קצבת נכות עקב פציעת ספורט

קצבת נכות עקב פציעת ספורט 1. ביום 17/3/07, בעת משחק כדורגל, נפגע התובע ברגלו. כתוצאה מכך, הוא הושבת מעבודתה למשך מספר חודשים וקיבל מהנתבע קצבת נכות פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: "החוק"). בהמשך, הוטב מצבו של התובע, וזכאותו לקצבת נכות - הופסקה. זמן מה לאחר מכן, ביום 5/10/08, היה על התובע לעבור ניתוח, ושוב - הוא איבד את כושר עבודתו למשך תקופה מסויימת (כנראה עד יום 31/12/08). תביעתו לקצבת נכות בשל אותה תקופה - נדחתה על ידי הנתבע, בטענה שאותה תקופה לא עלתה על 90 ימים, כך שאין בגינה זכאות לקצבת נכות. כנגד כך - הוגשה התובענה שבפנינו. המחלוקת בתובענה זו היא משפטית בלבד. העובדות הרלוונטיות לא היו שנויות במחלוקת. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הפרשנות הנכונה למספר הגדרות והוראות הכלולות בפרק ט' לחוק. 2. להלן נתאר , בקצרה, את אופן הדיון בתובענה, לאחר מכן - נפרט את העובדות, בהמשך נביא מספר הוראות רלוונטיות מחיקוקים, ובסופו של דבר ניישם את הדין, כפי הבנתנו, על העובדות בעניינו של התובע. ההתדיינות בתובענה 3. התובענה שבפנינו הוגשה ביום 3/5/10. היא באה - למעשה - כנגד החלטת פקיד תביעות מיום 27/1/09, בדבר דחיית תביעת התובע לקצבת נכות. החלטתו האמורה של פקיד התביעות התבססה על החלטת רופא מוסמך מיום 22/1/09, שבה נקבע כי התקופה שבה היתה לתובע דרגת נכות זמנית עקב הניתוח מיום 5/10/08, היתה קצרה מ-90 ימים (לפי החלטת הרופא המוסמך, היא נמשכה מיום 5/10/08 עד יום 31/12/08). 4. התובענה הועברה לטיפולו של מזכיר משפטי במחלקת המנ"ת של בית הדין. 5 ביום 5/7/10, לאחר שהנתבע ביקש את הארכת המועד להגשת כתב ההגנה (ומבוקשו ניתן לו בהחלטת המזכיר המשפטי), הגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה על הסף. לטענת הנתבע, כפי שהועלתה באותה בקשה, בין אם כוונת התובע בתובענה מכוונת כנגד ההחלטה בענין קביעת הנכות הרפואית שלו ובין אם כוונתו היא לטעון כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 27/1/09, הרי שהתובענה הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, ויש לדחות אותה על הסף מטעם זה. בנוסף לטענת ההתיישנות, העלה הנתבע בבקשתו האמורה, טענה בענין ההצדקה לדחיית התביעה לגופה, בשל כך שלטענת הנתבע, בהתאם להוראות פרק ט' לחוק, אין מקום לתשלום קצבת נכות כאשר תקופת הנכות הרפואית קצרה מ-90 ימים. ב"כ התובע הביע התנגדות לדחיית התובענה על הסף. 6. לאחר מכן החליט המזכיר המשפטי להעביר את בקשת הנתבע לדיון בפני "גורם שיפוטי", והתובענה הועברה להידון בפני אב בית הדין במותב הנוכחי. 7. בהחלטה מיום 15/9/10, חוייב הנתבע להגיש הודעה לשם הבנה טובה יותר של עמדתו. הנתבע, אכן הגיש הודעה בהתאם להחלטה. 8. לאחר מכן, בהחלטה מיום 24/9/10, התאפשר לצדדים להשלים בכתב את טיעוניהם בענין סילוק התובענה על הסף בשל התיישנות. הצדדים לא השלימו את טענותיהם. 