תאונה בקורס אימון כדורגל

1. התובע יליד 1974 תבע את הנתבעים על נזק גוף בגין תאונה שאירעה ביום 30/11/01 לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, נ"ח. הצדדים חולקים על החבות. במועד התאונה היה התובע סטודנט מן המניין בבית הספר למאמני כדורגל שבהנהלת/הפעלת ו/או אחריות הנתבעת מס' 1. התאונה קרתה במגרש כדורגל "טאובל" בבאר-שבע שהוא בבעלות ו/או החזקה ו/או תחזוק ו/או בשליטת הנתבעת מס' 2. בפתח פסק הדין אציין כי התובע הוא אח של אחת מקלדניות בית המשפט השלום בבאר שבע , אשר הביאה דברים אלה לידיעת הנשיא משה מכליס בשלב מתקדם של התיק ולכן התיק הושאר לשמיעה בפני שופטי בית משפט זה (החלטה מיום 19/2/09 של כב' הנשיא מכליס). 2. על פי גרסת התובע בכתב התביעה המתוקן מיום 13/5/07, התאונה קרתה במהלך אימון במסגרת קורס האימון ביום התאונה בשעה 09:00 או בסמוך לכך. נטען, כי התובע ירד לכדור והוא נתקל במהמורה שכתוצאה ממנה הוא מעד וסובב את קרסול ימין. בפועל אובחן לו שבר בשוק ובקרסול מסוג Maisonneuve. בוצע שחזור וקיבוע באמצעות בורג סינדזמוטי שלאחר פרק זמן הוצא. בתצהיר עדות ראשית הוא הסביר, שהתאונה קרתה כי גלש על כר הדשא לכיוון הכדור במהלך המכונה: "גליץ'" או "תיקול" ובתהליך זה נתקעה רגלו במהמורה. התובע הבהיר בחקירה נגדית, כי כל האירוע היה במהלך חימום לפני השיעור, במטרה להעלות את חום הגוף. הוא ועוד 5 תלמידים עשו את החימום בדרך של ריבוע בעל 4 קודקודים ו-2 שחקנים באמצע, המנסים לחטוף את הכדור בתהליך גלישה אל הכדור, תוך כדי העברת הכדור בין הקודקודים. התובע היה אחד מהמתאמנים באמצע. סוג החימום עצמו הוא אחד התרגילים המקצועיים המוכרים מתוך 20 חלופות (עמ' 21-22 לפרוטוקול). גרסה זו נתמכת בעדות העד יוני (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 4/1/10). בסוגיה זו של חימום מוקדם העיד ונחקר רכז הקורס ומדריך בקורס ויקו חדד. הוא אישר שהלימוד המעשי נעשה במגרש "טאובל" בבאר-שבע בתיאום בין המכללה לעיריה (עמ' 9-10 לפרוטוקול מיום 18/11/10). הוא העיד שביום המקרה הוא לא היה בארץ (עמ' 10 מול שורה 20). הוא העיד שפעולת הגלישה שתוארה כפעולה שעשה התובע בעת שנתקל במהמורה אין עושים באמון אלא זו בחירה של שחקן במהלך משחק (עמ' 10 מול שורות 25-26). הוא נשאל על מצב המגרש והעיד, כי השיעור אינו מתנהל על פני כל המגרש. האימון הוא על שטחים קטנים של המגרש (עמ' 12 לפרוטוקול). לכן אם חלק מהמגרש בסדר מתאמנים שם (עמ' 13 לפרוטוקול). באותו יום המאמן היה מאור רוזן (עמ' 17 לפרוטוקול). לדעת העד, מצב המגרש בסמוך לתאונה היה בסדר (עמ' 20 לפרוטוקול מיום 18/11/10), למרות שהיו בו מהמורה אחת או שתיים. הוא העיד שראה את המגרש כשבוע אחרי התאונה (עמ' 21 