פסק-דין השופטת א' חיות: עתירה זו עניינה בוועדה הרפואית הארצית לאבק מזיק (להלן: הוועדה הרפואית), היא המשיבה 1, אשר הוקמה מכוח תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות או תקנות אבק מזיק). תמצית טענתו של העותר היא כי הוועדה הרפואית אינה ממלאה את התפקידים המוטלים עליה בתקנות, וכתוצאה מכך לא קיים בישראל מאגר מידע לגבי נתוני התחלואה של עובדים שנחשפו לאבק מזיק במהלך עבודתם. רקע עובדתי רלוונטי וטענות הצדדים 1. העותר עבד במפעל "ישאסבסט" ("איתנית") בין השנים 1987-1975. כחמש-עשרה שנים לאחר מכן, בשנת 2003, התגלתה אצל העותר מחלת הלימפומה (NHL), והוא מנהל הליכים משפטיים בהם נטען על-ידו, בין היתר, קיומו של קשר סיבתי בין המחלה שבה לקה לבין חשיפתו לאסבסט במהלך עבודתו. העותר פנה אל הוועדה הרפואית על מנת לקבל מידע בדבר שיעור חולי הלימפומה בקרב עובדים שהיו חשופים לאסבסט, אך נענה על-ידי יו"ר הוועדה פרופ' עמיחי רובין (במכתב מיום 26.8.2007, נספח ד' לעתירה), כי בישיבות שאותן קיימה החליטה הוועדה שאין לדעתה קשר בין מחלת הלימפומה (NHL) ובין חשיפה לאסבסט, ואי לכך אין בידיה כל נתונים בנוגע למקרי NHL אצל עובדים שנחשפו לאסבסט. בעקבות התכתבות נוספת שקיים העותר עם הגורמים הנוגעים בדבר, נתקבל אצלו מכתבה של מפקחת עבודה ראשית במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: משרד התמ"ת) מיום 27.12.2007, בו צוין כי אחד מתפקידי הוועדה הרפואית, כפי שהוגדרו בתקנות, הוא אכן איסוף מידע בדבר עובדים שנחשפו לאבק מזיק ונתוני התחלואה בקרב אותם עובדים, אך משלא נקבע מקור למימון ולמיסוד פעולות הוועדה, פועלים חבריה על בסיס וולונטרי והם "מתכנסים מעת לעת לצורך דיון בנושאים של גיהות ובריאות העובדים והציבור בקשר לעבודה ושימוש באבק מזיק". עוד צוין באותו מכתב כי בשל אי-הקצאת משאבים למימון עבודת הצוות העוסק באיסוף הנתונים, לא הוקם מנגנון לאיסוף הנתונים הנדרשים על-פי תקנה 2א(5) לתקנות, ולא בוצע מאז הקמת הוועדה איסוף נתוני העובדים בפועל החשופים לאבק מזיק או העובדים לשעבר שנחשפו לאבק מזיק. כמו כן לא בוצע איסוף נתוני התחלואה בקרב עובדי אבק מזיק. עם זאת באותו מכתב הועלו בפני העותר הצעות באשר לדרך פעולה אפשרית לצורך איסוף נתוני התחלואה הקשורה לחשיפה לאבק מזיק. אולם לאחר התכתבות נוספת ומשלא עלה בידיו לקבל את הנתונים שביקש, הוגשה העתירה שבכאן. 2. בעתירה שלפנינו טוען העותר כי הוועדה הרפואית לא מילאה את התפקידים שהוטלו עליה בתקנות אבק מזיק ולא הקימה מאגר נתונים לגבי שיעורי התחלואה במחלות סרטן בהן לקו עובדים שנחשפו לאבק מזיק, כפי שלטענתו הוטל עליה בתקנות. העותר טוען בהקשר זה כי לפי תקנות 2א(5)(ב) ו-(ג) לתקנות, היה על הוועדה הרפואית לרכז את שמות כל העובדים החשופים לאבק מזיק והעובדים לשעבר שהיו חשופים לאבק מזיק וכן את תוצאות הבדיקות הרפואיות שלהם והמחלות בהן חלו. איסוף זה אמור להתבצע לטענת העותר גם לגבי תחלואה במחלות שטרם הוכרו כמחלות הנגרמות מחשיפה לאבק מזיק, על מנת שניתן יהיה לבחון האם יש מקום להכיר בקיומו של קשר סיבתי בין חשיפה לאבק מזיק, למשל אסבסט, ובין מחלות אלה, וכן על מנת שניתן יהיה לבצע מעקב אחר החולים בהן ולגבש המלצות ודרכי פעולה מתאימות. העותר