9. בהחלטה מיום 23/10/10, נדחתה טענת ההתיישנות שהנתבע העלה (הטעמים לכך מנויים בגוף ההחלטה), והוחלט כי התובענה תידון לגופה. עוד נקבע באותה החלטה, שמאחר שנראה שהמחלוקת היא משפטית בלבד, הרי שאם לא יודיע מי מהצדדים שהוא מתנגד לכך - יתאפשר לצדדים להשלים את טיעוניהם והתובענה תועבר למתן פסק דין. הצדדים לא הביעו התנגדות לכך, ולפיכך - ניתנה בהמשך החלטה שאיפשה לצדדים להשלים בכתב את טיעוניהם (ב"כ התובע אכן עשה כך). 10. התוצאה מהאמור לעיל היא שכעת עלינו להחליט בתובענה לגופה, על סמך העובדות שעליהן אין חולק, ועל סמך טיעוני הצדדים לענין גוף התביעה. אלה העובדות 11. כאמור לעיל, התובע נפגע ביום 17/3/07, בעת ששיחק כדורגל. כתוצאה מכך, איבד התובע את כושרו להשתכר, למשך מספר חודשים. 12. בגין התקופה הראשונה של אובדן הכושר, הגיש התובע לנתבע תביעה לדמי תאונה (לא ברור לנו מה עלה בגורל אותה תביעה, והדבר גם אינו רלוונטי למחלוקת שבפנינו). 13. ביום 23/7/07, לאחר שחלפו למעלה מ-90 ימים שבהם היה התובע מחוסר כושר להשתכר עקב אותה תאונת ספורט, הגיש התובע תביעה לקצבת נכות לפי פרק ט' לחוק. 14. רופא מוסמך שבדק את התובע קבע לו דרגת נכות רפואית זמנית לתקופה שמיום 15/6/07 (עם תום 90 הימים מיום התאונה) ועד יום 31/12/07. דרגת הנכות הרפואית המדוייקת לא הובררה לנו, אך ברור כי היא עלתה על המינימום המתחייב לשם המשך הטיפול בתביעת התובע לקצבת נכות, ולשם בחינת שאלת הירידה בכושר ההשתכרות שלו. ביום 25/9/07 נקבעה לתובע דרגת אי כושר זמנית בשיעור 75% לתקופה שלגביה נקבעה אותה דרגת נכות רפואית זמנית, ולפיכך, שילם הנתבע לתובע קצבת נכות בשיעור 100%, בעד כל התקופה שמיום 15/6/07 ועד יום 31/12/07. 15. ביום 29/10/07, נבדק התובע אצל רופאה מוסמכת, אשר קבעה כי החל מיום 1/1/08, תהא דרגת הנכות הרפואית הזמנית של התובע, בשיעור של 30% בלבד, וזאת - עד יום 31/5/08. התובע ערר על קביעתה של הרופאה המוסמכת, אך הערר נדחה על ידי ועדה רפואית לעררים, ביום 4/1/08. 16. דרגת נכות רפואית בשיעור 30% היא נמוכה מהמינימום המתחייב לשם זכאות לקצבת נכות לפי פרק ט' לחוק. על כן, הנתבע לא שילם לתובע קצבת נכות בעד התקופה שמיום 1/1/08 ואילך. עם זאת, באותה עת - לא שלח הנתבע לתובע מכתב דחיה של תביעתו לקצבת נכות. 17. ביום 16/7/08 (או סמוך לפני כן), לאחר תום הזמניות של הנכות הרפואית (שנקבעה, כאמור לעיל, עד יום 31/5/08), נבדק התובע פעם נוספת על ידי רופא מוסמך. הרופא המוסמך קבע כי החל מיום 1/6/08, דרגת הנכות הרפואית של התובע היא בשיעור 0%. עקב כך, שלח הנתבע לתובע, ביום 16/7/08, מכתב שבו הודיע לו על דחיית התביעה לקצבת נכות בגין התקופה שמיום 1/6/08 ואילך, בהתבסס על קביעת הרופא המוסמך בדבר נכות רפואית בשיעור 0%. 