הכרעת דין 1. שני הנאשמים הם בני דודים, הנאשם 1 משרת בדרגת רס"ר בקבע במשמר הגבול והנאשם 2 הוא סטודנט לרפואה. שניהם מתגוררים בכפר בית ג'אן והם מואשמים בעבירות של צייד ללא רשיון צייד, צייד בלילה, צייד ברובה שקנהו סלילי-עבירות לפי חוק הגנת חיית הבר תשט"ו - 1955 ובעבירה של פגיעה בשמורת טבע לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח - 1998. עפ"י עובדות כתב האישום עסקו הנאשמים בתאריך 26.11.05 שעה 02:00 בציד חיות בר בשמורת הטבע הר מירון באמצעות רובה M-16 שקנהו סלילי תוך שהם סורקים את השטח בנסיעה איטית ברכבם. 2. במועד האמור נסעו שני הנאשמים ברכב פרטי מסוג פיאט בראבה בשמורת הטבע הר מירון כאשר הנאשם 2 נוהג את הרכב ונאשם 1 יושב לידו ובין רגליו החזיק רובה M-16 שמוחזק ברשותו במסגרת שרותו במשמר הגבול. הדרך בה נסעו הנאשמים בתוך השמורה היא מאספלט ברמה של דרך חקלאית ברוחב של כ-3 מ'. בעת שרכבם של הנאשמים נעצר ע"י פקחי רשות הטבע והגנים בחשד לעבירות של צייד בלתי חוקי הנאשם 2 החזיק בין רגליו רובה M-16 שמוחזק ברשותו במסגרת שרותו במשמר הגבול ומתחת למושב שליד הנהג נמצאו שתי מחסניות צולבות עם כדורים לרובה M-16 וכן פנס קטן בצבע צהוב. פקחי רשות הטבע והגנים זיהו את הנאשמים עפ"י תעודת זהות, תפסו מהם את הנשק והעבירו את הנאשמים עם רכבם להמשך חקירה במשטרת מעונה, שם הם נחקרו עוד באותו לילה. 3. עפ"י תעודת שחרור חדר מיון בית חולים "זיו" בצפת (נ/3), הוכח שהנאשם 1 הגיע לחדר המיון בתאריך 25.11.05 שעה 23:50 עפ"י הפניה של רופא משפחה בגלל תלונות של כאבים בבטן ובמותן ימין ולאחר בדיקה ובירור רפואי שוחרר מחדר המיון באותו לילה, 26.11.01 שעה 01:00 אחר חצות. הנאשמים התעכבו ביציאתם מבית חולים, שם שתו קפה עם חבר שעבד באותה עת כמאבטח ולאחר מכן נסעו לביתם בכפר בית ג'אן דרך סאסא וכביש חורפש-בית ג'אן דרך שמורת הטבע הר מירון. 4. הנאשם 1 נחקר תחת אזהרה ע"י פקח רשות הטבע והגנים ובהודעתו (ת/3) סיפר שהגיע באותו לילה לבית חולים זיו בצפת עקב כאבים בבטנו ועפ"י הפניה של ד"ר ע. שאהין מבית ג'אן (אביו של הנאשם 2) שבדק אותו. לאחר בדיקות הוא שוחרר מחדר המיון ושניהם חזרו עם רכבם לכפר בית ג'אן ונסעו בנסיעה רצופה דרך סאסא לכביש חורפש-בית ג'אן דרך שמורת הטבע הר מירון, שם נעצרו ע"י פקחי רשות הטבע והגנים. נערך חיפוש ברכבם, הם עוכבו ונתבקשו להתלוות לתחנת משטרת מעונה, שם נחקרו. הנאשם 1 אמר בהודעתו שהוא מכיר את הדרך טוב מאוד ובנסיעתם לא נכנסו לכבישים צדדיים או לחלקות חקלאיות בתוך השמורה. הוא נשאל