פסקי דין חימום תת רצפתי תביעה בעילה נזיקית וחוזית בגין ליקויי בנייה בדירתם של התובעים הוגשה כנגד הנתבעת, ממנה הם רכשו את הדירה. טענותיהם של התובעים הן כנגד ליקויים, פגמים ואי התאמות בדירה, שהנתבעת לא דאגה לתקנם כמתחייב ממנה, למרות פניותיהם אליה. מכאן התביעה, לסעד כספי. הנתבעת, דחתה את טענות התובעים. לטענתה, היא לא עודכנה במועד על הליקויים הנטענים. מאוחר יותר, משנמסר לה על ליקויים בדירה, נמנע ממנה לבצע לבחון את מצב הדירה ולבצע תיקונים ככל שיידרש, לאור התנהגותם של התובעים שמנעו זאת ממנה. כל מבוקשם של התובעים הוא להתעשר על חשבונה, בקבלת פיצוי כספי. מרבית הליקויים נשוא התביעה מוכחש קיומם וחלקם הם באחריותם של התובעים אשר בצעו בעצמם עבודות בניה בדירה. לפיכך, אין להם להלין אלא כנגד עצמם בגינן. לאור התנהגותם המסכלת של התובעים שיש בה גם משום הפרה של הסכם המכר, דין התביעה להידחות. ביום 25.3.04 נכרת חוזה מכר בין התובעים לנתבעת, לדירה בת 6 חדרים בהר חומה בירושלים (להלן-"החוזה", נספח א' לכתב התביעה). לטענת התובעים, מועד מסירת הדירה לתובעים על פי החוזה היה אמור להיות ביום 25.9.05 והמסירה בפועל היתה לאחר תשעה חודשי איחור, ביום 25.6.06. התובעים טוענים כי ביום 20.4.06 ביקר בדירה המהנדס מר ברגמן, שהיה מהנדס מוסכם כאמור בחוזה, שהתבקש לערוך חוות דעת, שתהווה פרטיכל מסירה של הדירה. לאחר בדיקתו את הדירה הוגשה חוות דעתו (נספח ב' לכתב התביעה, להלן-"דו"ח ליקויים"). למרות דרישתם מהנתבעת, שתבצע את התיקונים לפי דו"ח הליקויים לא נענו פניותיהם והנתבעת, נמנעה מביצועם באופן שגרם גם להחמרה במצב הדירה. ביום 21.11.07 פנו התובעים במכתב דרישה לנתבעת לתיקון הליקויים בהתאם לפרטיכל (נספח ג'(1) לכתב התביעה) ובמענה מיום 26.12.07 , השיבה להם הנתבעת כי היא עתידה לבצע את התיקונים בתקופת הבדק ובתיאום עימם (נספח ג'(2) לכתב התביעה). לטענת התובעים, עם חלוף הזמן והיעדר תיקון, פנו התובעים ביום 18.1.08 למומחה מטעמם המהנדס והשמאי מר יעקב פטל. לפי חוות דעתו, עלות התיקונים היא בסך 21,605$ (נספח ד'(1) לכתב התביעה) ולאחר חלוף זמן והחמרה ברטיבות בדירה לאחר חודשי החורף, הוגשה חוות דעת משלימה ביום 29.2.08 לפיה הוערכו הנזקים בסך 22,505$ (נספח ד'(2) לכתב התביעה). לטענת התובעים, לפי החוזה היה על הנתבעת לבצע תיקונים שנרשמו בפרטיכל עד 12 חודשים ממועד מסירת החזקה בדירה לידי התובעים (כאמור בסעיף 7.א. לחוזה) . למרות זאת עד מועד הגשת התביעה, קרי: לאחר חלוף כשנתיים, מתעלמת הנתבעת מפניותיהם ונמנעת מביצוע התיקונים על אף חובתה מכוח החוזה והדין לבצעם. לשיטתם, יש בהתנהגותה של הנתבעת ומחדליה אלו, כדי לזכות אותם בפיצוי בשווי נזקיהם מבלי שתינתן לנתבעת אפשרות כיום לביצוע את התיקונים בעצמה. התובעים דורשים פיצוי בסך 81,333 ₪ בהתאם לדו"ח הליקויים ועל פי הערכתו של המומחה מר פטל מטעמם. בנוסף, דורשים התובעים פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין ירידת ערך של הדירה עקב הליקויים ופיצוי נוסף בסך 40,000 ₪ בגין אי נוחות ועוגמת נפש שנגרמה להם בגין מצב הדירה. כמו כן, טוענים התובעים לזכותם לפיצוי בסך 10,000 ₪ בגין דיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים וכן סך של 13,000 ₪ להוצאות המשפט. הנתבעת טוענת כי התביעה מיותרת שכן, ניתן היה להגיע להסכמות בינה ובין התובעים אילו לא ביקשו האחרונים, להתעשר על חשבונה. עניינם של התובעים אינו בתיקון הליקויים, כי אם בקבלת פיצוי כספי בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליך המשפטי. הפיצוי אותו דורשים התובעים מופרז וללא ביסוס, בהיעדר ליקויים בשיעור הניטען. עיון בחוות דעתו של המומחה מטעם בית משפט מר אחי קליין, שהעריך את עלות הליקויים בשיעור של כ- 8% בלבד מסכום התביעה , יש בו כדי ללמד על ניסיון התעשרות של התובעים על חשבונה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי לכל אורך שנת הבדק לא הגיעה אליה, ולו גם פניה אחת בכתב מהתובעים. התובעים, קיבלו את החזקה בדירה ביום 26.6.06 ורק לקראת סוף נובמבר 2007 נשלח אליה לראשונה מכתב בנוגע לליקויים. למרות נכונותה לבצע תיקונים בהתקבל המכתב האמור, לא ניאותו לכך התובעים. בניגוד לכל דין ובניגוד גמור לרוכשי דירות בפרוייקט, לא אפשרו לה התובעים לבצע את התיקונים אף שבדירות בהן היא בצעה תיקונים, הדבר היה לשביעות רצונם של הרוכשים. פניותיה לתובעים בעל-פה ובכתב בחודשים דצמבר 2007, ספטמבר 2008 וינואר 2009 , על מנת לאפשר לה לתקן את הליקויים לא הועילו והיא נענתה בסירוב מוחלט. עם קבלת כתב התביעה ועל פי הודעתה לבית המשפט מיום 24.10.10 היא בקשה כי יתאפשר לה לבצע את התיקונים אך התובעים, סרבו גם לכך. לעניין הנזקים, טוענת הנתבעת כי התובעים העלימו מידע רלוונטי בכתב התביעה שכן, עיקר הנזק הלכאורי, מקורו בעבודות פרטיות ובחומרים שהתובעים הביאו לדירה וזוכו בגינם, בקיזוז מתשלומיהם בגין הדירה. לפיכך, אין היא אחראית לנזק הניטען. לעניין יתר הליקויים שאינם רלוונטיים לעבודות הפרטיות של התובעים, טוענת הנתבעת כי היא הביעה את נכונותה לתקנם והיה בידי התובעים להקטין את הנזק, שניטען שנגרם להם בהחמרת מצב הדירה, אילו רק אפשרו לה לבצע את התיקונים בזמנו. הנתבעת טענה גם כי חוות דעתו של המהנדס מטעם התובעים אינה ערוכה כדין, נקובים בה סכומים מופרזים ואין בה משום ראייה לאחריותה לנזקים. לפיכך היא הזמינה את המהנדס מר הופמן מטעמה ולפי חוות דעתו לאחר ביקוקו בדירה עלות הליקויים היא בסך של 2,550 $ בלבד. לפי החלטתי מיום 12.10.09 לאור המחלוקות בין הצדדים, מונה מומחה מטעם בית משפט המהנדס מר אחי קליין וחוות דעתו, הוגשה ביום 17.12.09 . בחינת המסכת העובדתית: כל צד טוען לסיכול ביצוע החוזה והתיקונים ע"י הצד האחר. התובעת העידה כי בד בבד עם קבלת דו"ח הליקויים של המהנדס ברגמן לידי הנתבעת, היא נתנה לנתבעת רשות להיכנס לדירה. אין חולק , כי במועד הגשת דו"ח הליקויים, הדירה טרם עברה לחזקת התובעים. באותו שלב לדברי התובעת, היה בידי הנתבעת לבצע את כל התיקונים הנדרשים (עמ' 11 שורות 1-2). לאחר קבלת דו"ח הליקויים עובר למסירת החזקה בדירה לידיהם, היא פנתה לנתבעת מספר פעמים בדרישה לביצוע התיקונים אך לשווא. הנתבעת לא תיקנה דבר (עמ' 11 שורה 7). נציג הנתבעת אף דחה באזניה את טענותיה על קיום ליקויים למרות ביקור של נציג מטעמה בדירה ולראייה להכחשתו את הליקויים היא הזמנת