18. כאמור לעיל, ביום 5/10/08, עבר התובע ניתוח ברגלו. בשל אותו ניתוח, שוב היה על התובע לשבות מעבודתו, והוא איבד את כושר עבודתו למשך מספר שבועות. 19. ביום 4/11/08, שלח ב"כ התובע מכתב אל הנתבע, בענין קצבת הנכות. כככך, בין השאר, נאמר במכתב: "בהמשך לתביעתו של מרשי לנכות כללית, ברצוני להודיע כי … בתאריך 5.10.08 עבר ניתוח ברגלו. בעקבות הניתוח הנ"ל מרשי איבד את כושרו לעבוד ועל כך הינכם מתבקשים להכיר למרשי באישורי המחלה ולשלם גמלה בהתאם.". למכתב צורפה תעודת מחלה לגבי חודש אוקטובר 2008. 20. המכתב האמור של ב"כ התובע הגיע אל הנתבע ביום 11/11/08, והוחזר לב"כ התובע עם הערה של פקיד התביעות, שבה נאמר כך: "תביעתו של מרשך נדחתה ביום 16/7/08 לאחר שאושרה לתקופה קצרה. יש צורך בהגשת תביעה חוזרת במידה ויש החמרה. לנוחיותך שלחתי אליך תביעה. נא למלאה ולהחזירה מיידית!". למכתב שהוחזר אל ב"כ התובע, צירף פקיד התביעות טופס ריק של תביעה לקצבת נכות. 21. בהתאם להנחיית פקיד התביעות, הגיש התובע, ביום 9/12/08, טופס ממולא של תביעה לקצבת נכות. 22. ביום 22/1/09, קבע רופא מוסמך שבעקבות הניתוח, אכן היה התובע בעל דרגת נכות רפואית העולה על המינימום המתחייב לשם קבלת קצבת נכות מהנתבע. על פי קביעת הרופא המוסמך היתה לתובע דרגת נכות רפואית זמנית בשיעור 50%, לתקופה שמיום 5/10/08 ועד יום 31/12/08. הרופא המוסמך קבע גם, שהחל מיום 1/1/09, תשוב דרגת הנכות הרפואית של התובע לעמוד על שיעור של 0%. 23. מאחר שמשך התקופה שלגביה נקבעה לתובע דרגת נכות זמנית, בהחלטה מיום 22/1/09, לא עלתה על 90 ימים (היא היתה בת 88 ימים בלבד), החליט פקיד תביעות, ביום 27/1/09, לדחות את תביעתו של התובע לקצבת נכות, בשל הקביעה שלא מתקיים בתובע התנאי הנדרש של ליקוי שנמשך מעל 90 ימים. 24. התובע הגיש ערר על החלטת הרופא המוסמך מיום 22/1/09. הערר נדון בפני ועדה רפואית לעררים שהחליטה, ביום 3/6/09, לדחות אותו. התובע לא הגיש ערעור כנגד ההחלטה האמורה של הועדה הרפואית לעררים. הוראות רלוונטיות מחיקוקים 25. בסעיף 195 לחוק, מוגדר המונח: "התאריך הקובע", כך: "התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.". 26. ברישא לסעיף 196(ב) לחוק נאמר: "הזכות לגמלה לפי פרק זה תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע …" 27. בענין הגשת תביעות לנתבע, התקין השר את תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א-2000 (שתיקראנה להלן: "התקנות"). תקנה 1 לתקנות כוללת מספר הגדרות. נביא כאן חלק מהן: "'בדיקה מחדש' - בדיקה מחדש של דרגת אי כושר של נכה להשתכר, או של שיעור נכותו הרפואית … 'מועד דחיה קודמת' - המועד שבו נתקבלה באחרונה החלטה לפיה נדחתה תביעה לקצבה חודשית בשל קביעה בדבר אי כושר או בשל קביעה בדבר אחוזי נכות רפואיים שנקבעו לפי סעיף 208 או 209 לחוק, ואם ערר המבוטח על קביעת המוסד לפי סעיף 211(א) או (ב) לחוק - המועד שבו נתקבלה באחרונה החלטה לפיה נדחתה תביעתו בועדה לעררים או בועדה רפואית לעררים, לפי הענין … 'מועד קביעה קודמת' - המועד שבו נתקבלה באחרונה החלטה בדבר דרגת אי כושר להשתכר לפי סעיפים 209 או 211(ב) לחוק, לפי הענין, אשר לפיה משתלמת קצבה חודשית … 'עובדות חדשות' - עובדות שלא היו ידועות או שלא היו קיימות, לדעת המוסד, במועד הדחיה הקודמת". 