גזר דין הנאשמת מס' 1 הינה רשות מקומית. (להלן: "המועצה"). הנאשם מס' 2 היה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום ראש המועצה. (להלן: "ראש המועצה"). בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים בתיק זה נטען כי בין השנים 2000-2003 לא תחזקה המועצה מתקן לטיהור השפכים שהיה בשטחה וכתוצאה מכך בהזדמנויות שונות הוזרמו כמויות של שפכי ביוב וקולחין ממתקן טיהור אל נחל שזור. כן נטען כי במהלך השנים 2002-2003 המועצה לא השלימה בניית מערכת ביוב בשכונות המערביות שבשטחה וכתוצאה מכך, במספר הזדמנויות שונות, זרמו שפכי הביוב של השכונות המערביות דרך מערכת הביוב הבלתי גמורה ודרך מערכת הניקוז אל נחל שזור. כנטען בכתב האישום, כתוצאה מזרימת השפכים אל נחל שזור, חלק מן השפכים חלחלו אל הקרקע תוך סיכון איכות מי התהום באזור ומרבית השפכים זרמו במורד נחל שזור, בו קיימים מספר קידוחים המשמשים להפקת מי שתייה, תוך סיכון מקורות המים ואספקת המים באזור, כאשר כתוצאה מההזרמה אף נפסקו הקידוחים באזור במספר הזדמנויות. העבירות שיוחסו לנאשמים בגין מערכת עובדתית זו הינן איסור זיהום מים ואי מניעת ריח, עבירות לפי סעיפים 20ב(א)+ 20ב(ב)+ 20כ"א רישא וסיפא (ו- 20 כ"ב לגבי הנאשם מס' 2) לחוק המים, תשי"ט- 1959 וסעיפים 3+ 11 (ו- 11ג לגבי הנאשם מס' 2)+ 14 לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א -1961. בישיבת בית המשפט מיום 10.6.07, אוחד הדיון בתיק זה עם ת.פ 1879/06 בית משפט שלום חיפה, שבו יוחסו לנאשמים עבירות שעניינן ניהול אתר פסולת לא מורשה בשטחה של המועצה, אתר הנתון לפיקוחה, מוחזק ומנוהל על ידה. כנטען בכתב האישום בת.פ 1879/06 הנ"ל, במהלך השנים 2001-2003 שימש האתר להטמנה סופית של פסולת מסוגים שונים. הפעילות בו לא הייתה מבוקרת, כך שהאתר לא היה מגודר, לא היה בו שילוט, לא היו שומר או מפקח באתר, לא היו נהלים לקליטת הפסולת, זו לא כוסתה ולא ננקטו צעדים למניעת מטרדים. בהזדמנויות שונות אף בערה אש בשטח האתר. עוד נטען בכתב האישום כי כתוצאה מניהול אתר הפסולת באופן המתואר לעיל, נגרמו באתר ובסמוך לו זיהום אויר וריח חזק ובלתי סביר. העבירות אשר יוחסו לנאשמים בתיק הנ"ל הינן אי מניעת ריח וזיהום אויר, אי נקיטת אמצעים למניעת זיהום אויר וריח באתר לסילוק פסולת, בעירת פסולת ואי כיבוי בעירה, אי כיסוי פסולת ואי החזקת חומר כיסוי, אי החזקת ציוד מכני, אי קביעת אופן השלכת פסולת והשלכת פסולת במקום שלא נקבע לכך ואי התקנת והסדרת שער, גידור ושילוט, עבירות לפי סעיפים 3+ 4 + 11 ו-11ג לגבי הנאשם מס' 2)+14 לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 ולפי תקנות 3 +4+5+6+7+8+9+12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סביר מאתרים לסילוק פסולת), תש"ן- 1990. הנאשמים כפרו בעובדות שבשני כתבי האישום שאוחדו ובעבירות המיוחסות להם. לאחר שהחלה שמיעת הראיות בתיק זה ביקשו הנאשמים לחזור בהם מכפירתם ולהודות בעובדות הנטענות בתיק זה וכן בת.