ערעור של סוכן ביטוח על שלילת רישיונו

החלטה בתיק בשא 328/06 1. בהליך העיקרי מערער סוכן הביטוח-המבקש, לפי סעיף 102 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח שתמ"א - 1981, על החלטה מיום 27/5/04 של המפקח על הביטוח לשלול את רשיונו לעסוק בתיווך לעניין ביטוח. 2. החלטת המפקח על הביטוח ניתנה לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת. בבקשה הנוכחית עותר המערער בבקשה להמציא לידיו העתק של החלטת הוועדה המייעצת למפקח, לרבות הפרוטוקולים של דיוניה שנערכו בעניינו. המשיבה הסכימה להציג בפני המערער את החלטת הוועדה המייעצת ואת הפרוטוקולים שנערכו בעניינו, אך בתגובתה בכתב (10/1/06) היא מתנגדת "להעברת הפרטים החסויים של הפרוטוקולים מדיוני הוועדה המייעצת". הפרקליטה המלומדת אומרת כי אין מקום למסור למערער את הפרוטוקולים של אותם דיונים שנוהלו על ידי הוועדה המייעצת בדלתיים סגורות במסגרת גיבוש המלצותיה. בכך חזרה הפרקליטה על דברים שכתבה ביום 6/6/04 עו"ד טלי ארפי (הלשכה המשפטית במשרד האוצר) אל ב"כ המערער. שם צויין סעיף 12 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א-1981 כמטיל חיסיון על דיוני הוועדה. 3. לאחר עיון בטענות הכתובות שהוגשו לי, אני סבור שהדין עם המערער ומן הראוי לאפשר לו עיון מלא בפרוטוקולים של הוועדה המייעצת שנערכו בעניינו בשלמותם וללא הפרדה בין חלק הדיון שהתקיים בנוכחות המערער לבין חלקו האחר של הדיון. 4. בהחלטה שנתתי ב- בש"א (חי') 20638/04 יהודית פרנקל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה (25/5/04, דינים ועוד) דחיתי טענה של המדינה כי מן הראוי שלא לאפשר עיון בפרוטוקולים המלאים של רשות תכנון. הדברים שאמרתי שם יפים גם לעניין הנדון כאן: "אני סומך ידיי על החלטתה היפה של השופטת ר' חפרי-וינוגרדוב ב-בש"א חי' 15659/00 בן עמי צוקרמן נגד ועדת המשנה להתנגדויות (24.12.2000, תקדין). באותו עניין נדחתה ההתנגדות לגילוי "דיונים פנימיים" מנימוקים היפים גם לענייננו. גם לי לא הוגש תצהיר של מי מהנוגעים בדבר המפרט את המסמכים שהם בגדר דיונים פנימיים או את מידת ההכבדה לרשות התכנון שבגילויים. טענות באת-כוח המשיבים 1+2 הן טענות כלליות גרידא, והנמקת ההתנגדות אינה סומכת על תוכנם או מהותם של המסמכים או הפרוטוקולים שבמחלוקת. אינני סבור, שדי בסיווג, על-ידי הרשות המינהלית, של מסמך או פרוטוקול כזה או אחר, כ"דיון פנימי", כדי להפוך אותו לחסין מפני גילוי. מטבע הדברים כולל תיקה של הרשות תיעוד רב שהגיע אליה מגורמים שונים. קודם מתן ההחלטה מתקיימות התייעצויות גם של הוועדה שההחלטה מוטלת עליה. לא כל פרוטוקול כזה אסור, משיקולים כלליים, בגילוי, אלא יש צורך, בהבאת נתונים עובדתיים ספציפיים, לעניין הנדון, מעבר לעובדה שמדובר בהתייעצות של ועדת המשנה, כדי להצדיק את ההימנעות מגילוי. "7. בענייננו גילוי המסמכים והעיון בהם חיוניים כדי לאפשר לעותרת זכות טעון אמיתית בפני ועדת המשנה. על כך אין מחלוקת של ממש בין בעלי-הדין. כן ראוי לזכור, את נטיית בית-המשפט להימנע מהתערבות בהכרעות בנושאי תכנון ובנייה שנתקבלו בתום-לב ולאחר שיקול דעת ראוי על-ידי רשויות התכנון. דווקא בשל ההיקף הרחב של שיקול הדעת המקצועי המוקנה לרשות המינהלית, מן הראוי לאפשר למעוניין בדבר להביא בפניה את כל העובדות התכנוניות הנוגעות לעניין, תוך בחינה של כלל החומר שהובא בפני הוועדה. אם תדע העותרת מה השיקולים שעמדו ביסוד הכרעת ועדת המשנה, אפשר