טוען כי העדרו של מאגר נתונים כאמור פוגע באפשרות לבצע גילוי מוקדם של מחלות אצל עובדים ועובדים לשעבר ולעקוב אחריהן, וכן פוגע באפשרותם של עובדים דוגמתו, שנחשפו לאבק מזיק במהלך העסקתם, לקבל תגמולים או פיצוי בגין מחלתם בהעדר יכולת להוכיח קשר סיבתי בין החשיפה לאבק מזיק (ובעניינו של העותר - אסבסט) לבין המחלה. כמו כן מלין העותר על כך שהוועדה הרפואית סירבה להכיר בקיומו של קשר סיבתי בין חשיפה לאסבטס לבין מחלת הלימפומה, ועל כך שבעת שהוועדה דנה בנושא זה היא לא נדרשה לעמדת האסכולה הרפואית המכירה בקשר כזה. 3. ביום 14.12.2009 ניתן צו על-תנאי ביחס לשניים מתוך שבעה הסעדים שהתבקשו בעתירה. על-פי הראש הראשון של הצו, היה על הוועדה הרפואית ליתן טעם מדוע לא תמלא את התפקידים שהוטלו עליה בתקנות אבק מזיק, ובכלל זה הקמתו וניהולו של מאגר מידע הכולל פרטים על עובדים שנחשפו לאסבסט והמחלות בהן חלו. על-פי הראש השני של הצו, היה על הוועדה הרפואית ליתן טעם מדוע לא תמסור לעותר, ולכל אדם שיבקש, נתונים שנאספו בידה בעבר, ככל שנאספו, בנוגע לעובדים שהיו חשופים לאסבסט ומדוע לא תדאג לעדכון הנתונים ולהקמת מאגר מידע מסודר. 4. בכתב התשובה מטעמם טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות. אשר לראש הראשון של הצו נטען כי התקנות אינן עוסקות באיסוף מידע אודות כלל המחלות בהן חלו עובדים החשופים לאסבסט (ובכלל זה מחלת הלימפומה). המשיבים טוענים כי החומר שהיה על הוועדה הרפואית לאסוף מתוקף תקנה 2א(5)(ב) הוא שמות עובדים החשופים לאבק מזיק, ובמידת האפשר את שמות העובדים לשעבר שנחשפו כאמור ואת תוצאות בדיקותיהם הרפואיות (של העובדים לשעבר בלבד). בדיקות אלו, לטענת המשיבים, מוגדרות בתקנה 15 ומטרתן איתור מחלות הנובעות מחשיפה לאבק מזיק ובעיקר מחלות ריאה. אין מדובר בחובה כללית לאסוף נתונים אודות מחלות בהן חלו החשופים לאסבסט, לרבות מחלת הלימפומה. כמו כן טוענים המשיבים כי לפי תקנה 2א(5)(ג) נדרשת הוועדה הרפואית לאסוף מידע אודות חולים שחלו באחת המחלות המוכרות ברפואה כקשורות לאבק מזיק, המנויות בתקנה 20(א), ואין דרישה כי ייאסף מידע ביחס למחלות אחרות, לרבות לימפומה. משכך, גם אם בית המשפט יורה לוועדה הרפואית לפעול לאיסוף בדיקות רפואיות נוספות על אלה הנמצאות בידיה אודות אלפי עובדים לשעבר, לא אמור להימצא בחומר זה מידע מן הסוג שאותו מבקש העותר. המשיבים מדגישים כי הוועדה הרפואית פועלת כוועדת מומחים מייעצת שאינה מתאימה למלא תפקיד ביצועי או להקים ולנהל מאגר מידע לציבור מן הסוג שאליו מכוון העותר, ואין להטיל עליה תפקיד הנוגע לקליטה שוטפת של נתונים בהיקף נרחב ממוסדות שונים. יתר על כן, המשיבים סבורים כי אין כיום כל אינטרס ציבורי המצדיק המשך איסוף של בדיקות רפואיות מן הסוג הנדרש בתקנות, שנים לאחר שהוועדה הרפואית פעלה כפי שפעלה לפי מיטב הבנתה, בהתאם למגבלות תקציביות שעימן התמודדה ובשים לב לכך שהחומר ממילא קיים ונשמר במרפאות התעסוקתיות, מה גם שהעבודה באסבסט פחתה באופן דרסטי מאז הותקנו התקנות והיא תפחת עוד יותר ככל שתתקבל הצעת החוק למניעת מפגעי אסבסט, תש"ע-2009, אשר עברה בקריאה ראשונה בכנסת. בנוסף טוענים המשיבים כי תפקיד איסוף המידע המוטל על הוועדה הרפואית ממילא עומד להתבטל במסגרת