לפרוטוקול). העד גם העיד שכשיטת עבודה החימום נעשה בפיקוח מדריך אבל אם המאמן נוכח שכולם כבר עשו חימום, אז אפשר להתתקדם יותר מהר (עמ' 20 לפרוטוקול מול שורות 15-17). הוא הדגיש שההוראות הם שלא משחקים גם לא כדי לעשות חימום שכן יש חניך שנבחר על ידו כדי לעשות את החימום. התרגיל של 2 על 4 (שעשה התובע עם חבריו) אינו חלק מהקורס (עמ' 21 לפרוטוקול). התובע לא הזים את עדותו של מר חדד בנקודות בהם מר חדד העיד. לפיכך, ככל שמדובר בטענה לחבות הנתבעת מס' 1, בגלל הוראה לימודית לעשות חימום יזום לפני האימון באופן עצמאי - לא מצאתי יסוד לטענה זו בראיות. 3. ב"כ התובע טוען לחבות גם מחמת מצב המגרש שנועד למשחק ואימונים בכדורגל. נסיבות התאונה ככל שהן קשורות למצב המגרש הן הבאות, לפי העדויות: גרסת התובע הייתה בתצהיר עדות ראשית כי "באיזור בו התאמנו במגרש הדשא היה דליל והיו בו מהמורות ושקעים רבים" (מוצג ת/1). התובע גם צירף קלטת המצלמת את המגרש אך מבחינת לוח הזמנים של ההקלטה, מדובר ביום 25/4/02 (מוצג ת/6). בתצהיר עדות ראשית של העד של התובע, יוני , הוא חוזר על אותם מילים (מוצג ת/2). הגרסה בתביעה למל"ל היא: "בזמן הספורט החליק נפל ונחבל" (מוצג נ/4). תרשומת מתיעוד רפואי מהמחלקה האורתופדית בביה"ח "סורוקה" מיום 1/1/02: "לדבריו ביום קבלתו סיבב קרסול ימין תוך כדי משחק" (חלק ממוצג נ/4). על פי השרטוטים שנעשו באולם נ/1-נ/3, מיקום התאונה הוא בתוך המגרש ולכאורה בצד לכיוון קו האמצע. ויקו חדד שהעיד מטעם הנתבעת מס' 1 הצהיר, כי התאונה קרתה כאשר הקורס היה במחציתו. מצב המגרש היה בתנאים טובים וגם סבירים והתקיימו בו לפני כן קורסים אחרים. ניתן היה לקיים בו אמוני קורס למדריכי כדורגל. המגרש אושר ע"י הגורמים הרשמיים. מכל מקום, לא כמות הדשא מכתיבה אם המגרש מתאים להעביר את הקורס. ששון צבי שהעיד מטעם הנתבעת מס' 2, העיד, כי התחזוקה בפועל נעשית ע"י צד שלישי 1, עפ"י חוזה המתייחס לשנים 1999-2000 לכלל מגרשי הכדורגל בתחום העיר באר-שבע. מטעם צדדים שלישיים 1-2 העיד איציק הרפז, כי הוא מתחזק מספר מגרשי ספורט בארץ ובכל מגרש יש אחראי מטעם העיריה שתפקידו להיות אחראי על המגרש ולהתריע בפניו על מפגעים. ערב התאונה הוא לא קיבל התרעה כאמור. מטעם ההתאחדות לכדורגל, צד שלישי 3, צד רביעי 1, העיד אילן יבלוקובסקי רכז רישוי מגרשים של ההתאחדות לכדורגל בישראל. לפי תצהירו, להתאחדות לא היה קשר לקורס והיא אינה הבעלים, המפעילה או בעלת הזכות לחזקה, שימוש, שכירות במגרש בו קרתה התאונה. החבות לתקינות היא של "הקבוצה או הבעלים" המחזיקים את המגרש. חלקה של ההתאחדות לגבי המגרשים הוא הבא: בתחילת העונה, בטרם פתיחת העונה, ההתאחדות בודקת כל מגרש "שבו עתידים להיערך משחקים המאורגנים ע"י ההתאחדות