מהם התנאים לקיום משפט חוזר ?

מהם התנאים לקיום משפט חוזר ? העילות בדין לקיומו של משפט חוזר קבועות בסעיף ?31(א) לחוק בתי המשפט הקובע כי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך יקיים משפט חוזר בעניין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה: (1) בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו עניין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; (2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; (3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה. (4) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין. בית המשפט פסק כי הוראות סעיף זה משקפות את הצורך לאזן בין שני ערכיים מרכזיים: האחד, עניינו הצורך בהבטחת מנגנון דיוני אשר יאפשר תיקון טעות שנפלה בהרשעתו של אדם. כך שכן גם השופט אשר הוא בן אנוש עשוי לטעות. ערך זה מבוסס על ההכרה כי לא קיימת מערכת משפט מושלמת שביכולתה לפעול ללא תקלות ולעשות צדק. כן הוא מכיר בצורך ב הציבור בהכרה עצמית של מערכת המשפט את מגבלותיה. הערך השני הוא סופיות הדיון. זוהי נקודת המוצא, המעוגנת הן באינטרס הציבור כי יהיה סוף להתדיינות והן בצורכיהן של המערכת השיפוטית ושל מערכת האכיפה הפלילית לשרת את עניינים של נאשמים אחרים הממתינים לבירור משפטם. ערך זה שואב את כוחו גם מן האינטרס החינוכי וההרתעתי שביסוד פסק-הדין. משפט חוזר הינו החריג ולא הכלל. אין הוא בבחינת ערעור נוסף אלא מהווה מוסד מיוחד המאפשר לבחון פעם נוספת פסק דין פלילי סופי מקום שהאיזון הראוי בין השאיפה לאמת לבין השאיפה לסופיות הדיון מצדיק זאת. מרכז הכובד של ההסדר שנקבע במסגרת סעיף ?31(א) לחוק הוא הנידון ולא הציבור. הוראת סעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט הקובעת כי מקום בו "הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון" קיימת עילה להורות על קיום משפט חוזר. בית המשפט ציין בפסיקתו כי יש לבחון האם הראיות והעובדות הן בעלות אותו "משקל סגולי" שכשלעצמו או בהשתלבותן עם החומר שהיה בפני בית המשפט יש בהן כדי להביא לשינוי תוצאת המשפט. הן צריכות להקים תשתית ממשית המצדיקה חריגה מעקרון סופיות הדיון ולהות ראיות קבילות בעלות אמינות לכאורית. הכרח הוא כי בית המשפט ישתכנע כי חומר הראיות או העובדות הנטענים יכולים היו - אך לא חייבים בוודאות - לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנדון. עוד צוין כי סעיף 31(א)(4) הינו סעיף סל אשר בא להרחיב את גדרי סמכותו ושיקול-דעתו של בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לקיומו של משפט חוזר. אין הוא גורע מעקרון סופיות הדיון של פסק הדין אלא התיר בידי בית המשפט להתחשב בקיומן של נסיבות מיוחדות שהמחוקק לא יכול היה לחזות מראש עת קבע את נוסחו המקורי של סעיף 31, עניינה של הוראה זו הוא מתן היכולת לבית המשפט להשקיף ב"מבט על" על ההליך כולו במסגרתו של המושג "עיוות דין" המצוי בגדרי סעיף 31(א)(4) יש להכיל גם פגמים דיוניים חמורים בהליך, הגם שאין בהם לעיתים אותו פוטנציאל לשינוי התוצאה. על בית המשפט הבוחן את הבקשה למשפט חוזר לבחון אם ישנו חשש ממשי לעיוות הדין בהרשעה. משפט חוזרשאלות משפטיות