תיקון שעתיד לחול בתקנות, וייתכן שהוועדה הרפואית אף תבוטל כליל, שכן משרד התמ"ת והמוסד לביטוח לאומי פועלים להקמת רשם מחלות מקצוע וגם בשל כך אין עוד אינטרס ציבורי המצדיק את המשך איסוף הנתונים. אשר לראש השני של הצו טוענים המשיבים כי מקומו להתברר במסגרת עתירה לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע), ומכל מקום, מדובר לטענתם בחומר רפואי שמסירתו מהווה פגיעה בפרטיותו של אדם ואסורה לפי דין כל עוד אותו אדם לא הסכים לכך. לחלופין, וככל שניתן "להשחיר" את הפרטים האישיים במסמכים שהוועדה הרפואית אספה לאורך השנים, נטען כי דין הבקשה להידחות נוכח העומס הבלתי סביר שהדבר יטיל על הרשות וכן בהתחשב בעובדה שהפרטים אותם מבקש העותר למצוא בחומר ממילא אינם אמורים להימצא בו. יצוין כי במהלך הדיון בעתירה העבירו המשיבים לעותר נתונים שונים שהיו בידיה של הוועדה הרפואית (כגון פרוטוקולים של הוועדה הרפואית, רשימות שמיות של עובדים שנחשפו לאבק מזיק ומסמכים רפואיים לגבי עובדים שחלו, בהם "הושחרו" פרטים מזהים). 5. העותר טוען בתגובה כי יש לדחות את הפרשנות שמייחסים המשיבים לתקנות אבק מזיק, ההופכת אותן כדבריו ל"אות מתה"; כי הוועדה הרפואית התעלמה מ"תפקידי הסל" שיועדו לה בתקנות; כי אין ולא הייתה כל הצדקה לאי מילוי התפקידים שהוטלו על הוועדה הרפואית; כי הקמת רשם לאומי למחלות מקצוע במועד כלשהו בעתיד אינו מצדיק את דחיית העתירה; כי אין כל מניעה למסירת המידע שהתבקש על-ידו; וכי קיים אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה בהמשך איסוף החומר, באיסוף נתונים לגבי תחלואה בלימפומה ובניהול מעקב אחר עובדים החשופים לאבק מזיק. העותר אף מציע הצעה אופרטיבית, לפיה הרשימות השמיות של עובדים שנחשפו לאסבסט אשר נאספו על-ידי הוועדה הרפואית יועברו לרשם הסרטן הלאומי שבמשרד הבריאות, וכך ניתן יהיה לבצע הצלבה של הנתונים בדבר שיעור התחלואה בלימפומה בקרב העובדים שנחשפו לאסבסט בישראל. דיון 6. תקנות אבק מזיק ייעדו לוועדה הרפואית תפקידי מפתח בריכוז ידע, בייעוץ ובמתן המלצות בדבר ההיבטים הגיהותיים והבריאותיים של העיסוק באבק מזיק. הטענות שמעלה העותר מתמקדות בסעיפים 2א(5)-(7) לתקנות, הקובעים כי על הוועדה הרפואית: "(5) לרכז את כל הידע בארץ לגבי - (א) ההיבטים הגיהותיים והבריאותיים של עבודה ושימוש בחומר ובאבק מזיק, בקשר לבריאות העובד ולבריאות הציבור; (ב) שמות העובדים בפועל החשופים לאבק מזיק, ובמידת האפשר, שמות העובדים לשעבר שהיו חשופים לאבק מזיק ותוצאות הבדיקות הרפואיות שלהם; (ג) שמות העובדים החולים באחת או יותר מהמחלות הנזכרות בסעיף 20(א) והאבחנות שנקבעו לגביהן, ובמידת האפשר, שמות העובדים לשעבר אשר חלו כאמור; (6) לשמש כמרכז למידע ארצי למשרדי ממשלה ולמוסדות ציבור בעניין העבודה או השימוש בחומר ובאבק מזיק, מבחינות גיהותיות ובריאותיות; (7) לדון ולהמליץ בכל נושא הקשור לאבק מזיק אשר יוטל עליה על ידי השר לאיכות הסביבה או שר העבודה והרווחה". בנוסף לריכוז "כל הידע בארץ" לגבי עובדים החשופים לאבק מזיק ונתוני התחלואה שלהם כמפורט בתקנות, מונות התקנות בין תפקידי הוועדה גם מתן המלצות לשר העבודה והרווחה (כיום שר התמ"ת) ולשר לאיכות הסביבה (כיום השר להגנת הסביבה) לגבי ההיבטים