בלבד" (סעיף 8 לתצהירו). אך מכאן על הבעלים/קבוצה לדאוג לתחזוקה שוטפת ולתקינות במשך העונה (סעיף 5(ב)(10) לתקנון ההתאחדות לכדורגל). לגבי המגרש בו קרתה התאונה, מגרש טאובל - הוא נבדק ביום 20/8/01 ואושר (נספח ב' לתצהירו). בדיקה נוספת של מגרש נעשית ביום משחק של ההתאחדות ע"י שופט של ההתאחדות. בענייננו, המגרש שימש להעביר קורס ע"י הנתבעת מס' 1 ולא למשחק של ההתאחדות. בנספח ב' יש אישור תקינות למגרש בכל הרכיבים. 4. בסיכומיו טוען בא כוח הנתבעת מס' 1, כי התובע העיד על עצמו כמי שהגיע לקורס כשחקן מנוסה שגם הדריך אחרים ואם מצב המגרש היה כפי שהוא טוען, היה עליו לשקול האם מצבו מתאים לתרגיל האימון שנבחר. ההסבר של התובע בחקירתו הנגדית לסיבה שרגלו נתקעה היה הבא: מדובר במהמורה בעומק 1-2 ס"מ. בנסיון להגיע לכדור "אחד הפקקים נתקע בתוך המהמורה ובתוך המהמורה היו שורשים חזקים של דשא" (עמ' 22 לפרוטוקול). הרוחב היה 5-10 ס"מ. בא כוח הנתבעת מס' 2 הפנה לכך שמכל החניכים היחיד שהעיד הוא מי שעובד עם התובע כ-10 שנים (יוני). אך גם יוני שפתח בתצהיר המאשר את הסיבה לקרות הנזק (כאמור לעיל) הסכים בחקירה נגדית שאינו יודע מה הסיבה (עמ' 7, 14, 17). התובע שירטט במוצג נ/2 את המהמורה שבתוכה היו שורשים שבהם נתקע הפקק מהנעל שלו. אך יוני הסכים שהוא לא מכיר מצב כזה מתוך נסיונו (עמ' 7 לפרוטוקול). בסיכומיה טוענת עו"ד טל, מטעם התובע, כי התאונה קרתה בגלל שתוך כדי גלישה רגל התובע נתקלה במהמורה ורגלו הסתובבה והוא נפל (סעיף 3 לסיכומים הראשיים). בהתבסס על דברי יוני אזי במשטח דשא ישר הרגל לא אמורה להתקע בקרקע אלא לגלוש לכיוון הכדור (סעיף 4 לסיכומיה). עו"ד טל מסכמת אפוא כי: "מנגנון הפגיעה והאופן בו התרחשה התאונה מחזקים את עדות התובע באשר לעובדה, כי רגלו נתקעה במהמורה, שהייתה קיימת במגרש, תוך כדי הגלישה אל הכדור. אלמלא הייתה קיימת המהמורה במגרש, רגלו של התובע לא הייתה אמורה להתקע, להסתובב ולהנזק". עו"ד טל אפוא מסיקה כי במגרש היו מהמורות לפי עדויות התובע ויוני והקלטת לכן נטל הבאת הראיות והשכנוע הורם כשלמצב המגרש מוסיפים את ההסבר למנגנון התאונה. המסקנה היא כי הייתה התרשלות בשימוש במגרש באותו יום. 5. עו"ד מגידיש, מטעם הנתבעת מס' 1, תמהה כיצד ניתן להסיק ממכשול קטן שבו גדלים שורשים של הדשא התרשלות, כאשר מדובר במגרש שבמכוון מגדלים עליו דשא לצורך משחק כדורגל. מעבר לטעונים להעדר חבות, הוסיפו באי כוח צד שלישי 3 - צד ד' 1, ההתאחדות לכדורגל, כי גם בסוף שמיעת הראיות לא ברור מה היה הליקוי הנטען במגרש שבגללו נפגע התובע. באי כוח ההתאחדות לכדורגל מפנים לשינוי בין "בור" מושא כתב התביעה ותשובה לשאלון ששלחה ההתאחדות לתובע ל"מהמורה" בכתב התביעה המתוקן. ככל שהתבקש התובע