ע"י הפקח אם שמע קול ירי בנסיעה בשמורת הטבע והשיב בשלילה תוך שהוא מסביר כי ברכבם ניגן הטייפ בווליום גבוה. הוא גם נתבקש לתת לחוקר, הפקח גיא כהן שחקר אותו במשטרת מעונה, הסבר מדוע קנה הנשק שלו היה חם כאשר נבדק בתוך השמורה והשיב שהקנה לא היה חם וגם שוטר מג"ב שהיה יחד עם הפקח גיא בשמורה בדק שם את הקנה ואמר בנוכחות גיא שהקנה אינו חם. הנאשם 1 נשאל בחקירתו מדוע יש ריח של אבק שריפה מהנשק והשיב שבספטמבר האחרון ירה עם הנשק הזה במטווח ותמיד חייב להיות שלנשק יש ריח של אבק שריפה ובמיוחד שלא ניקה אותו אחרי המטווחים, אלא בשימון דק בלבד. 5. הנאשם 2 נחקר תחת אזהרה ע"י פקח רשות הטבע והגנים ומסר גירסה דומה לזו שמסר הנאשם 1 בחקירתו. הנאשם 2 אמר בהודעתו (ת/4) כי הסיע ברכבו את הנאשם 1 לחדר המיון בבית חולים "זיו" בצפת ולאחר הבדיקות הם חזרו בנסיעה רצופה לכפר בית ג'אן דרך כביש חורפש ובית ג'אן, שאותה אינו מכיר כל כך טוב, עד שפקחי הרשות עצרו אותם. הנאשם 2 אמר בהודעתו שבנסיעתם בשמורת הטבע לא נכנסו לדרך צדדית או לחלקה חקלאית וכי הפנס בצבע צהוב נמצא תמיד ברכב ולא שמעו בנסיעתם קול של יריה, כי הדיסקמן השמיע מוסיקה. 6. ראיות התביעה: להלן תמצית עדותו של עד תביעה הפקח גיא כהן: א. בליל הארוע הוא היה בפיקוח יזום בשמורת הטבע הר מירון יחד עם פקחים נוספים ושוטרי מג"ב מתנדבים, באזור כביש חורפש-בית ג'אן. הוא עצמו ישב עם פקח נוסף בתצפית ששלטה על הדרך הנמצאת ב"נקודה 1" שסימן אותה במפה נ/1 ואילו הפקח עופר היה בתצפית ב"נקודה 2" שבמה עם שוטרי מג"ב ומקום תפיסת הרכב של הנאשמים הוא סימן במפה "נקודה 3". קטע הכביש בין מקום התצפית שלו לבין מקום התצפית של הפקח עופר היה כ-2 ק"מ, לא היה ביניהם קשר עין אלא רק באמצעות מכשיר קשר. באותה עת היתה תנועה דלילה בדרך הנדונה ובערך כל 15 דקות עבר שם רכב ואישר שדרך האספלט בה נסעו הנאשמים עם רכבם היא הקצרה ביותר המחברת בין כפר בית ג'אן לבין כפר חורפש. ב. בשעה 01:40 זיהה רכב המגיע מכיוון הכפר בית ג'אן כשהוא נוסע יחידי ודיווח על כך לפקח עופר תוך שהוא מציין בפניו סימן זיהוי יחודי בכך שהאורות האחוריים של הרכב הם בצורה של שני מלבנים מוארכים. הפקח עופר דיווח לאחר כמה דקות שהוא מזהה את הרכב עם אורות מלבניים מאחור וכי אותו רכב הסתובב ונכנס לדרכים חקלאיות תוך נסיעה איטית. בשלב מסויים דיווח עופר שהרכב הנדון מתחיל לנסוע לכיוון בית ג'אן לעבר מקום התצפית של הפקח גיא. לאחר כמה דקות ראה הפקח גיא את אורות הרכב שעליו דיווח עופר ובשלב זה נשמעה יריה מכיוון דרך האספלט שנמצאת