ותוכל להביא עובדות או ראיות באותם נושאים. פרוטוקול "הדיונים הפנימיים" אפשר וילמד גם על טיב השיקולים שנשקלו על-ידי ועדת המשנה, ויאפשר ביקורת שיפוטית ראוייה. מול המשקל הכבד של השיקולים המחייבים גילוי מלא, לא הביאו המשיבים אלא טעון כללי בזכות חשאיות דיוני ועדת המשנה, המבטיחים עצמאות מחשבתית לחבריה. בנימוקים כלליים אלה לא די. אפשר שבמקרה מתאים, על סמך תשתית עובדתית נאותה, יגיע בית-המשפט למסקנה, כי איזון האינטרסים מחייב דחיית בקשת גילוי כזאת או אחרת, אלא שהחלטה כזאת צריכה להיות מבוססת על הפרוטוקול או המסמך הספציפיים. בענייננו לא הובאה התשתית העובדתית הנדרשת להצדקת החיסיון על-ידי המשיבים (שהמידע המלא בידיעתם). "8. באותו כיוון גם פסקו: השופט מ. גל ב-עת"ם י-ם 344/01איגוד בתי אבות א.ב.א נ' מדינת ישראל משרד הבריאות (29.1.02, תקדין; ערעור תלוי ועומד ב-עע"מ 1825/02); השופטת יהודית צור ב-עת"ם י-ם 717/02 הרב אורי רגב נגד יד ושם (11.11.02; בערעור: עע"ם 10640/02 1.10.03)." 5. גם בענייננו מובאות טענות כלליות בנסיון שלא לאפשר עיון בפרוטוקולים המלאים. לא הובא בפני כל נתון עובדתי של ממש שיש בו כדי להצדיק עמדה זו. הכלל הרחב מורה על גילוי מלא של ההליך המעין שיפוטי שהתקיים בענייננו. לא די בטענות כלליות מהסוג שהובא בפניי כדי להצדיק חריגה מכלל זה. 6. הטענה המסתמכת על סעיף 12 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח אינה לעניין. כשם שהחיסיון אינו חל כלפי המפקח הנעזר בעצתה של הוועדה המייעצת, כך אינו יכול לחול על ההליך בביהמ"ש. ראוי להזכיר, כי בענייננו לא החליטה הוועדה המייעצת שהדיון בו השתתף המערער ובאי כוחו יהיה פתוח לציבור כלשון הסיפא לסעיף 12 לחוק הפיקוח. האם פירוש הדבר, שלפי דעת המשיב, קיים חסיון מכוח סעיף 12 גם על הדיון שבו נכח המערער? ואם תשובת המשיב לשאלה זו היא בשלילה, הרי ממילא נופל ההגיון שבהסתמכות על סעיף 12 כמקור לאי גילוי יתר חלקי פרוטוקול הדיון. 7. בהליך העיקרי מתבקש ביהמ"ש לקיים ביקורת שיפוטית לגבי החלטתו של המפקח על הביטוח. הפרוטוקולים המלאים של הוועדה המייעצת היו בפני המפקח. ברור, לכן, כי התיעוד המלא שהיה בפני המפקח צריך להיות גם בפני בית-המשפט. אין טעם בהבאת החומר לפני בית-המשפט ללא מתן אפשרות לבעלי הדין להתייחס אליו. קיום ההתייעצות הוא חלק מההליך המנהלי הנבחן על ידי בית-המשפט ומכיוון שכך, הליך זה בשלמותו צריך להיות גלוי לצדדים ולבית-המשפט כדי לאפשר ביקורת שיפוטית נאותה. 8. הפרקליטה המלומדת מטעם המשיב טוענת שיש מקום לאבחנה בין מקרה, שבו מחליט המפקח בהתאם לעצת הוועדה, לבין מקרה בו הוא סוטה מעצה זו. אני סבור שאבחנה זו אינה רלבנטית לגבי השאלה של עיון בפרוטוקולים של הוועדה המייעצת. עוד טענה הפרקליטה כי המערער לא הציג "כל טעם של ממש לחשיפת הפרוטוקולים...", סע' 9 לטענותיה. זו הצגה מוטעית של הדברים. המערער זכאי לעיון מלא בפרוטוקולים, והמבקש למנוע זאת ממנו הוא החייב בביסוס עמדתו עובדתית ומשפטית כאחת. בענייננו אין תשתית עובדתית נאותה וממילא גם אין ביסוס משפטי לעמדת המשיב. 9. על סמך השיקולים דלעיל, אני מורה למשיב (ככל שהדבר לא נעשה עד עתה), להמציא ללא דיחוי למערער עותק מלא ושלם של הפרוטוקולים של דיוני הוועדה המייעצת למפקח על הביטוח (וכל תיעוד שהוגש לוועדה זו) בעניינו של המערער, כמבוקש בתיק בש"א 328/06. אחליט בעניין ההוצאות הקשורות בהליך הביניים הנוכחי בהמשך הדרך. ערעורסוכן ביטוח