החלטה 1. לפני בקשה מטעם התובעת למחיקת חלקים מתצהירי הנתבעת ולהוצאת חוות דעת חיתומית מהתיק. 2. ויוזכר, עסקינן בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין גילוי מחלת הטרשת הנפוצה, מכוח פוליסת ביטוח מנהלים שמספרה 1799917016, אשר כללה כיסוי ביטוחי בגין אובדן כושר עבודה שהוצאה על ידי הנתבעת (להלן: "הפוליסה"). 3. התובעת מבקשת, להיבנות מהחלטת כבוד השופט רובינשטיין, בעניין רע"א 10641/05, הפניקס הישראלי נ' אסולין (להלן: "עניין אסולין"). לטענתה, במכתבי הדחיה ששלחה הנתבעת לתובעת אין כל זכר לטענות התרמית המועלות כלפי התובעת בתצהיר של גב' עבוד מטעם הנתבעת. כל שנאמר במכתבי הדחיה הוא, שאם היתה התובעת מגלה (אחרי הצהרת הבריאות וקודם לחיתום) שאובחנה בה מחלת טרשת נפוצה, היא היתה נדחית מביטוח. לשיטת התובעת, במכתבי הדחיה לא מייחסת הנתבעת לתובעת כל כוונת תרמית ביחס למצבה הרפואי הקודם. אומנם טוענת כי לתובעת היו בעיות גב ובעיות נפשיות, אך לא טוענת כי התובעת רימתה אותה ו/או לא היתה מקבלת את התובעת לביטוח לו ידעה על הבעיות הנ"ל. כן טוענת התובעת כי בחוות הדעת החיתומית ובתצהיר גב' עבוד קיימת התייחסות למחלת הסרטן ממנה נפטר אבי התובעת, כאשר גם טענה זו עולה לראשונה לאחר מכתבי הדחיה. אשר על כן, לשיטתה בעקבות הנחיות המפקח על הביטוח מיום 9.12.98 ומיום 29.5.02, מוגבלת חברת הביטוח (הנתבעת) בהגנתה לטענות שהועלו במכתבי הדחייה בלבד. 4. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לשיטתה, עיון במכתבי הדחייה מלמד כי בניגוד לנטען לשיטתה של התובעת, נימוקי הדחייה מתייחסים מפורשות, מהותית ומילולית כאחד, להעדר גילוי מלא אודות מצבה הבריאותי-רפואי לאשורו עובר למועד החיתום וממילא מייחסים למבקשת תרמית הנובעת ממצג השווא שיצרה בפני המשיבה כאלו מצבה ועברה הבריאותי-רפואי ללא רבב. גם אם הטענה לא עלתה במכתבי הדחייה ובאופן מפורש, הרי זו נטענה כנגזרת ישירה מהאמור במכתבי הדחייה ובאופן שאינו משתמע לשני פנים. 5. התובעת הגישה תשובה מטעמה, כאשר בה טוענת כי הנתבעת, מבלי ליטול רשות ובניגוד לצו מפורש של בית המשפט שקבע כי עליה להגיש תצהירי עדות ראשית בלבד-מנסה להגיש חוות דעת של נוירולוג שמרחיב את הגנת המשיבה אף מעבר לכתב ההגנה. דיון 6. לאחר שעיינתי במכתבי הדחיה ובטענות הצדדים ובפסיקה הרלוונטית, אני סבור שדין הבקשה להידחות, למעט לגבי בקשת התובעת למחיקת טענות הנתבעת כפי שעולות בחומר הראיות באשר למחלת הסרטן ממנה נפטר אבי התובעת והשלכת עובדה זו לעניינו. 7. מעיון במכתבי דחייה עולה כי הנתבעת פעלה לאחר הגשת תביעת התובעת לחברת הביטוח לאיתור התיקים הרפואיים של התובעת, מהם למדה לכאורה כי "מתיקך הרפואי מקופת חולים עולה, כי סמוך לחתימתך על הצהרת הבריאות...