להסביר מה משמעות "מהמורה" בהקשר לתביעתו השיב, כי מהמורה היא חלק ממשטח שאינו תואם את גובה המשטח (עמ' 30 לפרוטוקול). כלומר, חסר רגעי של דשא במקום מסויים במגרש ולכך נטען עוד ע"י עו"ד עטר מטעם צד שלישי 3, כי "מצב דברים שכזה הוא מטבעו של כל משטח כדורגל, גם בטובים בעולם" (סעיף 44 לסיכומים). אפשר לסכם, כי בסופו של דבר הסיבה שהתובע נפגע, לשיטתו, היא שהפקק נתקע בשורשים של הדשא בתהליך הגלישה, בנקודה שבה הם נחשפו ולא מחמת נפילה בגלל "בור" או מכשלה מסוג אחר. תוצאה זו מתיישבת גם עם דברי יוני, החבר, שראה שהתובע "נתן תקיעה עם הרגל". דיון 6. התביעה בפני היא התרשלות באחזקת המגרש והתרשלות בפתיחתו לאימון כשהמגרש אינו מתאים לכך ובלשונו של התובע והעד שלו - אינו משטח דשא חלק. ככל שמדובר במצב הכללי של מגרש טאובל במועד התאונה, בפתח העונה, בחודש אפריל אחרי התאונה, בשבתות שנאלצו לבטל מגרשים של ההתאחדות לכדורגל וכו' - משפט זה אינו עוסק בסוגיות אלה, ואסביר. אני מאמינה לתובע שהוא וחבריו הגיעו לקורס בכלל ולשיעור באותו יום בפרט, עם ניסיון מתקדם במשחק ואף עם ניסיון מקצועי מסויים באימון אחרים. הם נרשמו לקורס מקצועי שנועד לבעלי ניסיון. הגם שיש הסדר מובנה בקורס לחימום, התובע וחבריו בחרו לבצע אימון מוקדם יזום על ידם במגרש שכבר היה פתוח. אני גם מאמינה שעל רקע זה הם לא היו בוחרים להתאמן בחלקי המגרש שבאופן גלוי לא היו בטיחותיים כגון בורות, מהמורות בולטות מסוגים שונים, ללא דשא וכדומה. אני מאמינה כי התאונה קרתה בקטע המגרש שנחזה להיות בסדר. עו"ד טל הניחה בסיכומיה שבמגרש שטוח שחקן לא נתקל בשורשים של העשבים תוך כדי משחק. מתגובת באי כוח הנתבעים, כל אחד לפי סגנונו, ניתן להבין שמגרעת שנוצרת תוך כדי הפעילות על המגרש בעומק 1-2 ס"מ אינה מהווה התרשלות באחזקת המגרש. אקדים שמתוך טיעוני הצדדים נראה שאין טענה שהתובע לא ביצע את הגלישה נכון כסיבה לתאונה, ולכן אני לא נכנסת לבחינה זו כאפשרות לתאונה. גם לא מצאתי שיש תשתית ראייתית לבחון האם רגל יכולה להתקע בגלישה. אני מאמינה לתובע שתנועת רגלו נבלמה ע"י מכשול ואני גם מאמינה לו, בהעדר גרסה אחרת, שהמכשול היו שורשי הדשא שנחשפו באותה נקודה מספיק כדי שהפקק של הנעל תתקע בהם ותבלום באופן לא מתוכנן את תנועת הרגל והגוף של התובע. האמירה של בא כוח ההתאחדות לכדורגל שזה קורה במגרשים הטובים ביותר, שתוך כדי משחק חלק מהדשא נחשף אינה מהווה חוות דעת מומחה. כך גם האמירה של ויקטור חדד ששחקנים נפגעים גם על מגרשי פרקט במשחק הכדורסל. 