פ 1879/06 הנ"ל. כאמור, בהתאם להחלטתי מיום 10.6.07 הדיון אוחד בשני התיקים. הנאשם מס' 3 בת.פ 1879/06 הנ"ל, נמחק מכתב האישום בהסכמת הצדדים. הנאשמים הודו בעובדות המיוחסות להם בכתב אישום זה ובכתב האישום שבת.פ 1879/06 הנ"ל והורשעו בעבירות המיוחסות להם בשני כתבי האישום. בישיבת בית המשפט מיום 28.11.07, נשמעו הטיעונים לעונש והצדדים הביאו ראיותיהם לעניין זה. מטעם המאשימה העיד מר עמרם ברחמא, מפקח המשטרה הירוקה במשרד לאיכות הסביבה. העד מסר כי הזרמת השפכים של המועצה לעבר נחל שזור וסביבתו נמשכה תקופה ארוכה אך הופסקה לפני כ-8 חודשים כאשר המועצה חוברה למפעל טיהור שפכים חדש שבכרמיאל. עם זאת, לדבריו, בשכונות המערביות עדין מתבצעות כיום עבודות של הנחת צינורות מתוך כוונה להביא גם לחיבור השכונות המערביות למט"ש כרמיאל ובכך להביא לפתרון סופי של בעיית הזרמת הביוב. עבודות אלה עתידות להסתיים תוך חודשים מספר כמפורט בדוח ת/47 שערך העד. באשר לאתר הפסולת נשוא כתב האישום, עולה מדבריו של העד כי פינויו של אתר הפסולת אכן בוצע, אך לא הושלם כליל, כאשר, לדבריו, בביקור שערך לפני שבוע באתר, הבחין בשיירי פסולת שעדיין היו בו. לבית המשפט הוצגו תמונות נ/13- נ/18 אשר צולמו באתר ביום הקודם ליום הדיון, ובתמונות נראית ערימת עפר ופסולת בנין. מטעם המועצה העיד לעניין העונש מר כמאל אבו חילו, מהנדס המועצה מאז שנת 1990. מדבריו של העד עולה כי 85% מהבתים בשטח המועצה מחוברים כיום למערכת הביוב שבכרמיאל. עוד עולה כי פרויקט חיבור השכונות המערביות של המועצה למט"ש כרמיאל החל רק לפני כחצי שנה וזאת לאחר אישורו של ראש המנהל לפיתוח תשתיות ביוב שניתן ביום 6.3.07. כן העיד אף מר חמדאן חמדאן, מנהל מחלקת התברואה של המועצה. עד זה הסביר כי אתר הפסולת נשוא האישומים נוקה מהפסולת שהייתה בו לפני כשבועיים ואף יום קודם למתן עדותו. לדבריו, כיום הפסולת הביתית מפונה מכל שטחי המועצה באמצעות קבלן המובילה לאתרי פסולת מאושרים, עברון או תאנים. בהתייחסו לערימות העפר שנראות בתמונות שהוגשו לבית המשפט, מסר כי מדובר בעפר מאתר בניה סמוך ולא פסולת ביתית על פי נסיונו, אין באפשרות המועצה למנוע לגמרי השלכת פסולת לתוך האתר באופן פירטי ע"י גורמים פרטיים. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש, הדגיש את ריבויי מעשי העבירה כאשר כתב האישום כולל 20 אירועים של הזרמת שפכים לנחל וסביבתו ו- 34 אירועים נפרדים הנוגעים לאתר להשלכת פסולת. ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשמים עונשים הולמים, ברף הגבוה של הענישה, וכן התחייבות להמנע בעתיד מביצוע עבירות דומות. מאידך, טען ב"כ המועצה כי במועדים נשוא כתב האישום, פקד משבר כספי חמור את המועצה ועובדיה שבתו שביתות ארוכות, דבר אשר גרם לאי תפקוד המועצה, לרבות מחלקת התברואה. ב"כ המועצה טען עוד כי המועצה עשתה ככל אשר לאל ידה על מנת למצוא פתרון לבעיית הביוב במשך השנים, אולם ביצוע הפרויקט של הזרמת השפכים למט"ש כרמיאל ארכה זמן רב בשל בעיות תקציביות, שאינן תלויות רק בנאשמת אלא ברשויות אחרות, כפי שהעיד מהנדס המועצה. לדבריו, כיום מטופלות בעיות השפכים של המועצה כמעט באופן מלא. מרבית בתי האב בשטח המועצה מחוברים למט"ש כרמיאל ואין זרימת שפכים אל מחוץ לתחום המועצה. באשר לשכונות המערביות, טען כי אלה היו משויכות לאורך השנים למועצה אזורית מרום הגליל וסופחו למועצה רק ביולי 2002, כשלהן בעיות קשות במערכת הביוב. ב"כ הנאשמת טען כי העמדת המועצה לדין בגין בעיות הביוב של השכונות המערביות נגועה באפלייתה של הנאשמת לעומת המועצה האזורית מרום הגליל שלא נשאה כלל באחריות בגין הזנחתה את בעיית השפכים של שכונות אלה לאורך השנים. עוד ביקש לציין, כי במבחן התוצאה לא נגרם זיהום בפועל למקורות המים אליהם זרמו שפכי המועצה. ב"כ הנאשמת טען כי אך בשנים האחרונות החלה המועצה להתאושש מהגרעון בו הייתה נתונה וכי הטלת קנס גבוה כעתירת המאשימה, יביא לדילול הקופה הציבורית של המועצה ולהשבת המצב לקדמותו. עוד ציין את הסרת המחדלים ע"י הנאשמת כנימוק להקלה בעונשה. לכן עתר ב"כ הנאשמת להסתפק בקנס כספי ברף הנמוך של הענישה ולהימנע מלהטיל על הנאשמת התחייבות כספית, שתביא לטענתו, לכפל ענישה. ב"כ הנאשם מס' 2, טען כי הנאשם מס' 2 נכנס לתפקידו כאשר מרבית בעיות הביוב של המועצה, לרבות בשכונות המערביות שהינן נדבך עיקרי בכתב האישום, היו קיימות והוא ניצב חסר אונים אל מול הגרעון הכספי ואי יכולת המועצה לתפקד באותה העת, לרבות שביתת העובדים. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם לא פטר עצמו מאחריות ולא התפטר מתפקידו מיידית אלא ניסה לפתור את בעיותיה של המועצה כאשר טובת המועצה לנגד עיניו ולקראת סיום כהונתו אף הצליח לגייס עבור המועצה סך של 21 מיליון ₪, תקציב שבאמצעותו החלה המועצה להניח תשתית לביוב, לאחר סיום כהותנו של הנאשם. עוד ציין כי בשל הקשיים שבהם נתקל ברצונו לפתור את בעיות המועצה, החליט הנאשם לפרוש מהחיים הציבוריים ולא העמיד את עצמו להתמודדות נוספת על ראשות המועצה. ב"כ הנאשם הביא בפני בית המשפט את נסיבותיו האישיות של הנאשם וציין כי מדובר באדם נורמטיבי, אשר פעל לאורך שנים רבות כנאמן ציבור ושליחו בתפקידים רבים וזכה לשבחים רבים, בין היתר כיועץ אישי לשרים רבים. מסמכים המעידים על כך הוגשו לבית המשפט. הנאשם רואה בעצם הרשעתו משום התמוטטות של עולמו ולטענת בא כוחו, במכלול הנסיבות, נראה כי האינטרס הציבורי בא על סיפוקו בעצם הרשעת הנאשם. לבסוף, ביקש להקל בדינו של הנאשם ולהתחשב בעובדה כי הנאשם הינו פנסיונר של המועצה וכי אינו מקבל את כספי הפנסיה שלו בשל קשייה הכספיים של המועצה. הנאשם ביקש אף הוא לומר את דבריו טרם גזירת דינו וחזר בעיקר על טיעוני בא כוחו. לקביעתי, יש לראות בחומרה רבה את העבירות שביצעו הנאשמים. הנאשמים, במעשיהם ובמחדליהם, גרמו במשך תקופה ארוכה לזיהום אויר קשה בניהול אתר פסולת שלא כדין ובמקביל הפעילו מערכת ביוב שאינה תקינה וגרמו להזרמת שפכים משטח המועצה לנחל שבו היו מספר קידוחים המיועדים להפקת מי שתיה. כל זאת במספר רב של הזדמנויות. לענין זיהום המים; גם אם בסופו של יום לא נגרם זיהום למי השתיה, הרי שחומרת העבירות מתבטאת בכך שמעשיהם ומחדליהם של הנאשמים הביאו לסיכון ממשי לזיהום מי השתייה. לא בכדי קבע המחוקק קיומה של עבירה לא רק עם קיומו של זיהום בפועל, אלא גם בהתבצע מעשה או מחדל העלולים לזהם את המים. שתי האפשרויות קבועות באותו סעיף ואין לגביהן הבחנה מבחינת הענישה הקבועה בחוק. הפגיעה במקורות המים הינה, לעתים קרובות, בלתי הפיכה, במיוחד כאשר מדובר בזיהום מתמשך אשר תוצאותיו עלולות לסכן את בריאותם ואולי אף חייהם של התושבים וכן לגרום לאבדן מקור המים, ובהתאם, להגברת מצוקת המים במדינה. לענין השלכת הפסולת; בהשלכת פסולת לאתר שאינו מיועד, כדין, לשמש כמקום סילוק פסולת, מה עוד שאינו מאובטח על ידי שומר, גידור או שילוט מתאים ומבלי שניתנה הדעת לכיסוי הפסולת וכאשר בכך נגרמים מטרדי ריח קשים לתושבי הסביבה יש משום חומרה מופלגת. תופעה זו מעידה על זילות שנוהג האדם באדמה ובסביבתו מה עוד שחלקם של המעשים נעוץ במניעים כלכליים, כאשר חסכון בהקצאת משאבים הולמים לסילוק פסולת מביא לפגיעות כה קשות בערכים כלל חברתיים, משמעותיים וחשובים. יתר על כן, חמורים הדברים כאשר מעשי עבירה אלה נעשים על ידי רשות מקומית, מי שצריכה להיות אמונה על שמירת ערכי הטבע והסביבה ותוך פרקי זמן המתמשכים תקופה ארוכה. כל חברה מתוקנת נמדדת במידת מחויבותה לשמירה על איכות הסביבה ואיכות החיים בה, מתוך תפיסה לפיה בעיות זיהום הסביבה הינן בעיות כלל ארציות הפוגמות בזכותם של התושבים לחיים של איכות ללא סיכון בריאותם ורווחתם והינן אף בעלות השלכות עולמיות, כאשר תוצאותיהן עלולות להיות הרות אסון ברבות השנים. בתי המשפט הדגישו בפסיקתם במשך השנים את הצורך בהחמרת הענישה בגין עבירות של פגיעה באיכות הסביבה, כאשר פגיעות אלה נעשות על ידי רשות מקומית וברע"פ 7861/03, מדינת ישראל נ. המועצה האזורית גליל תחתון, תקדין עליון 2006 (2) 1437, נאמר על ידי כב' השופט חשין לענין זה כי: "הואיל והסדר פינויה של פסולת כרוך בהוצאות לא מעטות, דוחקים פרנסי המועצה את נושא הפסולת אל תחתית סדר היום והתקציב שהם מועידים לפיתרונה של בעיית הפסולת תקציב זעום הוא שאין בו כדי לספק את הצרכים. פסק דין זה שאנו נותנים עתה אמור לשמש מיגדלור אזהרה למועצות אזוריות, וכמותן למועצות מקומיות ולעיריות. לא עוד נוכל-ולא נסכים להשלים עם הזילזול שמפגינים פרנסי ציבור באיכות הסביבה ובחיובים שהדין מטיל על רשויות ציבור למיניהן בנושא איכות הסביבה". ובעמ' 1447: "המועצה דחתה את מחדלי טיפולה באתרי הפסולת, בין היתר בקשיי תקציב הרובצים לפיתחה, אלא שקשיי תקציב אינם יכולים להוות הצדק למחדליה, ואין בכוחם לחפות על חוסר מעש כמעט מוחלט כפי שהוכח בענייננו". הנני מתחשבת לענין העונש בכך שהמועצה פעלה להסרת המחדלים על ידי השגת האישורים הנדרשים לצורך חיבור הכפר למט"ש כרמיאל וחיבור חלקים נרחבים של הכפר למערכת מוסדרת של סילוק השפכים בשטחה וכאשר מן הנתונים שהובאו בפני בית המשפט עולה כי בעיית השפכים תבוא על פתרונה באופן מלא בתוך חודשים מספר. כן, יש ליתן משקל לכך כי השכונות המערביות שחלקן בהזרמת השפכים שלא כדין היה מירבי, סופחו לשטחה של המועצה רק ב-07/02, כאשר באותו מועד סבלו מבעיות קשות בתשתית הביוב, תולדה של הזנחה במשך שנים ע"י גופים אחרים. במצב כזה, ספק אם היתה בידי הנאשמים היכולת להקים תשתית ראויה שתתן מענה מלא לכל בעיות הביוב תוך פרק הזמן הקצר מאז סיפוח השכונות המערביות ועד למועד ביצוען של העבירות, כמפורט בכתב האישום. מאידך, לענין אתר שפיכת הפסולת, גם אם נעשו פעולות להטבת המצב, עולה כי האתר טרם חוסל סופית ולא נראה, לכאורה, כי המועצה עושה את הנדרש על מנת למנוע באורח מוחלט עשיית שימוש פירטי במקום לצורך השלכת פסולת. באשר לנאשם מס' 2, הרי שחובתו כמי שעומד בראש הרשות המקומית לעשות באורח נמרץ וחד משמעי לסילוק המפגעים אינה מוטלת בספק ועליו היה לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו על מנת למנוע את קיום המפגעים נשוא כתבי האישום והתמשכותם למשך פרק זמן כה ארוך. עם זאת, התרשמתי כי הנאשם עשה במהלך תוקפת כהונתו מאמצים כנים לאושש את המועצה מהגרעון הכספי בו הייתה נתונה ולפתור את בעיותיה, לרבות בעיות השפכים שהיו קיימות טרם החל בתפקידו. עולה כי הנאשם אף גייס כספים רבים למען המועצה, שגם אם לא היה בהם כדי להפסיק את המפגעים מיידית, שימשו את המועצה להקמת תשתית לביוב לאחר סיום כהונתו כראש המועצה. הנאשם אינו מכהן עוד כראש המועצה המקומית ומצבו הכלכלי כיום דחוק. אשר על כן, הנני דנה את הנאשמת מס' 1 לתשלום קנס כספי בסך של 120,000 ₪. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים של 12,000 ₪ כל אחד החל מיום 1.2.08 ואילך. אם לא ישולם אחד מן התשלומים במועדו - יחול פרעון מיידי של כל היתרה. הנני מחייבת את הנאשמת מס' 1 לחתום על התחייבות על סך של 80,000 ₪ להמנע תוך 3 שנים מהיום מביצוען של עבירות זהות. הנני נותנת אורכה לחתימה על ההתחייבות עד ליום 30.1.08. בהעדר חתימה - יאסר ראש המועצה הנוכחי למשך 60 יום. כן הנני דנה את הנאשם מס' 2 לתשלום קנס כספי בסך של 12,000 ₪ או 12 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים של 1,200 ₪ כל אחד החל מיום 1.2.08 ואילך. אם לא ישולם אחד מן התשלומים במועדו- יחול פרעון מיידי של כל היתרה. כן הנני מחייבת את הנאשם מס' 2 לחתום על התחייבות על סך של 20,000 ₪ להמנע תוך 3 שנים מהיום מביצוען של עבירות זהות. הנני נותנת אורכה לחתימה על ההתחייבות עד ליום 30.1.08. בהעדר חתימה - יאסר הנאשם מס' 2 למשך 40 יום. הקנסות יועברו לטובת הקרן לשמירת הניקיון. נזקי מי ביובנחליםביובזיהום מים