פסק דין רקע מונחות בפני שתי תביעות אשר אוחדו ביום 31/10/05 בהתאם להחלטת כב' סגנית הנשיאה השופטת שושנה אלמגור. המדובר בשתי תביעות באשר לאי תשלום פרמיית ביטוח בסך 11,581 ₪ וכן 16,742 ₪. המגן חברה לביטוח בע"מ אשר התמזגה עם חברת הביטוח מגדל בע"מ (להלן: "התובעת"), הנפיקה שתי פוליסות בעבור חברת טלטרון בע"מ (להלן: "הנתבעת") התובעת הנפיקה פוליסת ביטוח עסק (להלן:"הפוליסה הראשונה") מיום 01/04/04 ועד ליום 31/03/05 אשר מספרה 110611465/04 שבגינה נותרה הנתבעת חייבת סך של 11,581 ₪, וכן פוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה (להלן:"הפוליסה השנייה") מיום 01/03/04 ועד ליום 28/02/05 אשר מספרה 252000054704 שבגינה נותרה הנתבעת חייבת סך של 16,742 ₪. לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את החוב האמור העלו חרס, לא נותר בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה. הנתבעת הכחישה טענות התובעת מכל וכל. לשיטתה, הפוליסות האמורות כלל לא הוזמנו, ולא אושרו על ידי מי ממנהלי הנתבעת, הדבר מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי הנתבעת נמצאה בקשיים כלכליים ובתקופה שבין סוף שנת 2003 עד לתחילת 2004 ידעה הנתבעת כי היא מתקשה לקיים את התחייבויותיה, ומשכך נאלצה לפטר עובדים רבים. לגישתו של מר יוסי בדרשי אשר שימש בזמניים הרלוונטיים מנהלה של הנתבעת במצבה הקשה של הנתבעת עודכן מר יוסי זגדנסקי ששימש סוכן הביטוח של החברה במשך שנים רבות. לגישתו, נמסרה הודעה כי לאור עלות פוליסה אחריות דירקטורים, נתבקש אי חידושה לאור מצבה הקשה של החברה. הדבר נכון גם באשר לפוליסת ביטוח העסק. מר בדרשי טוען כי לאור העובדה כי הפוליסות לא אושרו ולא נחתמו על ידי מנהלי הנתבעת הרי שמעולם לא ניתנה הסכמת החברה לכניסתן לתוקף. תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. דיון לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה והכל כפי שיפורט להלן. קיומה של הפוליסה בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לעצם קיומו של חוזה ביטוח מחייב בין הצדדים. לגישת התובעת, ניתן למצוא תמיכה בגרסתה בחילופי המכתבים (צורפו כנספחים ג', ד' לת.ע.ר התובעת), בין נציגת התובעת הגב' גלית טיומקין העובדת במחלקת הגבייה הקשה אצל התובעת ובין מר יעקוב שגב אשר הינו רואה חשבון במקצועו ושימש החל מחודש נובמבר 2004 כמנכ"ל הנתבעת. עיון במכתב מיום 23/01/05 מעלה כי מנכ"ל הנתבעת פנה לנציגת התובעת בבקשה להפחית את גובה החוב ב-50% וזאת לאור קשיים כלכליים אליהם נקלעה החברה. עולה עוד, כי התובעת נענתה לבקשה אולם הסכימה להקטין את החוב האמור ב20% בלבד. במכתב נוסף מיום 06/02/05 נעשתה פנייה נוספת על ידי מנכ"ל הנתבעת בבקשה להגעה להסדר אשר בו תשלם הנתבעת עבור חוב פרמיית ביטוח פוליסת הדירקטורים סך של 10,000 ₪ בתשלום מיידי ובעבור חוב ביטוח אלמנטרי (המגן) 8,000 ₪ בהמחאה דחויה ליום 02.03.05. בכדי להסביר את תוכן המכתבים הנ"ל טען מר שגב בעדותו, כי סבר שהפוליסות הנדונות הוזמנו ובוטלו, עקב קשיים כלכליים של החברה. לגישתו כלל לא ידע כי הפוליסות לא הוזמנו כלל. מתשובתו של מר יוסף זנדסקי אשר שימש סוכן הביטוח של החברה במשך שנים רבות עולה כי בין הצדדים היה נוהג מקובל לאורך השנים בקשר לחידושי הפוליסות לשאלת ב"כ הנתבעת (דיון מיון 28/03/07 עמוד 10 שורות 12-17): "ש. בשנים קודמות שהנתבעת אישרה הצעת ביטוח איך הייתה מאשרת? ת. לא הייתה הצעת ביטוח. בדרך כלל היו משלמים על בסיס מזומן ובשלב מסוים הסכימו לפרוס לתקופה ארוכה יותר, כל שנה הייתי עורך את הפוליסה הוראת הקבע הייתה ממשיכה להגבות, כך היה עד יום מסוים עד שניתנה הוראת ביטול להוראת הקבע." מנהלה הקודם של הנתבעת מר יוסי בדרשי, לא סתר מפורשות את העדות הנ"ל של סוכן הביטוח. (לשאלת ב"כ התובעת דיון מיום 18/02/08 עמוד17 שורות 2-6): "ש. יוסי אומר שהוא ביטח את טלטרון עוד בשנים קודמות? ת. מכיר אותו מזה 20 שנה בחברה. אני הייתי משנת 83 בחברה. ש. אומר סוכן הביטוח שבמהלך כל