גזר דין במסגרת ת.פ. 4253/08 בית משפט השלום נתניה הורשע הנאשם עפ"י הודאתו בעבירות נשוא כתב האישום שעניינן זיהום מים - עבירה לפי סעיפים 20כא יחד עם סעיף 20ב לחוק המים, התשי"ט - 1959, גרימת זיהום אויר חזק ובלתי סביר וריח חזק ובלתי סביר - עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 יחד עם סעיפים 11(א) ו-14 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961 ועם תקנה 2 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התשן - 1990, עיסוק ללא רשיון או היתר זמני - עבירה לפי סעיפים 14 יחד עם סעיף 4 לחוק רשוי עסקים, תשכ"ח - 1968 וסעיף 1 יחד עם פריטים 5.1א ו- 5.1ב לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה - 1995. הפעלת תחנת מעבר לפסולת ללא התשתיות והדרישות הקבועות בדין - עבירה לפי תקנות 2(1), 2(2), 2(5), 2(6) , 2(7) , 2(8) ו-3 לתקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת), התשנ"ח - 1998 יחד עם סעיפים 10א ו- 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968 , אי נקיטת אמצעים למניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מתחנת מעבר לפסולת - עבירה לפי תקנות 3, 4, 5 ו- 9(א)(1)-(4) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן - 1990 יחד עם סעיפים 11(א) ו-14 לחוק למניעת מפגעים התשכ"א - 1961 ולכלוך רשות הרבים - עבירה לפי סעיפים 13(א)(1) יחד עם סעיף 2 לחוק לשמירת הניקיון, התשמ"ד - 1984. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש ציין הדברים הבאים:" הנאשם הורשע כי במהלך של 14 חודשים הוא הפעיל תחנת מעבר פיראטית לפסולת בכך הוא הפר הוראות חוק שונות הנקובות בכתב האישום. המדובר הוא בלפחות 8 אירועים מתועדים הנקובים בסעיף 5 לכתב האישום והתקופה של ההפעלה כאמור הינה תקופה של 14 חודשים ונקובה בסעיף 6 לכתב האישום. בעת הפעלת תחנת המעבר הנאשם הפר את הוראות חוק רישוי עסקים הואיל ומדובר בהפעלת עסק שצריך לקבל בגינו רישיון ולנאשם לא ניתן רישיון. אילו היה פועל הנאשם לצורך קבלת רישיון עסק הוא לא היה מקבל אותו הואיל וכאמור בכתב האישום הוא הפעיל את העסק המדובר מבלי לבנות תשתיות מתאימות ובעשותו כן הוא בעצם גרם לסיכון חמור לזיהום מי תהום וגם לא נקט אמצעים לצורך מניעת זיהום אוויר ובכך הפר גם את חוק המים, חוק מניעת מפגעים,תקנות רישוי עסקים בעניין תחנת מעבר לפסולת ותקנות מניעת מפגעים שעניינם אתרי פסולת. מדובר בעבירות חמורות שפוגעות בסביבה הלכה למעשה והקנסות הקבועים בחוק הם קנסות גבוהים. על פי חוק המים בגין כל אירוע שתועד מדובר בקנס מקסימלי של למעלה מ- 300,000 ₪ ואילו הקנסות על פי חוק מניעת מפגעים וחוק רישוי עסקים הם קנסות מקסימום של 63,000 ₪. כך שאם נכפיל את מספר האירועים בקנסות המקסימום ניתן להגיע לקנסות של מיליוני שקלים. יש לזכור כי במקרה הזה כמו במרבית המקרים של עבירות שעניינם פגיעה בסביבה, מדובר בעבירות שבמהותן יש להם פן כלכלי הואיל ומדובר במקרה שאילו העסק היה מתנהל כיאות היה צריך להשקיע בו מאות אלפי שקלים בעצם הפעלת העסק במתכונתו על פי כתב האישום, הנאשם גם