגין - מצבו של הרכב, מספר הידיים שעבר, גילו וכדומה. בטרם אתייחס למחלוקת גופא, אסלק טענה מטענות התובע (סעיף 11 לסיכומיו) כאילו הנתבעת לא עמדה בדרישות ההנחיות של המפקח על הביטוח ולא ציינה מפורשות בפוליסה על דבר המשתנים השונים אשר ישפיעו על תגמולי הביטוח (חוזר 12/000). עיינתי בפוליסה וראיתי כי הנתבעת רשמה בצורה ברורה ומפורשת כי קיימים משתנים שונים המשפיעים על ערך המכונית המשומשת והדגישה כי הם ילקחו בחשבון בעת קביעת התגמולים. איני רואה כל פגם בכך שהנתבעת מפנה לעינין זה למחירון המכוניות המשומשות כדי לראות שם את פירוט אותם המשתנים. הנתבעת הרי מאמצת בפוליסה את המחירון לצורך קביעת שווי הרכב, אין פגם בכך שהיא מפנה אליו גם לצורך ההפחתות. בפוליסה של הנתבעת היא מוסיפה ומפנה לדוגמאות הקיימות בפוליסה, לעניין ההפחתות. אומנם חלק זה של הפוליסה לא הובא בפני אולם התובע אינו טוען אחרת ולפיכך אני מקבלת כי הדוגמאות אכן הובאו בפוליסה. בכך עמדה הנתבעת בנטל שהטילו עליה הנחיות המפקח. לגופו של ענין - אני מקבלת את טענת התובע כי צריכה להיות התאמה בין דמי הביטוח המשולמים על ידי המבוטח לבין התגמולים אשר יקבל במקרה בו יתרחש אירוע. אולם, לקביעה זו מספר סייגים ואני מקבלת את הסייגים שפירטה הנתבעת: ראשית, כפי שכבר ציינתי בהחלטתי מיום 12.3.08 עמדתי היא כי יש להתאים את דמי הביטוח למצב הרכב ולא ליצור מצב בו יקבל המבוטח תגמולים העולים על הערך הריאלי של רכבו ביום האירוע. אני קובעת זאת על-פי העיקרון כי תגמולי הביטוח, כמו הפיצוי, נועדו "להחזיר את המצב לקדמותו" או לפצות את המבוטח בגין הנזק הממשי שנגרם לו ולא מעבר לכך. שנית, דמי הביטוח לא נועדו להבטיח רק את נזקיו של המבוטח. נהפוך הוא, מרכיב נכבד מדמי הביטוח נועד להבטיח נזקים של צד ג'. אין בידי את הכלים לקבוע, במסגרת תיק זה, את החלוקה המדוייקת וקשה לי לקבל כי הכיסוי עבור הנזקים העצומים מגיע כדי 20% בלבד מדמי הביטוח. דומני כי ראוי שהמפקח על הביטוח יערוך את הבדיקה ויקבע כללים. המסקנה היא כי, ככל שאותם משתנים של מצב הרכב מביאים להפחתות בדמי הביטוח, ההפחתות יהיו רק לגבי אותו החלק של דמי הביטוח אשר נועד להבטיח את הנזק העצמי ברכב. שלישית, אני דוחה את טענת הנתבעת כי תהליך כזה, של בירור מצב הרכב יביא לסרבול וייקר את תהליך הביטוח. כמו לגבי כל עניין אחר, יכולה הנתבעת לדרוש מן המבוטח למלא שאלון על גיל הרכב, מספר הידיים שעבר, בעיות מיוחדות וכד'. אין צורך בחוות דעת של שמאי בכל רכב. יוער כי חלק ממשתנים אלה מתועדים ברישומים רשמיים ואין כל מניעה לדרוש מן המבוטח כי ימצא מסמכים מתאימים. בשולי הדברים אני דוחה את טענת הנתבעת כאילו לעובדה כי מדובר במכרז של עובד המדינה, יש משמעות במקרה דנן, איני רואה איזה ויתור של התובעים אל איזו שהיא טענה מאלה אשר הועלו בפני. לאור כל האמור לעיל התובעים זכאים להחזר על-פי החישוב שלהלן: על-פי הפוליסה, דמי הביטוח השנתיים היו 1,046 ₪. אני מעמידה, לצורך הליך זה בלבד, את החלק של הכיסוי עבור נזק עצמי על 40%, קרי על סך 418.4 ₪. הנתבעת שילמה לתובע סך של 36,532 ₪ כאשר ערך מלא של הרכב ללא ההפחתות הוא 50,000 ₪, מכאן שבגין ההפחתות הורידה הנתבעת מתגמולי הביטוח 27%. התוצאה היא שאם שילם התובע, כל שנה, עבור ביטוח נזק עצמי סך של 418.4 ₪, יש להפחית ולהחזיר לתובע מתוך סכום זה 27% בגין ההפחתות הספציפיות לרכב זה. כך, על הנתבעת להשיב לתובע סך של 113 ₪ עבור כל שנה בה היה הרכב דנן מבוטח אצלה. כל החזר שנתי ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הפרמיה של אותה שנה ועד ליום ההחזר בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של 1,000 ₪ הוצאות ההליך בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 07.01.08 ועד ליום התשלום בפועל. אני מורה למזכירות להעביר פסק דין זה למפקח על הביטוח, לשיקול דעתו. רכבביטוח רכב