מהנדס חילופי מטעמה לדירה (עמ' 11 שורה 10) למרות שהמהנדס ברגמן כבר בדק את הדירה. לדבריה, "עובד לוי ביקר בדירה וראה, הוא היה רואה ותמיד, זה הסתיים במילה שאני סתם מחפשת דברים" (עמ' 12 שורות 30-31). הליקויים שהנתבעת טוענת כי היא בקשה להתרשם מהם לאחר שקבלה את מכתבו של עו"ד סולן מטעמם בו היא נדרשה לבצע תיקונים, הם אותם ליקויים שנציגיה בחנו הרבה קודם לכן בהיותם בדירה (עמ' 13 שורה 1). רק לאחר קבלת מכתבו של עו"ד סולן, הואילה בטובה הנתבעת להתייחס לפניותיהם אליה, לדברי התובעת. התובעת, שללה בעדותה את הטענה לפיה הציעה לה הנתבעת לבוא ולתקן את הליקויים, אך היא סרבה לכך (עמ' 16 שורה 14 ועמ' 17 שורה 9). משנשאלה התובעת כיצד מתיישבת גרסתה בדבר סירוב של הנתבעת לביצוע תיקון ומנגד התרסתה כנגד ביצוע לקוי של התיקונים ע"י הנתבעת, השיבה ת כי הנתבעת לא בצעה תיקון חוזר של תיקונים שבצעה אותם קודם לכן שכשלו. עסקינן לטעמה, בליקויים שחזרו על עצמם למרות שהנתבעת היתה מודעת לקיומם. לעניין השפכטלים והצביעה בדירה, ניסתה הנתבעת לבצע תיקונים, אך ללא הצלחה (עמ' 13 שורות 9-13). מר שמוליק לוי שהעיד מטעם הנתבעת, שלל את הטענה שנטענה בכתב ההגנה, לפיה הנתבעת לא בצעה תיקונים הואיל ולא ידעה כלל על קיומם של ליקויים בדירה. התיקונים, לא בוצעו הואיל ולא נתנו להם להיכנס לדירה ולא מחמת אי ידיעה על קיומם של ליקויים בדירה (עמ' 20 שורות 6-7). התובעים קיבלו את הדירה ביום 27.6.06 לאחסון בלבד ומאז, הם השתלטו עליה והיא כלל לא נמסרה להם (עמ' 21 שורה 5). החל מחודש אפריל 2006 , עם קבלת דו"ח השמאי כדבריו (הדו"ח של המהנדס יגאל ברגמן- מ.ל.) הוא היה מודע לליקויים (עמ' 21 שורות 29-32 , עמ' 22 שורות 1-7) ובהתאם לאותו דו"ח הם תיקנו את רובם, אם לא את כולם (עמ' 22 שורות 9-10). לכן, כאשר הוא קיבל בחודש דצמבר 2007 מכתב מעו"ד סולן על הצורך בתיקון הליקויים, הוא ידע שאת רוב הליקויים הנתבעת כבר תיקנה (עמ' 22 שורה 18, עמ' 24 שורה 8). לדברי העד שמוליק לוי, אמנם לאחר שהתובעים נכנסו לדירה לא בוצעו תיקונים מכיוון שהתובעים לא אפשרו להם להיכנס לדירה (עמ' 22 שורה 20) אבל לפני קבלת החזקה בדירה על ידם, בין חודש אפריל ליוני 2006 הם תיקנו 80% מהליקויים (עמ' 24 שורות 7-8), התיקון היה "פחות או יותר" (עמ' 25 שורה 21). עד מועד העברת החזקה לתובעים, בוצעו כל התיקונים חוץ מגובה המדרגות שנגרם בגלל פעולותיהם של התובעים, עקב חימום תת קרקעי אותו לא התקינה הנתבעת. גובה ראש לא תוקן, הואיל והנתבעת המתינה עד מתן החלטה על גובה המדרגות שבאחריותם של התובעים (עמ' 26 שורות 3-4) שגרם לכך. לא היה בידי העד לומר מה הם התיקונים אותם בצעה הנתבעת בתקופה זו. אין לו רשימה מדוייקת, אבל הבן שלו יודע (עמ' 24 שורות 13-19). עובדיה לוי , בנו של שמוליק לוי, העיד כי התובעים לא נתנו להם אפשרות להיכנס לדירה ולתקן את הליקויים (עמ' 37 שורה 29). הם ידעו מה הליקויים בהתאם לדו"ח של מר ברגמן אבל התובעת, ביצעה את רוב העבודות ולא נתנה להם להיכנס (עמ' 38 שורות 20-21). כאשר נשאל מתי ואילו תיקונים ביצעה הנתבעת בהתאם לדו"ח הליקויים השיב, כי יכול להיות שבשטחים ציבוריים בוצעו עבודות, אבל לא זכור לו