קרבן פסח - איסור שחיטה

החלטה 1. בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, שעניינו צו מניעה האוסר על המשיבות לקיים אירוע של שחיטה, שמטרתו לימוד משתתפי האירוע והדרכתם בנוגע לאופן ביצוע שחיטת קורבן הפסח, המתעד להתקיים היום (6.4.2008). הבקשה דנן הוגשה בד בבד עם הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים, השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, מיום 4.4.2008, הדוחה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני לפי סעיף 17א לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן - "חוק הגנה על בעלי חיים"). רקע עובדתי 2. אלה הן העובדות, לכאורה, הצריכות לענין: למבקשת, עמותת "תנו לחיות לחיות" (להלן - "המבקשת"), נודע מידיעה שפורסמה באתר אינטרנט ynet ביום 31.3.2008, כי המשיבות 1 ו-2, עמותת המכון ללימוד, מחקר ובנין המקדש וישיבת הכותל, ישיבה תורנית הממוקמת בעיר העתיקה בירושלים, בהתאמה (להלן - "המשיבות 1-2"), מתכוונות לקיים בשטחה של עיריית ירושלים (המשיבה 3), ביום 6.4.2008 בשעה 17:00, "יום עיון מיוחד" בנושא קורבן הפסח ועל רקע פנייתה לממשלה בדרישה לאפשר את הקרבת קרבן הפסח על הר הבית. כעולה מהפרסום האמור: "...השנה תכלול התוכנית לראשונה גם את הדגמת השחיטה של הקורבן. האירוע ייערך בישיבת הכותל שברובע היהודי בחסות מכון המקדש [המשיבה 2]... ויוקדש לזכרם של שמונת תלמידי 'מרכז הרב' ו'ישיבת ירושלים לצעירים', ביום השלושים להירצחם. ... מנכ"ל מכון המקדש, יהודה גליק, אמר ל-ynet כי מדובר בפעם הראשונה בה תתבצע שחיטה פומבית כ'חזרה גנרלית' להקרבת קרבן הפסח." המבקשת פנתה תחילה, במכתב מיום 1.4.2008, למנכ"ל המשיבה 1 בדרישה לביטול שחיטת הכבש הפומבית באירוע המתוכנן, הן לאור הוראת סעיף 2(א) לחוק הגנה על בעלי חיים, האוסר התעללות בבעל חיים, והן לאור הוראת סעיף 9 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן - "חוק ניסויים בבעלי חיים"). במכתב מיום 2.4.2008 דחה מנכ"ל המשיבה 1 דרישת המבקשת כאמור במכתבה דלעיל, בציינו כי האירוע נעשה גם לאור דרישה מהציבור ללמוד ביתר עיון נושא השחיטה, בהוסיפו "מכיוון שהרבה יותר קל לקחת שוחט וכבש ולהביאם אלינו מאשר להטריח ציבור של מאות להגיע למשחטה יזמנו פניה לשוחט שיגיע אלינו." כך, הוסיף מנכ"ל המשיבה 1 וטען, כי מדובר בכבש המיועד ממילא לשחיטה, מדובר בשוחט המיועד ממילא לשחוט אותו ומדובר בבשר שיחולק למשפחות נצרכות לליל הסדר. לפיכך, פנתה המבקשת לבית משפט השלום בבקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיבים לקיים אירוע השחיטה האמור. בדיון שהתקיים לפני היום התברר כי היום ניתן היתר לביצוע השחיטה כאמור, על-ידי מנהל השירותים הוטרינרים בהתאם לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד-1964 (להלן - "תקנות מחלות בעלי חיים"). החלטת בית משפט קמא 3. בהחלטתו מיום 4.4.2008 דחה בית משפט קמא הבקשה. בית המשפט קבע כי הואיל ומדובר בשחיטה כבש הנעשית על-ידי שוחט מנוסה והבשר עתיד לשמש למאכל אדם, הרי שאין הוא שונה בבסיסו משחיטה של כל בעל חיים לצורך מאכל. בית המשפט הוסיף וקבע, כי לא שוכנע שהאירוע עלול לגרום לבעל החיים צער וסבל הגדול יותר משחיטה בבית מטבחיים בדרך המקובלת, וכי לא הוכח כי באירוע האמור יש משום התעללות בבעל חיים, כאמור בהוראת סעיף 2 לחוק הגנה על בעלי חיים. בית המשפט הוסיף וקבע, כי האירוע נעשה לתכלית לגיטימית וראויה, בבטאו גם חופש הדת וחופש הפולחן העומדים למשיבים. כן נקבע, כי שחיטת בעלי חיים כאקט של חגיגת חג או כאירוע פולחני הינו אירוע מקובל במדינת ישראל, ולכן אין לאסור אירוע זה. בית משפט קמא דחה הטענה, כי מדובר במופע, כהגדרתו בתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס"א-2001 (להלן - "תקנות הגנה על בעלי חיים"), שכן אין כל אלמנט של תחרות ואין כל אקט של פציעה או גרימת נזק לבעל החיים לפני השחיטה עצמה. בית משפט קמא דחה הטענה, כי מדובר בניסוי בבעל חיים, כהגדרתו בחוק ניסויים בבעלי חיים, בנמקו כי השחיטה אמורה להתבצע על-ידי שוחט מנוסה ולצורכי מאכל. הבקשה והתגובה 4. לפני חזרה המבקשת על נימוקי הבקשה. המשיבים התנגדו לבקשה בטענותיהם לפני בעל פה וחזרו על טענותיהם במכתבם מיום 2.4.08 ובבית משפט קמא. דיון 5. לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. 