תביעת שיבוב - הצפה

פסק דין

התביעה והצדדים לה:

1.     בפני תביעת שיבוב אשר הוגשה ע"י מבטחת ביתו של מר הללי צביקה (להלן: "המבוטח") בגין נזקים אשר נגרמו לביתו, לטענתו בגין אירוע הצפה מיום 7.1.02 (להלן: "אירוע ההצפה").
     הבית מצוי ברח' דרך לוד 210, שכונת ידידיה בת"א, כשנחל כופר עובר בסמוך לשכונה זו.

2.     בגין אירוע זה, נגרם נזק לתכולת ביתו של המבוטח, אולם נזקים אלה אינם מענייננו. הנזק הנתבע במסגרת תביעה זו הינו נזק שנגרם למבנה, כתוצאה מהיווצרות סדקים. נזק זה הוערך על ידי שמאי התובעת, מר קייזר אהוד, להלן השמאי בסכום של 12,350 ש"ח.
     על פי הערכה זו שילמה התובעת למבוטח תגמולי ביטוח, בניכוי השתתפות עצמית וכינון, וסכום התשלום למבוטח בצירוף שכר טרחתו של השמאי, הוא הנתבע במסגרת התביעה שבפני.

טענות הצדדים :

3.     התובעת הפנתה את תביעתה כנגד הנתבעת, מכוח היותה אחראית לניקוז תחום ביתו של המבוטח. לטענת התובעת, יש להפוך את נטל הראיה במקרה הנדון מכוח פקודת הנזיקין, ועל העיריה להוכיח כי לא התרשלה בטיפול במערכת הניקוז.

4.     הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי ביום אירוע ההצפה ירדו באזור תל אביב כמויות גשם בכמויות חריגות, של פעם במאה שנה.
     הנתבעת צרפה לכתב הגנתה תעודת עובד ציבור של השירות המטאורולוגי המפרט את כמויות הגשם שירדו באותו מועד.

5.     לפיכך, טוענת הנתבעת כי מדובר במקרה טבע בלתי רגיל שלא ניתן לחזותו מראש, ולכן אין להטיל עליה אחריות כלשהי לתוצאות אירוע ההצפה. הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי בירור שאלת האחריות מעלה שאלות רבות במומחיות כגון שאלות מתחום הניקוז ומתחום ההידרליקה, ולצורך כך ידרשו מומחים שונים אשר יגישו את חוות דעתם לבית המשפט (סעיף 15 ד' לכתב ההגנה).
     בנוסף ולחילופין, טענה הנתבעת בסעיף 15 י' לכתב ההגנה כי למבוטח התובעת היה אשם תורם ניכר בנזק שארע ; כי הנזקים הינם תוצאה של מתרסים שהקים המבוטח בעצמו ; וכי על פי חוות דעת המומחים מטעם התובעת, חלק מהנזקים מקורם בהצפה משנת 2000, או אז השטח כלל לא היה בסמכות הנתבעת (ראה סעיפים 8-4 לסיכומי הנתבעת).

העדויות וההוכחות :

6.     בתיק זה התקיימו שתי ישיבות הוכחות, האחת ביום 31.3.05 והשנייה ביום 6.7.06.
     בין לבין, נדחתה ביום 11.7.05 בקשתה של הנתבעת לתקן את כתב ההגנה. במהלך דיוני ההוכחות העידו מטעם התובעת השמאי קייזר וכן מומחה נוסף, מר דן שגוב (להלן: "שגוב"), אשר ערך את חוות הדעת שהוגשה וסומנה ת/1.
     מטעם הנתבעת העיד מר זאב לנדאו, מנכ"ל רשות ניקוז ירקון (להלן: "לנדאו").

ההכרעה:

7.     לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו בפני, וקראתי את טענות הצדדים, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת מחצית מהנזק המוכח, בתוספת הפרשי הצמדה מיום 11.6.03 ועד התשלום המלא בפועל, ובתוספת הוצאות משפט ושכר טרחה כפי שיפורטו להלן. אנמק קביעתי זו.
     