7. בסוגיית המגרש ותחזוקה העיד מר איציק הפרז שביצע בפועל את התחזוקה של המגרש בתקופה הרלבנטית באופן אישי. מעדותו ניתן ללמוד שפעילות במגרש יוצרת אי סימטריות שנדרש להשלים ע"י הוספת חול, שיזרוע, הוספת דשא, החלפת דשא לפי העונות (עמ' 43 לפרוטוקול). השחיקה נובעת מהפקקים בנעליים (עמ' 43 לפרוטוקול). במעבר מדשא קיץ לדשא חורף, משביתים את המגרש (עמ' 44 לפרוטוקול). הוא הוסיף שחלק מהשחיקה נובעת מתקלות תוך כדי פעילות ספורטיבית כגון שחקן שלא שם לב שהוא מעיף ממטרה ונוצר בור (עמ' 44 לפרוטוקול). לטענתו, איגור מטעם העיריה היה מי שאחראי לפני פתיחת המגרש מדי יום, ליידע אותו שיש תקלה שצריך לטפל בה (עמ' 44 לפרוטוקול). לפי עדותו, דווקא למגרש טאובל היו "הרבה הורים" שמשמעו, הרבה "עיניים". המגרש היה שייך למכבי ולכן רק קבוצה זו שיחקה במגרש. כאשר היו בעיות, מנהל מכבי היה מתקשר לראש העיר (עמ' 45 לפרוטוקול). גם עד זה ציין, כי כדורגל אינו כמו גולף ובמגרשים הטובים ביותר שחקנים נפצעים (עמ' 45 לפרוטוקול). בהתייחס לקלטת של צילום מצב המגרש באפריל 2002, העיד העד שלא ניתן לגזור מהמצב באפריל על המצב בחודש נובמבר שלפניו. העד גם העיד שלקראת השיזרוע בנובמבר-דצמבר, המצב הקשה ביותר מבחינת המגרש הוא בסמוך לשערים (עמ' 47 לפרוטוקול). בענייננו, התאונה קרתה בצד יותר קרוב לקו האמצע. בנוסף לחלקו המקצועי של מר הרפז, נבדק המגרש פעם בשבוע ע"י צבי ששון מטעם העיריה ומדי בוקר ע"י איגור שגם דואג לגרף וליישר (עמ' 47 לפרוטוקול). העד השלים דברים נוספים שעיקרם בגלל פרסומים שמשחקים לא התקיימו בעונות גשומות. לדבריו, מאחר והמגרשים היו בנויים על אדמת לס יש הבדל בין קיץ לחורף, כי הלס ידועה בהעדר הספיגה שלה. לפיכך, בעבר היו מגרשים שבגלל הגשמים נוצרו בהם בעיות ניקוז חמורה. 8. העולה מהמקובץ הוא, שההתאחדות לכדורגל אישרה את המגרש לשימוש בקיץ, לפני תחילת העונה של משחקי הליגה. הפקקים בנעלי השחקנים גורמים שחיקה מתמשכת במגרש הדשא. מטבעו של מגרש דשא שהוא יכול להינזק תוך כדי משחק ו/או אימון, בין בהסרה של חלק משכבת החול/דשא ובין ע"י יצירת בור ע"י בעיטה בממטרה משוקעת. לא הוגשה חוות דעת שממנה ניתן לגזור שנזקים אלה הם ברי מניעה. לא הובאו ראיות שהמצב של המגרש באפריל, היה במועד התאונה. לפי עדות צבי ששון, הוא לא היה מאשר את המגרש אילו זה היה המצב לפני העונה (עמ' 51 לפרוטוקול), או בבוקרו של החימום ובמקום שבו בוצע החימום במסירות של 4 על 4. ויקו חדד שהעביר את הקורס, הוא גם בעל ניסיון מקצועי לא מועט בתחומו והגם שהוא לא העיד כמומחה, התאפשר מרחב מסויים בשאלות שהוא נשאל בחקירה נגדית, כדי לבחון את הסוגיות שהצבתי לעיל. באשר לשאלה האם הוא היה מקיים שיעור במגרש אילו מצבו היה כמו בקלטת, אישר מר חדד שאם לא היה מקום במגרש לאימון מעשי, היה מתקיים שיעור עיוני בכיתה (עמ' 20 לפרוטוקול). המטרה של השיזרוע הוא להחליף את הדשא של הקיץ שכבר נראה לא טוב בדשא חורף שנראה יותר