אם תוקנו ליקויים בתוך הדירה עצמה. יתכן, שאולי חודשיים ושבוע לפני הדו"ח של ברגמן , בוצעו התיקונים בדירה ע"י הנתבעת או לפני מסירת החזקה (עמ' 37 שורות 31-33). משהתבקש לפרט מה תוקן ע"י הנתבעת השיב : "אין לי תשובה אני לא יודע" (עמ' 38 שורה 2). התובעים, לא נתנו לנתבעת להיכנס לדירה למרות שהיו הרבה פניות בע"פ אליהם לאפשר לנתבעת את ביצוע התיקונים, כדברי העד. על פי סעיף 14 לתצהירו של מר עובדיה לוי, מר זכי נציג הנתבעת לצורך ביצוע התיקונים, דיבר עם התובעים הרבה פעמים. מנשאל מר זכי על שיחותיו המרובות עם התובעים השיב מר זכי כי הוא שוחח איתם פעם אחת (עמ' 30 שןרה 20). על גרסתו זו של מר זכי השיב מר עובדיה לוי בחקירתו באומרו , שלא היו הרבה שיחות כי שיחה ארוכה (עמ' 36 שורה 30). מסקנות: מעיון בעדויות ובמסמכים שהוצגו עולה כי הנתבעת, ידעה היטב על קיומם של ליקויים בדירה, החל ממועד קבלת דו"ח הליקויים מהמהנדס ברגמן. המהנדס, היה מהנדס מוסכם בהתאם לסעיף 6.ז) לחוזה ואין חולק כי היתה הסכמה כי הוא יערוך דו"ח לאחר ביקורו בדירה שיהווה פרטיכל מסירה בהתאם לחוזה. הביקור של מר ברגמן בדירה, נערך כבר ביום 20.4.06 ( המבוא לדו"ח הליקויים וראוף בעמ' 22 שורות 1-3 , עמ' 38 שורה 20 לפרוטוקול). הנתבעת, לפי עדותו של מר לוי אינה חולקת על דו"ח הליקויים ולשיטתה היא בקרה בדירה ובצעה תיקונים לפי הדו"ח. לא הוכח קיומה של מניעה לביצוע התיקונים ע"י הנתבעת גם לשיטתה, עד מועד מסירת החזקה בדירה לתובעים שהייתה ביום 27.6.06 ובשים לב לידיעתה על הליקויים לפי דו"ח הליקויים , אין ליישב את הצורך שלה לעמוד מקרוב על הליקויים פעם נוספת. לפיכך, אני דוחה את טענתה של הנתבעת (כמפורט בסעיפים 3, 11 ו-13 לכתב ההגנה) לפיה התובעים לא הביאו לידיעתה במועד, דבר קיומם של ליקויים ועל מניעה מביצוע התיקונים עד מועד מסירת החזקה בדירה שכן, הדירה לא אוכלסה וגם לטענת העדים מטעמה, היה בידיהם להיכנס אליה באותה תקופה. בחנתי את טענתה של הנתבעת לפיה, היא בצעה את כל התיקונים שבאחריותה לפי דו"ח הליקויים. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח אילו תיקונים בוצעו על ידה ועדותו של מר שמוליק לוי מטעמה לפיה היא בצעה 80% מהתיקונים מועד המסירה (עמ' 22 שורות 9-10), עמ' 24 שורות 7-8) אינה מתיישבת עם חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לפיה נותרו ליקויים בדירה. גם לדברי העד הם תיקנו "פחות או יותר" את הליקויים (עמ' 25 שורה 21). למרות שעסקינן בחברה קבלנית, לא היה בידי הנתבעת לפרט ולהוכיח אילו תיקונים בוצעו על ידה ולתמוך זאת במסמכים כלשהם. מר שמוליק לוי העיד כי המידע מצוי בידי בנו שטיפל בכך (עמ' 24 שורות 13-19) ואילו הבן, לא ידע לומר אילו תיקונים הם בצעו (עמ' 38 שורה 2) והוסיף, כי לא זכור לו אם תוקנו ליקויים בתוך הדירה עצמה. מעדותו של עובדיה לוי עולה כי תיקונים בוצעו אולי חודשיים ושבוע לפני הדו"ח של ברגמן (עמ' 37 שורות 31-33). בהתאם לעדותה של התובעת, שהיתה קוהרנטית והתיישבה עם חוות הדעת של מר ברגמן ושל המומחה מר קליין ולאור הסתירות בעדויות מטעם הנתבעת והיעדר ראיות תומכות לסתור את גרסתה של התובעת, השתכנעתי כי אף שהנתבעת ביקרה בדירה ובצעה