הגיהותיים והבריאותיים של עבודה ושימוש בחומר ובאבק מזיק לעובד ולסביבה (תקנה 2א(1)); וכן קביעת אבחנה רנטגנית סופית בהתאם להוראות תקנה 15(ב) ו-(ד) של התקנות וקביעת אבחנה רפואית סופית לגבי המחלות הנקובות בתקנה 20(א) (תקנה 2א(2)). הוועדה הרפואית שהוקמה מתוקף תקנות אבק מזיק נועדה אפוא לשמש גוף מקצועי אשר יבנה, באמצעות המידע שייאסף על-ידו, תמונת מצב מלאה ועדכנית באשר לתעסוקה באבק מזיק ולתחלואת עובדים ועובדים לשעבר שנחשפו לו. זאת, על מנת לאפשר ניהול מעקב מתאים בנושאים אלה וכן על מנת שהמידע והנתונים שייאספו ישמשו בסיס לייעוץ ולהמלצות שיינתנו על-ידי הוועדה באותם נושאים. הנה כי כן, הקמת מאגר מסודר ועדכני של מידע ונתונים, לבד מהיותה אחד התפקידים שהוטלו על הוועדה לפי התקנות, הינה חיונית למילוי התפקידים האחרים שהוטלו עליה כמפורט לעיל ולהגשמת המטרות שעמדו לכתחילה בבסיס הקמתה. 7. מן המסמכים שצירף העותר לעתירתו עולה כי בראשית הדרך נעשו פעולות על מנת להקים מרכז מידע מסודר ומקיף כאמור, בהתאם לתקנות (ראו נספחים כ"ג, כ"ח(1)-(2) ו-כ"ט לעיקרי הטיעון מטעם העותר), אך בתגובותיהם אישרו המשיבים כי למעשה לא הוקם מאגר כזה בסופו של דבר; כי לא התקיים איסוף מסודר ומלא של מידע; וכי איסוף הנתונים שביצעה הוועדה הרפואית במשך השנים היה חלקי (ראו סעיפים 31 ו-43 לכתב התשובה), גם לפי הפרשנות אותה ביקשו המשיבים ליתן להוראות הכלולות בתקנות (עליה נעמוד להלן). כך, למשל, עולה מסיכום הפעילות של הוועדה הרפואית לשנת 1993 כי יושב-ראש הוועדה התריע שאין בידי הוועדה רשימות מלאות של עובדים שחלו באחת מבין המחלות המנויות בתקנה 20(א) לתקנות, שכן לא מועברות אליה מקופת חולים כללית רשימות עדכניות של עובדים שאובחנו כחולים. גם בתשובה לבקשה לפרטים נוספים ציינו המשיבים כי הרשימות השמיות של העובדים המצויות בידי הוועדה הרפואית אינן כוללות ככל הנראה את כל העובדים החשופים לאבק מזיק בישראל ממועד הקמת הוועדה. העדרו של מידע מלא בידי הוועדה וקשיים באיסוף החומר עולים גם ממסמכים שונים נוספים שהוצגו בפנינו על-ידי הצדדים (ראו: פיסקה ז(ב) לסיכום ישיבת הוועדה הרפואית מיום 6.12.2000, נספח ט' לעתירה; פיסקה ב(4) לסיכום ישיבת הוועדה הרפואית מיום 15.7.2007, נספח י"ט לעתירה; סיכום פעילות הוועדה הרפואית מיום 24.10.1991, נספח מש/5 לתגובת המשיבים; נספח מש/6 לתגובת המשיבים). המשיבים טענו בהקשר זה כי הוועדה הרפואית הינה ועדת מומחים מייעצת שאין לה הכישורים או המשאבים לאיסוף שוטף של נתונים. מתגובתם עולה עוד כי מאז הקמתה אספה הוועדה הרפואית נתונים, אך היא התייחסה למידע שנאסף על-ידה כאל חומר שמטרתו לסייע לה בביצוע תפקידיה שעיקרם מתן ייעוץ והנחיה, ולא כאל נתונים האמורים לשמש כמאגר מידע לציבור. אין לקבל טענות אלה. אחד התפקידים שהוטלו על הוועדה הרפואית הוא אכן מתן ייעוץ והמלצות בכל הנוגע להיבטים הגיהותיים והבריאותיים של עבודה ושימוש באבק מזיק, אך ייעוץ כזה אינו יכול להתבצע בחלל ריק ועליו להישען על המידע והנתונים שאמורה הוועדה לאסוף ולרכז לאורך השנים, כמפורט בתקנות. העדר מאגר מסודר, מלא ומעודכן של אותם הנתונים אינו מאפשר, או לפחות מקשה מאוד על הוועדה למלא את תפקידה כגורם מייעץ וממליץ, וזאת גם אם תתקבל עמדת