28. תקנה 2 לתקנות, עוסקת בבדיקה מחדש של מי שמקבל קצבת נכות, וקובעת: "לא תיערך בדיקה מחדש לנכה שמשתלמת לו קצבה חודשית אלא אם כן חלפו 6 חודשים לפחות ממועד הקביעה הקודמת שלפיה משתלמת הקצבה.". 29. תקנה 4 לתקנות עוסקת בתביעה חוזרת של מי שתביעתו נדחתה. כך נאמר בה: "מי שתביעתו לקצבה חודשית נדחתה בשל אחוזי נכות רפואיים או בשל דרגת אי כושר, אשר נקבעו לפי סעיפים 208, 209, 211(א) או (ב) לחוק, לפי הענין, רשאי להגיש למוסד תביעה נוספת (להלן - תביעה חוזרת) לאחר שחלפו 6 חודשים ממועד הדחיה הקודמת." 30. תקנה 6(א) לתקנות קובעת חריגים לאמור בתקנות 2 ו-4 לתקנות, ומאפשרת לערוך בדיקה מחדש ולדון בתביעה חוזרת, במקרים מסויימים, גם בטרם חלפו 6 חודשים ממועד הקביעה הקודמת או ממועד הדחיה הקודמת, לפי הענין. כך נאמר בתקנה 6(א) האמורה: "נתגלו עובדות חדשות שיש להן, לדעת המוסד, כדי להשפיע על דרגת אי הכושר של מבוטח, ייערכו בדיקה מחדש או דיון בתביעה חוזרת, לפי הענין, אף אם טרם חלפו 6 חודשים ממועד הקביעה הקודמת או ממועד הדחיה הקודמת, לפי הענין." 31. משפירטנו את העובדות ואת ההוראות הרלוונטיות מהחוק ומהתקנות, נעבור לבחון כיצד יש ליישם את החיקוקים על עניינו של התובע. גורל התביעה 32. המשמעות של המחלוקת בין הצדדים היא איזה "תאריך קובע" נכון להביא בחשבון בעניינו של התובע. לדעת הנתבע, כשמדובר בתביעה החדשה שהתובע הגיש ביום 9/12/08, יש להביא בחשבון את "התאריך הקובע" הרלוונטי לאותה תקופה, כלומר - יום 5/10/08; הוא המועד שבו התובע עבר את הניתוח, ואשר בו, שב התובע להיות מחוסר כושר להשתכר. מאחר שלפי החלטת הרופא המוסמך (שלא בוטלה בהחלטת הועדה הרפואית לעררים), הנכות הרפואית שנגרמה לתובע, עקב הניתוח היתה תקפה רק למשך 88 ימים (עד יום 31/12/08), כך שאם התאריך הקובע הוא אכן יום 5/10/08, לא ניתן לקבל את התביעה. לדעת התובע, מאחר שיש קשר בין הניתוח שהתובע עבר ביום 5/10/08 לבין התאונה שבגינה שולמה לו קצבת נכות בשנת 2007, אין מקום לנתק את הקשר האמור ולקבוע "תאריך קובע" חדש, אלא - יש להותיר בעינו את התאריך הקובע הקודם (17/3/07), ולראות את התקופה שמיום 5/10/08 עד יום 31/12/08, כתקופה נוספת של אי-כושר שלגביה ניתן לשלם קצבת נכות, אף שהיא נמשכה פחות מ-90 ימים. 33. לדעתנו, על סמך הדין הקיים, אין מנוס מקביעה שהנתבע צדק בדחותו את תביעת התובע. בחינת הוראות החוק והתקנות, אינה מאפשרת את הותרתו בעינו של התאריך הקובע המקורי שנקבע לתובע (17/3/07), שכן, לאחר דחייתה של התביעה, ביום 16/7/08 כאמור לעיל, אכן היה צורך בהגשת תביעה חדשה, ולגבי התביעה החדשה - היה צורך לקבוע "תאריך קובע" חדש, וממילא לא היה ניתן לקבוע, לגבי התביעה החדשה, "תאריך קובע" המוקדם בלמעלה מ-15 חודשים ממועד הגשת התביעה החדשה (9/12/08). 