זיהום נחל גזר

גזר דין רקע 1. הנאשם הורשע בהכרעת דין מפורטת בתאריך 21.3.10 בעבירות הבאות: א. זיהום מים, לפי סעיף 20ב(א) ו-20ב(ב) ביחד עם סעיף 20כא ו- 20כב לחוק המים, תשי"ט- 1959 (להלן: "חוק המים"); ב. הפרת חובת הפיקוח למניעת עבירות על החוק למניעת מפגעים, לפי סעיף 11ג לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק למניעת מפגעים"); ג. הפרת חובת פיקוח למניעת עבירות על חוק שמירת הניקיון, לפי סעיף 15 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק שמירת הניקיון"). 2. על-פי האמור בעובדות כתב האישום המתוקן, המועצה האזורית חבל מודיעין (שהינה הנאשמת 1 בתיק ועניינה הסתיים) הינה רשות מקומית, אשר בתחום שיפוטה מצויים היישובים אחיסמך ובארות יצחק, והיא האמורה להעניק לישובים אלה את השירותים המוניציפאליים, לרבות התקנת מערכות ביוב והסדרת השפכים מיישובים אלה והטיפול בהם. בסמכותה ובאחריותה של המועצה האזורית לדאוג לתחזוקה שוטפת של מתקני הביוב ולטיפול מהיר ויעיל בהם במקרה של תקלות. הנאשם כיהן מיום 26.5.99 ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עד ליום 27.1.04, כראש המועצה האזורית חבל מודיעין (להלן: "המועצה"), ומתוקף תפקידו היה אחראי לכך שהשירותים אשר על המועצה לספק על פי דין יבוצעו כראוי. 3. על פי האמור באישום הראשון, ליישוב אחיסמך תחנת שאיבה (להלן: "תחנת אחיסמך") אשר מטפלת בשפכי הישוב אחיסמך. בתאריכים 30.6.02 ו-3.8.02, עקב תקלות שונות בתחנת אחיסמך שמקורן בהיעדר תחזוקה או בהיעדר תחזוקה מספקת, זרמו שפכים מתחנת אחיסמך ישירות, וללא כל טיפול, לנחל גזר ודרכו לנחל איילון תוך זיהום הנחל, יצירת מפגעי ריח ויתושים ולכלוך רשות הרבים. ביום 12.8.02 נשלח לנאשם בדואר רשום מכתב התראה, על-פי סעיף 20כא לחוק המים, ובמסגרתו הובהר כי הזרמת שפכים מתחנת אחיסמך מהווה עבירה לכאורה על חוק המים, והנאשם נדרש לדאוג להפסקת זיהום הנחל. על אף ההתראה האמורה אירעו הזרמות נוספות של שפכים לא מטופלים מתחנת אחיסמך לנחל גזר, וזאת ביום 20.8.02. 4. על פי האמור באישום השני, ליישוב בארות יצחק תחנת שאיבה (להלן: "תחנת בארות יצחק") המטפלת בשפכי הישוב. עקב תקלות שונות בתחנת בארות יצחק, שמקורן בהיעדר תחזוקה או בהיעדר תחזוקה מספקת, זרמו שפכים מתחנת בארות יצחק ישירות וללא טיפול לתעלת הניקוז בדרכה לנחל יהוד וזאת תוך זיהום הנחל, יצירת מפגעי ריח ויתושים ולכלוך רשות הרבים. ביום 14.8.02 נשלח לנאשם בדואר רשום מכתב התראה על פי סעיף 20כא לחוק המים, ובמסגרתו הובהר כי הזרמת שפכים מתחנת בארות יצחק מהווה לכאורה עבירה לפי חוק המים. על אף ההתראה, בין התאריכים 14-22.8.02 זרמו שפכים גולמיים מתחנת בארות יצחק, דרך תעלת הניקוז, לנחל יהוד. בתאריכים 14.10.02, 2-29.4.03 זרמו שפכים גולמיים מתחנת בארות יצחק לתעלת הניקוז בדרכה לנחל יהוד. 5. הנאשם הורשע באחריותו לאירועים המתוארים לעיל בנוגע לאישום הראשון והשני כמפורט בהכרעת הדין. ואולם, בנוגע לתאריכים נוספים שבהם אירעו הזרמות שפכים לאחר יום 1.5.03, כפי שנקבע בהכרעת הדין, נקט הנאשם באמצעים סבירים על מנת למנוע את התקלות, ולפיכך לא הורשע הנאשם. 