8.     התובעת הוכיחה כי אירוע ההצפה אכן התרחש, וניתן ללמוד על כך מתוך התמונות אשר צורפו לתיק בית המשפט. גם הנתבעת בכתב הגנתה לא הכחישה כי באותו יום ירדו כמויות משקעים רבות.

9.     אמנם, אין בית משפט יכול להגיע למסקנה, האם אירוע ההצפה התרחש כתוצאה ישירה של ירידת מי הגשם ואי ניקוזם, או שמא נחל כופר הוא שעלה על גדותיו וגרם להצפת האזור. יצוין כי לנדאו אשר ביקר במקום ביום האירוע, הכחיש שהגורם להצפה אינו הנחל, ועדותו זו לא נסתרה. לצורך הכרעה בתיק זה, לא מצאתי מקום להידרש לשאלה העובדתית, מה מקור המים שגרמו להצפה, וזאת מכיוון שאין חולק על כך כי הנתבעת היא האחראית לניקוז המים באזור, בין אם במי גשמים עסקינן ובין אם במי הנחל, וראה עדותו של לנדאו בעמ' 13, שו' 11.

10.     ואכן משהוכח כי האזור הוצף, על הנתבעת להוכיח מהן הפעולות אותן נקטה מבעוד מועד על מנת למנוע אירוע זה, והאם אכן מדובר בכמות משקעים היורדת אחת למאה שנה, כטענת הנתבעת בכתב הגנתה. הנתבעת לא הוכיחה טענותיה אלו. כמו-כן, לא הוכיחה הנתבעת שהמבוטח במעשיו הוא שגרם להיקוות המים.

11.     באשר לכמות המשקעים החריגה, כל שצורף הוא תעודת עובד ציבור מהשירות המטאורולוגי, המפרט את כמות המשקעים, אך אין כל התייחסות לקביעה המופיעה בכתב ההגנה, לפיה כמות כזאת יורדת אחת למאה שנה. לכן, טענה זו נותרה ללא כל עיגון ראייתי.

12.     לעניין הפעולות שננקטו על ידי הנתבעת עובר לאירוע ההצפה - על כך לא הובאה כל ראיה. הנתבעת לא פרסה בפני בית המשפט את תוכנית העבודה שלה לגבי הניקוז באזור, אילו פעולות בוצעו ומתי, מהו התקציב העומד לשם כך.
     הטענות שנזרקו לחלל האוויר מהן עולה כביכול כי התושבים הם אלה שמתנגדים לביצוע פעולות באזור נותרו ללא הוכחה, מה עוד שלא נטענו כלל בכתב ההגנה. למרות שהנתבעת טענה בכתב ההגנה כי תיק זה מעלה שאלות רבות שבמומחיות, לא הוגשה כל חוות דעת מטעמה לבית המשפט.

13.     בפסק דין ע"א 73/86 לוי שטרנברג נ' עירית בנק ברק, פד"י מג (3), 343 נקבע כי אם מדובר באירועי הצפה חוזרים ונשנים, נטל ההוכחה להוכיח אי התרשלות עובר לכתפי הרשות המקומית. על הרשות להצביע כי נקטה בצעדים במסגרת התקציבית שלה, לסילוק הבעיה באופן יסודי וכי קיימה ביקורת קבועה תכופה ושיטתית לאחזקה ובדיקת תקינות (שם, בעמודים 349-347).
     הנתבעת כאמור לא הרימה את נטל ההוכחה ולא הוכיחה כי לא התרשלה בטיפול במערכת הניקוז, ומכאן אחריותה לנזקי ההצפה.

רשלנות תורמת :

