החלטה 1. לפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח מכח פוליסת ביטוח מנהלים ובריאות שהוצאה לתובע יליד שנת 1953, שלטענתו איבד את כושרו לעבודה וכי התרחש מקרה הביטוח המזכה אותו בתגמולי אובדן כושר עבודה . 2. לשם ביסוס טענותיו צירף התובע חוות דעת בתחום הרפואה הפנימית , חוות דעת בתחום הנוירולוגיה . 3. הנתבעת, אף היא הגישה חוות דעת רפואיות מטעמה . א. בתחום הקרדיולוגיה , קבע ד"ר טובי רסין : " מסקירת תיקו הרפואי, הראיון הרפואי ובדיקה פיזיקלית עולה כי התובע לוקה במספר בעיות רפואיות בתחומי הרפואה הפנימית והקרדיולוגית, אלה בעיקר בעיות חסרות משמעות תפקודיות וכוללות : סוכרת שאינה תלויה אינסולין ללא פגיעה באברי מטרה מאוזנת בצורה סבירה . יתר לחץ דם ללא פגיעה באברי מטרה . שומני דם גבוהים המטופלות תרופתית ללא צורך במעקב מיוחד . תסמונת קרישתיות יתר שהיא מעבדתית בלבד ולא מחייבת טיפול . השמנת יתר ידועה שנים רבות . מחלת לב כללית שלא חייבה התערבות לצורך רווסקולריזציה . ולאור האמור בחוות הדעת דלעיל, קבע המומחה מטעם הנתבעים כי מגבלתו התפקודית בגין מכלול בעיותיו אלה בתחומי הרפואה הפנימית והקרדיולוגיה לא עולה על 25% . ב. בתחום הפסיכיאטריה , קבע ד"ר אבי פלד : בהתייחס לתיעוד שהובא בפני ולממצאי בדיקתי, מדובר בתגובה נפשית למחלות גופניות. התגובה הנפשית היא בגדר הנורמה למצבו ולא בעוצמה של מחלה נפשית הדורשת התאמת נכות נפשית או אי כושר עבודה על רקע נפשי . לאור האמור לעיל קובע המומחה כי אין אובדן כושר עבודה על רקע נפשי . ג. בתחום הרפואה התעסוקתית, קבע ד"ר מונל רורליך : איני מבין מדוע לא חזר התובע למעגל העבודה משנת 1999 למרות גילו הצעיר יחסית אז ( 46).גם אם לא יכול היה לשוב לעבוד כנהג משאית,לא ברור מדוע לא ניסה לשקם את עצמו בעבודה אחרת קלה יותר התואמת את מצבו הגופני ...... במצב כיום, נמצא באי כושר לעיסוקו כנהג משאית. יחד עם זאת כשיר לעבודה שאינה דורשת הליכה ועמידה ממושכת,או מאמץ פיזי קשה או טיפוס לגבהים או הרמת משאות כבדים . במוגבלותו הנ"ל כשיר לעבודות כגון: נהג שלוחיות קטנות, סדרן בחברת הסעות,קופאי בחניון,שומר סף בבניין וכדומה . 4. בדיון שהתנהל ביום 3.9.06 הודיע בית המשפט כי בכוונתו למנות מומחה מטעמו בהתאם לתקנה 130 לתקסד"א, ונשמרה זכותם של ב"כ הצדדים להגיב הן לעצם המינוי והן לשאלת המימון . 5. תגובתו של התובע להחלטת בית המשפט כאמור, נתקבלה בתיק ביום 13.9.2006 ובה טען : " טענת אי הכושר של התובע פשוט זועקת מהמסכים הרפואיים, מחוות דעתו של פרופ' פרידמן מחוות דעתו של ד"ר רון דבי ומקביעות המוסד לביטוח לאומי . זאת ועוד ב"כ התובע הביע את הסכמתו למינוי ,בכפוף לשמירת זכותו להעיד את המומחים מטעמו ובכפוף לכך שהנתבעת תשא בשכר טרחתם של המומחים מטעם בית המשפט במלואו,כל זאת בשל מצבו הכלכלי הקשה של התובע שלצורך הוכחתו צירף ב"כ התובע תצהיר מטעם התובע . 6. מטעם הנתבעת לא נתקבלה עד כה שום תגובה הן לעניין שאלת המינוי והן לעניין שאלת מימונו . 7. על כן בהמשך להחלטתי מיום 3.9.2006, ולאחר עיון בתגובת התובע , בחוות הדעת מטעם הצדדים ולאור הפערים בחוות הדעת אני מוצא כי אין מנוס ממינוי מומחה רפואי תעסוקתי , מכוח תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005. 8. לפיכך, אני ממנה את ד"ר גפן טמיר, מרח' מקדונלד 20 רמת גן טלפון{8842234-09}כמומחה רפואי בתיק בתחום הרפואה התעסוקתית . 9. בשלב זה, בשכ"ט המומחה תישא הנתבעת . 10. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי, במיוחד יבדוק את השאלה האם איבד התובע את כושרו לעבודה אם לאו . 11. ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובע בתוך 30 ימים מהיום. 12. המומחה מתבקש ליתן חוו"ד תוך 60 יום ורק לאחר ששכר טרחתו ישולם כאמור. 13. הצדדים יגישו תחשיבי נזק מעודכנים על בסיס חוות הדעת המומחים מטעם בית המשפט, כדלקמן: התובע עד 30 יום לפני הדיון. הנתבעים עד 7 ימים לפני הדיון. חוות דעת מומחהאובדן כושר עבודהמומחהחוות דעת