פסק דין זוהי תביעת שיבוב . התובעת ביטחה רכב בבעלות עד התביעה מר פהמי אלרומאלי בביטוח מקיף . הנתבעת ביטחה את רכבה של הנתבעת מספר 1 בביטוח מקיף . בתאריך 10/1/02 אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים שני כלי הרכב המבוטחים , התאונה אירעה צומת מרומזר , כל אחד מן הצדדים טוען כי הנהג השני נכנס לצומת כאשר האור בפניו והמסדיר את כיוון הנסיעה שלו אינו ירוק . התובעת הביאה לעדות מטעמה את הנהג המבוטח מר אלרומאלי , וכן הגישה חוות דעת של בוחן תנועה , מר דרעי, לצורך הוכחת תנכית הרמזורים במקום, והסקת המסקנה כי הנתבעת 1 נכנסה לצומת באדום, הנתבעים העידו את הנתבעת 1 הנהגת, ואת הבוחן טל משה . עד התביעה מספר 1 מטעם התובעת מעיד כי הוא יצא מכיוון רהט לכיוון רמלה , נסע בכביש חד סיטרי בכביש בו שלושה נתיבי נסיעה ישר ואחד ימינה , כאשר גם מן הכיוון הנגדי ישנם שלושה ארבעה נתיבי נסיעה , נסע במהירות של 70 קמ"ש והתקרב לרמזור , ואז האור התחלף לירוק בכיוון נסיעתו , וכשהיה כמעט ארבעים מטר מהצומת ראה רכב המגיע מן הכיוון הנגדי ופונה שמאלה , וכשראה כי הרכב מתחיל להיכנס לצומת בלם , אך לא עברה אלא שניה מאז ראה אותו עד ש"נכנס בו " . על פי תיאור זה של עד התביעה , כשהיה בנסיעה בכביש , ובטרם התקרב אליו לכדי 40 מטר , האור ברמזור לא היה ירוק, וכאשר הגיע לכדי 40 מטר התחלף האור ברמזור "שלו" לירוק , ולמרות זאת ראה כי רכב נכנס לצומת פונה ימינה , ואחרי שניה פגע בו . הנה בהודעתו במשטרה ת/2 אומר העד - " .... בדרך הביתה לכיוון בילו בערך 40 מטר לפני הרמזור היה לי האור התחלף מאדום לירוק , המשכתי בנסיעה והפתיע אותי הפיג'ו באמצע הצומת , ניסיתי לבלום ולא הספקתי לעצור אני נכנסתי לצומת בירוק יש לי עד למקרה , שני עדים בעצם" ובמקום אחר- " תשובה - כשהייתי 40 מטר לפני הצומת הרמזור התחלף מאדום לירוק " עד התביעה עמד על גרסתו , הן בחקירתו הראשית והן בחקירה הנגדית, והכל בהתאם למה שמסר במשטרה הנתבעת מספר 1 מוסרת בעדותה בפני כי היא יצאה ממושב ישרש בכוונתה לפנות לרמלה עמדה ברמזור נסעה בכביש ישר ובו שלושה נתיבי נסיעה , הנתיב השמאלי ביותר מיועד לפניה שמאלה לרמלה , העדה מתארת שני צמתים בדרכה, כאשר את הראשון עברה כשהאור ירוק , בצומת הראשון נסעה ישר, עברה את הצומת בירוק והגיעה אל הרמזור השני בו היתה צריכה לפנות שמלאה . , הגיעה לצומת השני בכיוון נסיעתה והאור בו היה אדום, חיכתה עד שהתחלף לירוק והחלה בנסיעה ופניה שמאלה " ופתאום מצאתי את עצמי בכיוון השני " . העדה מוסרת כי בזמן שעשתה את הפניה נסעה במהירות של -20 -30 קמ"ש . העדה אישרה כי ראתה את הג'יפ של עד התביעה מתקרב מרחוק . גם הנתבעת 1 עמדה על גרסתה זו במהלך החקירה הנגדית , והתעקשה על כך שהגיעה לרמזור השני בו אירע התאונה , האור בכיוונה היה אדום , עצרה ובהתחלף האור לירוק החלה להיכנס לצומת. מטעם הצדדים העידו גם שני בוחני תנועה . והגישו בהסכמה מטעם שני הצדדים את המוצג