בתוך הואדי. ג. הפקח גיא כהן ירד עם הרכב ממקום התצפית לכיוון דרך האספלט ועצר שם את הרכב של הנאשמים כ-200 מ' דרומית לאנדרטה. בשלב זה הגיע גם הפקח עופר ברכב מהכיוון הנגדי ועצר מאחורי הרכב של הנאשמים. הפקח גיא הזדהה בפני הנאשמים באמצעות תעודה ובסריקה ברכב מצא נשק מסוג M-16 על הרצפה של המושב הקדמי ליד הנהג ועל המושב היה פנס קטן בצבע צהוב. הפקח גיא אמר בעדותו שהחזיק בקנה הרובה ומצא שהוא חם והיה ריח של אבק שריפה מבית הבליעה. הנאשמים נתבקשו להתלוות עם רכבם להמשך חקירה למשטרת מעונה. ד. בחקירתו הנגדית אישר ע.ת. גיא כהן כי בעת שעצרו את רכבם של הנאשמים בדרך האספלט שבתוך השמורה הגיעו למקום גם שני שוטרי מג"ב מתנדבים משיטור כפרי. הוא אמר שאינו יודע את שמם של שוטרי המג"ב ואינו זוכר שאחד מהם אחז בקנה הרובה לבדוק אם הוא חם וגם לא ראה לנכון לגבות עדות משוטר המג"ב שהיה במקום, למרות שהנאשם 1 אמר בחקירתו כי גם שוטר המג"ב אחז בקנה הרובה ואמר מיד שאינו חם. הפקח גיא כהן הציג במהלך עדותו לוחות צילומים ת/2 א'-ג' שבהם צילומי מכונית הנאשמים שצולמה בתחנת משטרת מעונה וכן צילום פיח אצבעות ידו לאחר שבדק במקום את מיכלול הנשק. 7. להלן תמצית עדות ע.ת. הפקח עופר יעקב: א. הוא היה בתצפית בנקודה מס' 2 שסומנה במפה נ/1 כאשר קיבל דיווח מהפקח גיא על רכב שנוסע מכיוון בית ג'אן ויש לו מאפין יחודי של אורות מלבנים מאחור. עופר זיהה את הרכב שעובר אותו לאורך הכביש, לפי המאפין היחודי שנאמר לו, ואז ראה שהרכב הזה מסתובב ונוסע בנסיעה איטית חזרה לכיוון בית ג'אן ותוך כדי נסיעתו הרכב הזה מבצע מדי פעם כניסה לדרך צדדית שמובילה לשטחים פרטיים ולאחר מכן חזר לציר המרכזי ונסע בדרך לכיוון בית ג'אן וכעבור דקות ספורות נשמעה יריה בודדת ואז כבר לא היה לו קשר עין עם אותו רכב. ב. מיד לאחר היריה שנשמעה, הגיע עם רכבו ביחד עם שני שוטרי מג"ב וביצעו חסימה מאחורי רכב הנאשמים שיש לו אורות מלבנים מאחור. בנוכחותו נערך חיפוש ברכב הנאשמים ונמצא בו רובה M-16 עם שתי מחסניות צולבות ובהן כדורים. הוא נגע בקנה של הנשק והרגיש את החום שבקנה, אך לא בדק אם יש ריח של אבק שריפה מהקנה. הכביש במקום בו עצרו את רכב הנאשמים הוא משובש ויש בו קטעים שצריך לנסוע בו לאט יותר מ-40 קמ"ש. ג. שני הנאשמים נתבקשו להתלוות עם רכבם לתחנת משטרת מעונה, שם הם נחקרו ומיד הוזמן טכנאי מז"פ שהגיע למקום לפנות בוקר ובדק את ידיהם וביגדיהם של הנאשמים כדי לראות אם יש בהם שרידים של אבק שריפה. ידוע לו שטכנאי מז"פ עשה את הבדיקה, אבל הוא לא קיבל את התוצאה. הוא עצמו לא בדק אם המחסניות הצולבות מלאות, אבל הפקח גיא בדק ומצא שבכל מחסנית היו 27 כדורים, דהיינו חסרים שני כדורים בכל מחסנית. 