המשיבים ולפיה לא הופקדה הוועדה הרפואית על הקמת מאגר מידע לציבור, ואיסוף וריכוז הנתונים על-ידה נועד לצרכיה שלה ועל מנת שתוכל למלא את התפקיד המרכזי שעליו הופקדה והוא - לשמש בתחומים אלה גורם מקצועי מייעץ וממליץ. יתרה מכך, גם אם הוועדה הרפואית ככזו לא נועדה לשמש מרכז מידע ארצי לציבור בכל הנוגע לעבודה או שימוש בחומר ובאבק מזיק, היא נועדה לשמש מרכז כזה עבור משרדי ממשלה ומוסדות ציבור כאמור בתקנה 2א(6), וגם לצורך מילוי תפקיד זה היה עליה לרכז את מלוא הנתונים ולהקים מרכז מידע מסודר ועדכני שאותו לא הקימה. ויודגש - העדר מימון ואי הקצאת משאבים לעבודת הוועדה הרפואית אין בהם כדי לפטור אותה ממילוי תפקידיה על-פי התקנות כל עוד הן עומדות בתוקפן, ויש להצר על כך כי הגורם המבצע אשר הופקד על התקנת התקנות לא נתן דעתו לאורך השנים לקשיים עימם נאלצה הוועדה להתמודד נוכח העדר מימון ואי הקצאת משאבים כאמור, וכן נוכח חוסר שיתוף פעולה מספיק מצד המרפאות התעסוקתיות, עליו הלינה הוועדה הרפואית כפי העולה מן המסמכים המצורפים לתגובת המשיבים. עוד יש להצר על כך שהוועדה הרפואית נכונה הייתה להשלים עם מתכונת פעולה כזו, שלא איפשרה לה למלא את מכלול התפקידים שיועדו לה על-פי התקנות ואילצה אותה לפעול על בסיס וולונטרי ובאופן חלקי ולא מספק. המשיבים הדגישו בכתב התשובה כי קיימת מחשבה לשנות את התקנות ואולי אף לבטל כליל את הוועדה הרפואית ולהקים מרשם מחלות תעסוקתיות. עוד ציינו המשיבים כי הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט מצויה בתהליכי חקיקה בכנסת. אולם, לוח הזמנים הצפוי באשר לכל המהלכים הללו אינו ברור כל צרכו מתוך תגובת המשיבים ומכל מקום, ככל שתקנות אבק מזיק עומדות בתוקפן על הוועדה הרפואית למלא את התפקידים שהוטלו עליה מכוחן. 8. בין הצדדים נפלה מחלוקת באשר להיקף הנתונים שעל הוועדה הרפואית לאסוף מתוקף תקנות אבק מזיק. לעמדת המשיבים, מנוסח תקנה 2א(5)(ב) לתקנות עולה כי חובת איסוף הנתונים לגבי תוצאות בדיקות רפואיות אינה מתייחסת לעובדים בפועל אלא לגבי עובדים לשעבר בלבד, וגם זאת רק במידת האפשר. את עמדתם זו תומכים המשיבים, בין היתר, בהוראת תקנה 14(ה)(3) ותקנה 14(ט) לתקנות, שיפורטו להלן. כמו כן טוענים המשיבים כי הבדיקות הרפואיות האמורות נועדו לגילוי מוקדם של מחלות הקשורות לחשיפה התעסוקתית לאבק מזיק (וכשמדובר בחשיפה לאסבסט בעיקר מחלות ריאה), ולא לגילוי מחלות אחרות, ומשכך הוועדה הרפואית אינה חייבת לאסוף נתונים אודות כלל המחלות בהן חלו העובדים החשופים לאבק מזיק. מסקנה זו עולה לטענת המשיבים בקנה אחד עם הוראת תקנה 2א(ג), המורה לוועדה הרפואית לאסוף מידע לגבי עובדים ועובדים לשעבר שחלו באחת המחלות המנויות בתקנה 20(א) לתקנות - מחלות שהוכרו בעולם הרפואה כנגרמות מחשיפה לאבק מזיק. העותר, מצידו, סבור כי החובה לאסוף תוצאות של בדיקות רפואיות חלה הן לגבי עובדים בפועל והן לגבי עובדים לשעבר, וכי הבדיקות הרפואיות שעל הוועדה לאסוף אמורות לכלול מידע אודות מחלות ממאירות, גם אם הן אינן מוכרות כמחלות הנגרמות מחשיפה לאבק מזיק. העותר שממקד את טיעוניו באבק מזיק הנובע מאסבסט מוסיף וטוען כי הוועדה הרפואית הייתה מחויבת לרכז, במסגרת איסוף הבדיקות הרפואיות, נתונים לגבי מחלות ממאירות או "חשודות" כנגרמות מחשיפה לאסבסט, וכחיזוק לכך הוא מפנה לתקנה 20(א)(4), המונה גם "כל מחלה אחרת הנגרמת על ידי אסבסט, טלק, או צורן דו-חמצני גבישי". 9. ההכרעה במחלוקת שתוארה לעיל נגזרת במידה רבה ממהותה של הוועדה הרפואית ומהגדרת המטרות אותן ביקשו מקימיה להשיג. האם מדובר בוועדה שנועדה לרכז מידע לגבי מחלות שהוכרו בעולם הרפואה כמחלות הנגרמות עקב חשיפה לאבק מזיק בלבד, או שמא, כטענת העותר, על הוועדה לבצע מעקב גם לגבי מחלות נוספות בהן לקו עובדים החשופים לאבק מזיק או עובדים לשעבר, דוגמת מחלות ממאירות שונות או מחלות אחרות לגביהן קיימים בספרות דיווחים כי הן עלולות להיגרם מחשיפה לאבק מזיק, על מנת שניתן יהיה למשל ללמוד מתוך נתונים אלה על מגמות של תחלואה ולהסיק מהן מסקנות לגבי היערכות מתאימה בתחומי הגיהות והבריאות. על-פי התקנות, נדרשת הוועדה הרפואית "לרכז את כל הידע בארץ" לגבי ההיבטים הגיהותיים והבריאותיים של עבודה ושימוש באבק מזיק, במטרה להגן על בריאות העובדים ועל בריאות הציבור. על-פי הגדרה זו, מדובר לכאורה בתפקיד כללי ורחב ביותר, ומסקנה זו נכונה לכאורה גם לגבי תפקידים נוספים שהוטלו על הוועדה הרפואית והמפורטים בתקנה 2א לתקנות. בהקשר זה יש בהחלט מקום ליתן משקל לכך שהוועדה הרפואית היא הגוף המקצועי המוסמך שהופקד על איסוף מידע ועל מתן המלצות לגבי ההשלכות הבריאותיות של שימוש ועבודה באבק מזיק. לעומת זאת, קריאת התקנות כמכלול מלמדת כי תפקידיה של הוועדה הרפואית מתמקדים, בראש ובראשונה, באיסוף נתונים לגבי תחלואה במחלות המוכרות כמחלות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לאבק מזיק וכן במתן המלצות לשרים הנוגעים בדבר כאמור בסעיף 2א לתקנות, בהתבסס, בין היתר, על נתונים אלה. תקנה 14 לתקנות מפרטת מהן הבדיקות שיש לערוך לעובדים החשופים לאבק מזיק ולעובדים לשעבר שנחשפו לאסבסט, ותקנה 20(א) מונה את סוגי המחלות בהן חלו עובדים ועובדים לשעבר אשר הוועדה הרפואית נדרשת לאסוף מידע לגביהם. התקנות אינן מורות לוועדה הרפואית לקבל או לדרוש מידע אודות כל מחלה בה חלה עובד או עובד לשעבר שנחשפו לאבק מזיק, אם כי חשוב להדגיש בהקשר זה שמדע הרפואה מצוי בהתפתחות מתמדת, ועימו גם הידע הרפואי בכל הנוגע להכרה במחלות הנגרמות עקב חשיפה לאבק מזיק. בהתאם לכך, הוועדה הרפואית נדרשת לבצע את תפקידה מנקודת מבט דינאמית ומעודכנת, ועליה לבחון מעת לעת האם יש מקום להכיר במחלות נוספות כמחלות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לאבק מזיק, כפי שאכן עשתה במספר הזדמנויות (בהסתמך על סקירת ספרות מקצועית). המשיבים מסכימים אף הם כי תוכנה של תקנה 20(א)(4) לתקנות אבק מזיק "מתעדכן בהתאם לידע הרפואי המצטבר בעולם, ולקביעות ה-IARC (הארגון העולמי למחקר בסרטן...), לגבי מחלות שהוכרו ברפואה כקשורות באסבסט". זאת, על מנת שהידע שירוכז על-ידה אכן יהיה הידע העדכני ביותר הקיים בתחום, על מנת שניתן יהיה לאתר מגמות תחלואה באוכלוסיית העובדים והעובדים לשעבר, ועל מנת שניתן יהיה להורות, באופן אפקטיבי, על דרכי פעולה מתאימות. על רקע עקרונות אלה יש לבחון את התקנות שאליהן הפנה העותר ולקבוע את היקף הנתונים שעל הוועדה לרכז. 10. האם על הוועדה הרפואית לאסוף גם את תוצאות הבדיקות הרפואיות של עובדים בפועל או את תוצאות הבדיקות של עובדים לשעבר בלבד? תקנה 14(ה) עליה נסמכים המשיבים בהקשר זה אכן מתייחסת לעובדים לשעבר בלבד, ויתרה מכך היא מתמקדת בחשיפה לאבק מזיק שמקורו באסבסט. סעיף קטן (3) שבה (אליו מפנים המשיבים) מציין מפורשות כי "השירות הרפואי המוסמך" כהגדרתו בתקנות יעביר העתק מכל בדיקה של עובד כאמור, דהיינו עובד לשעבר, אל הוועדה הרפואית. הוראת תקנה 14(ט) המתייחסת לעובדים בפועל קובעת: "שירות רפואי מוסמך ישלח לועדה הרפואית, אחת לשנה לפחות, רשימה של העובדים החשופים לאבק מזיק אשר הוא בדק, לרבות מספרי תעודות הזהות שלהם ומענם, וכל מידע נוסף שדרשה הועדה הרפואית". הוראה זו תומכת אף היא בעמדת המשיבים וממנה עולה כי באשר לעובדים בפועל החשופים לאבק מזיק לסוגיו (לא רק לאסבסט) אמורה הוועדה הרפואית לקבל מן השירות הרפואי המוסמך רשימה בלבד ובה פרטים מזהים הנוגעים לאותם עובדים (שם, תעודת זהות ומען), אך לא תוצאות של בדיקות רפואיות שוטפות. יחד עם זאת, לא למותר לציין כי נוכח הוראת הסיפא של תקנה 14(ט) הנ"ל, אין כל מניעה שהוועדה הרפואית תקבל לידיה, על-פי דרישה, כל מידע נוסף הנוגע לבדיקות של אותם עובדים, ככל שתראה זאת לנכון. האפשרות לקבל העתק מן הבדיקות שעברו העובדים בפועל החשופים לאבק מזיק, על-פי הוראת תקנות 14(א)-(ד), קיימת אפוא בידי הוועדה מתוקף סעיף זה. במאמר מוסגר יצוין כי מקום שבו נתבקשה הוועדה הרפואית לקבוע אבחנה רנטגנית לגבי עובד בפועל על-פי תקנה 15(ב), מחויבים "הקוראים המוסמכים" שנחלקו בדעותיהם לעניין האבחנה להעביר לוועדה הרפואית את התיק הרפואי יחד עם תצלום הרנטגן לצורך קביעת אבחנה רנטגנית על-ידה. במקרים כאלה, לא זו בלבד שיש בידי הוועדה נתונים לגבי הבדיקות שנערכו לעובד בפועל אלא שהיא עצמה הופכת לגורם "המייצר" את הנתון המכריע לגבי אותן בדיקות. בצד כל אלה, לא למותר לציין כי על-פי תקנה 17(ב) מחויבות המרפאות התעסוקתיות לשמור את כרטיסי הבדיקות הרפואיות ואת צילומי הרנטגן של הריאות 30 שנים לפחות לאחר שהפסיק האדם את עבודתו בחשיפה לאבק מזיק, והמשיבים ציינו כי "בפועל נוצרו במרפאות התעסוקתיות מאגרי מידע הכוללים את כרטיסי הבדיקות ואת צילומי הרנטגן של כל העובדים באסבסט". הוועדה הרפואית יכולה, אפוא, בקלות יחסית, לקבל גם לאחר שנים נתוני בדיקות שהצטברו במרפאות התעסוקתיות לגבי עובדים ולגבי עובדים לשעבר, ככל שתראה זאת לנכון. 11. בכל הנוגע לאופיין של תוצאות הבדיקות הרפואיות שעל הוועדה הרפואית לאסוף, מקובלת עלי עמדת המשיבים כי הבדיקות המנויות בתקנה 15 לתקנות נועדו לאתר מחלות הנגרמות מחשיפה לאבק מזיק בדגש על מחלות ריאה ולא נועדו לאתר ולעקוב אחר כל מחלה ממנה סובל העובד. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שרשימת הבדיקות המנויות בתקנה 15 כוללת, לצד בדיקות ריאה, גם "אנמנזה רפואית כללית ומקצועית" וכן "בדיקה קלינית כללית", אשר יש בהן כדי להציג תמונה כללית רחבה יותר לגבי מצבו הרפואי של העובד לרבות באשר למחלות או בעיות רפואיות שאינן בהכרח מוכרות ככאלה הנגרמות מחשיפה לאבק מזיק (כך, למשל, ב"שאלון מעקב לאנשים אשר היו חשופים לאסבסט בעבר" אותו צירף העותר כנספח כ"ה לעיקרי הטיעון, נשאל הנבדק, בין היתר, האם הוא סובל ממחלת הסרטן). אין הכוונה כי על סמך נתונים אלה תקבע הוועדה הרפואית קיומו של קשר סיבתי רפואי לגבי מחלות שטרם הוכרו בספרות המקצועית בעולם כנגרמות מחשיפה לאבק מזיק. לא זה תפקידה וספק אם בסיס הנתונים הפוטנציאלי הישראלי, שהינו קטן יחסית, מאפשר את הדבר. יחד עם זאת, ככל שבשלב מסוים יוכר בעולם הרפואה קשר סיבתי בין חשיפה לאבק מזיק לבין מחלה ממארת כלשהי, אין חולק כי מאותו מועד ואילך יהא על הוועדה הרפואית לאסוף נתונים אודות עובדים שחלו במחלה זו (מתוקף תקנה 20(א)(4) לתקנות, שעניינה "כל מחלה אחרת הנגרמת על-ידי אסבסט, טלק, או צורן דו-חמצני גבישי"), ובשלב זה אף תוכל הוועדה הרפואית לבחון, ככל שהדבר עולה מן המידע שריכזה ומן המידע שיש בידה לרכז, האם ישנם עובדים בפועל או עובדים לשעבר החולים במחלה זו, ולהתריע בפניהם על הסכנה שבהמשך חשיפתם לאבק מזיק וכן להמליץ בפני הגורמים הרלוונטיים על הצעדים שיש לנקוט בעקבות כך. 12. העותר מוסיף וטוען כי מסירת המידע שאליו מכוונת העתירה ראוי שתיעשה על-ידי הוועדה הרפואית גם, ובעיקר, לגופים המוסמכים ולרשויות העוסקות במחקרים כגון רשם הסרטן הלאומי, המרכז לבקרת מחלות ועוד, על מנת לקדם עריכת מחקרים נוספים בשאלת שיעור התחלואה והקשר הסיבתי בין חשיפה לאסבסט לבין מחלות שונות לרבות לימפומה. העותר אף מציע כי הוועדה הרפואית תצליב נתונים עם נתוני רשם הסרטן הלאומי וכך יתגלה מהו שיעור חולי הלימפומה בקרב עובדים שנחשפו לאסבסט. המשיבים, מצידם, טוענים כי מסירת הנתונים לעותר מתאימה להתברר במסגרת עתירה לפי חוק חופש המידע, וכי לגוף העניין אין הצדקה להעברת נתונים נוסף על אלה שכבר הועברו לו, מטעמים של פגיעה בפרטיות ושל הטלת עומס רב על הוועדה הרפואית ללא הצדקה. בקשת העותר כי הוועדה הרפואית תמסור מיוזמתה מידע לגופים שונים אינה כלולה בצו על-תנאי שניתן ולכן אין מקום להידרש אליה. בכל הנוגע לבקשתו של העותר לקבל בעצמו מידע מן הוועדה, בקשה אליה מתייחס הראש השני של הצו על-תנאי שהוצא, מדובר אכן בבקשה אשר האכסניה הראויה לה היא חוק חופש המידע על הוראותיו השונות, והעותר יוכל לפנות אל הוועדה הרפואית בערוץ זה לאחר שיוקם על-ידה מאגר המידע הנדרש בהתאם לתקנות כפי שנורה להלן. 13. מן הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לקבוע כי הראש הראשון של הצו על-תנאי שניתן יהפוך למוחלט, במובן זה שבתוך שישה חודשים מיום מתן פסק הדין על הוועדה הרפואית להקים ולנהל מאגר מידע הכולל: (א) שמות העובדים בפועל החשופים לאבק מזיק, ובמידת האפשר שמות העובדים לשעבר שהיו חשופים לאבק מזיק ותוצאות הבדיקות הרפואיות שלהם (תקנה 2א(5)(ב)); (ב) שמות העובדים החולים באחת או יותר מהמחלות הנזכרות בתקנה 20(א) לתקנות (לרבות מחלות אשר הוכרו כמחלות הנגרמות על-ידי אסבסט, טלק או צורן דו-חמצני גבישי בכל עת לאחר מועד התקנת התקנות), האבחנות שנקבעו לגביהן, ובמידת האפשר, שמות העובדים לשעבר אשר חלו כאמור. עוד אציע לחבריי לחייב את המשיבים לשלם לעותר שכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ש"ח. ש ו פ ט ת השופט א' א' לוי: אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' עמית: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת א' חיות. חשיפה לחומרים מסוכניםאבק מזיק