עבודות תיקון לפני מסירת החזקה, לא הוכח כי בשנת הבדק או לאחריה, היא בצעה את יתר העבודות שנידרש ביצועם לפי דו"ח הליקויים. הוכח על פי חוות דעתו של המומחה מטעם בית משפט כי נותרו ליקויים בדירה, בין אם הללו תוצאה של תיקון חלקי או תיקון לקוי של הנתבעת ובין אם הם לא תוקנו כלל ע"י הנתבעת. בחנתי, אם היתה מניעה מצד הנתבעת לבצע את התיקונים לאחר מסירת החזקה בדירה לתובעים, מחמת סירובם של התובעים לכך. חליפת המכתבים בנידון החלה ביום 21.11.07 במכתבו של עו"ד סולן (נספח ג'1 לכתב התביעה) בדרישה לתיקון הליקויים, על פי דו"ח הליקויים של מר ברגמן. ביום 26.12.07 השיבה הנתבעת לעו"ד סולן באומרה כי היא ניסתה ללא הצלחה לתאם מועד עם התובעים לתיקוני בדק ובמועד שיתואם ביניהם יהיה בידה להתרשם ולבדוק את הטענות. לא הובאו ראיות מטעם הנתבעת להוכיח כי היא פעלה ועשתה מאמץ להגיע לדירת התובעים לצורך ביצוע התיקונים וכי פניותיה נדחו. מעדותו של מר זכי מטעמה עולה כי הוא פנה פעם אחת לתובע והציע לו שהוא יבצע תיקונים בביתו (עמ' 30 שורה 20). פנייה זו, נעשתה לפי עדותו בסמוך להגשת התביעה שכן, התובע אמר לו לדבריו ש"יש לו בית משפט" ולכן סרב לתת לו לבקר בדירה למרות שיש לו תיקונים גדולים (עמ' 30 שורות 13 ו-22). לא הוכח כי היה סירוב עקבי של התובעים לביצוע התיקונים בשנת הבדק ועד מועד הגשת התביעה. התנהלותם של התובעים, ששכרו את שירותיהם של שני עורכי דין עולה לפי תוכן פנייתם של עוה"ד, כי תכלית פנייתם היתה להביא ולזרז את ביצוע התיקונים. הדבר, מתיישב עם עדותה של התובעת על פניותיה לנתבעת , על מנת שתבצע את המוטל עליה לתיקון הליקויים בדירה. ביום 20.1.08 ניתנה חוות דעתו של המומחה יעקב פטל (נספח ד(1) לכתב התביעה) וביום 21.5.08 הוגש כתב התביעה. ביום 30.6.08 נערך ביקור בדירה של המהנדס מר הופמן מטעם הנתבעת מר הופמן בדירה והוגשה חוות דעתו (נספח א לכתב ההגנה). למרות זאת, לא בצעה הנתבעת תיקונים בדירה ורק ביום 28.9.08 היא פנתה במכתב לתובעים (נ/1) וטענה כי לפנים משורת הדין, היא מסכימה לתקן את הליקויים בהתאם לחוות דעתו של מר הופמן שהוגשה מטעמה. התובעים, הסכימו להצעתה של הנתבעת כאמור במכתבו של בא כוחם החדש עו"ד הר ציון מיום 12.1.09 (ת/2) אך בכפוף לכך שהמהנדס מר ברגמן יקבע לוח זמנים לביצוע ויפקח על העבודה. ב"כ הנתבעת השיב לכך במכתבו מיום 21.1.09 (נ/2) ודחה את התנאים שהוצעו בת/2 , באומרו כי יש בהם כדי להוכיח כי התובעים אינם מעוניינים בביצוע תיקונים, כי אם בכסף ולפיכך, דחתה הנתבעת את הצעת התובעים. בחקירתו של מר שמוליק לוי אודות חליפת המכתבים הנ"ל השיב הלה, כי הוא לא ידע על מכתב זה ( ת/2 - מ.ל , עמ' 26 שורה 24) וכי להבדיל מבא כוחו הוא מסכים לתוכנו (עמ' 26 שורה 22). לעומתו, מר עובדיה לוי העיד לגבי ת/2 באומרו כי יש בו אולטימטום של לוחות זמנים אשר אינו סביר ולכן זה בעייתי (עמ' 37 שורה 1). כאשר נתבקש לפרט, מה לא סביר בקביעה שהמועד יתואם עם מהנדס מוסכם, עיין שוב העד בת/2 ואמר שאין לו מה להוסיף (עמ' 37 שורה 6). בהתנהלותם של הצדדים על פי חליפת המכתבים בתחילת שנת 2009 (נ/1, ת/1, ת/2), הרבה לאחר המועד בו היה על הנתבעת לבצע את התיקונים, יש כדי לחזק את התרשמותי על כנות כוונותיהם של התובעים להביא לביצוע התיקונים ע"י הנתבעת. מנגד, הנתבעת מטעמים לא ברורים, סרבה לבצע את התיקונים שכן, דרישתם של התובעים לקביעת לוח זמנים ופיקוח של המהנדס מר ברגמן מתיישבת על הדעת ואין בה כדי להוכיח כי התובעים מכבידים על ביצוע התיקונים ע"י הנתבעת. מינויו של מר ברגמן היה כאמור במבוא, בהסכמת הצדדים ועל פי החוזה. הנתבעת, לא בססה את סירובה לפיקוח שלו ולא הוכח או נטען כי הוא חרג מתפקידו או מסמכותו לפי החוזה בעריכת החוות דעתו ששימשה כפרטיכל. להיפך הוא הנכון, עדי הנתבעת טענו כי פעלו לכאורה לפי דו"ח הליקויים, מבלי שניטען כנגדו. יתירה מכך, התובעים הסכימו שמהנדס אחר שיוסכם על הצדדים, יקבע את לוח הזמנים ויפקח על הביצוע. גם לכך לא ניאותה הנתבעת. בשים לב, לחלוף השנים ממועד בדק בית ועל פי הוראות הוראות חוק המכר (דירות) התשל"ג-1973, עמדה לתובעים הזכות לעמוד על קביעת לוח זמנים לביצוע התיקון על מנת למנוע חלוף פרק זמן נוסף, לא ידוע, לביצועו. סרובה של הנתבעת לכך, מעיד על התחמקותה מביצוע התיקונים, לא מחמת סירובם של התובעים. בנסיבות אלו אני קובעת כי הנתבעת לא בצעה את התיקונים, למרות שניתנו לה הזדמנויות חוזרות ונישנות מספיקות מצד התובעים לבצעם, הרבה מעבר למתחייב על פי סעיף 4.ב. לחוק המכר (דירות) התשל"ג- 1973 ובפרק זמן ארוך משנת הבדק שנקבעה בחוזה. הלכה פסוקה היא כי זכות התיקון עומדת למוכר, תישלל ממנו מקום בו הוא לא שעה לפניות שנעשו אליו והתחמק מביצועם, או היכן שנימצא כי התיקון לא הועיל, באופן שהביא לאבדן אמון של הקונה בכושרו ובמקצועיותו של המוכר. במקרה זה, זכאי הקונה לפיצוי לפי העלות הנדרשת לביצוע התיקונים שבאחריותו של המוכר (ראו: ע"א 472/95 זלוצקין נ' דיור לעולה , פד"י נ(2) 858 , ע"א 656/99 ד"ר עדה בר שירה ואח' נ' מעונות ובניין ואח' , ניתן ביום 13.5.03 ). בעניינינו הוכח כי גם לאחר שהוגשה התביעה, ניתנה לנתבעת הזדמנות לבצע את התיקונים בעצמה. אך, משסרבה לכך הנתבעת מטעמים לא סבירים כפי שהוכח, לא עומדת לה עוד הזכות לבצע אותם בעצמה. מטבע הדברים, אבדו התובעים את אמונם בנתבעת לכך שהיא אכן תבצע את התיקונים כראוי ובמועד סביר, בהתחשב בין השאר בדחייתה את הצעת התובעים להסדרת ביצוע התיקון כפי שהובא לעיל. לפיכך, עומדת לתובעים הזכות לקבלת פיצוי בגין ליקויים בדירה, המצויים באחריותה להבדיל מנזקים המצויים באחריותם של התובעים עקב ביצוע עבודות בדירה על ידם כמפורט להלן. שיעור הנזק: המומחה מטעם בית המשפט המהנדס אחי קליין, העריך את עלויות תיקון הליקויים שנמצאו בדירה בסך של 43,200 ₪ ללא מע"מ. כמו כן, נקבע כי עלות תיקון ע"י קבלן חיצוני, יכולה להיות גבוהות בכ- 35% בממוצע ומשך זמן התיקונים, צפוי להגיע לכדי שלושה שבועות. להערכתו, ביצוע התיקונים, אינו כרוך בפינוי של התובעים מהדירה. ביום 3.3.10 השיב המומחה מר קליין על שאלת הבהרה לפיה, לאור קרבה פיסית בין מחלקי צנרת המערכת התת רצפתית ובין המקום בו נמצאה רטיבות, הוא מקבל את הערתו של המהנדס מטעם הנתבעת מר הופמן (בסעיף 3.2 לחוות דעתו) כי לא ניתן לשלול קשר בין הרטיבות שהתגלתה ובין פגם במערכת החימום שהותקנה בדירה ע"י התובעים . עיון בחוות דעתו של המהנדס מר קליין (עמ' 7, סעיף 3 ) מלמד כי נבחנה שאלת האחריות לרטיבות. להערכתו, לאור העובדה כי הליקוי של רטיבות מצוי כבר בחוות דעתו של מר ברגמן (עמ' 5 סעיף 3) יש בכך כדי להעיד כי האחריות לליקוי זה מוטלת על הנתבעת הואיל והיא אותרה בטרם האיכלוס של הדירה. חובת התובעים היא לוודא ביצוע איטום ראוי למניעת רטיבות בטרם התקנת הריצוף לאחר שהם התקינו בעצמם את החימום התת רצפתי. עיון בחוות דעתו של מר קליין מלמדת כי תיקוני רטיבות, הם בסך של 8,000 ₪ וכך מדו"ח הליקויים הוכח כי היתה רטיבות בדירה עוד בטרם האיכלוס. המומחה מר קליין, השיב לשאלת הבהרה של הנתבעת באומרו כי לא ניתן לשלול קיום קשר סיבתי, בין ההתקנה של החימום לרטיבות בגין פגם במערכת החימום. מערכת החימום התת רצפתית, הותקנה עוד לפני האכלוס (כפי שעולה מסעיף 6 לחות דעתו של מר ברגמן) ואין בהערכתו של מר קליין בחוות דעתו (בסעיף 3) לפיה הרטיבות התגלתה לפני האכלוס משום ראייה לכך שאין בליקוי במערכת החימום, כדי לגרום לרטיבות (כאמור בתשובה לשאלת ההבהרה מיום 3.3.10). התובעים בסיכומיהם, סתמו ולא פרשו כיצד זה אין מחלוקת לשיטתם בנוגע לרכיב זה גם לאחר מתן תשובה לשאלת ההבהרה. המומחה מטעם בית משפט, לא התבקש להשיב לשאלת הבהרה מטעם התובעים לאחר תשובתו לנתבעת וכן לא הוזמן על ידם להיחקר על תשובתו לשאלת ההבהרה. כך גם, עיון בסעיף 3 לדו"ח הליקויים של מר ברגמן, מלמד כי מיקומה של הרטיבות מתחת לרצפה מתיישב עם מיקומם של צינורות החימום התת רצפתי שם (לפי תשובותיו של מר קליין ולפי חוות דעתו של מר הופמן). לפיכך, אני קובעת כי לא הורם הנטל ע"י התובעים להוכחת אחריותה של הנתבעת לרטיבות בגין מחדליה ולא מחמת החימום התת רצפתי שהותקן על ידם ובאחריותם. לפיכך, יש להפחית מהערכת העלויות של התיקונים בחוות דעתו של המומחה מר קליין סך 8,000 ₪ בגין רכיב זה. הנתבעת טוענת כי האחריות לפער בגובה המדרגות וגובה הראש, מוטלת על התובעים שהתקינו חימום תת-רצפתי ועל פי האמור בנספח למפרט הטכני שצורף לכתב ההגנה. עיינתי בחוות דעתו של המנדס מר קליין . בסעיף 2.1 לחוות דעתו נקבע כי קיימת סטייה בגובה המדרגות ונבחנה על ידו ההערכה של המהנדס הופמן לפיה הסטייה היא קלה ומאפשרת שימוש סביר לרבות אפשרות לפירוק 3 מדרגות למניעת ההפרש. מר קליין מצא בבדיקתו כי קיים הפרש משמעותי בגובה משתנה של 16 ס"מ עד 18 ס"מ במדרגות לקומה העליונה ובין 16.5 ס"מ עד 18 ס"מ בגרם המוביל למרתף. לפי קביעתו, הפער הוא משמעותי ומעיד על ליקוי הנדסי בטיחותי ושימושי. לפיכך להערכתו, לא די בפירוק 3 מדרגות כהמלצתו של מר הופמן ויש לפרק את כל המדרגות ולבצע מחדש בגבהים שווים. הנתבעת, לא הוכיחה מהו ההפרש שנוצר בגובה המדרגות עקב התקנת חימום תת רצפתי על מנת להרים את הנטל להוכיח כי הפער שנוצר, מקורו בהתקנת אותו חימום ע"י התובעים. יתירה מכך, עיון בשאלות ההבהרה של המהנדס הופמן למומחה מר קליין למלמד כי הוא לא נשאל על השפעת התקנת החימום על הפרשי הגובה כי אם על מקור הרטיבות בלבד עקב ההתקנה של החימום. יחד עם זאת, מעיון בנספח למפרט הטכני עולה כי היה ידוע לתובעים כי עשוי להיות שוני בגבהים עקב התקנת החימום על ידם וכי הם יהיו מנועים מלטעון בגינו