8. ע.ת. הפקח און ולנסי השתתף יחד עם הפקח גיא כהן בתצפית על כביש חורפש-בית ג'אן ורשם דו"ח פעולה (הוגש וסומן ת/5) הזהה בתוכנו לעדותו של הפקח גיא כהן וכולל גם את הדברים ששמע בקשר מעמדת התצפית של הפקח עופר. לדברי הפקח און ולנסי לא עבר באותה עת רכב נוסף בקטע הכביש המדובר וגם לפני כן עברו רכבים בודדים בלבד בקטע הכביש. לאחר שהזדהו פקחי רשות הטבע והגנים בפני הנאשמים הם נתבקשו על ידם להתלוות עם רכבם לתחנת משטרת מעונה. 9. ראיות ההגנה: הנאשם 1 חזר בעדותו בביהמ"ש על גירסתו במשטרה והסביר שהנשק M-16 , שהחזיק צמוד לגופו בעת הנסיעה בשמורת הטבע, קיבל אותו במסגרת שרותו במשמר הגבול והוא נמצא צמוד אליו כל הזמן כי אינו משאיר אותו בבית בגלל פריצות לבתים וגניבות נשק. הוא הסביר שהנשק נמצא ברשותו גם כשאינו בתפקיד ובפרט במקרה הנדון כאשר נסע בשעת לילה מאוחרת לחדר מיון בבית חולים בצפת. הנאשם 1 הסביר כי הדרך בה נסעו בתוך שמורת הטבע היא משובשת ומפותלת כפי שסימן במרקר במפה נ/4, נ/5 ושדה הראיה מוגבל. הפקח החזיק את קנה הנשק ואמר שהוא חם ומיד לאחר מכן נתן את הנשק לשוטר מג"ב שהיה במקום כדי להחזיק את הקנה ושאל אם הקנה חם ואותו שוטר מג"ב השיב לו בשלילה. הנאשם 1 חזר והכחיש בעדותו כי היה ירי ושימוש בנשק בזמן נסיעתם בשמורת הטבע. 10. הנאשם 2 חזר בעדותו על הגירסה שמסר במשטרה ואמר שהוא והנאשם 1 נסעו מחורפש לכיוון בית ג'אן בנסיעה ישירה ורצופה בתוך שמורת הטבע והכחיש שנכנסו לדרכים צדדיות. 11. עד הגנה רס"מ יהודה סלוק, טכנאי זיהוי, היה תורן באותו לילה במטה מרחב הגליל והוזמן לתחנת משטרת מעונה לבצע בדיקת פרופרינט בידיהם של שני הנאשמים במסגרת חקירתם שתשמש ראיה לכך שהם, או אחד מהם, עשו שימוש בנשק סמוך לפני מועד הבדיקה והחזיקו בו. ע.ה. יהודה סלוק ביצע את הבדיקה בידיהם של הנאשמים והגיש דו"ח על תוצאות הבדיקה נ/6 שהוא שלילי וקבע בדו"ח כי לא מצא על ידיהם של הנאשמים סימנים של שימוש בנשק או סימני מגע ברזל בכף ידם. בעדותו אמר כי הוא עובד מזה 30 שנה כטכנאי זיהוי במשטרה והסביר כי בבדיקה הנדונה ניתן לראות ממצאים של מגע ידיים עם נשק או ברזל עד 12 שעות מהזמן של אחזקת הנשק או הברזל. כאן יש לציין כי במקרה שבפנינו בדיקת ידיהם של הנאשמים ע"י טכנאי המז"פ היתה כעבור 3 שעות בלבד מהמועד שנשמעה היריה בשמורת הטבע הנדונה. 