ארה"ב היא "מולדת התביעות הייצוגית", שם התפתחה פסיקה עניפה בתחום זה, שניתן לשאוב ממנה רעיונות לגבי דרך ניהול התובענה, אופן הוכחת הזכאות לפיצוי, כימותו ודרך חלוקתו. עם זאת תחום התובענות הייצוגיות איננו מוסדר בצורה ממצה בדין הפדראלי האמריקני, וקיימים הבדלים משמעותיים בדיני המדינות השונות. אמנם תובענה ייצוגית נדונה בארה"ב על-פי כלל פרוצדוראלי אחיד (Rule 23 of the (Federal Rules of Procedure. חרף כך, חלק מן המדינות מפרשות את כלל 23 כמתיר את שיטת החישוב הכולל ומתן סעד לטובת הקבוצה בלא הוכחת נזק אישית, בעוד שחלקן פוסלות שיטה זו ורואות בה פגיעה בזכות החוקתית להליך ראוי. מחלוקות אלו הקיימות בארה"ב באו על פתרונן בדין הישראלי, עם חקיקתו של סעיף 20 לחוק. שני הצדדים להליך זה, בחרו לשים את הדגש בסיכומיהם על פסיקה אמריקאית הנוחה להם, ופחות מכך להתמקד בהוראות החוק הישראלי. בכפוף לשתי הערות אלו, מן הראוי לבחון את הדין האמריקאי בסוגיות הנוגעות לדרך הוכחת הזכאות לפיצוי, כימותו ודרך חלוקתו. על רקע הקשיים המתוארים לעיל שהתעוררו בתובענות ייצוגיות, בכל הנוגע להוכחת הזכאות לסעד, חישוב הפיצוי הכספי ודרך חלוקתו לחברי הקבוצה, התפתח בפסיקת בתי המשפט בארה"ב מנגנון הסעד המכונה Fluid Class Recovery. המנגנון דלעיל נועד להחליף את המנגנון הרגיל, שבו כל אחד מחברי הקבוצה מוכיח את זכאותו לפיצוי בסכום מדוייק והפיצוי ניתן לכל אחד מחברי הקבוצה, במקרים בהם לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה, או כאשר אין זה מעשי לברר את התביעות האישיות של מספר רב של תובעים, או אין זה סביר להניח שחברי הקבוצה יטרחו לממש את זכותם בשל סכום הפיצוי הנמוך. הפתרון הוא פסיקת פיצוי כולל לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, ומתן הוראות לגבי דרך חלוקתו בין חברי הקבוצה, או מתן סעד לטובת הקבוצה או הציבור. בחלק מן המקרים בית המשפט קובע את סכום הפיצוי הכולל, ומורה כיצד יחולק בין חברי הקבוצה. במקרים אחרים, שבהם לא ניתן, או לא מעשי, לאתר את חברי הקבוצה, או לשלם להם פיצוי באופן אישי - מורה בית המשפט על תשלום סכום הפיצוי הכולל לקבוצה כולה, שחבריה אינם מזוהים, בדרך הנראית לו ראויה. כך, למשל, ברור מלכתחילה כי כאשר הסעד ניתן לטובת הקבוצה באמצעות הורדת מחיר המוצר או השירות הנדון, תגיע הטבה זו רק לחלק מחברי הקבוצה התובעת ותינתן גם לאלו שאינם חברים, שכן הצרכנים מתחלפים עם הזמן. הואיל והפיצוי איננו ניתן ישירות לכל חברי הקבוצה, שלעיתים אינם מזוהים כלל, מכונה הסעד של Fluid Class Recovery גם בשמות כמו ""Cy-pres Remedy או "Next Best Remedy". בית המשפט מכוון למצוא את הסעד שיעניק את הפיצוי ההולם ביותר לחברי הקבוצה התובעת, בידיעה שלא כל חברי הקבוצה יזכו ליהנות מהסעד, והפיצוי הניתן לא יהיה מדוייק, אלא רק