כבר התגלו אצלך בעיות רפואיות, שמאוחר יותר אובחנו כמחלת טרשת נפוצה" (מכתב הדחייה מיום 14.12.05). כן למדה, כי "עוד טרם מועד חתימתך על הצהרת הבריאות התגלו אצלך סימני המחלה, שאובחנה לאחר מכן כטרשת נפוצה... נמצא כי סבלת בעבר מבעיות רפואיות שונות, כגון:בעיות נפשיות ובעיות גב ועם עליהן היה עלייך לדווח לנו מראש במסגרת הצהרת הבריאות" (מכתב הדחייה מיום 5.1.06). במקרה דנן, נוכח האמור במכתבי הדחיה ובפרט במכתב מיום 5.1.06, סבורני כי אין לראות בטענות הנתבעת כטענות חדשות, הגם שלכאורה טענות אלו לא נטענו באופן מפורש במכתבי הדחיה. פרשנות סבירה למכתבי הדחיה מעלה, כי טענת התרמית הנובעת מהעדר גילוי מלא של התובעת אודות מצבה הבריאותי/רפואי לאשורו במועד חתימת הצהרת הבריאות, אינה בגדר טענה חדשה. די בכך שהנתבעת טענה במכתבי הדחייה, כי התובעת לא דיווחה לה על בעיות רפואיות שונות במסגרת הצהרת הבריאות וכן, שטרם חתימת התובעת על הצהרת הבריאות התגלו אצלה סימני המחלה, כדי להכיל את טענת התרמית. יצוין, שבמכתבי הדחיה מתאריכים 5.1.06 ו-14.12.05 עולה לכאורה סתירה מסוימת. מנוסח המכתב מיום 14.12.05 ניתן ללמוד לכאורה, כי טענות הנתבעת לגבי מועד גילוי הבעיות הרפואיות שמאוחר יותר אובחנו כמחלת טרשת נפוצה מתייחסות לתקופה בין החתימה על הצהרת הבריאות בתאריך 28.2.05 לבין מועד חיתום הפוליסה בתאריך מאוחר יותר. לעומת זאת, ממכתב הדחיה מיום 5.1.06 ניתן ללמוד, כי טענות הנתבעת בדבר גילוי סימני המחלה מתייחסות לתקופה עוד בטרם מועד החתימה על הצהרת הבריאות ביום 28.2.05 (פסקה שניה למכתב). אני סבור, כי מקריאת שני המכתבים שהיו בידי התובעת קודם למועד הגשת התביעה, יכלה התובעת להעריך בהקשר של הכדאיות הכלכלית של הגשת התביעה בבית המשפט, כי הנתבעת תטען כנגדה טענות אי גילוי ולמעשה טענות תרמית כבר במועד החתימה על תצהיר הבריאות. בהקשר זה של הבנתה של התובעת את מכתבי הדחיה של הנתבעת, אני מפנה לסעיף 2.ב. לכתב התביעה, שם טענה התובעת כי הנתבעת דחתה את התביעה לתשלום תגמולי הביטוח בטענה שסימני מחלתה של התובעת הופיעו עוד לפני שחתמה על הצהרת הבריאות (מודגש במקור - א.פ) וראה גם הניסוח של סעיף 13 לכתב התביעה. 8. לאור האמור לעיל, אני מוצא לדחות את הבקשה. יחד עם זאת, אין במכתבי הדחייה כל התייחסות למצבה הרפואי-משפחתי של התובעת ועל כן, דין הטענה בדבר מצבו הרפואי של אביה של התובעת להימחק. 9. זאת ועוד, אני נדרש ליתן החלטתי לגבי חוות דעת נוירולוג שהוגשה מטעם הנתבעת. בית המשפט בהחלטתו מיום 22.3.07 קבע, בין היתר, כי "לתצהירים יצורפו מלוא המסמכים הרלבנטיים, ולרבות חוות דעת שבמומחיות". בנסיבות אלו, פעלה הנתבעת כדין וחוות הדעת מותרת בהמצאה. באשר לתוכן ומהות חוות הדעת, משהתרתי את הסעיפים הנוגעים למצבה הרפואי של התובעת עובר לחתימתה על הצהרת הבריאות אני מתיר הגשת חוות הדעת החיתומית וחוות דעת נוירולוג. 10. בית המשפט מבהיר לצדדים, כי אין בהחלטתו זו כדי לקבוע כל ממצא באשר לטענת התרמית וטענות אחרות שמעלה הנתבעת נגד התובעת וכי הטענות הנ"ל תבחנה במסגרת הליך ההוכחות הקבוע בתיק. 11. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות. מסמכיםמכתב דחיה (חברת ביטוח)ביטוח מנהלים