34. שקלנו אם נוכח הוראת תקנה 6(א) לתקנות היה מקום לקבוע כי פנייתו של התובע (באמצעות בא כחו), במכתב מיום 4/11/08, אשר היתה פניה שבלא ספק לימדה על "עובדות חדשות", כהגדרתן בתקנה 1 לתקנות (הניתוח שהתובע עבר), הצדיקה את בדיקתו המחודשת של התובע, כהמשך לבדיקה הקודמת שנערכה, מבלי שהיה צורך בהגשת תביעה חדשה. אולם, נוכח האבחנה הברורה שהתקנות מאבחנות, בין "בדיקה מחדש" לבין "תביעה חוזרת", הגענו למסקנה שאין אפשרות לעשות כך. על פי התקנות "בדיקה מחדש" היא רק לגבי מי שתביעתו לא נדחתה מחמת קביעה בענין דרגת הנכות הרפואית או מחמת קביעה בענין דרגת אי-כושרו להשתכר. מי שתביעתו נדחתה, אינו יכול להביא ל"בדיקה מחדש", אלא - עליו להגיש "תביעה חוזרת". כל מה שתקנה 6(א) לתקנות באה ללמד בענין מי שמגיש "תביעה חוזרת", הוא שאם התביעה החוזרת נובעת מ"עובדות חדשות", אזי אין צורך להמתין 6 חודשים מ"מועד הדחיה הקודמת" לשם טיפול בתביעה החוזרת. לא ניתן ללמוד מתקנה 6(א) לתקנה כי קיומן של "עובדות חדשות" עשוי להביא ל"עקיפת" הצורך בהגשת "תביעה חוזרת". על כן, צדק פקיד התביעות באופן שבו הוא הגיב על האמור במכתבו של ב"כ התובע מיום 4/11/08, כלומר - בכך שעקב ההודעה בדבר "עובדות חדשות", שבאה לאחר דחיית התביעה במכתב דחיה מיום 16/7/08, הוא הפנה את ב"כ התובע להגשת תביעה חדשה (שהיא בבחינת "תביעה חוזרת"). משהוגשה תביעה חוזרת, הרי ש"התאריך הקובע" הרלוונטי לגביה הוא יום 5/10/08, כלומר - המועד שבו לראשונה התובע איבד שוב את כושרו להשתכר לאחר התקופה הקודמת. (כאמור כבר לעיל, אף אם היינו מצליחים למצוא קונסטרוקציה משפטית שלפיה ניתן היה למצוא תאריך קובע מוקדם יותר מאשר יום 5/10/08, הרי שממילא לא היינו יכולים לראות "תאריך קובע" כזה, במועד מוקדם ליום 9/9/07 (15 חודשים בטרם הגשת התביעה החוזרת), כך שממילא לא היינו יכולים לקבוע את יום 17/3/07 כאילו הוא נותר "התאריך הקובע" גם לגבי התביעה החוזרת שהוגשה ביום 9/12/08). 35. אנו מודעים לטענותיו של ב"כ התובע, בטיעוניו המשלימים, על כך שהוראות החוק נוקשות מדי, על כך שמדובר ב"חוק יבש" ועל כך שיש להפעיל שיקולי צדק. היינו שמחים אילו היתה לנו סמכות לקבל תביעות כנגד הנתבע בהסתמך על "שיקולי צדק" בלבד, אלא שכשם שהנתבע כפוף לדין, כך גם אנו כפופים אליו, ומשהדין אינו מאפשר את קבלת התביעה - אין לנו ברירה אלא לדחות אותה. לסיכום 36. בשל המוסבר לעיל, אנו דוחים את התביעה. 37. אין צו להוצאות. 38. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים, מיום שפסק הדין יומצא לו. קצבת נכותדיני ספורטנכות