כנגד הנתבעת. לאחר שבחנתי את הממצאים שבפני, בהתחשב בפער משמעותי בגבהים שלא הוכח כי כולו מוטל לפתחם של התובעים כניטען ע"י הנתבעת בהיעדר ראייה בתמיכה לכך ומשלא נישאל המומחה על כך בשאלות ההבהרה ומנגד, בהתחשב בידיעתם של התובעים כי עשויים להיות הפרשי גובה הכרוכים בהתקנת חימום תת רצפתי, אני קובעת על דרך האומדנא ולאור האמור בנספח של המפרט כי אחריותה של הנתבעת הוא בשיעור של 75% מרכיב זה . לפיכך, חיובה של הנתבעת יופחת מסך של 15,500 ₪ לסך של 11,625 ₪. בדומה לכך, קיטום התקרה במזקף הראש במדרגות שהוערך בסעיף 2.3 לחוות דעתו של המומחה קליין בסך של 1000 ₪, הנתבעת תחוייב בסך 750 ₪ בגינו בגין אחריותם של התובעים לכך בשיעור של 25% עקב התקנת החימום התת רצפתי על ידם. בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שבחן את כל הליקויים בדו"ח הליקויים וכן בחוות דעתו של מר הופמן ובדק את הדירה בעצמו ולאור קביעותי בנוגע לאחריותם של התובעים לחלק מהליקויים בדירה, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובעים בגין הליקויים בדירה בסך 30,875 ₪. לסכום זה יתווסף 35% משעסקינן בתובעים פרטיים ועל פי עלות קבלן חיצוני בשיעור שהוערך בחוות דעתו של מר קליין שכן, לאור קביעותיי כי אין לתת לנתבעת הזדמנות נוספת בשלב מאוחר זה, לביצוע העבודה בעצמה. לסכומים אלו, יתווסף מע"מ. התשלום, ישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד מתן חוות הדעת ביום 17.12.09 ועד יום התשלום בפועל. התובעים, שמטו בסיכומיהם את דרישתם לפיצוי בגין ירידת ערך. אני דוחה את התביעה לרכיב נזק זה בהתאם לראיות שבפניי. התובעים טענו לזכותם לפיצוי בגין עגמת נפש ואי נוחות בגין העבר עקב הליקויים ובגין ההכבדה שתיגרם להם בעת ביצוע התיקונים. דירתו של אדם, היא מרכז חייו ובני משפחתו ולא רק נכס עבורו. כפי שנאמר בת.א. (ירושלים) 725/80 בני יצחק נ' שיכון ופיתוח (פוסם בנבו) : "זהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקין מהנה לו ולמשפחתו. מידת הסבל ואי נוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הינמה משמעותית ביותר". בבחינת גובה הפיצוי בגין הכבדה ועגמת נפש, יש להתחשב בפרק הזמן בו לא בוצעו התיקונים ובטיבם של הליקויים ולא, בשיעור הנזק הישיר לביצוע התיקון. לא ניתן להעריכו בחישוב מדוייק, כי אם על דרך האומדנא המסור בידי בית המשפט (ראו: ע"א 611/89 דרוקר זכריה חב' קבלנית אזרחית נ' נחמיאס , פד"י מו (2) 60, 65). בהתאם לכך ובהתחשב בטיב הליקוים שבאחריותה של הנתבעת ובפרק הזמן בהם הם לא תוקנו וכן הכבדה צפויה לביצוע התיקונים בעת שהתובעים מתגוררים בדירה, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובעים, ביחד ולחוד , בגין ההכבדה ועגמת הנפש בסך 8,000 ₪. הנתבעת תשלם לתובעים את הוצאות המשפט ותשלום בגין האגרה, יהיה על פי החלק היחסי שלה רק בהתאם לסכומים בהם חוייבה הנתבעת בפסק הדין. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות לתובעים לשכר טירחת עו"ד בסך 11,000 ₪ כולל מע"מ. התשלומים, יישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסקהדין ועד ליום התשלום בפועל. ריצוף / פרקט / חימום תת רצפתי (תביעות)