חסך את ההשקעה האמורה וגם פגע בסביבה. עוד יש לזכור כי כאשר מפעילים עסק בצורה פיראטית למעשה פוגעים בתשתית וביכולת הכלכלית של עסקים שמתנהלים בצורה חוקית וכדין הואיל וכאמור באותם עסקים יש להשקיע השקעה שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים. המאשימה עותרת במקרה זה לקנס גבוה ומרתיע של מאות אלפי שקלים. להתחייבות גבוהה באותו גובה וצו לסגירת העסק. אני מבקש להגיש לבית המשפט אסופה של פסקי שניתנו בערכאות שונות הן בבתי משפט השלום והן בערעורים בבתי המשפט המחוזיים כדי להראות כי הענישה במקרים דומים היא ענישה שמגיעה למאות אלפי שקלים. אסופת פסקי הדין מוגשת ומסומנת יחד ת/1". ב"כ הנאשם עתר להקלה בעונשו של הנאשם בציינו הדברים הבאים :"כתב האישום מתבסס סביב פתיחת תחנת מעבר לפינוי פסולת ללא רישוי. הדבר לא מדוייק, זו אינה תחנת מעבר ליתר דיוק היא תחנת איסוף ללקוח יחיד שהוא הינו כיום עיריית כפר קאסם ומוסדותיה, דהיינו בתי ספר. נקודת האיסוף נוצרה בלקיחה על ידי הנאשם בעקבות פניה ישירה מראש המועצה כפר קאסם דאז, הסיבה לפתיחת נקודת האיסוף הינו חסכון כלכלי למועצה המקומית כפר קאסם לאור המצוקה הכלכלית אשר נקלעה אליה המועצה כתוצאה מחובות רבים אשר מנעו ממנה את היכולת הכלכלית לממן פינוי הפסולת היום יומית ממוסדות העירייה במיוחד בתי הספר. לכן, זומן הנאשם על ידי ראש העיר לעירייה וביקש את עזרתו מפני שמדובר בנאשם אמיד מבחינה כלכלית, ידוע בתרומותיו לגופים כגון בתי ספר או מוסדות ציבור. ראש העיר ביקש מהנאשם את העזרה המיידית לפינוי הפסולת מבתי הספר מפני שהחברה שהיתה עושה זאת הפסיקה לספק את השירות בעקבות חוב כלכלי רב של המועצה. מייד הנאשם מכספו האישי פינה את הפסולת מבתי הספר על מנת להרחיק את הסיכון הן ממחלות והן מזיהום סביבתי לילדים, לאתר מורשה הכל מכספו האישי. אז ראש העירייה ביקש את טובת ליבו של הנאשם ודרש ממנו בעקבות המצוקה הכלכלית של העירייה ועל מנת לעזור, שיפתח נקודת איסוף רחוקה מהכפר על מנת להרחיק את הסיכון מילדי בתי הספר והמועצה בעצמה תדאג לכל האישורים להפעלת נקודת האיסוף. הנאשם לכן פעל כפי שפעל בהתאם לנסיבות שפרטתי. להוכחת הדברים אני מציג מסמכים המעידים על כך שהעירייה הינה הגורם הראשי לפתיחת נקודת האיסוף. המסמכים מוגשים יחד ומסומנים כאסופה יחד - נ/1. המסמכים מופנים למשרד לאיכות הסביבה בשם המועצה וגם לגורמים נוספים על מנת להוציא את האישורים הנדרשים. לאור האמור הנאשם בהתאם להנחיית המועצה ומח' התברואה שכר חלקת אדמה רחוקה מהכפר, גידר אותה על מנת שאף אחד לא יכנס אליה, הציב שער אחד ויחיד, קנה 20 מכולות, רכב אחד מפני שזה לקוח אחד לעשות את העובדות פינוי באמצעות המכולות האלה לנקודות האיסוף. היה אוסף את המכולות ומפנה אותם בנקודת האיסוף הזמנית ופעם בחודש היה מעביר אותם לאתר מורשה. בכך שלא היתה שום סכנה סביבתית לאזור הן לתושבי העיר והן לשכנים במקום שמה. סך הכל אסף לנקודה אחת ומשם העביר לנקודה מורשית פעם בחודש וככה התבטא החיסכון הכלכלי למועצה. כל כתב האישום הוגש בעקבות ההצתה ו/או השריפה שנעשתה על ידי אנשים אלמוניים, מעשה חבלה ביום 19.9.06, מייד משרד איכות הסביבה והמשטרה הירוקה הורה למועצה ולנאשם לסגור את נקודת האיסוף. הנאשם מיידית סגר את נקודת האיסוף ולא כמו שחברי טען שלא נסגרה מפני שידע שמדובר והבין שזה יכול לגרום לנזק סביבתי הוא מייד פעל לסגירת נקודת האיסוף והעביר את הקרקע לבעלים המקוריים כל עוד היא נקייה מכל דבר ודבר. המסירה לבעלים היתה ביום 2.2.07 ואני מגיש את התצהיר של הבעלים - מוגש ומסומן נ/2. לסיכום אני מבקש מבית המשפט הנכבד להקל עם הנאשם ולהטיל עליו קנס סימלי בלבד ואפרט מדוע, הנאשם כבר קיבל את עונשו, הוא עשה מעשה חסד שצריכים לגמול לו על כך, הוא הפסיד כספים רבים מאוד הן מקניית המכולות והרכב שמשמש להם, הן בהשכרת השטח, הן בגידור השטח והכשרתו לאיסוף הפסולת מבתי הספר ופינויים פעם בחודש לאתר מורשה. סגירת העסק הזה גרם לו לנזק כספי מאוד אדיר והפך אותו מבן אדם אמיד מבחינה כלכלית בכפר קאסם לבן אדם על סף פשיטת רגל. מגיש מכתב מרואה חשבון על הפסדים החל משנת 2007 - המסמך מוגש ומסומן נ/3. דהיינו אחרי סגירת נקודת האיסוף ומכירת כל הנכסים האלה במחירים מאוד מוזלים וקנה אותם במחירים וכספים גבוהים מאוד. כפי שטענתי, מצבו הכלכלי של הנאשם היום קשה ביותר, מדובר בנאשם יליד 1970, נשוי ואב ל- 3 ילדים הינו המפרנס היחידי של המשפחה מרובת ילדים ותפקידו היום יומי נורמטיבי לחלוטין. נוסף לכך לנאשם ילד שנשרף ב- 11/09 ואושפז חודשיים ימים בבית החולים וכיום נמצא בטיפול רפואי מתמיד וממושך. הנאשם רוב הזמן יחד עם בנו וזה על חשבון פרנסתו. מציג חלק מהמסמכים הרפואיים המעידים על כך - מוגש ומסומן נ/4. מדובר בנאשם כפי שטענתי נורמטיבי ללא עבר פלילי. מדובר בכתב אישום אשר הוגש כתוצאה ממעשי חבלה משנת 2007, מיום סגירת נקודת האיסוף ועד היום חלפו כ- 3 שנים לא נפתחו כנגד הנאשם שום תיקים, לא ביצע שום עבירה הן קלה או חמורה דבר המדבר בעד עצמו כי הנאשם מקפיד על החוק. כמו כן לפני גם פתיחת נקודת האיסוף גם לא היה לו עבר פלילי. באשר לנקודת האיסוף נשוא כתב האישום, נכון שהינה בבעלות הנאשם אך מי שניהל אותה והפעיל אותה בפועל הינה המועצה המקומית כפר קאסם מחלקת התברואה כפי שטענתי לעיל. למרות זאת הנאשם נטל על עצמו אחריות מלאה לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וחסך זמן שיפוטי של בית המשפט. כשהבין הנאשם שנקודת האיסוף עלולה לזהם את הסביבה מייד פעל לסגירתה ביום 2.2.07. נוסף לכך, מעשה החבלה שנעשה על ידי אלמונים אשר גרמו לבעירה או שריפת נקודת האיסוף גרמו לנאשם נזק כלכלי מאוד אדיר וגבוה. לגבי הפסיקה שהגיש ב"כ המאשימה - הפסיקה מדברת על מפעלים או חברות אשר שכרו בכמויות גדולות של חומרים מסוכנים ולרוב לא פעלו לסגירת תחנת המעבר שלהם וכי לא ניתן ללמוד מהקנס אשר הוטל במקרים אלה באשר לקנס שיש להטיל בנסיבות תיק זה, מדובר בלקוח אחד ויחיד שהיא מועצת כפר קאסם והכל כפי שפירטתי. כל מעשיו של הנאשם מעשה חסד וכל מה שרצה זה להרחיק את סכנת הפסולת המפוזרת לילדי בתי הספר ומוסדות המועצה ולמקם אותה במקום אחד ויחיד שרחוק מאזור תושבי הכפר וזה מה שעשה הנאשם. במקום לגמול על מעשה חסד של הנאשם כי הוא פעל