14.     עם זאת, מראיות התביעה עולה שקיים כשל בביסוס בית המבוטח. שגוב העיד כי אינו יודע אם הבניה היא חוקית וכי לא בדק טופס 4 למבנה (פרו' עמ' 5, שו' 12). כשנשאל על ידי בא כוח הנתבעת אם הבית היה נבנה אחרת, האם הנזק היה מתרחש, ענה : "הבית בוסס בביסוס של פלטות שהוא ביסוס רדוד ושהוא רגיש יותר לשינויים בתכולת הרטיבות בקרקע. לשאלתך קשה לדעת מה היה קורה אם זה היה בביסוס עמוק. סביר להניח שהנזקים היו פחותים ... אם היו מתייעצים איתי קודם אז פתרון הביסוס היה שונה וקשה לומר אם היו נזקים ובאיזה שיעור" (פרו' עמ' 5, שו' 23-19, פרו' עמ' 6, שו' 2-1).
     מסקנתו של שגוב היא : "הסדקים הם בגלל ההצפה אבל בגלל הביסוס הקירות רגישים יותר." (פרו' עמ' 6, שו' 18).
     גם קייזר העיד, והדבר אף נכתב בחוות דעתו, כי התעורר בליבו ספק אם אותם נזקים קשורים להצפה ולכן הזמין את חוות דעתו של שגוב. כן התעורר ספק בליבו אם המבנה מאושר על ידי העיריה (פרו' עמ' 8, שו' 5-1).

15.     ספקות אלה נולדו כאמור אצל מומחה התובעת עצמה. הספקות קיבלו חיזוק מחוות דעת המומחים, ולא הוצגה כל ראיה לכך שהבניה אכן היא חוקית. בנקודה זו יש משמעות רבה לאי העדת המבוטחים. המבוטחים סרבו לחתום על תצהיר מטעם התובעת, וראה בקשת התובעת מיום 20.12.04. חרף בקשתה של התובעת לזמן את המבוטחים ללא תצהיר, עדותם לא נשמעה לבסוף.
     אי הבאת המבוטחים לעדות מקימה חזקה שעדותם היתה פועלת לרעת אותו צד.

16.     מאידך, וגם אם בבניה בלתי חוקית עסקינן, אזי סעדיה של הנתבעת וסמכויותיה נתונות לה על פי חוק לפעול במישורים אלה כנגד אותם גורמים. אולם, אם מתירה הנתבעת את הותרת אותם מבנים, עליה לשאת בתוצאות הנגרמות למבנים כתוצאה ממחדליה, ולבניה הבלתי חוקית או למחדל בהקמה, יש משמעות בזקיפת הרשלנות התורמת.

17.     במקרה הנדון, מעדויות התובעת בעצמה, כאמור, עולה כי שני גורמים חברו לקרות הנזק : הביסוס הבלתי מתאים וההצפה. משום כך, החלטתי לזקוף לחובת המבוטח רשלנות תורמת בשיעור 50%.

סוף דבר :

18.     הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 7,483 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה מיום 11.6.03 ועד התשלום המלא בפועל.
     בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט הכוללות את האגרה כפי ששולמה, את שכר עדי התובעת בסך 1,500 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, והכל תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הצפה בחניה

  2. הצפה במשרד

  3. ביטוח הצפה מרתף

  4. תביעת תחלוף הצפה

  5. הצפה בחממות

  6. הצפה בדירה בגלל גשם

  7. הצפה בבית בזמן חופשה

  8. נזקי הצפת ביוב

  9. השארת ברז פתוח - הצפה

  10. תביעת שיבוב - הצפה

  11. נזק לתיבת הילוכים עקב הצפה

  12. תביעה בגין הצפה בעסק

  13. הצפה של רכב בגלל גשם – ביטוח

  14. הצפת מחסנים בבית משותף

  15. התפוצצות צינור מים ראשי

  16. הצפה באזור המיועד למרתף

  17. הצפה של חניון – ביטוח נזקי מים

  18. תביעה לפיצויים בגין הצפות

  19. הצפה בגלל כשל מערכת ניקוז

  20. הצפת מים מעלית בבית משותף

  21. הצפה של דירה בגלל אי סגירת ברז כיבוי אש

  22. אחריות נציגות הבית המשותף על הצפה

  23. נזקים לרכוש של שוכנים לחוף ים כנרת – הצפות

  24. תביעת שיבוב עבור נזקי הצפה שנגרמו בבית העסק

  25. נטען כי אי ניקוי פתחי הניקוז גרם לכך שהגשמים העזים הפכו לשיטפון

  26. תביעה לפיצוי מהעירייה בגין נזקים עקב הצפה שנגרמה בשל שבר בצנרת המים

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון