ביטול תוכנית בניה בראש העין

פסק דין

א.     מהות העתירה

זו עתירה שבית המשפט יצהיר על בטלותה של תוכנית רנ/מק/85 (שינוי לתוכנית רנ/85) במרחב תכנון ראש העין, וכן על בטלותו של היתר הבניה שניתן למשיבה מס' 2 ביום 6/2/02.

ב. עובדות רלבנטיות

העותרת הנה עמותה שהוקמה על ידי צה"ל ומשרד הביטחון במטרה להקים שכונת מגורים איכותית עבור יוצאי צבא קבע ומשרד הביטחון.
העותרת מאגדת כ - 1,000 בתי אב בשכונת נווה אפק בראש העין המתאפיינת בבניה צמודת קרקע באזור כפרי.

משיבה מס' 1 הנה מוסד תכנוני.
משיבה מס' 2 הנה חברה פרטית העוסקת בייזום ובנייה.

לפני כ 10 שנים בנתה משיבה מס' 2 מרכז מסחרי, על שטח של כ 1,400 מ"ר, בסמוך לכניסה של שכונת נווה אפק.
המרכז המסחרי ממוקם בסמיכות לבתי הספר בהם לומדים ילדי השכונה.

מעת לעת יזמה משיבה מס' 2 תוכניות שהגדילו באופן ניכר את המרכז המסחרי ואשר אושרו ע"י משיבה מס' 1.
הגדלת המרכז המסחרי הביאה הן למחאה מצד תושבי השכונה והן לתנועה מוגברת של כלי רכב באזור הכניסה לשכונה ולשינוי בצביונה.

ביום 13/9/99 פרסמה משיבה מס' 1 הודעה בדבר הפקדת תוכנית מתאר מקומית מספר רנ/מק/85 המהווה שינוי לתוכנית רנ/85 ואשר היוזמת שלה הייתה משיבה מס' 2.
עיקר התוכנית היה בקשה לאישור העברת שטחי בניה ממגרש 1009 למגרש 1010, כאשר המטרה הינה למעשה להגדיל את המרכז המסחרי על ידי הוספת קומה נוספת (שלישית).
( נספחים א' וב' לעתירה ).

ביום 14/11/99 הגישה העותרת התנגדות לתוכנית, בהתאם לסעיף 100 לחוק התכנון והבנייה. עיקר ההתנגדות היה מבוסס על כך שהמרכז המסחרי תוכנן מלכתחילה בשטח של כ- 1,400 מ"ר, ההולם את צרכי השכונה ואילו עתה התבקשה הגדלתו (בפעם השניה) ל 4,500 מ"ר.
כתוצאה מכך נטען בהתנגדות, כי יגדל נפח התנועה למרכז המסחרי אליו יגיעו מבקרים מאזורים סמוכים; ומאחר וכביש הכניסה לשכונה צמוד למרכז המסחרי, יווצר סיכון בטיחותי חמור להולכי רגל ובמיוחד למאות הילדים החוצים מידי יום ביומו את ציר התנועה המרכזי הנ"ל המפריד בין בתי השכונה לבתי הספר. בנוסף הודגשו בהתנגדות היבטים הקשורים ביצירת קשיי ניקוז תחבורתיים בכניסה וביציאה מהמרכז כמו גם בנושאי חנייה.
(נספח ג' לעתירה).

ביום 29/11/99 נשמעה ההתנגדות לתוכנית והתקיים דיון בועדת המשנה להתנגדויות של משיבה מס' 1.
לקראת תום הדיון הציע מר יגאל יוסף, ראש עירית ראש העין ויו"ר המשיבה מס' 1 הצעת החלטה, לפיה תאושר התוכנית אך בכפוף למספר תנאים, ביניהם פתרון תחבורתי עפ"י חוו"ד מומחה, הקמת גשר להולכי רגל והגדרת השימושים המותרים ללא מסחר.
לאחר קיום ההצבעה בעניין זה החליטה הוועדה ברוב קולות לאמץ את הצעת ההחלטה של ראש העיר. ( נספח ד' לעתירה )

ביום 15/12/99 שלחה משיבה מס' 1 העתק מנוסח ההחלטה למשיבה 2. (נספח ה' לעתירה)

בעקבות ההחלטה ועם מינוי ועד חדש לעותרת, נשלח מכתב בו יזם ב"כ העותרת פגישה עם ראש עיריית ראש העין המכהן מכוח תפקידו כיו"ר משיבה מס' 1. מטרת הפניה הייתה ליצור שיתוף פעולה ותיאום בין העותרת לעיריית ראש העין על מנת לפתח את שכונת נווה אפק ולמנוע אי הבנות שמקורן בחוסר תקשורת. כמו כן בקשה העותרת לדון עם ראש העיר בנושא בניית הגשר להולכי רגל אשר נזכר בהחלטה. ( נספח ו' לעתירה )

מכתב זה לא נענה.

ביום 16/12/99 פנה ב"כ העותרת שוב לראש העירייה וביקש כי משיבה מס' 1 תפעל למימוש כל הכרוך בנושא הגשר, המהווה עבור תושבי השכונה נושא בטיחותי חשוב ביותר.
(נספח ז' לעתירה)

גם מכתב זה לא זכה לתגובה כלשהי.

הזמן חלף ונראה היה כי משיבה מס' 2 אינה חשה לממש את התוכנית ולהגדיל את המרכז המסחרי .
בנוסף, בפגישות שנערכו בנושאים אחרים עם נציגי משיבה מס' 2 נאמר לנציגי העותרת כי ייתכן והמרכז המסחרי לא יוגדל כלל.

בתחילת חודש נובמבר 2001, במהלך פגישה , נודע למר גדי גדות - יו"ר הועד הנוכחי ולגברת שרי סלע - יו"ר הועדה הקודם ע"י גברת ארזה פינצ'וק - מנהלת מחלקת תכנון ובניין ערים כי לאחרונה הוגשה למשיבה מס' 1 בקשה שהגישה משיבה מס' 2 לקבלת היתר לבניית קומה נוספת במרכז המסחרי.
עוד נמסר ע"י גב' פינצ'וק כי משיבה מס' 1 לא הכניסה לתוכנית את התנאים והמגבלות שנקבעו בהחלטה קודמת ולפיכך אין כל מניעה לתת למשיבה מס' 2 את היתר הבניה המבוקש.

בעקבות פגישה זו פנה מר גדי גדות ביום 15/11/01 אל מהנדס העיר ובקש כי התוכנית תתוקן באופן שתשקף את ההחלטה על כל התנאים הכלולים בה, כך שמשיבה מס' 2 תוכל לקבל היתר בניה אך ורק בכפוף למימוש התנאים והמגבלות שנקבעו בהחלטה. ( נספח ח' לעתירה )

מכתב זה לא נענה.

לאחר שחלפו יותר מחודשיים ללא מענה, פנה מר גדות למשרדי משיבה מס' 1 על מנת לברר את עמדתה לפנייתו.
הגברת פינצ'וק מסרה למר גדות שבכוונת משיבה מס' 1 להתעלם מהחלטתה מיום 29/11/99 ולתת למשיבה מס' 2 היתר לבצע את הבניה המבוקשת, מאחר ולדעת הגורמים המשפטיים בעירית ראש העין אין ההחלטה מונעת מתן היתר בניה למשיבה מס' 2.

בעקבות כך, פנה מר גדות למשיבה מס' 1 ומסר לה כי בפעולותיה האחרונות, היא פועלת בניגוד להחלטתה מיום 29/11/99 ועל כן לתוכנית אין תוקף חוקי ואין לתת למשיבה מס' 2 היתר בניה מכוחה.
כמו כן הוא התריע כי במידה ולא תפעל המשיבה 1 בהתאם להחלטה תיאלץ העותרת לפנות לערכאות. ( נספח ט' לעתירה )

כעבור מספר ימים נתקבל מכתב מעו"ד משה כהן , המהווה את תשובתה של משיבה מס' 1.
מן המכתב עלה כי:
משיבה מס' 1 מתכוונת לתת היתר למשיבה מס' 2;
משיבה מס' 1 רואה בהקמת גשר להולכי רגל "הנחיה תכנונית כללית" בלבד ובתור שכזו אינה מהווה תנאי למתן תוקף לתוכנית.
בנוסף, בתוכנית לא היה איזכור לתנאים שנקבעו בהחלטה, ומאחר והיא כבר פורסמה בלא שהוגשה התנגדות לפרסום מטעם העותרת יש לה תוקף מחייב. ( נספח י' לעתירה )

ביום 6/2/02 הוציאה משיבה מס' 1 היתר בניה למשיבה מס' 2, להרחבת המרכז המסחרי כמבוקש על ידה. ( נספח יא' לעתירה )

העותרת מתנגדת להיתר זה שהוצא ללא התייחסות למספר התנאים שהתלוו לאישורו ועל כך הוגשה העתירה שלפניי.

ג. הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות והדיון בפניי עלו הפלוגתאות הבאות:

- האם קיים שיהוי בהגשת העתירה?
- כיצד יש לפרש את ההחלטה שנתקבלה לעניין התנאים לקבלת ההיתר?

ד. היש שיהוי בהגשת העתירה?

לטענת משיבה מס' 1 לוקה העתירה בשיהוי חמור.
ביום 6/3/00, לפני כשנתיים, פורסמה התוכנית ברשומות למתן תוקף במתכונתה המופקדת וללא כל שינוי, לא בתשריט התוכנית ולא בתכנונה. משפורסמה התוכנית ברבים ומהיות מסמכי התוכנית נגישים לכל, מתחייבת גם המסקנה כי העותרת ידעה כי במסמכי התוכנית המאושרת שהנה כידוע בגדר "חיקוק" - לא חל כל שינוי.

קיומם של מגעים שונים ו/או הליכי בוררות בין העותרת ומשיבה מס' 2 ו/או "הרדמת" העותרת כנטען ע"י משיבה מס' 2, אינם יכולים להצדיק שיהוי חמור זה.

בנוסף, בתחילת חודש 11/01 - למעלה מ 3 חודשים טרם הגשת העתירה הובהר חד משמעית לנציגי העותרת ע"י מנהלת משיבה מס' 1, כי בכוונת משיבה מס' 1 להוציא היתר בניה למשיבה מס' 2, על פי ומכוח התוכנית , כי מסמכי התוכנית התקפה אינם מכילים כל הגבלה המונעת הוצאת היתר, וכי אין משיבה מס' 1 סבורה כי דרשה הקמת גשר להולכי רגל כתנאי למתן היתר.

לעומתה, טוענת העותרת כי הניחה שמשיבה מס'1 תפעל בהתאם להחלטתה מיום 29/11/99 ולא תתעלם מן התנאים שנקבעו בה.
הדין נותן משקל לכך שפרסום "ברשומות" ידוע, וחזקה על הכל כי קראו אותו; ואולם הרשות אינה יכולה לחסות תחת כנפיה של פיקציה זו כאשר פעלה שלא כדין והתעלמה מהחלטתה היא.
האם ניתן לדרוש מן העותרת כי תניח מראש שהמשיבה מס' 1 תפעל בניגוד להחלטותיה, תעקוב אחר כל פרסומיה של המשיבה מס' 1 "ברשומות" ותפשפש במעשיה, שמא פעלה שלא כדין?

יתירה מזאת, מעיון בפרסומים ( נספח ז' לתגובת המשיבה מס' 1 )ניתן להבחין מיד כי הפרסום נושא אופן כללי ומתייחס רק למטרת התוכנית ולא לפרטיה, וממשיך תוך ציון "עיקרי הוראות התוכנית".
הפרסום מפרט את השטחים הכלולים בתוכנית וקובע כי "עיקר הוראות התוכנית - בקשה להעברת שטחי בניה ממגרש 1009 למגרש 1010" הא ותו לא.
על כן, מקריאת הפרסום עצמו לא ניתן לנחש כי בתוכנית לא נכללו התנאים שנקבעו בהחלטתה של משיבה מס' 1.
אשר על כן לא ניתן לראות בעותרת כמי שהייתה מודעת לליקוי שהיה בתוכנית ולפיכך אין לבוא אליה בטענה מדוע לא פעלה כבר אז.
במילים אחרות: לא ניתן לטעון לענין זה, שיהוי מטעם העותרת.

לעניין טענתה של משיבה מס' 1 כי יש למדוד את תקופת השיהוי מחודש נובמבר 2001 , אז נודע ליו"ר ועד העותרת, משיחה אקראית עם מנהלת משיבה מס' 1 , כי מסמכי התוכנית המאושרת אינם כוללים את התנאים שנקבעו בהחלטה, יש לאמר אין לראות בחילופי דברים אלה משום החלטה פורמלית וברורה של הרשות, כדרישת התקנות.
העותרת פנתה בעקבות השיחה הנ"ל אל משיבה מס' 1 וביקשה ממנה לפעול לתיקון המעוות
( נספח ח' לעתירה ), דבר המלמד על כך שהעותרת ראתה בדברי המנהלת הצהרת כוונות ולא מעשה גמור.
בנוסף, לא טרחה משיבה מס' 1 לענות לפניית יו"ר ועד העותרת מיום 15/11/01 ולא הבהירה את עמדתה הסופית, אלא רק לאחר שקיבלה פניה באמצעות ב"כ העותרת.
למעשה, הפעם הראשונה בה, הביעה משיבה מס' 1 את עמדתה באופן ברור, סופי ומחייב הייתה בתשובת בא כוחה בתחילת חודש פברואר,אשר מיד בעקבותיה הוגשה העתירה.

כפי שצויין בעתירה, יו"ר ועדת הביקורת של העותרת פנה למשרדי משיבה מס' 1 וקבל את הסכמתה לצלם את המסמכים המצויים בתיקיה הפתוחים לעיון הציבור.
בין המסמכים נמצאה פניה של מנהלת המשיבה מס' 1 ליועצה המשפטי ( בא כוחה ) מחודש נובמבר 2001 אשר בה ביקשה לקבל הנחיות כיצד לפעול, לאור פניית המבקשת ( הנספח לתשובת העותרת ).
מסמך זה מהווה , לטענת העותרת, ראיה חד משמעית, ממנה עולה כי בחודש נובמבר 2001, לאחר פגישת מר גדות עם מנהלת המישבה מס' 1, טרם התקבלה אצלה החלטה בעניין התוכנית והיתר הבניה, שאם לא כן מדוע פנתה ליועצה המשפטי בשאלה כיצד עליה לפעול?
המלצתו של ב"כ המשיבה עצמו המופיעה על גבי הפניה היתה "לבטל מתן תוקף ע"י החלטת ועדה + תיקון תקנון + פרסום מחודש", מיותר לציין כי משיבה מס' 1 לא פעלה על פי כך אלא בחרה להגן על פעולותיה.

ברגע שלמדה העותרת כי מתעלמים מהתנאים למתן ההיתר, פנתה למשיבה מס' 1 ולאחר שזו הבהירה לה כי אכן נכון הדבר, פנתה העותרת לבית המשפט ע"י עתירה זו.
אשר על כן הטענות לעניין השיהוי נדחות.


ה. ההחלטה מיום 29/11/99

משקבעתי כי אין שיהוי בהגשת העתירה, אדון בטענה המרכזית.
לטענת העותרת, החלטתה של משיבה מס' 1 אינה בגדר "הנחיית תכנון כללית" אלא קביעה מפורשת וברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, לפיה תאושר התוכנית אך ורק בתנאים הנזכרים בהחלטה.
לו חפצה משיבה מס' 1 לקבוע "הנחיה כללית", חזקה עליה שהייתה מנסחת אחרת את החלטתה.
אולם משנקטה משיבה מס' 1 בלשון "תנאים" אין לנסות ולפרש את החלטתה באופן שמנוגד ללשונה הברורה של ההחלטה.
לשון ההחלטה קובעת מפורשות, כי יש לאשר את התוכנית בתנאים המצויינים בהחלטה, דהיינו פתרון תחבורתי, עפ"י חוו"ד מהנדס תחבורה, הקמת גשר להולכי רגל והגדרת השימושים המותרים ללא מסחר.
לטענת העותרת, מדובר בקביעה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, לפיה תאושר התוכנית אך ורק בתנאים הנזכרים בהחלטה ואין בה מילה וחצי מילה על כך שמדובר בהנחיה, תכנונית כללית בלבד - כפי שטוענת משיבה מס' 1.
אילו חפצה משיבה מס' 1 לקבוע "הנחיה כללית" בלבד, חזקה עליה שהייתה מנסחת אחרת את החלטתה. אולם משנקטה משיבה מס' 1 בלשון "לאשר בתנאים", אין לנסות ולפרש את החלטתה באופן שמנוגד ללשונה הברור של ההחלטה.

העותרת מביאה גם את דברי ראש העיר, במסגרת הדיון שקדם להחלטה, לפיהם "נושא השימושים יהיה להעשרה ולא למסחר, השימושים נחוצים לאנשי השכונה וכל זאת מותנה באישור מהנדס תחבורה, הקמת גשר להולכי רגל והגדרת השימושים שלא יהיו למסחר".

בנוסף טענה העותרת, קביעת התנאים הנזכרים בהחלטה אינה אקראית או מקרית - מדובר בהחלטה שנתקבלה לאחר שמיעת התנגדותה של העותרת, המייצגת את עניינם של אלפי תושבי השכונה.

היא מדגישה כי בהתנגדותה העלתה סוגיות רבות של בטיחות הולכי רגל, בעיות תחבורה ונושאים הקשורים בחניית כלי רכב.
בעקבות התנגדות זו וכתוצאה ממנה נקבעו התנאים בהחלטה - אשר מטרתם להבטיח את בטחונם של תושבי וילדי השכונה והסדרת התנועה לאזור.

לטענת העותרת, משיבה מס' 1 פעלה בחוסר סבירות קיצוני כאשר התעלמה מהחלטתה שלה ואף פעלה בניגוד לה.
אף אם רואה משיבה מס' 1 בתנאים שנקבעו בהחלטה מיום 29/11/99 "הנחיה תכנונית" אין בכך בכדי להועיל לה, שכן דין הוא שרשות מינהלית שהוציאה הנחיות מנהליות חייבת ככלל לפעול עפ"י הנחיותיה ולא לסטות מהן ללא הצדקה מיוחדת.
(בג"צ 4422/92 שלמה עפרן נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד מז(3) 853, 857).

עוד מוסיפה העותרת כי משיבה מס' 1 לא הציגה בסיס ענייני כלשהוא להחלטתה להתעלם מהחלטתה הקודמת; וכי יתרה מזאת, המפגע הבטיחותי שבאזור המרכז המסחרי לא רק שלא הופחת אלא אף הוחמר.
לו חפצה משיבה מס' 1 לפעול במודע בניגוד להחלטתה הקודמת, היה עליה לתת זכות שימוע לעותרת ובכך לאפשר לה להגיב על שינוי זה.
לזכות שימוע זו תוקף כפול ומכופל כאשר מדובר בגוף המייצג את עניינם של אלפי תושבים הנפגעים כתוצאה מהחלטת הרשות.
לו הייתה משיבה מס' 1 קובעת שהתוכנית תאושר כפי שהיא מבלי להתנותה בתנאים, היתה העותרת עוררת לועד המחוזית לתכנון ובניה ועומדת על כל טענותיה המקוריות, אך משהחליטה משיבה מס' 1 ונתנה בהחלטתה ביטוי לחלק מטענות העותרת בהתנגדות, לא היה כל צורך שהעותרת תגיש ערר על ההחלטה.

עתה, משרוקנה את החלטתה מכל התנאים שנקבעו בה, טוענת משיבה מס' 1 כי מדובר במעשה מוגמר שלא ניתן לערעור. בדרך פעולה זו שללה משיבה מס' 1 מן העותרת את זכותה היסודית להשיג על החלטתה ולהגיד ערר לועדה המחוזית.

לעומתה, טוענת משיבה מס' 1 כי סיווג התנאי בעניין הקמת הגשר שנקבע מלכתחילה ע"י וביוזמתה, כהנחיה תכנונית כללית ולא כתנאי להוצאת היתרי בניה, הוא בגדר החלטה "סבירה" שרשאית הייתה משיבה מס' 1 לקבל באותן נסיבות ובוודאי אין לומר כי היא נגועה ועל כן יש להצדיק התערבות בעשיה שלא כחוק, שלא בסמכות, שלא בתום לב או שלא בסבירות ראויה.

עוד מוסיפה משיבה מס' 1 כי מעולם לא הוחלט על ידה כי הקמת גשר להולכי רגל הינו "תנאי למתן תוקף" כטענתה אלא הוחלט "לאשר התוכנית בתנאים.... ולדחות את ההתנגדות".

לדעת משיבה מס' 1, לו הייתה נכונה טענת העותרת, לפיה הקמת גשר להולכי רגל הוא תנאי למתן תוקף לתוכנית, מדוע לא נזעקה היא עת פורסמה התוכנית למתן תוקף בעיתונות וברשומות עוד במהלך החודשים 2-3/00 וזאת מבלי שהוקם גשר תחילה?
עוד מוסיפה משיבה מס' 1 כי זכרה של קביעה מרכזית זו שהועלתה במסגרת הבקשה לצו ביניים לא בא כלל בעתירה עצמה.

כן היא טוענת כי סיווגה של ההחלטה בדבר הקמת גשר להולכי רגל, כהנחייה תכנונית כללית ולא כתנאי להיתר בניה, אף עולה ברורות ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים מהקשרם הכולל של הדברים ומנסיבות העניין. העותרת עצמה לא דרשה הקמת גשר כלל ועיקר ולא הביעה כל התנגדות לעצם הגדלת המרכז המסחרי ( נספח ו' לתגובת משיבה מס' 1 ).
ההצעה לבניית גשר להולכי רגל הועלתה ע"י יו"ר משיבה מס' 1 , מיוזמתו, ומבלי שנציגי העותרת מעלים כל דרישה בעניין זה, על כן הצגת התנאי בעניין הגשר ע"י העותרת כתנאי מקדמי למתן תוקף לתוכנית גובל בחוסר תום לב אם לא בניסיון הטעיה.

בהחלטה לא נקבע כלל מיקומו של הגשר, הוא לא סומן בתשריט התוכנית - כמצוות הוראת סעיף 119 ב (4) לחוק התכנון והבניה, הוא חורג מה"קו הכחול" שלה, הקמתו הנה עניין מסובך במיוחד, בין היתר בשל קיומם של קוי מתח של חברת חשמל בסמוך, שאלת מימונו לא הוסדרה ואף ספק אם בסמכות המשיבה מס' 1 לקבוע תנאי מעין זה בתוכנית שבסמכותה במסגרת סעיף 62 א (א) לחוק, כלל ועיקר.
על כן, המסקנה המתבקשת היא כי עניין הקמת הגשר הנו בגדר הנחייה תכנונית עקרונית, שתבוצע לכשיתאפשר הדבר.

עוד מסיפה משיבה מס' 1 כי היא לא הייתה רשאית, קרוב לוודאי, להתנות מתן היתר בניה בהקמת גשר וזאת טרם אישור הקמת הגשר באמצעות תוכנית מפורטת נקודתית חדשה.

"החלטת ועדת המשנה לתכנון ובניה ישיבה 99006 בתאריך 29/11/99

לאשר התכנית בתנאים: א. פתרון תחבורתי עפ"י חוו"ד מהנדס תחבורה ומהנדס הועדה.
ב. הקמת גשר להולכי רגל.
ג. הגדרת השמושים המותרים ללא מסחר.
ולדחות את ההתנגדות"

נוסח ההחלטה אינו יכול להשתמע לשתי פנים.
ברור לכל כי התוכנית תלויה בשלושה תנאים, שבמידה ויקויימו, היא תאושר.
אם אלו לא היו תנאים לאישור התוכנית, הם לא היו נרשמים כך.
משיבה מס' 1 לא הראתה כי מילאה אחר איזה משלושת התנאים ועל כן לא ניתן לאשר את התוכנית, עפ"י החלטת ועדת המשנה עצמה.
אכן, קביעת התנאים אינה מקרית ואף לא אקראית וברור שיש קשר להתנגדות שנשמעה מפי העותרת לפני שנתנה ההחלטה.

גם המשיבה מס. 1 לא עשתה מאומה עם החלטתה זו.
היא לא יזמה תיקון התוכנית, למרות האמור בהחלטה, והותירה בצורה כזו שני מצבים נוגדים.
ייתכן, ואחד הטעמים לכך היה, מה שעלה לכאורה מהראיות אודות בוררות שהתקיימה בין הצדדים, שספק אם ניתן להקים במקום גשר; כן הוברר שבינתיים הוקם במקום בי"ס נוסף.

לא הופנתה תשומת ליבי להגדרה אפשרית של "הנחיות תכנוניות". סביר להניח שהן קיימות, אבל גם סביר להניח שהן מנוסחות בצורה לא קטגורית של אישור בתנאים.
התרשמתי שהרשות התכנונית "התנדנדה" בין טיעוני שני הצדדים והמצב בשטח, כשהיא נוטה פעם לכיוון זה ופעם לכיוון זה; יחד עם זאת החלטתה האופרטיבית האחרונה, - נותרה כאבן ללא הופכין, כשאינה יוזמת תיקון תוכנית כאמור, וכשהיא מפרשת אותה בצורה שאינה עולה מהכתוב.

אפילו אם אקבל את עמדתה של משיבה מס' 1 הרואה בתנאים שנקבעו בהחלטה מיום 29/11/99 "הנחיה תכנונית", אזי רשות מנהלית שהוציאה הנחיות חייבת ככלל לפעול על פי הנחיותיה ולא לסטות מהן ללא הצדקה מיוחדת - (בג"צ עפרן לעיל).

לא ברור מדוע נרשמו שלושת התנאים בצרוף לאישור התוכנית אם אין להם כלל חשיבות?
ואם יש להם חשיבות מדוע אין לוח זמנים מוקדם לביצועם, בהיתר עצמו?

המשיבה מס' 1 לא התיחסה לסוגיה מדוע התעלמה מן התנאים שקבעה בעצמה בהחלטתה שלה. מדוע לציין תנאים ולאחר מכן להתעלם מהם, בוודאי שיש סיבה לאיזכורם.

התנאים לאישור התוכנית סיפקו את העותרת שהתנגדה לה ואילו לא היו נכתבים כלל קרוב לוודאי שהיתה עומדת על טענותיה המקוריות בפני כל מי שהיה שומע את ערעורה, אך משנתקבלו התנאים, מיצתה העותרת את טענותיה, לפחות כך סברה והסתפקה בכך.

אשר על כן הנני מקבלת את העתירה ומורה על בטלותה של תוכנית רנ/מק/85 (שינוי לתוכנית
רנ/85 ) אא"כ יוכנסו בה השינויים כמפורט לעיל, וכן על בטלותו של היתר הבניה שניתן למשיבה מס' 2 ביום 6/2/02, מכח התוכנית שלא תוקנה.

הנני מחייבת את משיבות 1 ו 2 יחד ו/או לחוד לשלם לעותרת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.
הסכום ישא ריבית והצמדה כדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות תב"ע

  2. תוכנית מש-1

  3. תוכנית 3700

  4. תוכנית מיתאר שכונה

  5. תכנית פרטנית

  6. חריגה מתב''ע

  7. תכנית רע-2010

  8. מתחם בן יהודה

  9. תכנית הר-2050

  10. שטח פרטי פתוח

  11. תוכנית התע''ש

  12. תכנית רע 2015

  13. רובע טז אשדוד

  14. תוכנית רע-2014

  15. תוכנית חד 2020

  16. נספח בינוי מנחה

  17. קו כחול בתוכנית

  18. סטיה מהיתר או מתכנית

  19. הגדלת אחוזי בנייה - תב"ע

  20. תוכנית ממ-1517-א

  21. תכנית לפני הפקדה

  22. הר 1202 הוד השרון

  23. התנגדויות חד 2020

  24. שטח נוף כפרי פתוח

  25. סירוב להפקיד תכנית

  26. עתירה לביטול תוכנית

  27. היתר תכנית שינויים

  28. הפקדת תכנית מפורטת

  29. תב''ע רע-3000 רעננה

  30. מתחם 1202 הוד השרון

  31. תוכנית הבינוי בניגוד לתב''ע

  32. שלב ההתנגדויות לתכנית

  33. אי סבירות קיצוני תוכנית בניה

  34. נכס גובל בתכנית פוגעת

  35. בקשה להיתר תואמת תכנית

  36. הכנת תכנית לצרכי רישום

  37. תכנית עיצוב ארכיטקטוני

  38. פגם יסודי באישור תוכנית

  39. זכויות קנייניות – תוכנית בניה

  40. ביטול תכנית בניה עירונית

  41. הצעת חוק תוכניות באמהרית

  42. שינוי תכנית מיתאר מקומית

  43. התנגדויות לתכנית תא-2971

  44. תכנית הר-2200-א חוף התכלת

  45. הפקדת תכנית בועדה המקומית

  46. הפקדת תכנית בועדה המחוזית

  47. התנגדות לתוכנית - הרחבת בית קברות

  48. טופס אישור תכנית ע''י מודד

  49. בקשה תואמת את הוראות תכנית

  50. ביטול תוכנית בניה בראש העין

  51. תכנית ביוזמת הועדה המקומית

  52. ביטול החלטה לגבי תוכנית בניין עיר

  53. תכנית לשימור מבנים בתל אביב

  54. תוכנית מבנה מיועד לתעשיה עתירת ידע

  55. תכנית תשתית לאומית תת"ל 24/א

  56. קרקע בבאר טוביה תכנית ד-313

  57. עלות תכנית עיצוב פנים לדירה

  58. התנגדויות לתכנית פת-49-1255

  59. נזקים בגין הפקדת תכנית מיתאר

  60. קביעת תנאי בתוכנית לאחר הפקדה

  61. תכנית הצ 1 1 374 א אבן יהודה

  62. טופס אישור תכנית חידוש גבולות

  63. התנגדות לבקשה להיתר תואמת תב"ע

  64. ערעור על אישור של תוכנית מיתאר מקומית

  65. אזור נופש מטרופוליני נס ציונה

  66. התנגדויות לתכנית לתכנית מח-115

  67. פיצויים עקב תכנית תשתית לאומית

  68. חוף הקשתות אשדוד - תוכנית בנייה

  69. אזור נופש מטרופוליני ראשון לציון

  70. מבנה מדורג הבנוי בטופוגרפיה משתפלת

  71. הפסקת הליך אישור שינוי תכנית ייעוד

  72. לא הוגשה תכנית אחידה עם המבנה הסמוך

  73. הפסקת קידום תכנית על ידי ועדה מקומית

  74. תכנית הרחבת דרך בתוואי מאושר לכדי כיכר

  75. נטען כי הבקשה סוטה מהבינוי הקבוע בתב"ע

  76. תיקון תכנית לצרכי רישום - צו מבית משפט

  77. תכנית ד-631 באר טוביה פארק חולות אשדוד

  78. מהי רמת הפרוט הנדרשת בהגשת תוכנית בניה ?

  79. ערר לא לאשר תיקון לתכנית הבינוי מכוח תכנית

  80. תיקון תכנית רישום שיכונים ציבוריים (תרש"צ)

  81. חסרה תכנית הנדסית למניעת פגיעה בבתים שכנים

  82. פתרון לנושא התנועה ברחוב במסגרת תכנית בניה

  83. פגיעה בעצי ברוש עתיקים עקב אישור תכנית בניה

  84. קונטור החפירה אינו זהה לקונטור בנספח הבינוי

  85. בקשה להיתר תואמת תכנית או אינה תואמת תכנית ?

  86. התנגדות לתכנית בניה בגלל חסימה מוחלטת של הנוף

  87. תביעה נגד איש מקצוע בגין בניה שלא על פי תכנית

  88. תכנית אשר חילקה את שטחי "המשבצת" לייעודים שונים

  89. ביטול הוראה בתכנית בניה עקב הפניה לתקנות שבוטלו ?

  90. התכנית החדשה קובעת תוואי כביש בסמוך לדירות העוררים

  91. ניצול של יחידות הדיור מעבר ל-80% מסך היחידות בתוכנית

  92. תכנית "חדשה" שלא ניתן להוסיף עליה שטחים, ולו שטחי שירות

  93. ערר לא לאשר הפקדת תכנית להגדיל צפיפות בשכונה בכפוף לתנאים

  94. שימור עץ אלון התבור במרכז האזור המיועד לשמש כדרך לפי תוכנית

  95. בקשה שכוללת חריגה מהוראות התכניות התקפות ובקשה זו לא פורסמה

  96. כשיש שתי פרשנויות לתכנית יש לבחור את זו שמיטיבה עם זכות הקניין

  97. טענה כי קביעת תנאי של קבלת אישור המינהל מקורה בטעות בהתאם לתכנית

  98. נטען כי הפרוגרמה שהוכנה בדיעבד הוכנה ללא בדיקה עצמאית של צרכי הישוב

  99. אי נטרול השפעת הציפיות הקונקרטיות לעליית השווי עקב אישור תכנית חדשה

  100. הועדה המקומית אינה יכולה לאשר חריגה מקווי הבנייה בתכניות בדרך של אישור הקלה

  101. התנגדות תכנית המגדירה את ייעוד המקרקעין כאזור מגורים ב' - בניה המותרת בשתי קומות

  102. תכנית שינוי קווי בניין והגדלת מספר יחידות הדיור ומטרתה להקים בניין מגורים במקרקעין

  103. נטען כי הוועדה המקומית הייתה מנועה מלדון בתכנית לאור ניגוד עניינים הנובע מההסכם שנחתם

  104. טענה כי אישור הבקשה מהווה סטייה ניכרת מתכנית שכן מדובר בחריג בסביבה המורכבת בעיקרה מבתים נמוכים

  105. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון