##(1) מהו מעשה של מה בכך ?## סעיף 4 לפקודת הנזיקין שמגדיר "מעשה של מה בכך" כדלקמן: "לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היא בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך." קביעה האם מדובר במעשה של מה בכך הינה פרטנית לכל מקרה אולם ברור שמדובר במעשים בעלי פוטנציאל פגיעה "מזערית שבמזערית". הגדרת מעשה של מה בכך, הינה ענין אשר קשה להגדירו וכבר נקבע כי כלל עתיק יומין הוא שאין דרכו של בית-המשפט לעסוק בעניינים זעירים וקלי ערך, עניינים של מה בכך, "זוטי דברים" (כמו שנאמר “de minimis non curat lex”). כך אין דרכו לעסוק גם בפגיעה מזערית בזכות. כלל זה מקובל בשיטות משפט רבות, וגם בשיטתנו חולש הוא על תחומי משפט שונים, בין מכוח הוראה מפורשת בחוק ובין מכוח הפסיקה. (ע"א 3901/96 הועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה נ. הורוויץ). שאלה היא כיצד נמדדת פגיעה ומתי פגיעה תיחשב מזערית. התשובה תלויה גם במהות הזכות שנפגעה, בתכלית הפגיעה ובנסיבות נוספות של כל מקרה, ובהתאם היא אף עשויה להשתנות ממקרה למקרה. (דברי השופט זמיר בבג"ץ 3434/96 הופנונג נ' יושב-ראש הכנסת). ##(2) מעשה של מה בכך - לשון הרע:## סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, מחיל על העוולה על פי החוק את הוראת סעיף 4 לפקודת הנזיקין שעניינה "מעשה של מה בכך" או זוטי דברים. בתי המשפט דחו, לא אחת, תביעות לשון הרע, בשל היותם של הדברים בבחינת זוטי דברים (ראו למשל: ת"א (ת"א) 30840/07 עו"ד פרדס נ' פרופ' מליק). לא כל מקרה של הטחת קללות באדם, לפני מספר שכנים, מקים עילת תביעה על פי חוק לשון הרע. המקרה הר אשון, בו אמר הנתבע לאדם אחר, בשיחה פרטית, כי התובע הינו מלשין של מס הכנסה, אף הוא חוסה תחת הגנת זוטי הדברים, שכן מדובר בדברים שהשמיע אדם באוזני חברו, כבדרך אגב, ואשר נאמרו בהקשר מסוים שהיה לדעת הנתבע רלוונטי לשיחתם. לכל היותר, מדובר ב"רכילות" ש לא היה בה לבזות או להשפיל את התובע, והינה כאמור בבחינת זוטי דברים. ##(3) האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בגין נזק של מה בכך ?## עצם העובדה שמעשה הנתבע פגע בציבור רחב של צרכנים - היא הנותנת שאין מדובר ב"מעשה של מה בכך". כאשר נתבע בתובענה ייצוגית מעלה טענה של "מעשה של מה בכך", יש לבחון את חומרת הפגיעה מנקודת מבטה של הקבוצה כולה, ולא מנקודת מבטו של הצרכן הבודד. "מעשה של מה בכך" בהקשר לתובענה ייצוגית, פירושו מעשה אשר רוב חברי הקבוצה הנפגעת יראו בו עניין פעוט וקל ערך, שלא היה עולה בדעתם להגיש בגינו תובענה ייצוגית. בית המשפט ציין בפסיקתו כי פגיעות נפשיות קלות ערך הן עניין של יום ביומו במציאות חיינו, ועל האדם להתגבר עליהן בכוחות עצמו. פגיעות אלה, כגון צער, כאב וכעס, הן, מטבע הדברים, זמניות וחולפות מאליהן, ואף אם אינן חולפות, אינן צריכות לזכות בפיצויים. בדרך כלל אין הצדקה להטיל על המזיק אחריות בגינן, מחד גיסא, ואין גם הצדקה לרתום את המערכת המשפטית לשם כך, מאידך גיסא. יש להדגיש ולשוב ולהדגיש, כי בהיעדר מאפיין ברור, קיים גם חשש ניכר לבידוי נזקים שלא היו ולא נבראו. היעדר סיווג רפואי מוכר גם מכביד ביותר על הערכת היקפו של הנזק, ואף עלול למונעה כליל. דברים אלה, שנאמרו לעניין פיצוי בגין פגיעה נפשית שנגרמה בתאונת דרכים, אולם הם נכונים גם בתביעות בתחומים אחרים. ##(4) מעשה של מה בכך - סיכום:## הכלל הידוע שאין דרכו של בית המשפט לעסוק בעניינים קלי ערך, או "זוטי דברים", הוא כלל משפטי ידוע בשיטות משפט רבות. הוא קבוע גם בסעיף 4 לפקודת הנזיקין, אולם, השאלה כיצד נמדדת פגיעה הנחשבת כ"זוטי דברים" תלויה במהות הזכות שנפגעה, בתכלית הפגיעה ובנסיבות המיוחדות של המקרה. גישת בית המשפט היא כי עצם העובדה שמדובר "בפגיעות קלות ערך" איננו צריך לעמוד לרועץ לתובעים בתוביעה ייצוגית, ובלבד שאין מדובר בפגיעה שולית שהיא בגדר מעשה של מה בכך. מעשה של מה בכך