השנים הוא חידש את הביטוח באופן שסמכתם על שיקול דעתו והוא היה מבטח לכם לפי צרכי החברה? ת. אני רק יכול להעיד שעבדתי מולו". בהמשך חקירתו התקשה מר יוסי בדרשי לתאר את המסמך אשר היווה את טופס ההצעה לפוליסה דבר המחזק את טענת סוכן הביטוח כי לא נערכה בכל שנה טיוטה מחודשת וכי הפוליסה חודשה בהתאם להנחיות סוכן הביטוח. לשאלת ב"כ הנתבעת דיון מיום (28/03/07 עמוד 11 שורות 4-8): "ש. אני אומרת לך שיוסי ביקש ממך חד משמעית שלא לחדש את הפוליסות? ת. חד משמעית לא. סביר להניח שלא היה אומר דבר כזה, דווקא הסיכוי שלה להיתבע דווקא כאשר החברה לידי קשיים, זו תקופה שבוודאי שאם הייתה אפשרות לאותו מנכ"ל להמשיך את הפוליסה הוא היה עושה את זה. הסיבה היחידה שלא היה לו כסף לעשות זאת . ביטוח הדירקטורים בוטל". מסקנתי היא כי מר יוסי בדרשי לא ביקש כי הפוליסה לא תחודש וגם כשנודע לו כי הפוליסה בתוקף לא ביקש את ביטולה. לשאלת ב"כ התובעת (דיון מיום 18/02/08 עמוד 18 שורות 8-10): "ש. אני אומר לך שהיה ביטוח ואתם לא שילמתם. אתם לא הודעתם ליוסי שאתם לא רוצים את הביטוח. ת. לא אמרנו ב- 1.3 תבטל את הביטוחים. לא הודענו על ביטול". מחקירתו של מר בדרשי עולה כי פרטים על חיוב לתובעת הועברו לידיעתו של המנכ"ל הנכנס מר שגב. לשאלת ב"כ התובעת (דיון מיום 18/02/08 עמוד 18 שורות 18-25): "ש. האם אמרת למר שגב באיזה שהוא שלב תדע לך אנו לא חייבים לחברת הביטוח, האם דיברת איתו? ת. כמובן שהנושא הזה עלה בשלב מסוים. ש. ת. לא אמרתי לו , ביטלתי את הביטוחים אלא שאמרתי לו בנושאים האלה לא הגעתו לאיזה הסכמה. ש. מר שגב שלח לחברת הביטוח מכתבים שבהם הוא בעצם מבקש להתפשר על סכומים? ת. היו מספר חובות להסדיר והמדיניות הייתה ללכת ולנסות להתפשר עם כל הגורמים". מר שגב הינו רואה חשבון במקצועו וכן שימש כמנכ"ל החברה. במסגרת תפקידו בחברה, ניסה לפרוע את חובותיה לנותני השירות וספקים עמם פעלה, וזאת על מנת להימנע מקריסת החברה. המכתבים אשר צורפו כנספחים ג',ד' לת.ע.ר נציגת התובעת הגב' גלית טיומקין מהווים התכתבות מסוג זה. אינני מקבל את טענתו של מר שגב כי לא ידע שכלל לא הוזמנה פוליסה, וזאת לאור העובדה כי בחקירתו העיד כי מר יוסי בדרשי הינו אחד האנשים אשר עימם התייעץ באשר לחובות האמורים ובהם גם חובה של התובעת. אי קבלת מסמכים הנתבעת בסיכומיה טוענת כי איננה חייבת את החוב האמור וזאת לאור העובדה כי לכתב התביעה לא צורפה הפוליסה עצמה. לדידי דין טענה זו להדחות לאור העובדה כי בחקירתו החוזרת של מר שגב מיום 28/03/07 העיד כי פנה לסוכן הביטוח וקיבל את הפוליסות, וכן העיד כי ביקש את עזרתו של סוכן הביטוח על מנת שיסייע לו להגיע לפשרה עם חברת הביטוח. סבורני כי הנתבעת קיבלה לידיה את הפוליסות, בחנה אותן, לאחר מכן ביקשה להגיע לכדי הסכם פשרה, מחילופי המכתבים עולה כי התובעת היא זו אשר הודיעה כי הטיפול הועבר לטיפול משפטי. יתרה מזו, נספחים א',ב' לסיכומי התובעת, אשר בהם מצוין מספר הפוליסה, תוקפה ובעבור מי הוצאה מהווים בסיס ראוי להוכחת נכונותה. נוסף על כך מנספחים ג', ד' עולה גובה החוב האמור. המסמכים אשר צורפו מהווים רשומה מוסדית בהתאם לסעיף 36 לפקודת הראיות ועומדים בתנאי הקבילות הבאים: (1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו; (2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה. בנוסף, מקום שהרשומה היא "פלט" כהגדרתו בחוק המחשבים התשנ"ה - 1995 קרי - "נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב", יש להוכיח בנוסף כי : (א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה; (ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב. לדידי התובעת הוכיחה את אשר דרוש הוכחה על פי סעיף 36 לפקודת הראיות וכן בהתאם לחוק המחשבים. סוף דבר אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני מקבל את התביעה. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות משפט וכן סך של 3,600 ₪+מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד. פוליסהפרמיית ביטוח