12. דיון: ב"כ המאשימה טוענת בסיכומיה כי למרות שלא הובאה ראיה שהנאשמים פגעו בחית בר יש להרשיע הנאשמים עפ"י מבחן ההגיון, נסיון החיים ומכלול הראיות הנסיבתיות כדלקמן: המצאות הנאשמים בשמורה בשעת לילה מאוחרת, נסיעתם בדרך משובשת בשמורה ולא בדרך ראשית, אחזקת נשק אישי מסוג M-16 מבלי שהיה בו צורך או הצדקה, היריה הבודדת ששמעו הפקחים מכיוון נסיעת הרכב, הקנה החם של הנשק בעת שנעצרו ע"י הפקחים וריח אבק השריפה ממנו. אני סבור שהראיות הנסיבתיות הנ"ל אינן יוצרות תשתית ראיתית מספקת להרשעת הנאשמים מהנימוקים שיפורטו בהמשך. 13. המצאות הנאשמים בשעת לילה מאוחרת בשמורת הטבע. שני הנאשמים נתנו הסבר מניח את הדעת להמצאותם בשמורה בשעת לילה מאוחרת שלא למטרת צייד. הם הסבירו כי היו בנסיעה מחדר מיון של בית חולים "זיו" בצפת אל ביתם בבית ג'אן דרך שמורת הטבע שבכביש חורפש-בית ג'אן. הובאו ראיות שזו הדרך הקצרה להגיע לביתם. ע.ת. פקח גיא כהן אישר בעדותו (עמ' 6 לפרוטוקול) שדרך האספלט בתוך שמורת הטבע נועדה לחבר בין הכפרים בית ג'אן וחורפש וכי זו הדרך הקצרה ביותר לחבר בין שני הכפרים. עפ"י המסמכים שהוצגו הוכח כי הנאשם 1 הגיע (יחד עם נאשם 2) לחדר המיון בשעה 23:30 עפ"י הפניה מרופא בבית ג'אן בעקבות תלונות על כאבים חזקים בבטן ובמותן ושוחרר בשעה 01:00 לאחר בדיקות ובירור רפואי וכל אותה עת הנאשם 2 המתין לו. הוכח ששניהם עזבו את בית החולים בערך בשעה 01:20 ונסעו חזרה לביתם דרך כביש חורפש-בית ג'אן שבתוך שמורת הטבע. 14. אחזקת נשק אישי מסוג M-16 ללא צורך . הנאשם 1 משרת בקבע במשמר הגבול ומתוקף שירותו הוא מחזיק ברשותו באופן קבוע רובה M-16. הוא הסביר כי בדרכו לחדר המיון של בית חולים "זיו" לקח עימו את הנשק בגלל נסיעה בשעת לילה מאוחרת וגם מפני שאינו משאיר הנשק בביתו עקב ריבוי התפרצויות לבתי מגורים וגניבות נשק. לפיכך הנשק הוחזק ע"י הנאשם בהיתר ובנסיבות שאינן מצביעות בהכרח על מטרה של צייד באמצעות הנשק. 15. יריה בודדת ששמעו הפקחים מכיוון נסיעת רכבם של הנאשמים. העובדה שפקחי שמורות הטבע שמעו יריה בודדת בעת שרכב הנאשמים היה יחידי בקטע הדרך שבשמורה אינה מצביעה בודאות על כך שהיריה נורתה מהנשק M-16 שהחזיק הנאשם 1. מן המפורסמות שקשה מאוד, ואף לא ניתן לזהות כיוון ומרחק של מקור הירי ובמיוחד כאשר מדובר ביריה בודדת בשעת לילה בשטח פתוח ושקט כמו שמורת הטבע הנדונה. אין לקבל כראיה ודאית עדותו של הפקח גיא כהן כי על פי נסיונו הוא מסוגל היה לזהות עפ"י קול הירי שמדובר בנשק סלילי כמו M-16 ולא ברובה צייד. עדותו בענין זה אינה כמשקל עדות מומחה ומכל מקום קיימת גם אפשרות שהיריה נורתה מנשק סלילי אחר בשטח השמורה או מחוצה לה ולאו דוקא מהנשק שהחזיקו הנאשמים ברכבם. 