6. ראשית, ברצוני לציין כי אין למבקשת מעמד באשר לתחולת תקנות מחלות בעלי חיים, המסדירות שחיטת בהמות. השאלה האם ניתן היתר כדין היא שאלה שאינה בסמכותו של בית משפט זה. קרי, אין זה מסמכותו של בית משפט זה לקבוע האם ההיתר ניתן כדין או מתוך חריגה מסמכות או מתוך שיקולים זרים. 7. שנית, המבקשת מסתמכת על הוראת סעיף 2(א) לחוק הגנה על בעלי חיים. נדגיש כי המבקשת אינה חולקת על כך כי פעולת השחיטה כשלעצמה אינה עינוי, התאכזרות או התעללות, כהגדרתה בסעיף 2(א) לחוק. טענתה היא כי מאחר והשחיטה נעשית בפומבי, אזי יש באירוע זה משום התעללות בכבש המובל לשחיטה. בפסק הדין שניתן ברע"א 1684/96 עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' מפעלי נופש חמת גדר בע"מ, פ"ד נא(3), 832 (1997), עמד בית המשפט (השופט מ' חשין, כתוארו אז) על שלושת היסודות שמקיימים את ההיגדים של עינוי, התאכזרות והתעללות הקבועים בסעיף 2(א) לחוק. בענייננו, הקושי נעוץ ביסוד השלישי המשותף לשלושת האיסורים דלעיל, יסוד משפטי-נורמטיבי, לפיו "גרימת סבל וייסורים לבעלי חיים בלא שיימצא צידוק למעשה. רק גרימת סבל בלתי מוצדקת ושלא לצורך תעשה התעללות, התאכזרות או עינוי" (שם, עמוד 851). בית המשפט עמד על משמעות יסוד זה בקובעו בעמודים 853-854 לאמור: פירוש הדברים הוא איפוא זה, שלאחר הקביעה כי פלוני גרם לבעל-חיים סבל וייסורים העשויים לבוא בגידרי עינוי, התאכזרות או התעללות, שומה עלינו לברר ולמצוא לאיזו תכלית עשה פלוני מה שעשה, והאם תכלית היא המשקפת ערך חברתי ראוי? ובמקום שיימצא לנו כי התכלית ראויה, נוסיף ונבדוק האם האמצעי שפלוני נקט בו הוא אמצעי ראוי? ולבסוף: האם יש שקילות בין הסבל והייסורים שבעל החיים נושא בהם לבין התכלית והאמצעים, האם נתקיים מיבחן ה'מידתיות'? אלה הם איפוא הגורמים אליהם ניתן את דעתנו: האם נשא בעל-החיים בסבל העשוי לבוא בגידרי עינוי, התאכזרות או התעללות? לאיזו תכלית גרם האדם סבל לבעל-החיים? האם האמצעי שהאדם נקט בו הוא אמצעי ראוי? האם יש שקילות בין הסבל לבין התכלית והאמצעים, האם נתקיים מיבחן ה"מידתיות?" ובענייננו, יש לבחון האם קיימת הצדקה לאירוע הפומבי, שאך הוא מושא למחלוקת בבקשה דנן. אני סבור שאין ברכיב נוסף זה - פומביות השחיטה - כדי לקבוע כי השחיטה באה בגדר התעללות. אין לפני שום ראיה כי פומביות הטקס גורמת לבעל החיים מצוקה או עינוי הנוספים על פעולת השחיטה עצמה. ניתן להשוות זאת לטקס השחיטה של השומרונים בהר גריזים אשר נעשה אף הוא במעמד קהל רב, שכן המטרה של האירוע גם מקיימת את הוראת סעיף 22(א) לחוק הגנה על בעלי חיים, לפיו חוק זה אינו חל "על המתת בעלי חיים שנעשתה לצורכי מאכל אדם." כך כעולה ממכתב התשובה של מנכ"ל המשיבה 1, לפיו "הבשר יחולק למשפחות נצרכות לליל הסדר." 8. אשר לתחולת חוק ניסויים בבעלי חיים, סבורני כי האירוע דנן אינו נופל בגדר "ניסוי בבעל חיים", כהגדרתו בהוראת סעיף 1 לחוק, שכן המטרה הינה שחיטת בעל החיים (כבש לצורכי מאכל), ולא הריגתו לצורך שימוש בו כאמצעי להשגת מטרה אחרת - ניסוי בבעלי חיים. 9. אשר לתחולת הוראות תקנות הגנה על בעלי חיים, סבורני כי אין לראות אירוע השחיטה בגדר "מופע", כהגדרתו בהוראת סעיף 1 לתקנות, המגדיר מופע - "תערוכה, הצגה או תחרות של בעלי חיים." 10. לאור האמור, הבקשה למתן סעד זמני בערעור נדחית. המבקשת לא הוכיחה זכות לכאורה המצדיקה מתן סעד זמני בערעור. הפועל היוצא הוא כי תיק בר"ע 418/08 נמחק. בנסיבות המקרה אין צו להוצאות. שחיטת בעלי חייםצער בעלי חיים