תנ/1 הוא דו"ח בוחן התנועה מטעם המשטרה . על פי תנ/1 המדובר הוא בצומת בצורת T כאשר הכביש הראשי , הוא כביש מספר 40 , אליו מתחבר כביש המחבר בין הכביש ובין העיר רמלה . בכיוון נסיעת עד התביעה מדרום לצפון שלושה נתיבי נסיעה ישר ואחד לפניה ימינה אל רחוב ביאליק, והמשכו אחרי הצומת גם שלושה נתיבי נסיעה אליהם מתחבר נתיב השתלבות ליוצאים מרחוב ביאליק . מן הכיוון הנגדי , כיוון נסיעת הנתבעת 1 , שלושה נתיבי נסיעה , שניים לנסיעה ישר , לצפון , ואחד לפניה שמאלה . על מנת לבדוק את גרסאות שני הנהגים , מי נכנס באדום ומי נכנס בירוק ,נקודת המוצא צריכה להיות, על פי שני המומחים , תכנית מערכת הרמזורים בצומת. על פי תכנית זו , ודברי המומחים ,כאשר רכב יוצא במופע 1 בירוק מהצומת הראשון, בכיוון נסיעת הנתבעת 1 (הצומת שלפני צומת התאונה ) אמור להגיע לצומת השני בירוק. גב' כהן מסרה כי יצאה מהצומת הראשון , בנסיעה איטית, הגיעה לצומת התאונה , והיה לה במופע 12 בנתיב לפניה שמאלה ,אור אדום ועצרה . בזמן הזה חייב להיות ירוק הן למופע 1 , מימין לגב' כהן ישר, ומופע 13 , ישר בכיוון נהג הג'יפ. עד התביעה . על פי שני המומחים , ומערכת הרמזורים, מופע 12 של הגב' כהן מקבל ירוק אחרי מופע 13 של נהג הג'יפ . העובדה שכהן אמרה כי בזמן שעצרה רכבים מימינה נסעו, משמע שגם רכבים בכיוון נסיעת הג'יפ נסעו. נגמר זמן הירוק של מופע 13 , נהג הג'יפ,הוא מקבל אדום , ואז מתחיל זמן הירוק של מופע 12 גב' כהן, בזמן זה שני הנתיבים מימין לגב' כהן ממשיכים לקבל ירוק. לפי כך מושכל ראשון הוא כי בזמן שכהן עומדת, לג'יפ יש ירוק. נגמר הירוק של הג'יפ ואז כהן מקבלת ירוק, כאשר גם לרכבים שמימינה הנוסעים ישר , ממשיכים לקבל ירוק . ממצא זה מתיישב עם המסקנה כי בזמן שהנתבעת 1 עמדה ברמזור, התקרב אליו עד התביעה כשהאור בכיוונו ירוק . בשלב מסוים התחלף האור לשניהם. לעד התביעה הפך לאדום ולנתבעת 1 הפך לירוק. עד התביעה היה צריך לעצור , והגב' כהן היתה מורשית להתחיל לנסוע , ואולם עד התביעה המשיך לנסוע ף ואף עקף טרנזית שהיתה לפניו בנתיב הימני , ונכנס לצומת . על פי זה גרסתו של נהג הג'יפ כי הוא ראה מרחוק אדום , האט, ואז קיבל ירוק , איננה נכונה . הנכון הוא כי לו היה לכתחילה ירוק, והוא עמד לקבל אדום, שכן כאמור כהן עצרה במופע 12 באדום , והרכבים מימינה נסעו, כך גם נסעו הרכבם מכיוון הג'יפ. נהג הג'יפ אמר כי נסע תחילה בין שני הנתיבים, אחר כך אמר כי נסע בנתיב הימני ,ואחר כך אמר כי בזמן התאונה נסע בנתיב האמצעי . הנה בעדותו הראשית אומר " ואני הייתי בין הנתיב הימני לנתיב האמצעי , אני זוכר שנסעתי בימני..." בחקירה הנגדית ש- באיזה נתיב הוא (נהג הטרנזית -ח.