16. הקנה החם של הנשק בעת שנעצרו הנאשמים ע"י הפקחים. התביעה טוענת שעדותו של ע.ת. הפקח גיא כהן כי קנה הנשק הנדון שהחזיקו הנאשמים היה חם בעת שהם נעצרו ע"י הפקחים בשמורה היא בבחינת ראיה נסיבתית כי היריה הבודדת שנשמעה היתה מהנשק שהחזיקו הנאשמים ברכבם. אני סבור שמחדל חקירתי יוצר את הספק לענין ראיה נסיבתית זו, מפני שהנאשמים נחקרו תחת אזהרה מיד לאחר שנעצרו ואז אמרו שגם שוטר מג"ב בדק את קנה הנשק ואמר בנוכחותם ובנוכחות הפקח גיא כהן שהוא אינו חם. בנסיבות אלה היה על החוקרים לגבות בענין זה הודעה משוטר המג"ב שהיה חלק מהצוות שבתצפית וזהותו היתה ידועה. משלא נגבתה עדותו של שוטר המג"ב יש בכך לפעול לטובת הנאשמים וגירסתם בענין זה ולהותיר ספק אם אכן הקנה היה חם. מחדלי החקירה בענין זה מתבטאים גם בכך שבחומר החקירה לא מצא הסנגור את זהותו של אותו שוטר מג"ב שבדק את קנה הנשק וגם התקשה לקבל את פרטיו במהלך המשפט. לפיכך אני מקבל ההסבר של הסנגור שבגלל חלוף הזמן הרב מאז הארוע ועד לשמיעת עדי ההגנה במשפט כבר לא היתה רלוונטיות בהשמעת עדותו של שוטר המג"ב שאמר לסנגור שבגלל חלוף הזמן אינו זוכר את פרטי הארוע. 17. פיח וריח אבק שריפה מהנשק. ע.ת. הפקח גיא כהן אמר בעדותו כי בעת שנעצרו הנאשמים עם רכבם בשמורה היה ריח של אבק שריפה מבית הבליעה של הנשק ולאחר מכן בהגיעם למשטרת מעונה נעשו צילומים של פיח באצבעות ידו לאחר שבדק את מכלול הנשק. הראיה הנסיבתית לענין ריח אבק השריפה מהנשק אינה חד משמעית והתמונות שהוצגו לענין הפיח על אצבעותיו של העד (ת/2א', ת/2 ג') אינן מראות סימני פיח מובהקים וטריים בנשק ומכאן שראיה נסיבתית זו היא קלושה מבחינת משקלה. 18. ב"כ המאשימה מבקשת לדחות גירסת הנאשמים וסנגורם שהיריה הבודדת ששמעו הפקחים היתה מנשק אחר וזאת מהנימוק שלא יתכן שהיריה נשמעה מרכב אחר או מאדם שהלך רגלית בשמורה, מפני שלא נצפה כל רכב אחר באותה עת ואין זה סביר שאדם ילך רגלי בשעה זו בתוך השמורה ובפרט בגלל אופיו של האזור שמצידו האחד מצוק ומצידו האחר ואדי. עפ"י העדויות שהובאו מתברר שאמנם תנועת הרכבים בשמורה היתה דלילה באותה שעה והכוונה לרכב אחד כל 15 דקות לערך. עוד הוברר שמצד אחד של הדרך בה נסעו הנאשמים יש ואדי ומהצד השני צוקי אבנים ושדה הראיה של הפקחים ממקום תצפיתם היה מוגבל ביותר. בנסיבות אלה, אין לשלול אפשרות שרכב אחר שהה בשמורה לפרק זמן בתוך אחת הדרכים הצדדיות ואולי היריה נורתה ע"י אדם שעזב את הרכב האחר והלך רגלי בשמורה. 