6. יצוין, כי בנוסף לנאשם, הועמדו לדין אף מספר גורמים נוספים. הנאשמת 1, המועצה האזורית חבל מודיעין, הורשעה על-פי הודאתה בעבירות האמורות והוטל עליה קנס כספי בסך של 200,000 ₪ והתחייבות בסך של 300,000 ₪. הנאשם 3, מר אברהם בן שלום, אשר שימש כסגן ראש המועצה, הודה במיוחס לו, נקבע כי הוא ביצע את העבירות שבהן הודה, והוטל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות ללא הרשעה. הנאשמת 4, גב' רינה לפידות, אשר שימשה כמזכירת המועצה נמחקה מכתב האישום בהסכמה. טיעוני הצדדים 7. ב"כ המאשימה טענה בסיכומיה כי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות שכן גרמו למפגעי לכלוך, ריח וזיהום הסביבה, לרבות סיכון לזיהום מקורות מים ומי תהום, פגעו בסביבה ובתושבים ונמשכו על פני תקופה ארוכה. עוד טענה כי לאחרונה מגמת הפסיקה הינה להחמיר בענישת נושאי המשרה ברשויות המקומיות. ב"כ המאשימה ציינה כי ראוי להטיל על הנאשם קנס משמעותי ולחייבו בהימנעות מביצוע עבירה על-מנת להגביר את ההרתעה מפני עבירות כאלו, בעיקר לאור יכולתם של ראשי המועצות לקבוע את סדרי העדיפויות בטיפול בענייני המועצה. 8. ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם היה ראש מועצה שהאציל מסמכויותיו בהתאם לחוק לסגנו אליו הואצלה אחריות ישירה בטיפול בתקלות שאירעו בתחנות, והסתיים באופן מקל במסגרת עסקת טיעון. לטענתה מי שהוסמך לבצע בפועל את כל הקשור לתחזוקת הביוב היא מזכירת המועצה וכתב האישום כנגדה נמחק כליל. ב"כ הנאשם חזרה והדגישה כי אחריותו של הנאשם להשתלשלות האירועים הינה עקיפה בלבד. עוד הוסיפה כי העבר הפלילי של הנאשם אינו נוגע לסוג העבירות בהן הוא הורשע במקרה זה, וכי אין חשש שיחזור ויבצע עבירות דומות בעתיד. עוד ציינה כי יש להתחשב בחלוף הזמן, שכן עברו 7 שנים מביצוע העבירות. עוד טענה כי ככל שיפסק כנגד הנאשם קנס, הרי שיש להתחשב במצבו הכלכלי הכולל רשימת תיקי הוצאה לפועל בסך 3,000,000 ₪ (נע/1). ב"כ הנאשם עתרה לענישה מקלה עם הנאשם, וככל שיפסקו ימי מאסר תמורת הקנס ביקשה שיימנו בחופף למאסר אותו מרצה הנאשם כעת. 9. הנאשם העיד כי מצבו הכלכלי בכי רע, וכי הוא נמצא בהליך הכרזה על פשיטת רגל. עוד הסביר כי הוא מרצה 45 חודשי מאסר כעת, בנוסף לקנס הקבוע לו. הנאשם ביקש כי ככל שיפסק לו קנס, תינתן לו האפשרות לשלמו החל מינואר 2013, לכשישתחרר מהמאסר. הנאשם הגיש מכתב מטעמו לבית-המשפט (נע/2) בו חזר על טיעוניו והוסיף כי הוא מביע צער וחרטה על מחדליו במניעת המפגע הסביבתי ובטיפולו. עוד ציין כי אין בכוונתו לשוב לכהן בתפקיד ציבורי. דיון 10. הנאשם הורשע במחדלו לתחזק את תחנות אחיסמך ובארות יצחק באופן נאות, ובכך שלא מנע פעולה מזהמת מים, העלולה לגרום לזיהום מים וזיהום מי תהום. כמו-כן הורשע באי נקיטת כל האמצעים הסבירים למניעת מפגעים סביבתיים ובכך נגרמו מפגעים סביבתיים ותברואתיים העולים כדי ריח חזק ובלתי סביר המפריע או עלול להפריע למצויים בקרבת מקום. עוד הורשע הנאשם בהיעדר פיקוח מספק על השלכת פסולת על ידי המועצה ברשות הרבים. הנאשם לא עשה כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק המים, חוק הניקיון והחוק למניעת מפגעים. 11. הפסיקה בעבירות כגון דא, מראה מגמה מחמירה לאור הזלזול ההולך ומתמשך בשמירה על איכות החיים והסביבה, וכן לאור הסכנות הטמונות בזלזול זה. עמד על כך כבוד המשנה לנשיא מ' חשין ברע"פ 7861/03 מדינת ישראל נ' המועצה האזורית גליל תחתון (2005): "לא עוד נוכל - ולא נסכים - להשלים עם הזלזול שמפגינים פרנסי ציבור באיכות הסביבה ובחיובים שהדין מטיל על רשויות ציבור למיניהן בנושא איכות הסביבה. בהקשר זה, אין לנו אלא לחזור על דברים שכתב המשנה לנשיא שלמה לוין בשנת 1996, לאמור: "מהחומר שלפניי יוצא, לכאורה, שעד כה הטילו בתי המשפט עונשים מתונים בשל עבירות איכות הסביבה ואם כך הוא הגיעה השעה להעלות את רף הענישה" (רע"פ 244/96 כים ניר ניהול שירותי תעופה ונתיבי אוויר (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3) 529), 531. הגיעה עת לקיים הצהרת כוונות זו". 12. האחריות המוטלת על הרשויות המקומיות מוצאת ביטוי במעשיהם של נבחריה, נושאי המשרה. החובה מוטלת על נושא המשרה, קרי הנאשם, נובעת מהכוח שהופקד בידו למנוע את ביצוען של עבירות אלו, והטלת אחריות וענישה פלילית למעשיו נועדה להוות תמריץ לנקיטת אמצעים ראויים לכך. 13. במסגרת השיקולים לחומרה יש ליתן את הדעת לעברו הפלילי המכביד של הנאשם אשר הורשע בעבר בעבירות שונות הנוגעות לתפקידו הציבורי, לרבות בעבירות של לקיחת שוחד, זיוף, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה ועוד. עברו הפלילי המכביד של הנאשם נזקף לחובתו ויש בו כדי להעיד כי מעשיו בתיק הנוכחי אינם בגדר מעידה חד-פעמית ויחידה בתפקידו כראש מועצה אזורית. לעומת זאת, יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם מרצה כיום עונש של 45 חודשי מאסר בפועל (ע"פ (מרכז) 28873-01-10; עפ"ג (מרכז) 6963-03-10). כמו-כן, נדרש הנאשם לשלם קנסות ופיצוים שנגזרו עליו בהיקף של למעלה מ-400,000 ₪. בנסיבות הללו מובן הדבר כי הנאשם יתקשה מאוד לעמוד בתשלום קנס מכביד, ואף נתון זה צריך להילקח בחשבון, בפרט בכל הנוגע למועד תחילת תשלום הקנס. 14. עוד יצוין לחומרה כי הנאשם כיהן כראש המועצה האזורית, ובכך שימש בעל התפקיד הבכיר אשר אמון על מניעת המפגעים. בעניין זה סבורני כי ככל שתפקידו של אדם רם יותר, כך האחריות המוטלת עליו כבדה יותר. בעניין זה איני מקבל את טיעוני הנאשם לפיהם עיקר האחריות רובצת לפתחה של מזכירת המועצה, אשר נמחקה מכתב האישום, ולפתחו של סגנו אשר אליו הואצלה הסמכות. עיקר האחריות רובצת לפתחו של בעל התפקיד הבכיר יותר, שהוא הנאשם אשר כיהן כראש מועצה. כפי שקבע כב' השופט דר בע"פ (חיפה) 1162/04 המשרד לאיכות הסביבה נ' המועצה המקומית דלית אל כרמל: "על פי תפיסתי, אין זה ראוי שנאשים בפלילים את מנהל מחלקת התברואה שברשות, את הטרקטוריסט שפעל באתר או את שומר האתר, ונפטור את ראש הרשות מאחריות לתופעות חמורות כמו אלה שהוכחו בעניננו. אין זה הוגן ואין זה ראוי שהאחריות למעשים ולמחדלים הפליליים, תעצר קודם הגיעה לקובעי המדיניות ולאחראים העליונים לביצוע ותוטל רק על הכפופים להם". באופן דומה, כך במקרה דנן, משרתו הבכירה של הנאשם מחייבת התייחסות מחמירה למעשיו ולמחדליו. 15. מנגד, יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם האציל כדין מסמכויותיו בנוגע לטיפול בבעיות השפכים, זיהום המים ותחזוקת הבארות, לסגנו. סגנו של הנאשם היה אמון על הטיפול בתחנות השאיבה. אמנם, כפי שנקבע בהכרעת הדין, אצילת הסמכות אינה משחררת את בעל הסמכות מאחריות. יחד עם זאת, במסגרת גזירת הדין, יש ליתן משקל לכך שהנאשם סמך ידיו על פועלו של סגנו, אשר לו הואצלה סמכות הטיפול בנושא. העובדה כי על סגנו הוטל צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות בלבד, ללא הרשעה, מחייבת אף היא התחשבות ומתן משקל הולם. 16. כמו-כן, במסגרת השיקולים לקולא, יש ליתן משקל למצבו הכלכלי של הנאשם, הנמצא בהליכי פשיטת רגל והחייב כ-3,000,000 ₪ לגורמים שונים (נע/1). כמו-כן סבורני כי הבעת החרטה מצידו של הנאשם כנה ומשקפת הפנמה של חומרת העבירות בגינן הורשע. עוד יש ליתן משקל להיעדר כוונה מצד הנאשם לשוב לחיים פוליטיים ולתפקידים דומים, וכן יש ליתן משקל לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, שאירעו בשנים 2002-2003, כאשר כתב האישום הוגש רק בשנת 2007. 17. יתר על-כן, במסגרת השיקולים לקולא יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם הואשם בעבירות האמורות לעיל בנוגע לתקופה שהחל מיוני 2002 ועד לאוקטובר 2004. במסגרת הכרעת הדין הורשע הנאשם רק בביצוע עבירות מיוני 2002 ועד ליום 1.5.03. לאחר יום 1.5.03, כאשר נחתם חוזה עם חברה קבלנית למניעת המפגעים, נקבע כי הנאשם נקט בכל האמצעים שבידו למניעת התקלות, ומכאן שהנאשם לא הורשע בעבירות בנוגע לתקופה זו (פסקאות 46-50, 58 להכרעת הדין). עיון בכתב האישום מעלה כי חלק ניכר מהאירועים אשר יוחסו לנאשם במסגרת כתב האישום אירעו בתקופה שאחרי 1.5.03, והנאשם לא הורשע בגינם. מכאן שהרשעתו החלקית בלבד של הנאשם במעשים שיוחסו לו בכתב האישום צריכה לבוא לידי ביטוי במסגרת שיקולי הענישה. 18. באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי יש מקום להטיל על הנאשם קנס כספי משמעותי, אשר ישקף את חומרת מעשיו, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות הנוכחיות. כמו-כן, סבורני כי ימי המאסר תמורת הקנס אינם יכולים להיות בחופף לעונש המאסר אותו מרצה הנאשם כעת. בנוגע לתחילת מועד תשלום הקנס, יש להתחשב בכך שהנאשם מרצה כעת עונש מאסר ארוך בגין תיקים אחרים. אשר על כן אני גוזר על נאשם את העונשים הבאים: א. קנס בסך של 20,000 ₪ או ארבעה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרים תשלומים שווים ורצופים שהראשון בהם בתאריך 1.1.13. אם לא ישולם תשלום מן התשלומים במועד, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי. ב. הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 50,000 ₪ לפיה ימנע במשך שנה מיום שחרורו מהמאסר אותו הוא מרצה מביצוע העבירה בה הורשע. ההתחייבות תחתם היום. לא יחתום הנאשם על ההתחייבות ייאסר למשך 10 ימים, אשר יצטברו לעונש המאסר אותו הוא מרצה כעת. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים. נחליםזיהום מים