לבריאותם של תושבי ותלמידי בתי הספר מוגש נגדו כתב אישום והנאשם הודה והורשע על פי הודאתו. אני מגיש פסיקה אשר הקלה במקרים מסוימים עם נאשמים ויחד עם זאת המקרה הנוכחי הוא בוודאי חריג גם לאותה פסיקה שאני מגיש - אסופת הפסיקה מוגשת יחד ומסומנת נ/5. לאור האמור אבקש מבית המשפט להתחשב בנאשם ולהקל עימו ולהטיל קנס נמוך". העבירות שעבר הנאשם הינן עבירות חמורות ביותר שיש בהן כדי לפגוע בבריאות הציבור ובאיכות הסביבה, ולא בכדי קבע המחוקק בצידן של עבירות אלה עונשים משמעותיים של קנסות גבוהים ואף מאסר, זאת על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאלים מלבצע עבירות שכאלה ולגרום נזק לבריאות הציבור ולפגוע באיכות הסביבה. העבירות שביצע הנאשם הינן במהותן עבירות כלכליות שנועדו למטרת רווח ועל מנת לחסוך בעלויות גבוהות הנדרשות לבניית תשתית של הקמת אתרי פסולת מורשים כדין העומדים בפקוח הרשויות. עפ"י רמת הפסיקה יש להטיל בגין עבירות אלה שעבר הנאשם קנסות גבוהים כדי להרתיע ולהתריע כנגד אלה שלמטרות רווח פוגעים באיכות הסביבה ובבריאות הציבור. ב"כ המאשימה הפנה לפסקי דין בהם הוטלו על נאשמים שהורשעו בעבירות הנוגעות לאיכות הסביבה קנסות משמעותיים ביותר. מנגד, הסנגור הצביע על שורה של פסקי דין בהם ניתנו קנסות נמוכים בהרבה מהקנס אותו מבקשת להשתית המאשימה. במקרה שבפני בוצעו העבירות לאורך זמן. מדובר בעבירות בעלות אופי כלכלי משום שהשמירה על איכות הסביבה כרוכה בהוצאה כלכלית ניכרת לכן העדיף הנאשם לחסוך בהוצאות, גם אם הדבר פוגע באיכות הסביבה, ואף פעל הוא בדרך זו ללא רישיון עסק כדין ותוך פגיעה בבריאות הציבור. על כן הענישה הראויה הינה ענישה כלכלית מכבידה אשר תרתיע מהישנות עבירות מסוג אלו שעבר הנאשם בעתיד בין אם ע"י הנאשם ובין על ידי אחרים ותביא להפנמת העלות הכלכלית של השמירה על איכות הסביבה. מאידך, אני מתחשבת לקולא בכך שהנאשם הודה באשמה, אין לו הרשעות קודמות, נטען כי פעילותו לאיסוף הפסולת היתה בתיאום ולבקשת המועצה המקומית כפר קאסם - מוצג נ/1, כי הנאשם פעל להסרת המחדלים מיד משהורו הרשויות לנאשם לסגור את נקודת איסוף הפסולת נשוא כתב האישום - מוצג נ/2 , מצבו הכלכלי של הנאשם קשה - מוצג נ/3, ילדו של הנאשם סובל מבעיה רפואית והינו זקוק לטיפולים רפואיים רבים וממושכים - מוצג נ/4. לאחר ששקלתי בזהירות יתירה טיעוני הצדדים תוך התייחסות לרמת הפסיקה אני מורה בזאת כדלקמן: 1. מוצא צו סגירה מיידי לעסק נשוא כתב האישום. 2. אני דנה הנאשם לתשלום קנס בסך 100,000 ₪ או 360 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-25 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום 1.6.10 וכל 1 לחודש שלאחר מכן. אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי. 3. הנאשם יחתום על התחייבות על סך 150,000 ₪ למשך שלוש שנים להימנע מלעבור אותן עבירות בהן הורשע. ההתחייבות תחתם היום בבית משפט ואם לא תחתם יעצר הנאשם למשך 30 יום. אני מקווה שהנאשם מבין חומרת מעשיו ולא יחזור עליהם לטובתו ולתועלת הציבור כולו. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. פסולתפיראטיות