19. הפקחים עדי התביעה אמרו בעדותם כי ממקום התצפית שלהם ובעזרת אמצעי הקשר שביניהם יכלו לקבוע שרכב הנאשמים נסע באיטיות וחזר על עקבותיו בקטע דרך האספלט שבתוך השמורה ולא נסע בכיוון אחד בלבד כפי שהעידו הנאשמים. בסיכומי ב"כ המאשימה נטען שעובדות אלה הן חלק מהראיות הנסיבתיות המוכיחות את העבירות המיוחסות לנאשמים. עפ"י עדויות הוברר כי עקב שיבושים בדרך הנדונה הנסיעה היא איטית של פחות מ-30 קמ"ש ולפיכך אין בעובדה זו של נסיעת רכב הנאשמים באיטיות כדי להוות ראיה נסיבתית שהם עסקו בצייד בשמורה. דברי הפקחים שהרכב של הנאשמים חזר על עקבותיו אינו מתישב עם גירסת הנאשמים שנסעו בכיוון אחד בתוך השמורה, אך אין בכך בלבד כדי להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי את העבירות המיוחסות לנאשמים וקיים ספק אם הפקחים ממקום התצפית שלהם, יכלו לראות שרכב הנאשמים הוא זה שנכנס לדרכים צדדיות, שכן הוכח שממקום התצפית היה להם שדה ראיה מוגבל ולא שוכנעתי בודאות שניתן היה לראות ממקום התצפית ברציפות נסיעת הרכב וכניסתו לדרכים צדדיות. 20. הפסיקה שאליה הפנתה ב"כ המאשימה לענין הראיות הנסיבתיות כבסיס להוכחת עבירות של צייד בשמורת טבע אינן רלוונטיות למקרה שבפנינו, שכן בפסיקה שהפנתה מדובר בנאשמים שנמצאו ברשותם ממצאים המאפינים את פעולות הצייד כגון: מלכודות, רובה צייד, פנס לראיית לילה ובגדי עבודה, מה שאין כן במקרה שבפנינו. החוקרים מטעם רשות הטבע והגנים מצאו לנכון, עוד באותו לילה, להזמין טכנאי זיהוי תורן ממטה מרחב הגליל שיבוא לתחנת משטרת מעונה ויבצע בדיקת פרופרינט בידיהם של הנאשמים כדי שתהיה הוכחה משמעותית יותר שהם, או אחד מהם, עשו שימוש בנשק סמוך לפני שנעצרו בשמורה והובאו לחקירה בתחנת משטרת מעונה. תוצאות הבדיקה של טכנאי הזיהוי רס"מ יהודה סלוק (נ/6) היו שליליות והדו"ח שלו קובע כי לא מצא על ידיהם של הנאשמים סימנים של שימוש בנשק או סימני מגע בכף ידם עם ברזל של הנשק. לא ברור מדוע המאשימה ביקשה להתעלם מהממצאים של הבדיקה אף שהחוקרים שבתיק מצאו לנכון להזמין ולבצע הבדיקה בידיהם של הנאשמים בשעת לילה מאוחרת וכשהשלמה לראיות נסיבתיות. בנסיבות אלה יש בתוצאות הבדיקה כדי ליצור את הספק ולהפחית ממשקלן של הראיות הנסיבתיות לענין זה. 21. עדותם של שני הנאשמים היתה עיקבית ויציבה ואילו הראיות הנסיבתיות של התביעה מותירות ספק באשר לעבירה המיוחסת לנאשמים. לאור האמור, התוצאה היא שאני מזכה את הנאשמים מחמת הספק מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. זכות ערעור תוך 45 ימים. איכות הסביבה