להלן החלטה בנושא נהיגה בפסילה - מעצר עד תום ההליכים: החלטה ביום 20.7.06 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש. במקביל הגישה המדינה גם בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, מתוך שסברה כי חלופת מעצר כלשהי לא תאיין את מסוכנותו, בנסיבות ענייננו. לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק הבקשה, כולל כתב האישום ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, אף עיינתי ברשימת הרשעותיו הקודמות של המשיב, נראה לי, כי אם קיים מקרה שבו יש מקום לקבל בקשה מעין זו של המדינה, מבלי צורך בהזמנת תסקיר שבמסגרתו תבחן אפשרות של חלופת מעצר, כבקשת בא כוחו, הרי שזהו המקרה. התיאור היבש שהבאתי לעיל בהקשר המעשים המיוחסים למשיב איננו יכול לתאר בצורה ממשית את המעשים האלה. מתברר כי ביום 16.7.06 לפנות בוקר, הגיע המשיב לחניון בטיילת בתל אביב והבחין ברכב, שזוג אזרחים החנה אותו שם, כשמנועו פועל והשניים, גבר ואשה, עומדים בסמוך לו. המשיב החליט לגנוב את הרכב, כך כתוב בכתב האישום, התקרב אליו, קפץ לתוכו והחל לנהוג בו. כאשר הבחינה האשה בדבר, קפצה לתוך רכבה, הצליחה להתיישב על המשיב, אחזה בהגה וניסתה למנוע ממנו את גניבת הרכב. המשיב המשיך בנסיעה מהירה ופרועה בתוך החניון בעוד האשה אוחזת בהגה ודלת נהג הרכב פתוחה. תוך כדי נהיגה כזו, לאחר כמה עשרות מטרים, כאשר המשיב מנסה לגרום לכך שהאשה תעזוב את הרכב ותיפול, היא אכן נפלה מן הרכב, לעבר רכב אחר שהיה במקום, נחבטה ממנו ומן הרצפה ונחבלה. המשיב המשיך בנהיגתו הפרועה, פגע ברכב האחר, המשיך בנהיגתו עד שעלה על מדרכה ואגב כך גרם לנזקים לרכב בו הוא נהג. הגבר שהזכרתי קודם לכן, רץ אל המשיב, יחד עם אחרים, נכנס לרכבו ואחז במשיב ובתגובה היכה בו המשיב בפניו ואיים עליו כי אם לא ישחררו, הוא ידקור אותו. לכל זה צריך להוסיף כי המשיב נהג ברכב האמור ביודעו כי הוא פסול מנהיגה על פי פסק דין של בית המשפט לתעבורה ובהיותו שיכור. ועוד אומר - כתוצאה מהפגיעה נחבלה האשה באופן ממשי, כף רגלה נשברה והיא נזקקה לניתוח. רשימת הרשעותיו הקודמות של המשיב כוללת עבר מכביד ביותר של 19 הרשעות מאז שנת 1988, עת היה נער. המדובר במגוון עבירות, כולל עבירות רכוש, עבירות כלפי רכב, כולל הצתת רכב, עבירות כלפי שוטרים, בעילת קטינה, עבירות סם ועבירות נוספות. הרישום האחרון בעניין תיקים אחדים התלויים ועומדים כנגד המשיב הוא מיום 19.6.06. בגין עבירות אלה נשא המשיב עונשי מאסר בפועל כולל עונשי מאסר ממושכים למדי. לא היתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב ובא כוחו הודה בהגינותו, כי אין מחלוקת גם על קיומה של עילת מעצר. עם זאת ביקש להזמין תסקיר, כדי שניתן יהיה לבחון אפשרות של חלופת מעצר. פתחתי ואמרתי כי זהו אחד מן המקרים שבהם ניתן לעמוד על מסוכנותו של אדם מתוך עצם התנהגותו במעשים המיוחסים לו בכתב האישום ואף ניתן ללמוד עליה מתוך עברו הפלילי המכביד. נכון אמנם כי צריך, על אף זאת, לבחון אפשרות של חלופת מעצר, אולם בנסיבות ענייננו, במסגרת הבחינה הזו, אין צורך בתסקיר. מסוכנותו של המשיב נשקפת, כמעט בכל צעד מצעדיו שביצע, לכאורה, על פי המיוחס לו בכתב האישום. לא די בכך ששדד את הרכב, אלא שאגב כך העמיד בסכנת חיים של ממש את האשה, בעלת הרכב, שביקשה למנוע ממנו, כמתואר, את זממו. הוא נהג ברכב זה באופן פרוע ופראי, כדי להפילה מתוך הרכב, מה שאכן התרחש, בסופו של דבר. אך כפסע היינו בין ההתרחשות הזו ובין תוצאה חמורה מזו שקרתה. זה שהמשיב היה בגילופין, בשעת מעשה, אין בו כדי להועיל לו. היפוכו של דבר הוא הנכון. הוא ההין לנהוג ברכב הנשדד, במצב זה, כשהוא מבצע, בכך, לכאורה, עבירה נוספת ואם גם כאן לא די בכך, הרי שעשה זאת בשעה שהיה פסול מנהיגה. להשלמת התמונה יעמוד קובץ, כך ממש, הרשעותיו הקודמות, עם עבירות חמורות, לרבות עבירות אלימות ממשיות. האיש, לצערי, הוא פגע רע שאי אפשר לשחררו לחלופת מעצר, שכן על פי התנהגותו במהלך השנים ובמיוחד בשעת ביצוע המעשים המיוחסים נשוא תיק זה, שום חלופת מעצר לא תסכון ואף לא תשיג את תכלית המעצר, אלא המעצר גופו, שבאמצעותו צריך לבודד אדם זה מן החברה. לפיכך אני מקבל את הבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים. מעצרמשפט תעבורהנהיגה בשלילהמעצר עד תום ההליכים