ירוק, יותר עבה, אפשר לשחק עליו והוא נותן למגרש מגוון יותר טוב. כמו כן, מתקנים מהמורות (עמ' 20 לפרוטוקול מיום 18/11/10, מול שורות 28-30). מר הפרז נחקר לגבי סוגיית השיזרוע בין היתר לגבי המועדים. הוא זכר שהשיזרוע נעשה באוקטובר, כי כך תמיד עושים. ב"כ התובע שואל אותו: "אני אומר לך שזה היה ב-10/11" והוא משיב: "יכול להיות" (עמ' 40 לפרוטוקול מול שורות 14-15). להבדיל מדברי ויקו חדד, מר הרפז העיד שבשיזרוע מוסיפים חול ומיישרים אך לא מוסיפים דשא (עמ' 40 לפרוטוקול). אך בהמשך הוא העיד שהשיזרוע היה בסוף נובמבר תחילת דצמבר וזאת בתשובה ישירה לשאלה האם התאונה קרתה לפני או אחרי שיקום (עמ' 43 לפרוטוקול). למען הסר ספק, הכוונה היא למעבר מדשא קיץ לחורף ולא השיקום היותר מסיבי בחודשים יוני-אוגוסט, לפני הביקורת של ההתאחדות לכדורגל (עמ' 43 לפרוטוקול). הסיבה לשיזרוע, לפי עדותו של מר הרפז היא: "לחזק את הדשא החם (הקיצי - מ' ו'). כשעושים שיזרוע, הפעולות המכניות גורמות ליישור המגרש. יש מכונה שמקרקפת ומיישרת את המגרש" (עמ' 44 לפרוטוקול). 9. מתוך הראיות השתכנעתי, כי התאונה קרתה לפני השיזרוע ולא אחרי, כי הסתירה בעדות מר הרפז בין התשובה של "אוקטובר", וכן: "אולי 10 בנובמבר" ו"ראשית דצמבר" לא יושבה בחקירה חוזרת; מר חדד הסביר, כי הדשא אחרי שיזרוע המחוזק בדשא חורף, קר, כלשונו של מר הרפז, הוא יותר עבה ויותר נוח למשחק; מר הרפז הסביר שהוא שמר מסמכים שונים מהם ניתן ללמוד אילו פעולות בוצעו ומתי, אך לא אמרו לו לשמור אותם ולכן הם לא הוצגו בפני ביהמ"ש. המידע מתי נסגר המגרש לשיזרוע היה צריך להיות בידי ב"כ צד ג' 1-2, והוא ניתן היה להשגה בין מניירות העבודה של מר הרפז ובין מרישומים של האחראים על המגרש בעירייה והבעלים - מכבי. בהעדר יישוב סתירה זו, אני מעדיפה את הגרסה הנוחה לתובע. מכל המקובץ, השתכנעתי שלכאורה, האימון התקיים במגרש שמצבו יכול והצדיק שלא לקיימו או שלא לקיים בו תרגילים עם סיכון, כגון גלישה. לכן עבר נטל הבאת הראיות להראות שהמגרש התאים לאימון ללא הגבלה, עבר לכתפי הנתבעים. 10. הנתבעת מס' 1 הרימה נטל זה בכך שהוכח שהתובע וחבריו נכנסו למגרש הפתוח ובחרו את האימון על דעתם, ולמעשה שלא על פי הנחיות מנחה הקורס מר חדד. לא הובאו ראיות שמי שהעביר את השיעור באותו יום הורה אחרת. הנתבעת מס' 2 לא חלקה שהיא המחזיקה של המגרש והיא זו שהתקשרה עם צד ג' 1 לתחזק את המגרש. הנטל היה עליה להראות שהמגרש היה תקין וזאת בין היתר באמצעות יומני העבודה של מר הרפז שהוא לא התבקש לשמור אותם וחוו"ד מומחה. נטל זה לא הורם. לפיכך, במאזן ההסתברויות, התובע הוכיח שהנתבעת מס' 2 התרשלה כשאיפשרה למכללה שימוש במגרש במועד התאונה. הנתבעת מס' 1 חבה חובת זהירות מושגית כלפי שחקנים ומתאמנים בכדורגל כאשר שערי המגרש פתוחים וחבה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע, כתלמיד בקורס, על סמך ההסדרים בין המכללה לעיריה. מאחר והוכח שהתובע ניזוק, הוכחה עוולת הרשלנות. יחד עם זאת, המגרש נפתח לשימוש בשיעור והתובע וחבריו פעלו במגרש על דעת עצמם. לפיכך, אני מעמידה את רשלנותו של התובע על 50% לאור האמור לעיל בהיותו בעל מקצוע שהיה צריך גם לכבד את הוראות מרכז הקורס וגם לעשות הערכה של המגרש בעצמו. גם אם פיסת דשא עפה תוך כדי אותו אימון ונוצרה המהמורה, הרי שהיה צריך לצפות זאת לאור מצבו של המגרש ערב סגירתו לשיזרוע. 11. ההחלטה לפתוח את המגרש לא הייתה של צד ג' 1. השתכנעתי, כי לסתירה בתשובות צד ג' 1 למועד השיזרוע יש טעם שלא הוצג, אך שקשור בהחלטה לקבוע את מועד השיזרוע בסוף חודש נובמבר 2001 מבלי לסגור את המגרש. הטעם יכול להיות שבאותה שנה התנאים הכתיבו את סוף נובמבר ויכול שהטעם הוא שהתוכנית לשימוש המגרש הכתיבה זאת. הנטל חל על המודיעה, העיריה, להראות שצד ג' 1 התרשלה. נטל זה לא הורם. לכן הודעת צד שלישי נגד צד ג' 1 והמבטחת, צד ג' 2, נדחית. 12. הודעת צד שלישי נגד ההתאחדות לכדורגל נדחית. השתכנעתי, כי היא לא אחראית על ניהול שוטף של מגרשי כדורגל. לא השתכנעתי שמצב המגרש ערב השיזרוע נובע מכשל באישור המגרש בספטמבר 2001 לאור אופן התנהלות הדשא של הקיץ בתקופה שעוברת לחורף. לאור התוצאה, הודעת צד ד' נדחית. סוף דבר 13. בסוגיית החבות - התביעה נגד נתבעת מס' 1 נדחית. התובע ישלם לנתבעת מס' 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. התשלום יבוצע במישרין ע"י הנתבעת מס' 2. הנתבעת מס' 2 תשלם לתובע הוצאות ושכ"ט בסך של 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. התשלום יבוצע במישרין לנתבעת מס' 1. הודעת צד ג' נדחית. הנתבעת מס' 2 תשלם לצד ג' 1 - צד ג' 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנתבעת מס' 2 תשלם לצד שלישי 3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,00 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. לאור דחיית הודעת צד שלישי , נדחית הודעת צד רביעי. המודיעות - צדדים ג' 1 - ג' 2 ישלמו: לצד ד' 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. לצד ד' 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. החיוב של נתבעת מס' 2 כלפי צד שלישי 1-2 והחיוב של צד ג' 1 - ג' 2 כלפי צד ד' 2 - מתקזזים. נקבע לקדם משפט ליום 8.2.2012 בשעה 15:00 לצורך תחשיבי נזק. 1 זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.   המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.   ניתנה היום, כ' סיון תשע"א, 22 יוני 2011, בהעדר הצדדים. כדורגלדיני ספורט