פסק דין בפני תביעה לשבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח, בהתאם לחבותה בפוליסה לביטוח רכב מקיף, למבוטחה בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב הרכב המבוטח, ורכבים נהוגים בידי הנתבעים מספר 1 -2 מבוטחים אצל הנתבעת 3. התובעת מייחסת לנתבעים מספר 1 - ו2 ,את האחריות לאירוע התאונה , כשהיא טוענת בכתב התביעה - " א- ביום.... היה הרכב המבוטח במצב עצירה לפני רמזור אדום בצומת אלנבי - יהודה הלוי בתל אביב . ב- לפתע הגיחו הרכבים הפוגעים ופגעו ברכב המבוטח מאחור . ג-כתוצאה מכך נהדף הרכב המבוטח לעבר הרכב שלפניו ונגרמו לו נזקים . הנתבע מספר 1 הגיש כתב הגנה ובו הוא טוען כי - " ביום...... נעצר הנתבע מספר 1 מאחורי רכב המבוטח בהמתנה לרמזור אדום בצומת אלנבי - יהודה הלוי בתל אביב . הנתבע 2 אשר נהג ברכב מסוג פיג'ו... הגיח מאחור בעוצמה ופגע ברכבו של הנתבע 1 אשר מעוצמת המכה פגע ברכב התובעת ." ואילו הנתבעים 2-3 , גם הם הגישו הגנה בה טענו לענין צורת אירוע התאונה כי - " הנתבע 2 נהג רכבו ברחוב אלנבי פינת יהודה הלוי בתל אביב כאשר הבחין בטנדר מיצובישי ( רכב הנתבע 1 ) אשר בלם ברמזור והתנגש ברכש שלפניו , עקב בלימת הפתע לא הספיק הנתבע 1 ( ככל הנראה הכוונה הנתבע 2 - ח.י.) לבלום רכבו ופגע במיצובישי מאחור . הנתבעים יטעו כי האחראי לנזקי רכב התובעת הנו הנתבע 1 הנוהג במיצובישי , אשר נסע כאמור לפני רכב הנתבעים ופגע ברכב התובעת עוד בטרם נפגע מאחור ע"י רכב הנתבע 2 . העובדות הצריכות הכרעה במקרה זה .- א- התאונה אירעה בצומת לפני רמזור אדום . ב- בתאונה מעורבים 4 כלי רכב . רכב אלמוני שהיה לפני רכב התובעת, רכב התובעת, רכב הנתבע 1 , ורכב הנתבע 2 . ג- לרכב התובעת נגרם נזק בחזית וגם מאחור . ד- תיקונו של הנזק בחזית הרכב על פי חוות הדעת של השמאי מטעם התובעת - ( כולל חלקים) 4686 ₪ . הנזק בחלק האחורי , 2158 ₪ . ה- סוגי הרכבים .1- הרכב הראשון אינו ידוע . רכב התובעת סיטרואן סקסו שנת יצור 2000 , רכב הנתבע 1 טנדר מיצובישי מסחרי. , רכב הנתבע 2 פיג'ו 205 . על פי דברי הנתבע 2 , הוא יצא מרחוב לילינבלום , פנה ימינה , והגיע לצומת בו אירעה התאונה ועל פי דבריו המרחק הוא קצר מאד. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, התרשמתי מהם, עיינתי בחוות הדעת של השמאי מטעם התובעת, ובחנתי את הנזקים, אני מקבל את גרסת הנתבעים כי רכבה של התובע פגע תחילה ברכב שלפניו ורק לאחר מכן נפגע ע"י הרכבים שמאחור. עוצמת הפגיעה בחלק הקדמי , גם אם אקח בחשבון כי מדובר גם בחלקים וגם בעבודה, ביחס לנזקים בחלק האחורי, אינם מותירים מקום לספק כי הרכב פגע בעוצמה ברכב שלפניו, נגרם לו הזנק הקדמי , ורק לאחר מכן נפגע מאחור . מסקנתי זו נתמכת גם ע"י כך ש- אילו הטנדר של הנתבע 1 היה פוגע ברכב התובעת מאחור כשזה עצר מאחורי הרכב הראשון, ודוחף אותו לעברו כי אז הנזק בחלק האחורי עקב הפגיעה והדחיפה חייב להיות יותר גדול. לא צריך להיות מומחה לדבר כדי להגיע למסקנה זו והדבר נלמד מעובדות וניסיון החיים , והשכל הישר . אילו הפיג'ו היה פוגע בטנדר והודף אותו לעבר הרכב של התובעת, אזי הייתי חייב להבחין בנזק יותר גדול בחלק האחורי של הטנדר , דבר שיש בו כדי לדחוף את הטנדר לעבר רכב התובעת ואת רכב התובעת לעבר הרכב הראשון, וזאת אינני רואה בחלק האחורי של הטנדר . לכן אני מגיע למסקנה ראשונה כי רכב התובע פגע תחילה ברכב הראשון, ורק לאחר מכן נפגע ע"י הרכבים מאחור . מוכן אני לצאת מתוך הנחה , שוב תוך שימוש בשכל הישר , ניסיון החיים , והגיונם של דברים, ולקבוע כי הפגיעה אותה קיבל רכב התובעת, לאחר שפגע ברב שלפניו, הוסיפה נזק על הנזק שנגרם במכה הראשונה . אניח כי תוספת הנזק הנה בשיעור של 20 % מהנזק הקדמי , קרי 950 ₪ . באשר לגרימה של הנזק בחלק האחורי . הנתבע 1, הגיש אומנם כתב הגנה אך לא התייצב לדיון , שהתקיים ביום 29/12/05 ועל כן החלטתי לדון בהעדרו. מלבד דבריו בכתב ההנגה , לא שמעתי את גרסתו מעל לדוכן העדים . לעומם זאת הנתבע 2 , התייצב לדיון ואף העיד לטובת גרסתו . הנתבע 2 מעיד ואומר - " שמעתי התנגשות מקדימה. היה לו ארגז גבוה ( לנתבע 1 ח.י.) אז לא ראיתי מי נכנס במי ...., אני לא הספקתי לבלום ונכנסתי בו מאחור. אני שמעתי בוודאות התנגשות שהיתה לפני שאני נכנסתי במיצובישי...." אם כן הנתבע 2 אינו יכול להעיד כי הנתבע 1 פגע ברכב התובע עוד לפני שהוא פגע בו . אם כי בכתב ההגנה נטען כי הנתבע 1 פגע ברכב התובעת ורק לאחר מכן הנתבע 2 פגע בנתבע 1 , אך כאמור בעדותו זו , אין הנתבע 2 יכול להעיד על כך בוודאות. הנזק ברכב התובעת מאחור כאמור כ-2200 ₪ , קשה להבחין בנזק בחלק האחורי של הטנדר , אם כי אין מחלוקת כי הנתבע 2 פגע בטנדר . הנתבע 1 נהג בטנדר מיצבישי מאסיבי יחסית לשני הרכבים הנוספים המעורבים, זה של התובעת וזה של הנתבע 2 . אין בפני ראיה כל שיא כי רכב המיצובישי של הנתבע 1 אכן היה בעצירה מוחלטת מאחורי רכב התובעת שעה שנפגע מאחור ע"י הנתבע 2 . מאידך הנתבע 2 פגע בנסיעה שוטפת מאחור ברכב הנתבע 1 , אם כי לאחר יציאה מרחוב לילינבלום וטרם הספיק לפתח מהירות . אין בפני די ראיה כדי לקבוע גרסתו של מי עדיפה , זו של הנתבע 1 כי עצר עצירה מוחלטת אחרי רכב התובעת, טרם נפגע ע"י הנתבע 2 , או זו של הנתבע 2 כי הנתבע 1 פגע תחילה ברכב התובעת, ורק לאחר מכן הוא פגע בו . במקרה זה רשאי אני לקבוע כי הן הנתבע 1 והן הנתבע 2 מעוולים במשותף כלפי מבוטח התובעת, וכי - בהעדר ראיות אחרות, הם אחראיים במידה שווה . ראה לענין זה את סעיף 11 לפקודת הנזיקין. וכמו כן עיין ע"א 96/77 - . רוזלי זיזה ואח' נ' ערן אורטל, ואח' . פ"ד לג(1), 393 ,עמ' 397-398. הנה כי כן צדק השופט המלומד במקרה דנן כשהחליט להטיל על כל אחד מהמחנות המעוולים אחריות שווה לאירוע התאונה לאחר שנוכח כי אין בנסיבות שהובאו לפניו כדי להצביע על קנה מידה אחר. שתי הרשלנויות - זו של נהג הטנדר וזו של נהגת האודי - פעלו את פעולתן בעת ובעונה אחת, ושתיהן ביחד גרמו לתוצאה הקטלנית; הטלת האשם על שניהם שווה בשווה היתה בגדר כורח של המציאות, ואת ערעורם של המערערים על קביעה זאת חיבים היינו לדחות. לפיכך אני קובע כי הנתבעים 1,2 אחראיים כלפי התובעת בחלקים שווים ביניהם לנזקים שגרמו בתאונה זו . הנזק. על פי קביעתי דלעיל, הנזק הקדמי ברכב התובעת שנגרם ע"י הנתבעים 1-2 הנו 950 ₪ . הנזק האחורי בסך 2158 ₪ סך הכל 3208 ₪ . בתוספת שכ"ט שמאי יחסי 300 ₪ , סך הכל 3508 ₪ . על כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסכום של 3508 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכומים ע"י התובעת 19/11/03 ועד התשלום המלא בפועל, 200 ₪ שכר עדות, אגרת משפט שולמה וכן שכ"ט עו"ד בסך של 670 ₪ ומע"מ כדין . בינם לבין עצמם ישאו הנתבעים 1, מצד אחד , והנתבעים 2-3 מאידך , בחלקים שווים רכבתביעת שיבובביטוח רכבפוליסה