##מה אומר החוק בנושא אי תשלום אגרת בית משפט ?## תקנות 2 (ג) (ד) ו – (ו) לתקנות האגרות קובעות כדלקמן: "(ג) לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה. (ד) הליך שלא שולמה בו האגרה, כאמור בתקנה משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה. ׂ(ו) נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך". התקנות קובעות מתווה ברור לפיו הליך מתקבל לרישום, רק אם משולמת האגרה או מוגשת בקשה לפטור מאגרה. אם לא שולמה האגרה, תישלח דרישה לתשלום האגרה אם ביהמ"ש נזקק להליך. בסעיף 1 לתקנות האגרות – סעיף ההגדרות מוגדר המונח " הליך" כך: "תביעות לרבות תביעות שכנגד והודעות לצד שלישי... ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית המשפט באחת הדרכים שנקבעו לכך על פי דין, ושנדרשת בהם החלטה או פסיקה של בית משפט;". ##מה אומרת הפסיקה בנושא אי תשלום אגרת משפט ?## ברע"א 8317/07 בית הכנסת הגדול בירושלים נ' היכל שלמה- המרכז למורשת היהדות בירושלים (25.12.2007) תיאר כב' הש' גרוניס (כתוארו אז) כיצד בא לעולם נוסח ה של תקנה 2 (ו) לתקנות האגרות. נקבע שם, כי מעיון בפרוטוקול דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיום 13.2.06 עולה, כי היועצת המשפטית הביעה דעתה בדבר בסיס ההסדר הכללי , שהיה קבוע בסעיף 2 (ו) לנוסח התקנות שהוצג ל וועדה, ולפיו בכל מקרה בו לא שולמה האגרה, יראו את ההליך כנמחק. דבריה עוררו ביקורת בקרב חברי הועדה שסברו כי מחיקה אוטומטית של ההליך ושלילת שיקול דעתו של ביהמ"ש בעניין זה , הם דרקוניים למדי . על כן הוחלט לשנות את ההסדר הכללי שהוצע בתקנה 2 (ו) לתקנות אגרות , כך שההחלטה בדבר מחיקה תהא נתונה לשיקול דעתו של ביהמ"ש. בעניין זה קבע כב' השופט גרוניס: "הנה כי כן, התקנות החדשות אינן מחייבות מחיקת ההליך לאחר שלא שולמה האגרה במועד הקבוע בהחלטה הדוחה את בקשת הפטור. ההחלטה בעניין זה עודנה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. הסדר זה מתיישב גם עם ההסדר הכללי הקבוע בתקנה 100 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, המותיר לשיקול דעתו של בית המשפט את ההחלטה אם למחוק תובענה בעקבות אי תשלום האגרה בתוך מסגרת הזמן שנקבעה לכך. ..". כלומר – אי תשלום האגרה אינו מאיין את ההליך המשפטי או הופך אותו לבטל מעיקרו, אלא ביטול ההליך דורש החלטה שיפוטית. ##להלן החלטה בנושא אי תשלום אגרת משפט:## המבקשת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרת משפט. החלטה 1. התובע (המשיב) הגיש תביעה לתגמולי ביטוח כנגד המבקשת בגין אבדן כושר עבודה עקב מצב בריאותו הלקוי, זאת על פי פוליסות "ביטוח מנהלים" הכוללות כיסוי בגין נכות ואבדן כושר עבודה. בכותרת כתב התביעה נאמר כי "מהות התביעה: נזקי גוף, תביעה לתגמולי ביטוח" ו"סכום התביעה: בלתי ניתן להערכה, בגובה סמכות כב' בית המשפט". בכתב התביעה, גופו, נטען כי סכום תגמולי הביטוח בגין כל חודש של אבדן כושר עבודה, הינו בסך של 9,380 ₪ לחודש וכי התובע זכאי לתגמולי ביטוח חודשיים החל מיום 01.06.01 ועד הגשת התביעה בסך של 403,340 ₪ בתוספת ריבית. כן נטען כי התובע זכאי גם לתשלום מלא של פיצוי בגין אבדן כושר עבודה מיום הגשת התביעה ועד לתום תקופת הביטוח ביום 31.12.2011, בסכום של 9,380 ₪ לחודש, צמוד למדד. 2. המבקשת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרת משפט מספקת ולחילופין, להורות למשיב לתקן את כתב התביעה ולשלם את מלוא האגרה הנדרשת על פי התקנות. המבקשת בבקשתה טוענת כי התביעה הינה תביעה כספית שעילתה תשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסות ביטוח מנהלים כלומר, תביעה לתשלום סכום חוזי מובטח ולא לפיצויים בשל נזקי גוף. 3. המשיב מסתמך על הפרשנות שניתנה לתקנות בית משפט (אגרות) תשמ"ח 1987 בבש"א (כפר סבא) 4470/02. כן נטען כי יש לפרש את הוראות תקנה 6 לתקנות האגרות באופן רחב כך שתחולנה גם על תביעת תגמולי ביטוח עקב אבדן כושר עבודה. 4. בהחלטה מיום 20.07.05 קבעתי כי משעסקינן בבקשה שעניינה אגרת בית משפט, יש לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לענין זה. 5. ביום 03.08.04, הוגשה תגובת היועץ המשפטי לממשלה ולפיה תביעה לתגמולי ביטוח על פי פוליסה מהווה תביעה כספית לכל דבר וענין ואינה נכנסת בגדר הגדרת "נזקי גוף" המצויה בתקנה 1 לתקנות בית משפט (אגרות) התשמ"ח - 1987. על כן, נטען כי שוויו של נושא התובענה נישום בחסר. 6. תקנה 6 (א) לתקנות בית המשפט (אגרות) התשמ"ח 1987 קובעת: "בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף תשולם אגרה לפי פרטים 3 (אא) או 7 (אא) בתוספת הראשונה לפי הענין..." על פי ההגדרה בתקנה 1 לתקנות הנ"ל: "תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף - לרבות תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975..." בע"א 3805/98 שמואל רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, נקבע כי תביעה לתגמולי ביטוח בגין נזקי גוף, אינה בבחינת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. כך, "לידתה של התביעה, נשוא ערעור זה, הינה אמנם תאונת טיסה שארעה למערער במסגרת עבודתו כטייס מסחרי, אך אין מדובר בתביעה בשל נזקי הגוף שנגרמו לו שהרי אין התביעה עוסקת בעוולות שביצע מאן דהוא כלפי המערער ושכתוצאה מהן ניזוק המערער, אלא מדובר בהתקשרות חוזית נטענת בין המערער לבין המשיבה 1 ושבמסגרתה זכאי הוא, לטענתו, לפיצויים בסכומים שחושבו על-ידו בכתב התביעה, כתוצאה מקרות מקרה הביטוח. מקרה הביטוח, בנסיבות הענין, הוא אמנם פגיעת המערער בתאונה - אולם, לצורך קביעת החבות באגרה, אין נפקא מינה אם מדובר בתביעת תגמולי - ביטוח על בסיס פוליסה לתאונות אישיות או פוליסה העוסקת בנזקי רכוש. ההתקשרות, המהווה את הבסיס לתביעה, היא התקשרות חוזית לכל דבר וענין והתביעה הינה תביעה מכח חוזה". יצוין כי רע"א 8192/98 שהגיש התובע על ההחלטה הנ"ל נדחתה ע"י בית המשפט העליון. גם במקרים נוספים נפסק כי תביעה לתגמולי ביטוח אינה תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, לענין תשלום האגרה. ראו לענין זה גם את החלטת כב' השופטת שריר בת.א. (הרצליה) 3202/03 קוסטינר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, את החלטת כב' השופט יוחנן אברהם בת.א (טבריה) 2248/03 כהן יצחק נ' מדינת ישראל וכן את החלטת כב' השופטת טאובר בבש"א (חיפה) 21924/04 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' גבריאל אבן. 7. התביעה במקרה זה הינה בעילה חוזית, לקבלת תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח . אין מדובר בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, אלא בתביעה כספית בסכום ידוע. יצוין כי בכתב התביעה עצמו, נוקב המשיב בסכומים המגיעים לו, לטענתו, על פי הפוליסה. על כן, כאמור, אין מדובר בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף לענין תשלום אגרת בית משפט. 8. מקום בו ניתן לתקן את כתב התביעה, אין להורות על מחיקתו. משכך, אני מורה למשיב לתקן את כתב תביעתו כך שיוסף הסכום הנתבע, ותשולם האגרה הנדרשת וזאת בתוך 20 יום. 9. שאלת ההוצאות תידון בסופו של הדיון בתיק העיקרי. אי תשלום אגרהאגרה