הולם בקירוב (cy-pres) את הפיצוי המגיע. המונח "Fluid Recovery" נובע מכך שהפיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה איננו משקף במדויק את הנזק שנגרם לו, והשאיפה היא להעניק לקבוצה פיצוי קרוב ככל האפשר לנזק שנגרם לחבריה (ראה: In re Vitamin Cases, p. 429). הסעד נחשב כ"נזיל", הואיל והפיצוי ניתן רק בעקיפין לחברי הקבוצה. בעשותו שימוש במנגנון ה- Fluid Class Recovery, צריך בית המשפט לעשות מאמץ להימנע ככל האפשר מפסיקת פיצוי שיגיע לאנשים שלא סבלו נזק עקב מעשי הנתבע בתובענה הייצוגית, ולהתאים את הפיצוי ככל האפשר באופן שיגיע לאלה שסבלו נזק; הפיצוי איננו צריך להיות עונש לנתבע, ואף לא "מתת שמים" לאנשים שלא סבלו נזק. הדרך העיקרית השנייה שפותחה בארה"ב, היא מתן הפיצוי לקבוצה באמצעות הוזלת מחיר המוצר או השירות הנדון, בסכום השווה לסכום הפיצוי הכולל שנפסק (price mechanism). בפיצוי מעין זה הוצע לעשות שימוש בארה"ב לשם הורדת מחירי התחבורה הציבורית במקרים של גביית מחירים ביתר. הפיתרון של מתן פיצוי לקבוצה על דרך של הורדת מחיר המוצר או השירות, עשוי לעורר קשיים מבחינת השלכותיו הכלכליות, בין אם הנתבע בתביעה הייצוגית הוא גוף מונופוליסטי ובין אם לאו. הוזלה כזו יכול שתפגע בצרכן, שכן הנתבע בתביעה הייצוגית עלול להתאים את היקף הייצור למחיר המוזל, על מנת למקסם את רווחיו. לכן צריך בית המשפט לשקול מתן הוראה האוסרת על הקטנת היקף התפוקה. כמו כן, הוזלת המוצר או השירות עלולה לגרום לביקוש-יתר, אשר יגרום למחסור במוצר או לכך שהצרכנים ייאלצו להמתין זמן רב יותר לקבלת המוצר או השירות המוזל, עד שיעדיפו לוותר עליו (כאשר אין מדובר בגוף מונופוליסטי). בנוסף, הוזלת מחיר השירות או המוצר עשויה, בסופו של דבר, דווקא להיטיב עם הנתבע, וזאת על חשבון המתחרים בשוק, משום שהיא תביא לגידול משמעותי במכירות. לכן, כאשר בית המשפט מחליט על סעד לטובת הקבוצה המתבטא בהוזלת המחיר, עליו לוודא שהנתבע איננו מתעשר מסעד זה, ואם הוא מתעשר מסעד זה - סכום ההתעשרות צריך לחזור לקבוצה. כך גם יש לוודא שהקבוצה התובעת אכן תקנה את המוצר הנדון בעתיד, באופן שתזכה לקבל את ההטבה שנפסקה. כל אלה הם שיקולים שאינם פשוטים, אשר יש להביא בחשבון על מנת לוודא שהנתבע בתובענה הייצוגית לא יתעשר בסופו של דבר בעקבות הפיצוי שחויב בו, ושהצרכנים יקבלו את ההטבה ולא ייפגעו מהסעד שנפסק. על בית המשפט מוטלת המשימה הלא-פשוטה של קביעת שיעור ההוזלה של המחיר או של השירות, וכן של אופן ביצוע ההוזלה ותקופת החלתה, על מנת למנוע או למזער את הפגיעה בצרכנים, ואולי גם במתחרי הנתבע. לצורך כך נדרשת חוות דעת כלכלית, אשר מביאה בחשבון את היקף הייצור של הנתבע, את עלויות הייצור וכו'. הסעד של Fluid Class Recovery מעורר מחלוקות בארה"ב עד היום. תביעה ייצוגיתארצות הברית (ארה"ב)