י.) הוא עמד ת- בימני ש- ואתה נסעת בנתיב הימני ת- אני נסעתי בנתיב האמצעי ". בעדות הראשית אמר שנסע בנתיב הימני , ובמקום אחר היה בין שני הנתיבים , בחקירה הנגדית אומר כי נסע בנתיב האמצעי . ככל הנראה כל אמירותיו של עד התביעה נכונות , שכן תחילה היה בנתיב הימני , ומשראה את נהג הטרנזית לפניו עבר לנתיב האמצעי כדי לעקוף אותו ולהמשיך בנסיעה . על פי מקום שברי הזכוכית , מיקום הפגיעות בשני הרכבים,אכן נכון כי בעת התאונה הג'יפ היה בנתיב האמצעי . נהג הג'יפ מספר על רכב אחר , טרנזית שהיה בזירת האירוע וטוען כי רכב זה נסע ועבר את הצומת. גרסה זו איננה נכונה . שניהם נסעו קודם לתאונה בירוק , גם נהג הג'יפ וגם נהג הטרנזית האלמונית. הירוק שלהם נגמר בטרם הגיעו לצומת, נגה הטרנזית בלם ככל הנראה בלימת חירום , ואילו נהג הג'יפ שהיה אחריו, עבר לנתיב האמצעי, עקף אותו ונכנס לצומת למרות האדום . בתרשים הזירה , ת/4 שנעשה ע"י הבוחן מטעם התובעת מר חנניה דרעי , מצוינים סימני חיכוך בלימה , המסומנים באות ג' . סימני הבלימה אשר בתרשים , אינם של הג'יפ של עד התביעה, והם , ודאי של הטרנזית .שכן סימני הבלימה סוטים ימינה תוך כדי בלימה , ואילו שברי הזכוכית שנגרמו ע"י ההתנגשות בין שני כלי הרכב נמצאים שמאלה משם, בהמשך לנתיב האמצעי בו נסע עד התביעה נהג הג'יפ . נהג הג'יפ טען כי נהג הטרנזית הגיע אליו אחרי התאונה , ומסר לו פתק ועליו פרטיו. כאן יש לציין שתי נקודות. אם נהג הטרנזית הגיע אל נהג הג'יפ אחרי התאונה משמע שהוא לא עבר את הצומת,לפניו והמשיך לנסוע ,בניגוד לגרסת עד התביעה , אלא היה לפני קו העצירה וראה אותה .שכן אילו עבר את הצומת, לא יכול היה לחזור אליו, שכן הכביש מופרד ע"י אי תנועה בנוי , אין זה סביר כי נהג הטרנזית יסע למרחק רב מאד למצוא פירצה באי התנועה, לעשות פרסה ולחזור רק על מנת לתת לנהג הג'יפ את פרטיו . ונשאלת השאלה , מדוע נמנע נהג הג'יפ להביא את נהג הטרנזית לעדות על נכונות גרסתו . נהג הג'יפ אמר גם כי יש נהג אחר אשר בא ומסר לו את פרטיו, אך לא הביא אותו . גרסתו של נהג הג'יפ כי כשנסע טרם הגיעו לצומת היה לו אדום , וקיבל ירוק לפני שנכנס לצומת אינה יכולה לעמוד . על פי הניתוח הנ"ל לנהג הג'יפ ונהג הטרנזית היה ירוק לפני שהגיעו לצומת, התחלף לאדום, נהג הטרנזית עצר ואילו נהג הג'יפ הימר על מעבר באדום . על פי הסדר של מופעי הרמזורים, אין מצב שמופע 13 של נגה הג'יפ, מקבל ירוק אחרי מופע 12 של כהן . על פי מופעי הרמזורים, 12 בכיוון הנתבעת מקבל ירוק אחרי 13 בכיוון עד התביעה , נהג הג'יפ. אחרי 12 מקבל ירוק 16 של היוצאים מרמלה . בזמן של16 ירוק, כל יתר הרמזורים יש בהם אדום . נגמר 16 ואז נפתחים 13 ו- 11 בירוק, ואז יש ל16 ול- 12 , כהן, אדום , וחוזר חלילה . אין מצב שאחרי ש12 אדום מקבל 13 ירוק , שכן אחרי 12 אדום, מקבל 16 את הירוק ולא 13 . לפי כל האמור לעיל אני קובע כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת 1 נכנסה לצומת כשאור אדום בכיוון הנסיעה שלה , וכי הנהג מטעמה עד התביעה 1 נכנס בירוק מלא , הראיות מביאות למסקנה הפוכה . על כן אני דוחה את התביעה התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 10000 ₪ בתוספת מע"מ כדין . תביעת שיבוב